מסדרת זרקור על נציגות - לנה זייגר, הנציגה הכלכלית של ישראל ב-OECD - בלוג מינהל סחר חוץ


בחר בלוג

הצטרפו לרשימת התפוצה
בקשה לתעודת יצואן
Emerging Markets

מסדרת זרקור על נציגות – לנה זייגר, הנציגה הכלכלית של ישראל ב-OECD

פורסם ע"י , נספח משרד הכלכלה והתעשייה , בתאריך 14 באוגוסט 2018

לנה זייגר, הנציגה הכלכלית של ישראל ב- OECD

לנה זייגר, הנציגה הכלכלית של ישראל ב- OECD

לנה זייגר היא הנספחת הכלכלית ל-OECD בפריז, צרפת, מאז קיץ 2016.

בשנים 2012-2016 היתה אחראית על ניהול מו"מ להסכמי סחר חופש בענפי השירותים, ובשנים 2009-2012 הייתה אחראית על עבודה מול ארגון הסחר העולמי וה-OECD, במסגרת זו הובילה מו"מ מצד ישראל על שדרוג ההסכם לרכישות ממשלתיות ושימשה כמתאמת מטעם משרד הכלכלה והתעשייה לתהליך הצטרפות ישראל ל-OECD.

כיצד תורם ה-OECD מבחינה מעשית לכלכלה ולאזרחים הישראלים?

ה- OECD, מעבר להיותו "מועדון איכות" שהשתייכות אליו משפיעה לטובה, למשל על דירוג האשראי של המדינה, היותנו חברים משמעו שיש לנו מעין "מראה" בדמות נתונים, שמראים את מצבה של ישראל יחסית למדינות אחרות. מאוד משמח אותי לשמוע, חדשות לבקרים, ציטוטים מפרסומי ה-OECD בתקשורת הישראלית, דהיינו נושאים משמעותיים, כמו גם ביקורת או המלצות שמוצעות לישראל, אינם נשארים ב"חדרי חדרים" אלא מגיעים ללב השיח הציבורי.

 

המוטו של הארגון הוא "מדיניות טובה יותר לחיים טובים יותר". הלכה למעשה, ה-OECD הוא סוג של כלי עבודה לממשלה לגיבוש מושכל של מדיניות, בהסתמך על סטנדרטים בינ"ל ולמידה מניסיון חיובי ושלילי של מדינות אחרות. למשל בתחום הפריון, בתחום שילוב בתעסוקה של אוכלוסיות מוחלשות ונושאים רבים אחרים – ישראל אינה היחידה שמתמודדת עם אתגרים אלו. ישראל, אגב, גם פועלת באופן יזום מול ה- OECDלהזמנת בחינה של סוגיות נבחרות ומתן המלצות למדיניות – למשל, הסוכנות לעסקים קטנים ביצעה עבודה גדולה מאוד עם הארגון ב-2016 על יזמות ועידוד עסקים קטנים, והתכנית האסטרטגית של הסוכנות שנבנתה בהמשך התבססה במידה רבה על דו"ח זה של ה- OECD

ה- OECDגם יכול להיות עוגן לרפורמות. למשל חוק שכירות הוגנת שבזמנו קידמה סתיו שפיר, הסתמך מאוד על עבודה שבוצעה בארגון ועובדה זו סייעה ללא ספק לגייס אליו תמיכה. דוגמא נוספת היא הפחתת נטל רגולטורי – המודל שממשלת ישראל אימצה, כולל דרישה לביצוע "הערכת עלות מול תועלת" באימוץ רגולציה חדשה, והוא מסתמך על מודל RIA (Regulatory Impact Analysis) של ה- OECD. לאדם מן הישוב זה עשוי להישמע כמו סוגיה אקדמית, אבל כולנו יודעים שהסביבה לעשיית עסקים בישראל היא מאוד קשה ונטל הרגולציה הוא מרכיב מרכזי שבסופו של דבר בא לידי ביטוי גם ביוקר המחיה וגם בפגיעה בתחרותיות של ישראל ובביצועים הכלכליים.

תוכלי לתת דוגמאות כיצד מדינות אחרות משתמשות ב-OECD כעוגן לרפורמות?

כן, בוודאי. מקסיקו למשל, הזמינה את הארגון לייעץ לה על רפורמות בשוק התקשורת, שהיא גם יישמה אותן בשטח (דבר שאינו מובן מאליו), למשל בהרחבה משמעותית של תשתית התקשורת והגברת התחרותיות בענף זה – מה שהביא להורדה של 75% בעלויות לצרכן הסופי.

דוגמא נוספת היא יוון, שכחלק מתכנית "ההבראה" הכלכלית ומחויבותה לקרן המטבע הבינ"ל לאחר המשבר, ביצעה עבודה גדולה עם ה- OECDלרפורמות מבניות והסרת חסמים לתחרות. הם עשו בעצם "חריש עמוק" על החקיקה והרגולציה בכל רמות הממשל, על מנת לבטל את מה שאינו רלוונטי, להוריד חסמים לפעילות עסקית וליצור יותר קוהרנטיות במדיניות הכלכלית.

כארגון בינלאומי העוסק בכלכלה ופיתוח, איזה תפקיד יכול למלא ה- OECD ביצירת ערוצי סחר בינלאומיים?

גם מי שאינו מומחה לתחום סחר בינ"ל יודע שהעולם חווה כיום מה שנראה כמו מלחמת סחר חסרת תקדים. לא אתייחס כאן לזווית הישראלית מבחינת הסיכונים וההזדמנויות שהמציאות החדשה יוצרת, מה שבטוח זה שיש לנו, כמדינה קטנה מוטת ייצוא, עניין חזק בשימור של מערכת גלובלית לסחר שהיא מבוססת כללים. אפשר לדמות את זה לתחבורה – איך יראו הכבישים אם נבטל פתאום את חוקי התנועה?

עבודת ה- OECDבתחומים של סחר בינ"ל והשקעות זרות נותנת תמיכה אמפירית מאוד חזקה לטובת הסחר החופשי. הארגון מהווה גם מקור למידע רב ערך, לא רק על מדינותOECD  אלא גם רבות אחרות, במגוון סוגיות, כמו למשל על חסמים לסחר בענפי השירותים, הליכים מכסיים, חסמים לזרימת מידע בינ-גבולית, דרישות להעברת טכנולוגיה ועוד.

המידע הנ"ל הוא כלי לניהול מו"מ על הסכמי סחר חופשי בין מדינות, על מנת לנסות "לטפל" בחסמים ולאפשר לחברות ישראליות לפעול ביתר קלות בשווקים הזרים. זה גם מסייע לנו לנתח תהליכים ולהסיק מסקנות על מדיניות שלנו, למשל בהקשר של רפורמות להגברת ייבוא אישי ובכלל בכל הנושא של סחר אלקטרוני.

מספר כלכלות משמעותיות אינן חברות בארגון, כמו ברזיל, הודו, סין. מדוע בעצם והאם בכל זאת הן מושפעות או משפיעות על ה- OECD?

אכן, רק 37 מדינות חברות בארגון (ביולי האחרון הצטרפו ליטא וקולומביה), אך ל- OECDישנה השפעה הרבה יותר רחבה. החיבור שלו ל"ממשל כלכלי גלובלי" הוא גם דרך ה-G20 שלמעשה ה- OECDמשמש מעין "מזכירות" שלו, וגם במישרין, דרך נורמות וכללים שמאומצים לעיתים בהיקף רחב ומעצבים את הכלכלה הגלובלית. הדוגמא הכי בולטת מהעת האחרונה הוא פרויקט ה-BEPS, שחברים בו יותר מ- 115 מדינות, שיוצר מסגרת לשת"פ בינ"ל למאבק בשחיקת בסיס המס והסטת רווחים.

הכלכלות הגדולות כמו סין, הודו וברזיל, נחשבות "שותפות מפתח" של ה- OECDוהן משתפות עמו פעולה בפרויקטים נבחרים. ברזיל הכי מתקדמת מבחינת אימוץ חד צדדי של סטנדרטים של ה- OECD, והם שואפים להיות חברים בארגון, ואילו סין והודו עובדות על בסיס מעורבות אד-הוקית ולא נראה שיצטרפו לארגון בעתיד הנראה לעין. כנספחות, אנו שואפים למצות את המידע שנוצר בפרויקטים אלו, לטובת פעילות מינהל סחר חוץ והנספחים המסחריים, ללימוד המגמות בשווקים הזרים ולזיהוי הזדמנויות ליצואנים ישראלים. לדוגמא, ה- OECDביצע עבודה גדולה בנושא ענף החקלאות בהודו ותמריצים שונים של הממשלה בתחום זה, או פרויקט עם ברזיל לתכנון רפורמות במשק המים.

באילו תחומים מובילה או מתבלטת ישראל בשיח הבינלאומי?

ראשית ישראל ידועה כמובילה בחדשנות טכנולוגית, ומדינות רבות רוצות ללמוד מאיתנו כיצד מפתחים בהצלחה אקו-סיסטם לחדשנות, מהם המודלים לשת"פ בין האקדמיה לתעשייה, למשיכת הון סיכון זר וכו'.

תחום בולט נוסף שישראל חזקה בו הוא המים – הן בהיבט הטכנולוגי והן בניהול משק המים. יש לנו פתרונות טכנולוגיים נהדרים אבל באופן אירוני, למרות תופעות בצורת קשה ומחסור ברור במים ראויים לשתיה לא רק במדינות מתפתחות אלא גם מפותחות, קשה מאוד לייצא. זה לא מפתיע למעשה כי במדינות רבות אין ניהול מרכזי של משק המים, אין תמריצים לתאגידי מים עירוניים להתייעל ואף הרעיון של תשלום על מים, ובודאי במחיר שמשקף את עלות מלוא השירותים הנלווים – יוצר רגישות פוליטית אדירה. ה- OECD הוא פלטפורמה ייחודית מבחינתנו להוביל את השיח הבינ"ל ולהביא למודעות לצורך בשינוי מהיר בממשל המים, לתמחור ריאלי של מים ועוד. לכן ישראל מאוד פעילה בזירה זו, באמצעות מומחים, מקרי בוחן, שולחן עגול למימון תשתיות מים שאירחנו בארץ, ועוד.

תחום אחרון שאנקוב בו הוא מדיניות הסייבר. גם כאן הצורך והדחיפות ברורים, אני חושבת, וישראל נמצאת בחזית העשייה. לאחרונה הוקם ב- OECD"פורום גלובלי לעמידות דיגיטלית", וישראל היא אחת מהמדינות המובילות את הפעילות.

יחד עם זאת, ישנם תחומים בהם ישראל צריכה להשתפר – תוכלי לתת דוגמה להמלצות של ה- OECD בנושא שנראה לך מרכזי?

תחום מרכזי בו עוסקים באופן עקבי ב-OECD הוא הנושא של כישורים והתאמתם לעולם הדיגיטלי המשתנה. דו"ח התעסוקה למשל שהתפרסם ביולי האחרון ועשה הרבה כותרות בארץ, מדגיש את החשיבות שבפיתוח מערכות חינוך והכשרה איכותיות, המספקות הזדמנויות למידה לאורך כל שלבי החיים. זו המלצת מדיניות לכלל המדינות, אך רלוונטית לישראל במיוחד לאור התוצאות הנמוכות המתקבלות במבחני PIAAC (הערכת כישורי מבוגרים) בכל התחומים הנבחנים – אוריינות, מיומנויות נומריות ופתרון בעיות בסביבה ממוחשבת. הפערים בולטים במיוחד לאור צרכי המשק הישראלי בעובדים מיומנים בתחום טכנולוגיית המידע והתקשורת (ICT), בו ישראל מובילה בקנה מידה עולמי. יתרה מזאת, בישראל נצפים הפערים הגדולים ביותר ברמת הכישורים של מבוגרים (בין הטובים ביותר לבין החלשים ביותר באוכלוסייה) מתוך כל מדינות ה- OECD. הפער בכישורים משפיע בין היתר על פערי הכנסה ולכן גם על ניידות חברתית ובטווח הארוך – על צמיחה ורמת החיים במדינה. מדובר בסוגיה מרכזית עבור המשק הישראלי, ואכן גם הסקירה הכלכלית של ה-OECD על ישראל שפורסמה במרץ 2018, ביקרה את תחומי החינוך והתעסוקה, לצד תחומי תשתית תחבורתית וחסמי רגולציה לעשיית עסקים.

כחלק מיצירת תכנית עבודה ממשלתית וכדי להתמודד עם הסוגיה באופן מיטבי, ישראל הזמינה דוחו"ת מה-OECD שיתמודדו באופן ספציפי עם סוגיות החינוך המקצועי וההכשרה. חלק מהמלצות הדו"ח הראשון שנקרא 'הכישורים שאחרי בית הספר' ויצא בשנת 2014 כבר החלו מיושמות בשטח וכך למשל הוקמה תכנית הסטארטר הלאומית להכשרה מקצועית. דו"ח ההמשך שפורסם ביוני 2018 העלה ניתוח והמלצות מעניינות מאוד והוא צפוי לסייע בעיצוב האסטרטגיה בתחום ההכשרה המקצועית.

למרות האבטלה הנמוכה במשק, נתוני הפריון של ישראל מוסיפים להיות נמוכים באופן משמעותי מממוצע מדינות ה-OECD. כיצד עבודת הארגון יכולה לסייע לישראל לשפר אותם?

בעיית ה"כלכלה הדואלית" של ישראל ידועה זה מכבר. יש לנו ענפים עתירי טכנולוגיה עם תוצאות כלכליות מרשימות – וזאת לעומת סקטורים אחרים המאופיינים בפריון נמוך, השתתפות מועטה בייצוא ובשכר נמוך. כך שבפועל ממוצע הפריון לשעת עבודה בישראל נמוך ממוצע ה-OECD בכ-25% וכמעט שאינו מצטמצם בעשורים האחרונים.

ה- OECD עובד לא מעט על נושאים של פריון, וכמובן שגם בהמלצות לישראל, בין אם בסקירה הכלכלית שהזכרתי, ובהזדמנויות רבות אחרות עולים נושאים מהותיים שאת רובם כבר הזכרנו, כמו השקעה שנדרשת בתשתיות, בחינוך והכשרה מקצועית, הפחתת רגולציה והגברת תחרות בשווקים.

אחת הדרכים להגדיל פריון היא אימוץ טכנולוגיות. בתחום התעשייה לישראל ידע וטכנולוגיות לשדרוג תהליכי ייצור (מה שנקרא מהפכת Industry 4.0), שאינם מנוצלים מספיק ע"י הסקטור התעשייתי בישראל. הממשלה, אם כן, ראתה מקום להתערבות וגישור על הפער הזה ואימצה את התכנית האסטרטגית לייצור מתקדם – שבמידה רבה מבוססת על ניסיון קיים של מדינות אחרות ושה- OECDריכז בעבודות ופרסומים שלו בנושא.

תחום נוסף שאנחנו נוכל להיעזר ב- OECD היא כאמור לניתוח של מגבלות בשווקים, רגולציה בתחומים כמו מסחר והפצה, שירותי לוגיסטיקה, סחר אלקטרוני – טיוב המדיניות בענפים אלו עשוי לשפר את הפריון ולהוריד את יוקר המחיה.

צוות הנציגות ב -OECD מימין לשמאל: לנה זייגר, לאורה אמילי בראון, ירדן קגן, שלי וולקוביץ'

צוות הנציגות ב -OECD מימין לשמאל: לנה זייגר, לאורה אמילי בראון, ירדן קגן, שלי וולקוביץ'

למידע נוסף בנושאים שהוזכרו לעיל או כל שאלה נוספת שקשורה ל- OECD, מוזמנים לפנות לנספחות במייל Oecd@israeltrade.gov.il. כמו כן, אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בטוויטר, פייסבוק או לינקדאין ולהירשם לידיעון של הנספחות בקישור הזה.

 

 

 

מטה מינהל סחר חוץ נספח משרד הכלכלה והתעשייה

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה לנספח משרד הכלכלה והתעשייה, מטה מינהל סחר חוץ