מסדרת זרקור על הנציגות - עמית לב, הנספח הכלכלי בדרום אפריקה - בלוג מינהל סחר חוץ


בחר בלוג

הצטרפו לרשימת התפוצה
כנס כלי סיוע 2019
בקשה לתעודת יצואן
HIMSS 2019
muni world 2019
blog israel ENG

מסדרת זרקור על הנציגות – עמית לב, הנספח הכלכלי בדרום אפריקה

פורסם ע"י , נספח fta1 , בתאריך 8 בינואר 2019

עמית לב, ראש הנציגות הכלכלית בדרום אפריקה

עמית לב, ראש הנציגות הכלכלית בדרום אפריקה

עמית לב, מסיים את שנתו הראשונה כראש הנציגות הכלכלית בדרום אפריקה ומסכם אותה כשנה משמעותית – עם נשיא חדש, בעיות ישנות והרבה הזדמנויות על הפרק.

דרום אפריקה, מהכלכלות הגדולות והמגוונות ביבשת, מהווה שער קריטי להרבה מהעסקים ביבשת הן מבחינה פיננסית והן מבחינה תפעולית.

הנציגות הכלכלית הייתה עסוקה מאוד בשנה החולפת ויש לה הרבה תכניות לקראת השנה שהחלה.

לקראת שנת 2019 הנציגות בדרום אפריקה נכנסת לתחום חדש ומזמינה אתכם להצטרף!

תחום המכרות: משחר הקמתה של דרום אפריקה – תחום המכרות היה אחד מתחומי הליבה של הכלכלה המקומית. הרבה תעשיות נבנו על גביו כמו התעשייה הפיננסית שממינה את הפרויקטים, תעשיות כבדות לביצוע והוצאה של מינרלים ואפילו הקמתה של הבורסה הדרום אפריקאית משולבת בגילויים הראשונים של יהלומים וזהב בדרא"פ. בהרבה מאוד מובנים, הן פוליטית, חברתית והשפעה כלכלית, תחום המכרות היה למעשה הסקטור הדומיננטי במדינה במשך שנים רבות ועוד משחק תפקיד מרכזי גם בימים אלו. למרות שזהב, יהלומים, פלטינה ופחם הם המינרלים המוכרים, יש לדרא"פ מספר רב של מינרלים שהיא מספקת כגון כרום, ונדיום, טיטניום ועוד.

נתונים כלליים על ענף המכרות:

  • רזרבת המינרלים בדרא"פ מוערך ב2.5 טריליון(!) דולר
  • המדינה נחשבת למס' 5 בעולם מבחינת גודל תחום המכרות במונחי תמ"ג
  • ב-2017 תחום המכרות תרם לתמ"ג מעל 300 מיליארד ראנד
  • כחצי מיליון איש מועסקים בסקטור המכרות
  • על כל מועסק בתחום יש כ9 אנשים שמועסקים במעגלים חיצוניים – ז"א שמעל 4 מיליון איש בשוק העבודה קשורים בצורה זו או אחרת לתחום המכרות
  • תחום המכרות נחשב ליעד ההשקעות הזרות מס' 1 במדינה

היסטוריה והתפתחות של תחום המכרות:

יהלומים וזהב נחשבים לקטליזטור שהתניע את כלכלת דרום אפריקה והביאה אותה לנקודה שבה היא נמצאת היום (בין הכלכלות הגדולות ביבשת והמגוונת שבהם).

יהלומים – עוד האמצע המאה ה18 התגלו מרבצי יהלומים באזור הקייפ המערבי וקימברלי בצפון המדינה.

קונגלומרט היהלומים DE BEERS הנחשב לגדול בעולם במשך שנים, יוסד בדרא"פ ב2017 נמכרו יהלומים מדרא"פ ב20כ מיליארד ראנד, כאשר 90% מתוכם נועדו לייצוא. בדרא"פ יש 9 מכרות יהלומים כאשר ל3 מתוכם מתוכננים לבצע הרחבה של המכרות בשנים הקרובות. המכרה בקימברלי שהוקם במאה ה19 עדיין פעיל אם כי כיום ההיקפים קטנים יותר ועוסקים בעיקר בשיקום ואחזור. החברות הגדולות בתחום המכרות הם: De Beers, Finsch Mine, Petra Group

 זהב -הזהב התגלה באזור יוהנסבורג ב1886 שגרם להגעה של מספר רב של עובדים לאזור והפיכתו למרכז הכלכלי של המדינה עד היום.

גילויי מרבצים אלו הביאו למתחים פוליטיים בין המתיישבים הלבנים באזור (הבורים) והבריטים ואף הובילו למס' מלחמות ביניהם. לפי ההערכות, דרא"פ מחזיקה בין 30-50% מרזרבות הזהב בעולם אך עקב ירידת מחיר הזהב בשנים האחרונות – ההערכה היא ש50% ממכרות הזהב כבר לא רווחיים למרות עלייה בתפוקות הזהב. מכרה הזהב הגדול במדינה הוא בWitwatersrand  אזור שנמצא בצפון מזרח המדינה ואורכו הוא כ56 ק"מ. למעלה מ120 שנה של חפירות ועומק המכרה הוא כ4000 מטר כאשר מעבר לזהב יש שם גם מתכות נוספות כגון אורניום, קווארטז ועוד. החברות המובילות היום הם Anglo Gold Ashanti, Sibanya, Harmony

פחם – ב2017 הופקו מעל 250 מיליון טון של פחם בערך של 130 מיליארד ראנד.

תעשיית הפחם צורכת סחורות ושירותים ב60 מיליארד ראנד בשנה. 70% מצריכת הפחם היא לשימוש עצמי בדרא"פ, כאשר 70% מהשימוש בדרא"פ הוא לצורך חברת החשמל המקומית. למרות שהפחם התגלה בדרא"פ כבר במאה ה19, השימוש הנרחב שלו נכנס בעקבות המהפכה התעשייתית במדינה במהלך מלחמת העולם השנייה. החברות המובילות בתחום הם: Anglo American, Glencore, Exxaro, Sasol and South 32

פלטינום – אזור הפלטינום נמצא בצפון המדינה ודרא"פ נחשבת למדינה מס' 1 בעולם בהפקת פלטינום

כאשר היא מפיקה 68% מהכמות העולמית ופי שניים יותר מהבאה אחריה ברשימה (רוסיה). לפלטינום ישנם שימושים רבים כגון: חומרה למחשבים, פלאפונים ואפילו תרופות. הפלטינום התגלה לראשונה בדרא"פ ב1924 בידי שני גיאולגים אנגליים ובמשך שנים רבות מאגר זה סיפק 75% מהתוצרת העולמית. לאחר מלחמת העולם השנייה גדל השימוש בפלטינום עקב אפליקציות חדשות שנמצאו למתכת ובמיוחד בתעשיית הדלק (הפלטינום משמש להגדלת האוקטן בדלק), הפלסטיק והייצור ואפילו בתעשיית התכשיטים. עקב המשבר הכלכלי ב2008 וירידת מחירי הסחורות, נסגרו בשנים האחרונות מס' גדול של חברות פלטינום קטנות ובינוניות. החברות הגדולות בתחום הם: Impala Platinum, Lonmin, Anglo American Platinum

ישנם עוד מספר רב של מינרלים שמופקים  בדרא"פ, אם כי בהיקפים נמוכים יותר. ראוי לציין את האורניום שדרא"פ נחשבת למדינה מס' 2 בעולם ברזרבות שלו.

האורניום נחשב לבעל פוטנציאל כלכלי לצורך הפקה של אנרגיה אך מעלה הרבה בעיות סביבתיות, בריאותיות ושימוש לרעה אופציונלי במינרל להפקת נשק גרעיני. מינרל נוסף שכדאי לציין הוא הכרום שדרא"פ בעלת הרזרבות מס' 1 בעולם. רוב הכרייה (90%) של הכרום נשלחת לסין לצורך שימוש בתעשיית הברזל והפלדה. למרות שכרום נמצא יותר בדרא"פ עדיין סין כורה יותר עקב מחירי החשמל והמים שמקשים על ההיתכנות הכלכלית של הכרייה באופן מסיבי בדרא"פ.

רגולציה בתחום המכרות:

כחלק מהתהליך סיום האפרטהייד והרצון לראות מעורבות גבוהה של כלל האוכלוסייה הדרום אפריקאית בסקטור המכרות הוציא הממשלה תזכיר שנקרא Mining Charter  שהוא בעצם הוראות על חלוקה שוויונית יותר של אוצרות הטבע של המדינה. ההוראות הוצאו לאור לראשונה ב2004, עודכנו ב2010 וב2018, להלן עיקרי הדברים:

  • בעלות שחורה – מכרות קיימים חייבים להחזיק לפחות 26% מבעלי המכרה בבעלות שחורה. מכרות חדשים צריכים להגיע ל30% בעלות שחורה מבעלי המניות. אותו הדבר למי שמחדש רישיון כרייה
  • אחוז מסוים מהרווחים (דיבידנדים) והחברה צריך להיות מוחזר לעובדים ולקהילות ע"י קרן נאמנות שתתמוך בפרויקטי פיתוח רלוונטיים בתחומי הבריאות, חינוך, חקלאות ועוד
  • דגש על העסקת נשים שחורות, בעלי מוגבלויות, פיתוח אזורים כלכליים מועדפים והנהלה בעלת דירוג BEE גבוה(דירוג אפליה מתקנת של 1-8 כאשר 1 הוא הציון הגבוה ביותר ו8 נמוך ומתבסס על מס' מרכיבים כגון: העצמה של אוכלוסיות מוחלשות, ספקים מקומיים וכו')
  • קנייה באחוז ניכר (יכול להגיע עד 44%) של הסחורות והשירותים מספקים מקומיים בעלי דירוג BEE
  • השקעה של 5% מערך הפרויקט בפיתוח הון אנושי כגון: טכנולוגיה, מדעים, חשבון ואומנות לקהילה באזור של המכרה
  • דאגה למגורים נאותים וברי קיימא כלכלית לעובדי המכרה

לקריאה מעמיקה יותר, ניתן למצוא פרטים נוספים בלינק הבא – https://www2.deloitte.com/content/dam/Deloitte/za/Documents/energy-resources/za_Mining_Charter_2018.pdf

מעבר לנושא זכויות והעדפה מתקנת ישנם גם חוקים ורגולציות בנושאי בטיחות, ייצוא, מיסים, אחריות סביבתית ועוד.

הזדמנויות לחברות ישראליות:

הנספחות הכלכלית בדרא"פ זיהתה מספר תחומים שבהם יש לחברות ישראליות פוטנציאל לעשיית עסקים בתחום המכרות, במיוחד לאור היחלשות המטבע המקומי וירידה במחירי הסחורות העולמיים שמחייבת את המכרות לחשוב על פתרונות יצירתיים על מנת לשרוד בשוק:

  1. מים ואנרגיה – חברות הכרייה הינם צרכנים כבדים של מים ואנרגיה במהלך תהליך הכרייה הנדרש. עקב מחירי החשמל וחוסר הוודאות מול חברת החשמל המקומית (נמצאת בחוב של למעלה מ40 מיליארד דולר) ומחסור שהולך ומחמיר במים במדינה, כל טכנולוגיה שיכולה לחסוך ולשפר את היעילות של המכרות בתחומים אלו תהיה מאוד רלוונטית לתעשייה המקומית. אחת מחברות הכרייה בדרא"פ כבר השקיעה בחברה ישראלית המספקת פתרונות למניעת דליפות
  2. רחפנים – שטחי הכרייה הינם עצומים בדרא"פ ומצריכים כוח אדם רב לפקח הן מבחינה תפעולית והן בטיחותית. עקב העלות הגדלה של העסקת כוח אדם ישנו צורך בפתרונות של רחפנים שיכולים לתת שליטה וסקירה טובה יותר של השטח
  3. אוטומציה ודיגיטציה של תהליכים – רוב תהליכי העבודה במכרות הינם מיושנים ונדרשת חדשנות על מנת לשפר את היעילות ואת התפוקות של המכרה על מנת להפוך לרווחי יותר
  4. פרויקטי פיתוח לקהילות – עצם זה שהמכרות מחוייבים לסייע לקהילה בפרויקטי פיתוח מקומיים כולל מימון והדרכה של הפרויקט פותח הזדמנות לחברות ישראליות בעלות פתרונות לחקלאים קטנים, אנרגיה OFF GRID מתקני מים קהילתיים ועוד
  5. מחקר ופיתוח למינרלים – נושא זה הוא יותר רחב אך בעל עניין רב בקרב חברות הכרייה. בעזרת מחקר ופיתוח ממוקד למציאת שימושים נוספים למינרלים הרבים הקיימים בדרא"פ, יש תקווה להצדקה כלכלית של פיתוח מכרות ואף הגדלה במקרה הצורך

הנספחות הכלכלית בדרא"פ ביחד עם מכון הייצוא תקיים משלחת טכנולוגיות לחברות כרייה מישראל במרץ 2019 במטרה להפגיש מספר רב של טכנולוגיות ישראליות עם השחקנים המשמעותיים במדינה.

במהלך המשלחת יזכו החברות להיפגש עם חברות הכרייה הגדולות, יצרני שירותים, סחורות ואינטגרטורים שעובדים המכרות וגופים פיננסיים שמלווים פרויקטי כרייה במטרה לתת חשיפה לטכנולוגיות ישראליות בתחום.

בנוסף לתחום המכרות, הנספחות מתכננת פעילויות בשנה הקרובה במגוון תחומים:

חקלאות –

הסקטור החזק ביותר ביחסי הסחר בין ישראל לדרא"פ – מתוכננות משלחת נכנסת לדרא"פ מישראל, סמינרי צד במחוזות נוספים בדרא"פ, משלחת חקלאים לארץ ומשלחת קנאביס רפואי לישראל

ציוד רפואי ובריאות דיגיטלית –

משלחת יוצאת לתערוכת MED IN ISRAEL ו ביתן לאומי בתערוכת ציוד הרפואי הגדולה ביבשת Africa Health

היי טק (פינטק, סייבר וטלקום) –

משלחת נכנסת בתחום הסייבר, רוד שואו טלקום ומס' ביקורים של בנקים מקומיים בישראל

מים ואנרגיה –

רוד שואו לתערוכת African Utility Week , ביקור בארץ של חברות מזון מקומיות , משלחת לווטק.

צוות הנציגות: שרמיין הירשוביץ – אגריטק ומוצרי צריכה, ניקולס פרידמן – מים ואנרגיה, ויקטור מלמבו – ציוד רפואי, אלי בלק – היי-טק (פינטק, סייבר וטלקום), קטלחו טונג – מכרות וחינוך

צוות הנציגות: שרמיין הירשוביץ – אגריטק ומוצרי צריכה, ניקולס פרידמן – מים ואנרגיה, ויקטור מלמבו – ציוד רפואי, אלי בלק – היי-טק (פינטק, סייבר וטלקום), קטלחו טונג – מכרות וחינוך

אתם מוזמנים ליצור קשר איתנו בנספחות ואנחנו נשמח לסייע לכם בכל תחום! – johannesburg@israeltrade.gov.il

 

 

 

 

 

מטה מינהל סחר חוץ נספח fta1

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה לנספח fta1, מטה מינהל סחר חוץ