מסדרת זרקור על נציגות: ברק גרנות, הנציג הכלכלי בניו דלהי, הודו - בלוג מינהל סחר חוץ


בחר בלוג

הצטרפו לרשימת התפוצה
אותות סחר חוץ 2017
smart mobility 2018
ישראל בתערוכת מדיקה בגרמניה 2018
שיפור השירות - אמריקות
שאלון בנוגע ליחסי המסחר עם טורקיה

מסדרת זרקור על נציגות: ברק גרנות, הנציג הכלכלי בניו דלהי, הודו

פורסם ע"י , נספח fta1 , בתאריך 3 ביולי 2018

ברק גרנות, הנציג הכלכלי של משרד הכלכלה והתעשייה בניו דלהי, הודו

ברק גרנות, הנציג הכלכלי של משרד הכלכלה והתעשייה בניו דלהי, הודו

ברק גרנות, הנציג הכלכלי – מסחרי בדלהי של משרד הכלכלה והתעשייה, מציג את הפוטנציאל העסקי הנרחב לחברות ישראליות בהודו בתחומי החקלאות, המים, האנרגיה, הרפואה והסייבר, ומסביר כיצד מהפיכת התעשייה הרביעית 4.0 צפויה (אולי) לפתוח דלתות בהודו בפני חברות ישראליות

מזה כשנתיים וחצי משמש ברק גרנות כנספח הכלכלי – מסחרי מטעם משרד הכלכלה בדלהי, הודו. לפני כן שימש גרנות כראש תחום הסברה ויחסי ציבור באגף התקשורת, ההסברה והפרסומים במשרד הכלכלה והתעשייה. ברק הוא בוגר תואר ראשון בפוליטיקה וממשל ותקשורת מאונ' בן גוריון (2006) ותואר שני בחקר סכסוכים – יישובם וניהולם, מהאונ' העברית (2014).

במסגרת תפקידו כנספח המסחרי בדלהי, אמון גרנות על יצירת חיבורים עסקיים בין חברות ישראליות המעוניינות לקדם את עסקיהן בשוק ההודי – ובין ההזדמנויות העסקיות בהודו. למעשה, עוסק גרנות באיתור ומציאת אתגרים, פערים וצרכים המהווים הזדמנויות עסקיות עבור חברות ישראליות בהודו ובתוך כך –מנסה להתאים בין אלו לבין הפתרונות המוצעים ע"י  חברות ישראליות הרואות בהודו כשוק יעד.

לצד זאת, אמון צוות הנספחות הכלכלית בהובלתו של גרנות בדלהי, על איתור ומשיכת משקיעים פוטנציאליים, פתיחת דלתות עבור חברות ישראליות אל מול גורמי ממשל, אירוח וארגון משלחות קידום יצוא ישראלי המגיעות מישראל אל הודו ומשלחות של חברות  הודיות המגיעות לבחון הזדמנויות עסקיות בישראל. בנוסף, אחראים ברק וצוותו על הטיפול בחסמי סחר, רגולציה ואתגרים נוספים של חברות ישראליות בשוק.

גרנות הוא אחד מתוך שלושה נספחים של מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה בהודו, האמונים על הגברת הייצוא הישראלי בתחום השירותים והסחורות  להודו מחד, ומשיכת השקעות זרות מהודו לישראל, מאידך.

כלכלת הודו

הודו היא המדינה השביעית בגודלה בעולם, ומספר 2 בעולם בגודל אוכלוסייתה. בשונה ממדינות גדולות אחרות בסביבתה, הודו היא מדינה דמוקרטית – הדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם – המורכבת מפדרציה של 29 מדינות. התחומים החזקים שלה הם בעיקר חקלאות ושירותים.

– נכון להיום, הודו נשענת מאוד על ענפי החקלאות. 49% מכוח העבודה בהודו עוסק בחקלאות, 31% עוסק בתחום השירותים וכ- 20% בתעשייה. ואולם – כאשר מסתכלים על מגזר השירותים בהודו, ניתן לראות כי זה אחראי לכמעט 53% מהתמ"ג של הודו, בעוד שהחקלאות ל- 17% והתעשייה ל- 30% מהתמ"ג.

ממשלת הודו משקיעה  משאבים ממשלתיים אדירים בחיזוק התעשייה ההודית והבאה של יותר ויותר חברות בינלאומיות להודו לצורך הקמת מפעלי ייצור ומרכזי הרכבה של מוצרים שמיוצרים כיום במדינות זרות, במטרה לצמצם את האבטלה בשוק ההודי ולהביא ל העברת כוח אדם שנשען כיום בעיקרו על חקלאות, אל התעשייה.

אירוח משלחות ישראליות בהודו

"התחומים בהם חברות ישראליות משתלבות בהודו הם רבים ומגוונים". אומר גרנות. "יש לנו מגוון של חברות ישראליות שפעילות בתחומי המים והחקלאות בהודו כיום".

"לאחרונה, ארחנו משלחת של 8 חברות ישראליות המספקות פתרונות בתחום הערים החכמות ובאותה עת ניהלנו משלחת נוספת של חברות הודיות שהגיעו לישראל לאיתור פתרונות בתחום התחבורה החכמה. מוקדם יותר החודש, טיפלנו בכ- 150 משתתפים מהודו שהגיעו לישראל במסגרת תערוכות פוד טק ואגרי טק".

"בהודו יש מגזר שירותים נרחב והמדינה תשמח לפתרונות ישראליים בתחומי הטלקום, המים, ה- smart mobility, הסייבר והפינטק. לא מעט חברות ישראליות פעילות בהודו בתחומים של תשתיות המים, כגון חברת תהל, ארד, אקווייס, IDE, נטפים, וגם נאן דן ג'יין – שהיא בעצם חברה קיבוצית ישראלית שנרכשה ע"י חברה הודית. בתחומי החקלאות והמים פועלות בהודו מספר חברות ישראליות כגון: טופ חממות, אדמה, עשת אילון, נטפים, טל-יה, SCR, גניגר וחברות נוספות". מוסיף גרנות.

פוטנציאל לחברות ישראליות בהודו בתחום החקלאות

השוק ההודי כאמור, נשען מאוד על חקלאות ומעוניין בפתרונות בתחום הדישון, השקיה, מים מושבים לחקלאות, חממות וחקלאות מוגנת, וכן פתרונות בתחום ה- Postharvest  (טיפול לאחר קטיף), אריזה, ושינוע בקירור.

גרנות: "בהודו מגלים יותר ויותר עניין בשנים האחרונות בתחום החלב. מדובר בתעשייה מסורתית באופייה, אולם אנו רואים עניין מצד ההודים בפתרונות של טכנולוגיות חדשניות – בין השאר – בתחום הניהול, הייעול ואפילו הקמת רפתות מאפס."

בנוסף, אחד התחומים המפתיעים שתופסים תאוצה בשנה האחרונה הוא תחום ה- Aquaculture – חקלאות מבוססת מים, ויש כאן מקום לחברות ישראליות עם פתרונות בתחום של הדגה להשתלב בתחום.

האתגר בהודו נובע מכך שמקורות מים רבים במדינה מזוהמים. בחלקים נרחבים  יש מחסור במים או מרחק גדול והיעדר נגישות למקורות מים. מן הסתם, במצב כזה, נוצר מחסור בזמינות של דגים ופירות ים. הקמה של בריכות דגים – במתחם מקורה – עם מערכת טיהור למים, מבטיחה זמינות של דגים לשווקים וגם אינה מבזבזת מים או מסתמכת על מקורות מים מפוקפקים. בנוסף, בחלק מהפרויקטים, הקמת בריכות דגים מניבה מים מועשרים: ההפרשות של הדגים מעשירות את המים במינרלים ודשן טבעי שתורמים לגידולים. המים מושבים מבריכות הדגים לשטחים חקלאיים וזהו פתרון מעניין ואולי אף נדרש בחלקים נרחבים בהודו".

תחום התעשייה

גרנות מוסיף ואומר כי: "הודו שואפת לאמץ יכולות מתקדמות בתעשייה של  advanced manufacturing. מהפיכת התעשייה 4.0 לא נעלמה מעיניהם של מקבלי ההחלטות בממשל ההודי והודו חייבת ושואפת לאמץ שיטות ניהול ותיעוש מודרניות יותר שתואמות את הסטנדרטים של המאה ה- 21.

ממשלת הודו הפדרלית השיקה תכנית שאפתנית בתחום הסולאר והיא שואפת להגיע ליכולת הפקה אנרגטית של 100 ג'יגה וואט של סולאר כבר בשנים הקרובות. בשנים האחרונות הצליחה ממשלת הודו לחבר את כל הישובים והכפרים לחשמל זו מהפכה: נפתח כאן שוק פוטנציאלי חדש למגוון מוצרי חשמל כמובן, אבל גם למידע, כלים ושירותים המבוססים על חשמל . כאשר ישנה תשתית של חשמל בכפרים ניתן להפעיל עליה מכונות שאיבת מים ומערכות השקיה מחד אך גם  שירותי תקשורת ואינטרנט ושירותים פיננסיים מבוססי אינטרנט ומערכות הגנה על שירותים פיננסיים כמו פינטק…  ולישראל יש הרבה מה להציע בתחומים אלו".

תחום הרפואה הפרטית

"בהודו, לצד המערכת הרפואית ציבורית ממשלתית, ישנו מערך שלם ונכבד של רפואה פרטית שהרשתות המובילות בו הן פורטיס, מקס, מדנטה ואפולו. הרשתות הללו מביעות עניין רב בפתרונות ישראליים בתחום הציוד הרפואי, ונוכחנו כי בשנת 2017 לבדה היה גידול של 20% בהיקף הייצוא של ציוד רפואי מישראל להודו" אומר גרנות " למעשה, אנו מצויים בעיצומו של שיתוף פעולה מעניין עם ארגון Start Up Nation Central במסגרתו אנו מתכננים לשלב חברות ישראליות בעלות פתרונות חדשניים בתחום הציוד הרפואי בפיילוטים בעלי מימון חלקי ובליווי מקצועי של ארגון ספקי הבריאות של הודו.

בגדול – הרעיון הוא פשוט: חברות ישראליות מציעות את מרכותן >> ספקי בריאות בהודו מביעים את הסכמתם או אי הסכמתם לאמץ פתרון או טכנולוגיה ישראלית >> הפתרונות שמאומצים ע"י ספקי הבריאות מקבלים אישור ותמיכה במתן אפשרות לקיים ניסוי בשני מרכזים רפואיים ובהתאם לתוצאות הניסוי, נקבע מה יהיה השלב הבא של החברה הישראלית בשוק.

בנוסף, קיים גם שיתוף פעולה מעניין עם ה-IFC  של קבוצת ה"בנק העולמי" במסגרתו מממן ה-IFC פיילוטים וגם זה מאוד מעניין. הרבה פעילות מתקיימת סביב נושא הציוד הרפואי. "

טלקומוניקציה

הצרכים של הודו בתחום הטלקומוניקציה, בלתי נדלים. ע"פ ההערכות, עד שנת 2022 ליותר ממיליארד איש בהודו יהיה טלפון נייד. לצד זאת, עולים צרכים הנוגעים באתגרי התקשורת, קליטה, הגנת על מערכות טלקומוניקציה, חיוב של צרכנים, העברת נתונים ותוכן בקיבולת גבוהה על גבי הרשתות הסלולריות. כל אלו לצד כניסה של עוד מאות מיליוני צרכנים למעגל המשתמשים באי קומרס (רכישות מקוונות).

"ההודים מזמינים כיום הכל דרך הסמארטפון. לפני כשנה וחצי נכנסה לשוק חברה בשם ג'יו אשר הורידה את מחירי השימוש החודשיים בסלולר לרמות נמוכות מאוד. מכשיר מתוצרת מקומית בהודו דור 4 עולה בסביבות 60 דולר בלבד. הדבר מנגיש שירותים רבים להודים שמעולם לא היו מחוברים, ופתאום יש להם נגישות להמון מידע ושירותים ויכולת לרכוש כמעט כל דבר ולדלוור אותו במגוון דרכי שילוח כמעט לכל מקום. זה מדהים" אומר גרנות.

בנקאות

"אל מעגל המשתמשים בחשבונות בנק בהודו התווספו כ- 317 מיליון משתמשים חדשים בעקבות הדמונטיזציה – הרפורמה של הודו בתחום השטרות (ביטול שטרות 1000 ו- 500 והחלפתם בשטרות אחרים, והחובה לעבור דרך הבנק כדי להחליפם). כך, הוזרמו המון כספים למערכות הבנקאיות כשלפני כן אנשים עבדו בעיקר במזומן. לכן יש מקום לפתרונות רבים מעולם הבנקאות". אומר גרנות ומוסיף: "משבר המזומנים תרם תרומה אדירה ליוזמת הממשל ההודי לצמצם את השימוש במזומן.

המחסור במזומנים בשבועות שלאחר הדמונטיזציה, הביאו את השוק לאתר פתרונות חלופיים וזו הייתה השעה היפה ביותר של חברות הארנק הדיגיטלי לסוגיהן וחברות כרטיסי האשראי. כיום, יכול אדם החי במטרופולין הודי לצאת מהבית ללא ארנק ולשלם באמצעות הסמרטפון בלבד במגוון מאוד מאוד נרחב של עסקים. אפילו אין צורך בכרטיס אשראי. ואולם, לצד היתרונות והקידמה, יש גם סכנה וצורך בפתרונות רבים מעולם הפינטק והסייבר סקיורטי על מנת שאלו יגנו על כל המערכות הפיננסיות המתקדמות הללו"

לסיכום

גרנות מסכם ואומר כי: "ההזדמנויות בהודו עבור חברות ישראליות הן כמעט בכל תחום, אך לצד זאת יש לזכור שהשוק בהודו עדיין מאתגר ולא פשוט ומציג הרבה חסמי רגולציה ופערי תרבות ולעתים גם שפה. ישנן  1300 שפות שנחשבות לסמי רשמיות בהודו  ו- 30 ומשהו שפות רשמיות ממש.

האנגלית היא השפה המשותפת לכולם היות ש- רק 30% מהאוכלוסייה דוברת הינדי. אומנם הינדי היא השפה המדוברת ביותר, אבל 70% מתושבי הודו אינם דוברים את השפה כלל ונזקקים לשפה כמו אנגלית על מנת לגשר על פערי השפה והתקשורת עם הודים מאזורים אחרים."

עוד מציין גרנות כי "בחודש ינואר האחרון ארחנו את המשלחת הגדולה ביותר בתולדות מכון הייצוא לחו"ל, שלוותה את ביקורו ההיסטורי של ראש הממשלה, נתניהו, בהודו. הביקור הניב הרבה מאוד עניין תקשורתי בשני הצדדים וגרר אחריו גידול משמעותי בהיקף הפניות שאנחנו מקבלים מהצד ההודי והישראלי גם יחד לעשיית עסקים משותפים.

בשנה האחרונה, החל מה- 22.3 נפתח קו ישיר בין דלהי לישראל, המופעל ע"י חברת התעופה הלאומית של הודו – Air India. חברת Air India כבר הודיעה כי בכוונתה להפעיל טיסה נוספת החל מה-14 ביולי ומקורות שונים גורסים כי כבר התקבלה בחברת התעופה הלאומית של הודו החלטה עקרונית להפוך את הקו לקו יומי.

אנחנו רואים גידול משמעותי בהיקף הפניות של חברות ישראליות שמעוניינות לעשות עסקים בשוק ההודי.

בשנת 2015 היו 43 פניות בלבד בשנה, ובשנת 2016 עמדנו על 78 פניות מצד חברות ישראליות. בשנת 2017 זינקנו ל- 119 פניות. הגידול בנפח הפעילות והעניין ההדדי, מתבטא גם במספרים: כך למשל, אנו יודעים להצביע על כך שבשנת 2017, היקף העסקאות שבצעו חברות ישראליות – בעזרת נספחות משרד הכלכלה והתעשייה בשגרירות ישראל בדלהי לבדה – הסתכם בכ-24.1 מיליון דולר, שהם תוצאה של 16 סיפורי הצלחה שונים אותם אנו יודעים ליחס לפעילות ומעורבות ישירה של הנספחות".

צוות הנספחות הכלכלית בניו דלהי, הודו

צוות הנספחות הכלכלית בניו דלהי, הודו

מוזמנים לפנות לצוות הנספחות הכלכלית בניו דלהי: delhi@israeltrade.gov.il

 

מטה מינהל סחר חוץ נספח fta1

One Response to “מסדרת זרקור על נציגות: ברק גרנות, הנציג הכלכלי בניו דלהי, הודו”

  1. ישראל אהרוני הגיב:

    מאד התרשמתי לחיוב מתוכן הכתבה,וגם מהכנס
    אתמול במלון דן , הכרתי מספר אנשי קשר רציניים
    ואני מאד מקווה להתקדם איתם בנושא המוצרים שאני
    מייצג, עבור השוק בהודו.
    ברק,אני מאחל לך המשך הצלחה בתפקיד.

  2. 1

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה לנספח fta1, מטה מינהל סחר חוץ