מסדרת זרקור על הנציגות – הכירו את ברקת קנפו, הנספחת הכלכלית בבוקרשט, רומניה

ברקת קנפו, הנספחת הכלכלית של מדינת ישראל לרומניה ולאוקראינה

החל מקיץ 2018 מכהנת ברקת קנפו כראש המשלחת הכלכלית של מדינת ישראל לרומניה ולאוקראינה. מכוח תפקידה זה, היא אמונה על קידום היחסים הכלכליים בין המדינות, בדגש על קידום היצוא הישראלי והסרת חסמי סחר הניצבים בפני חברות ישראליות המבקשות לחדור לשווקים אלה. לברקת ניסיון בינלאומי-כלכלי במגוון אזורים גאוגרפיים: טרם יציאתה לשליחות, שימשה כצוערת בדסק אמריקה הלטינית ולאחר מכן כמנהלת פרויקטים מיוחדים באמריקה ובמזרח התיכון. במסגרת תפקידה האחרון היא אף ניהלה מהארץ את הנציגות המסחרית של משרד הכלכלה והתעשייה בקנדה.

ברקת בעלת תואר שני כפול מ-Harvard Law School (LLM) ומבית הספר למדיניות ציבורית של האוניברסיטה העברית (MPP) וכן היא בוגרת הפקולטה למשפטים (LLB) והתכנית החד תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש לאוטמן של אוניברסיטת תל אביב (במסגרתה שילבה לימודים בבית הספר לרפואה, באקדמיה למוסיקה ובחוג לשפות).

עובר להגעתה למינהל סחר חוץ, שימשה ברקת כליטיגטורית מסחרית במשרד עו"ד מוביל בתל אביב, התמחתה בלשכת כבוד שופט בית המשפט העליון ניל הנדל והיא אף בוגרת מחזור ג' של קורס "צוערים לשירות המדינה" במשרד ראש הממשלה – שתכליתו הכשרת העתודה הניהולית של שירות המדינה.

על עבודת הנספחות הכלכלית ברומניה

התגובה הנפוצה (וגם האופטימית) ביותר לה זכיתי עם קבלת המינוי כראש המשלחת הכלכלית לרומניה הייתה "It’s the time of your life!" בהומאז' לשיר המפורסם "בוקרשט". ואכן, כפי שלמדתי במהלך 9 ירחי הלידה המקצועיים שלי בבירה הרומנית, "It’s THE Time" : קשה לחשוב על תזמון טוב יותר לפעילות ישראלית מסחרית ברומניה. תקציבי עתק לפרויקטים ענקיים במגוון רחב של תחומים ממתינים לפתרונות ישראליים, שנת 2018 הייתה השנה הטובה ביותר בתולדות היצוא הרומני והיחסים הבילטרליים בין ישראל לבין רומניה מוסיפים להתהדק ברציפות מזה 71 שנים. עליית מדרגה דרמטית נוספת אף נרשמה אך בתחילת החודש עם חתימת מערך הסייבר הישראלי על מזכר הבנות היסטורי עם הממשלה הרומנית להידוק שיתופי הפעולה הבילטרליים בתחום הסייבר.

התבוננות מעמיקה יותר בנתונים מגלה גרסה משודרגת ומחוזקת של הכלכלה הרומנית: רומניה מודל 2019 נהנית מקצב צמיחה יפה, שיעורי האבטלה בה פוחתים בהתמדה, היא מצליחה למשוך השקעות זרות ולבנות תכניות לאומיות אסטרטגיות רב-שנתיות ולוקחת ברצינות תהומית את תפקידה הנוכחי כנשיאת מועצת האיחוד האירופי. שלא במפתיע, הדבר בא לידי ביטוי גם בגידול המשמעותי שנרשם בשנת 2018 בהיקף הסחר בין ישראל לבין רומניה: עלייה של 56% בהיקף הסחר הבילטרלי בהשוואה לשנת 2017 (כ-534 מיליון דולר) – שיא של חמש השנים האחרונות.

אולם, צדו האחר של המטבע הוא מאזן סחר שלילי לא קטן, הניצב על (253-) מיליון דולר. במילים אחרות, הישראלים מייבאים מרומניה למעלה מפי 2.5 ממה שהם מייצאים אליה: כ-140 מיליון דולר יצוא ישראלי לרומניה בהשוואה לכ-393 מיליון דולר בשנת 2018. ניכר כי ישנה נטייה של הצד הרומני לייבא מוצרים מהמדינות הקרובות דוגמת גרמניה, איטליה והשכנה ההונגרית. את חוסר איזון זה אנו במשלחת הכלכלית לרומניה מבקשים לשנות.

מאז קיץ 2018 הובלנו במשלחת הכלכלית לרומניה שורה ארוכה של פעילויות מסחריות – חלקן הגדול תקדימי בהיקפו או בעצם קיומו. כך, למשל, כיכבו המשלחות הרומניות בתערוכות הסייבר המובילות בשנה החולפת (HLS & CYBER בנובמבר אשתקד וסייברטק בינואר 2019) – הן כמשלחות הלאומיות הגדולות ביותר שפקדו את גני התערוכה והן מבחינת מספר הבכירים הנמנים על משתתפיהן. בנוסף, עשתה הנספחות המסחרית היסטוריה על אדמות רומניה כאשר הטמיעה בהצלחה לראשונה בתחום החקלאות את פורמט פגישות ה-B2B המתואמות מראש. גם במקרה זה הגיעה לרודשואו בעיר קלוז' שברומניה המשלחת הגדולה ביותר לדורותיה של חברות ישראליות בתחום החקלאות.

חשוב מאוד להדגיש כי הערך העסקי הוא הניצב בראש מעייננו והוא בלבד. הנוכחות המכובדת ביותר בפעילויות בילטרליות שכאלה מהווה קריאת כיוון ואיתות חיובי בדבר הנכונות של המגזר הציבורי והפרטי ברומניה לאמץ טכנולוגיות ופתרונות ישראליים. והדבר אף מתורגם לסיפורי הצלחה: כך, למשל, בעקבות פעילות נמרצת של הנספחות באירועים מגוונים שהאחרונים שבהם התרחשו במסגרת תערוכות INDAGARA ו-AGRARIA ברומניה, נרשם באחרונה מספר שיא של סיפורי הצלחה ישראליים בתחום החקלאות – 13 פרויקטים חקלאיים מתחילת השנה. ולא רק בתחום החקלאות אנו מכים שורש. כך, גם למדנו באחרונה על סיפורי הצלחה משמעותיים ביותר בתחום הסייבר והגנת המולדת שנולדו הודות לחיבורים ממוקדים שיזמה הנספחות עם שחקני מפתח מגוונים בזירה הרומנית.

אנחנו מעודדים כל העת חברות ישראליות המעוניינות לחדור לשוק הרומני או להגדיל אחיזתן בו לפנות אלינו למשלחת הכלכלית ולהצטרף לרשימה ההולכת ומתארכת של סיפורי הצלחה בסקטורים מגוונים.

נמנה אך מקצת מהסקטורים בהם פועלת הנספחות:

רומניה – כר פורה לטכנולוגיות ישראליות בתחום החקלאות

הפוטנציאל האדיר של רומניה בתחום החקלאות – מי שהוכתרה בעברה ל"אסם התבואה של אירופה" – רחוק מאוד ממיצויו: הדבר נכון הן מהזווית הרומנית, הן מהזווית הבינלאומית והן מהזווית הישראלית.

בזירה הרומנית נזכיר כי רומניה היא מדינה חקלאית מובהקת: כ-30% מהאוכלוסייה המקומית עוסקים בחקלאות (פי 6 מהמקובל במערב אירופה) והמדינה משופעת בשטחים חקלאיים נרחבים המשתרעים על כ-14.7 מיליון דונמים. אולם, כמעט מחציתם כלל אינה מנוצלת (6.8 מיליון דונמים). לכך יש להוסיף כי השימוש במונח "כוח סוס" עשוי במספר מחוזות להתקבל פשוטו כמשמעו: 80% מהמיכון החקלאי הקיים ברומניה מיושן או שכלל אינו שמיש. בהקשר זה, לא בכדי הקצה משרד החקלאות הרומני 1.1 מיליארד יורו לשדרוג המיכון החקלאי במדינה. בזירה הבינלאומית נציין כי רומניה זכאית למענקים בסכומי עתק מהאיחוד האירופי בסקטור זה (כ-20 מיליארד יורו), אך היא אינה מנצלת חלק ניכר מהם. ואילו מהזווית הישראלית נדגיש את המתאם הגבוה הקיים בין היצע הפתרונות הישראליים בתחום החקלאות לבין הצרכים הספציפיים הייחודיים לרומניה.

על מנת להגביר את שיתופי הפעולה בתחום החקלאות ולהגדיל את החשיפה של מקבלי החלטות להזדמנויות המסחריות הטמונות בהם תצא לקראת סוף חודש יוני מרומניה לישראל משלחת של כ-50 (!) מקבלי החלטות בכירים בצמרת העסקית והממשלתית הרומנית. חלקם אף ישתתפו באירוע האקסקלוסיבי AGRISRAEL העתיד להיערך בעיר תל אביב.

בנוסף, אנו קוראים לחברות ישראליות בתחום התוצרת הטרייה המעוניינות להיחשף לפוטנציאל העסקי הטמון בשוק הרומני – לפנות אלינו לצורך השתתפות במשלחת ייחודית שתצא מישראל לאזורנו במהלך חודש נובמבר השנה.

חולמים לפרוץ ברומניה? זירת הסייבר והגנת המולדת קוראת לכם/ן

רומניה משופעת בתשתיות קריטיות המצויות בסף חשיפה גבוה וזקוקות בדחיפות לפתרונות טכנולוגיים: כור גרעיני, תשתיות גז, עתודות נפט, סכרים הידרואלקטריים ועוד. יתרה מכך, הצורך בעמידה בסטנדרטים שהותוו ע"י האיחוד האירופי (NIS DIRECTIVE, GDPR) מייצר פוטנציאל ייחודי ודחיפות למימושו. לצד זה, במסגרת האסטרטגיה הלאומית של רומניה בתחום הדיגיטל הוקצו 2.64 מיליארד דולר לצורך הגברת היעילות והפחתת העלויות של המגזר הציבורי: הקמת ממשל דיגיטלי, פיתוח יכולות אבטחה קיברנטית, טכנולוגיות מחשוב ענן ורשתות חברתיות. בנוסף, משרד התקשורת הרומני צפוי להוציא בתקופה הקרובה כ-45 מיליון יורו על פיתוח "ענן ממשלתי".

התעשייה הישראלית בתחום הסייבר נהנית ממוניטין מצוין בקרב מקבלי החלטות בכירים בממשל ובמגזר הפרטי ברומניה. עדות ניצחת לכך ניתנה במסגרת "פורום הסייבר ישראל-רומניה", שהובילה הנספחות הכלכלית בבוקרשט בתחילת החודש: למעלה מ-170 משתתפים מצמרת המגזר הציבורי והפרטי, 167 פגישות B2B שתואמו מראש ועשרות פגישות עסקיות נוספות שנקבעו בזמן אמת עבור משלחת 10 חברות הסייבר הישראליות, 7 סיורים מקצועיים ופגישות רמות דרג, סמינר כלכלי, סדנת הכשרה למקבלי החלטות בהובלת מערך הסייבר הישראלי וכאמור מזכר הבנות היסטורי אחד שנחתם במעמד ראשת הממשלה של רומניה, הגב' ויוריקה דנצ'ילה – הם אך חלק מהתוצרים המידיים של הפורום.

הפתרונות הישראליים בתחום הסייבר זוכים לבית חם ברומניה. רוחות השעה בדמות חוק הסייבר הרומני החדש, The NIS Directive, כללי ה-GDPR והדינמיות הרבה המאפיינת את מפת איומי הסייבר העולמית, לצד הרעות העמוקה בין המדינות – כל אלה הופכים את ישראל ורומניה לשותפות האולטימטיביות גם בתחום הסייבר. ההגעה של ראש מערך הסייבר, יגאל אונא, ומנכ״ל מכון היצוא, גדי אריאלי, לפורום הסייבר בבוקרשט והפגישות המשמעותיות שנערכו במסגרת הביקור מלמדות על חשיבות שיתופי הפעולה כמו גם על הפוטנציאל האדיר הטמון בשני השווקים בתחום הסייבר. עדות נוספת לכך יהיה ניתן לראות כבר בהמשך החודש עם הגעת משלחת בכירים מרומניה לישראל במסגרת אירועי שבוע הסייבר בתל אביב.

צמאים לפתרונות ישראלים בתחום המים

50% מהאוכלוסייה המקומית ברומניה אינם מחוברים למים זורמים וחשופים למי ביוב ושופכין שאינם מטופלים. לרשות רומניה עומד מענק מטעם האיחוד האירופי בסך 3.8 מיליארד יורו לשדרוג תשתיות המים עד לשנת 2020. בתוספת תקציב הממשלה הייעודי לתחום זה מטפס הסכום ל-5.5 מיליארד יורו. בנוסף, קיימים באזור 7 פרויקטים במימון ה-EBRD שבהם ייתכן שילוב של חברות ויועצים ישראלים.

בתחילת חודש דצמבר 2019 עתידה להגיע לרומניה משלחת של חברות ישראליות בתחום המים, תוך דגש על מתן פתרונות לשעת חירום. חברות המעוניינות לשמוע על כך פרטים נוספים מוזמנות לפנות לנספחות לצורך בדיקת התאמה לשוק המקומי ולמשלחת המתהווה.

עם היד על הדופק – הזדמנויות ייחודיות בתחום מדעי החיים והמכשור הרפואי

החל מ-2015 מוגדר תחום מדעי החיים כבעל "עדיפות לאומית" ע"י הממשל הרומני. הממשל הרומני ומוסדות פיננסיים בינלאומיים שונים הקצו משאבים כספיים ואנושיים משמעותיים לצורך שדרוג מערך בתי החולים הציבוריים במדינה. באשר לשוק הציוד הרפואי ברומניה יש לציין כי היקף השוק הגיע בשנת 2018 ל-503.5 מיליון יורו (24 יורו לנפש). אנו במשלחת הכלכלית מעריכים כי בשל אופיו של השוק – הנמשל ביד רמה בידי חברות זרות (90% מיובא), העלייה בביקושים והצורך לעמוד בתקני איכות אירופיים – צפוי היקף שוק המיכשור הרפואי להמשיך ולגדול.

גם בסקטור זה, אנו עדים לעניין גובר מצד השוק הרומני בטכנולוגיות ובפתרונות ישראליים. כך, למשל, הובילה הנספחות המסחרית בחודש מרץ האחרון משלחת של מנהלי בתי חולים, חברי סנאט בכירים ושחקני מפתח בזירת הבריאות הרומנית לתערוכת MedInIsrael ולסיורים מקצועיים בכל רחבי הארץ. הודות לביקור זה, נוצרו חיבורים איכותיים אותם נוסיף ללוות בשאיפה לסיפורי הצלחה נוספים.

במהלך חודש ספטמבר הקרוב צפויה הנספחות הכלכלית להשתתף בפרויקט ייחודי ברומניה בתחום מדעי החיים והבינה המלאכותית. חברות ישראליות המתעניינות בכך ועוסקות בתחומים אלה מוזמנות ליצור עמנו קשר.

צוות הנספחות

אנדרי מינאה – סייבר והגנת המולדת, מים, IT, פינטק, אנרגיה, ,תחבורה, מובייל ותקשורת.

רלוקה סורינה גנגאה – חקלאות, מוסדות פיננסיים בינלאומיים, קוסמטיקה, R&D ודנטל.

רלוקה ברבולסקו – מדעי החיים, DIY, הקהילה הישראלית העסקית, Hospitality ורשתות חברתיות.