דנה נהרי, ראשת הנציגות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה במומבאי, מספרת על הבירה העסקית של הודו, היחסים המתחזקים בין שתי המדינות – הודו וישראל והפוטנציאל העסקי העצום לחברות ישראליות במדינה המתפתחת
מדינת הודו נחשבת לכלכלה העשירית בגודלה ומעגנת היטב את מקומה המכובד על המפה העסקית הגלובלית. המדינה שגודלה עצום (השביעית בגודלה בעולם), מהווה יעד אטרקטיבי עבור אנשי עסקים ובעיקר יצואנים ישראלים, בתחומי ההייטק, החקלאות, הרכב, המדיה ובתחומים נוספים.
דנה נהרי משמשת כראש הנציגות הכלכלית מטעם משרד הכלכלה והתעשייה במומבאי מנובמבר 2015 (כ-3 שנים). לפני כן עבדה במשרד הכלכלה והתעשייה בדסק אסיה-פסיפיק ואפריקה בעיקר עם מדינות מתפתחות. טרם לכך עסקה בעולם הבנקאות ככלכלנית ומנהלת פרויקטים של מערכות מידע. היא בעלת תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים ותואר שני במנהל עסקים והתמחות במערכות מידע. בצבא רכשה ניסיון רב כמתכנתת. נהרי מביאה עמה לתפקיד ניסיון רב שנים בניהול פרויקטים, ייעול תהליכים , ועבודה מול סביבת רבת ממשקים.
לדבריה: “כשהצטרפתי למשרד הכלכלה והתעשייה היה לי ברור לי כי הודו היא היעד. מומבאי, הבירה הפיננסית של הודו, היא עיר מתפתחת ומתקדמת והיא נראתה לי כבחירה הטובה ביותר שיכולה להוות פוטנציאל עצום לעסקים ישראליים”.
“בשלושת השנים האחרונות ראיתי לא מעט שינויים בעיר: בניה של גורדי שחקים, מסעדות ואזורי בילוי. מסעדות רבות שנפתחו הביאו עמן טעמים ממדינות אחרות, מה שמעיד על רצונם הגדל של ההודים להתנסות, להכיר ולהיפתח לעולם הגדול”. נהרי אומרת.
“מבחינת היחסים בין שתי המדינות – הודו וישראל, מדובר בתקופה משמעותית ליחסים אלו – תקופה בה התקיימו ביקורים של נשיא וראש ממשלת ישראל בהודו וביקור ראשון של ראש ממשלת הודו בישראל, בו נחתמו שבעה מזכרי הבנות לשיתופי פעולה עסקיים”.
הבירה העסקית של הודו
מומבאי היא הבירה העסקית של הודו ובה נמצאים המטות של התאגידים הגדולים ביותר במדינה כגון: טאטא , רילאיינס, מהינדרה ואדיטיה בירלה. מומבאי היא גם הבירה הפיננסית ובה ממוקמים ומנוהלים הבנקים הגדולים במדינה, הבורסה וגופי הרגולציה בתחום. בנוסף קיימת תעשיית מדיה ענפה אשר סובבת סביב בוליווד ותעשיית הטלוויזיה.
“כאשר הגעתי למומבאי איתרתי מגוון סקטורים בהם יש פוטנציאל עצום לחברות ישראליות ובעיקר לטכנולוגיה הישראלית”, נהרי מציינת.
פוטנציאל לחברות ישראליות במומבאי
תעשיית המדיה:
תעשיית המדיה היא תעשייה תחרותית מאוד בהודו, עם רשתות טלוויזיה שממש “נלחמות על הצופים”. טלוויזיה היא סמל סטטוס וכאשר איכר באזור מרוחק מרוויח מספיק כסף, הדבר החשוב לו ביותר זה לרכוש טלוויזיה, כך שאוכלוסיית הצופים גדלה מיום ליום. בנוסף, קמות ועולות לא מעט פלטפורמות אינטרנטיות בעקבות הצמיחה בשימוש בטלפונים חכמים, כל אלו הם קרקע פורייה לחברות ישראליות. ישנה תעשייה מגוונת בישראל בתחום של תוכן ופורמטים. התעשייה קטנה אך מצליחה מאוד – הסדרה ‘הומלנד’ שמבוססת על פורמט ישראלי היא דוגמא טובה לכך. זיהינו כי הפוטנציאל קיים גם בהודו והיום אנחנו עובדים קרוב עם התעשייה לקידום פורמטים ישראלים.
בתחילת פברואר 2017, עלתה לאוויר הגרסה ההודית של “הכוכב הבא” – התוכנית הראשונה בהודו בה הצופים משתתפים בזמן התוכנית ומצביעים בזמן אמת עבור המתחרים. כמו בארץ, המסך עולה לאחר ש-70% מהמצביעים אהבו את הביצוע.
בטרם עלתה התוכנית, מאות אלפי צופים הורידו את האפליקציה של התוכנית והצפי הוא כי מיליוני איש יורידו את האפליקציה. מדובר במספר גדול ועוצמתי.
לא מדובר כאן בפורמט הישראלי הראשון שהופק בסדר גודל כזה בהודו. בחודש נובמבר עלתה לאוויר הגרסה ההודית לסדרה חטופים, אשר הושקעו הרבה כספים בהפקתה.
עולם המדיה בהודו הינו תחרותי מאוד. קיימים מאות ערוצים ומספר חברות טלוויזיה אשר מחפשות לחדש וליצור מחויבות של הצופים לתוכן שלהן. עם העלייה של התכנית ‘הכוכב הבא’ אשר מהווה שילוב של תוכן וטכנולוגיה חדשנית, מגיעה ההבנה כי צריך למצוא דרכים על מנת ליצור יותר מחויבות של הצופה לערוץ ע”י טכנולוגיה. רשתות הטלוויזיה וחברות ההפקה בהודו מחפשות תכנים המשלבים זאת.
תעשיית הסייבר והפינטק
תעשיית הסייבר לעולם הבנקאות מהווה אף היא פוטנציאל מיטבי לחברות ישראליות העוסקות בתחום. בשנים האחרונות, בעקבות מתקפות סייבר שהתקיימו באיזור ועלייה משמעותית במספר חשבונות הבנק שנפתחו (בעקבות רפורמת שינוי השטרות), הבנקים בהודו החלו להבין שהם צריכים להגן היטב על הכסף שלהם. “לפני כ- 3 שנים כאשר ישבתי עם גורמים בעולם הפיננסי הם לא היו כל כך מעוניינים בפתרונות סייבר. היום הם מבינים יותר, ויש רצון גדול לממש פתרונות בתחום, כמובן בעקבות התקפות על מוסדות פיננסיים בהודו. לשמחתנו, ישראל ממותגת כמעצמת סייבר. החברות והבנקים ההודיים מאוד רוצים פתרונות סייבר ישראליים. חשוב לדעת שלבנקים חשוב שהפתרונות יהיו מוכחים ושלחברות המספקות אותם יהיו לקוחות קיימים ותשתית מובנית של שירות לקוחות ותמיכה טכנית בהודו”, אומרת נהרי.
תחום הרכב
תעשיית הרכב בהודו היא אחת משלושת התעשיות הרכב המובילות בעולם. תחזית הגדילה של שוק תעשיית הרכב בהודו (כולל ייצור רכבים) צפויה להגיע לכ-251-282 מיליארד דולר עד שנת 2026.
בשנים האחרונות, בעקבות הבסיס ההנדסי ויתרון העלויות הזולות תעשיות הרכב הגדולות כמו: BMW GM, Honda, Maruti Suzuki, Mercedes, Renault-Nissan and Volvo הקימו מרכזי מחקר ופיתוח וייצור ברחבי הודו. התחומים העיקריים בהם טכנולוגית הרכב מתמקדת בהודו הם רכבים חשמליים ותחליפי דלקים.
תחום הרכב הינו תחום מאוד מעניין, שונה ואינו מתקדם כמו בשאר העולם. ישנן מספר יצרניות רכב הודיות אשר מוכרות בהודו, במזרח ובאפריקה . החברות הללו מוכרות רכבים זולים יותר לעומת מקומות אחרים בעולם. חברות רכב זרות מייצרות בהודו בשל העלויות הייצור הנמוכות. הממשל בהודו הציב יעד כי בעוד מספר שנים כל הרכבים המסחריים יהפכו לחשמליים, בעקבות כך חברות רכב מחפשות פתרונות לרכבים חשמליים. האתגרים שעומדים בפני ממשלת הודו הינם: מחקר ופיתוח, חומרי גלם מתאימים, עליות ייצור, ומס ה-GST הופך את המוצרים ליקרים יותר.
במומבאי ובפונה נמצאים המטות של מספר יצרני רכב (OEM) מקומיות, מהגדולות בהודו. פונה הינה האב של תעשיית הרכב ופרט ליצרניי רכב נמצאת בה תעשייה ענפה של חברות טיר 1 וטיר 2. כל אלו נערכים לקראת השינויים בתחום החלים בהודו.
לסיכום
“אחת הבעיות הרציניות בה נתקלתי מאז שהגעתי להודו, היא חוסר המודעות של חברות ישראליות לשוק ההודי וכיצד ניתן לפעול בו. לכן, יזמתי את כנס הודו השנתי של משרד הכלכלה והתעשייה, בו אנחנו מציגים לתעשייה הישראלית את הודו ואת ההזדמנויות בה”. נהרי אומרת.
“תפקידי העיקרי אינו רק לסייע לחברות ישראליות להיכנס לשוק ולהביא השקעות הודיות לישראל, אלא גם ליצור מודעות לחברות ישראליות לגבי הודו, ללוות ולהנחות אותן מהי הדרך הנכונה לפעול בשוק.
חברות ישראליות עם מוצר מתאים, אשר נכונות להשקיע את המשאבים ויש להן אורך-רוח מקבלות מאיתנו ליווי צמוד לאורך כל תהליך הכניסה לשוק. במספר מקרים, סייעתי בתקשורת בין שני הצדדים, בהם הסברתי ו”תרגמתי ” לכל צד למה הצד השני התכוון. למרות שבהודו כולם מדברים אנגלית, יש לא מעט סאב-טקסט שצריך להבין כדי לפעול בתעשייה העסקית.
אני מזמינה חברות ישראליות להגיע להודו ולפגוש חברות הודיות. בהודו יש דגש רב על החיבור האישי ולכן אני מעודדת חברות להגיע לכאן לביקור . עבור חברות שמגיעות אנחנו מסייעים בבניית לו”ז ומפגשים עם גורמים הודים רלוונטיים.
טיפ קטן לסיום – ממליצה למי שמגיע להודו לקרוא את הספר – “יומן מסע הודו” של עזריאל קרליבך, למרות שהספר נכתב בשנות החמישים הוא עדיין רלוונטי ומסייע בהבנה של התרבות ההודית”.
