מסדרת זרקור על הנציגות: דורון אברהמי, הציר הכלכלי בברלין, גרמניה

דורון אברהמי, הנציג הכלכלי של משרד הכלכלה והתעשייה בגרמניה, ברלין.
דורון אברהמי, הנציג הכלכלי של משרד הכלכלה והתעשייה בגרמניה, ברלין.

מזה כשנתיים שאני משרת בתפקיד הציר לענייני מסחר של ישראל בברלין.

שנתיים בהן למדתי להכיר מקרוב את אחת מהכלכלות החזקות ביותר בעולם (הרביעית בגודלה במונחי תל"ג אחרי ארה"ב, סין ויפן והיצואנית הגדולה ביותר אחרי סין וארה"ב). הכרתי לעומק את תעשיותיה המובילות והידועות בעולם והתוודעתי לאתגרים השונים שמציבים בפניה העולם החדש והתמורות הפוליטיות, הטכנולוגיות והסביבתיות שחלות בו.

גרמניה, המעצמה התעשייתית והכלכלה הגדולה ביותר באירופה מוכרת בעיקר בזכות תעשיות ההנדסה (כלי רכב, מכונות, מתכות וסחורות כימיות), טכנולוגיה ושירותים רפואיים.

למרות זאת, ענפי השירותים במדינה מהווים כ- 70% מהכלכלה כמקובל במדינות מפותחות. כלכלת גרמניה מבוססת על ייצוא רחב היקף של סחורות ועל מערכת כלכלית סוציאלית מפותחת.

עד לשנת 2009 התרכזה ממשלת גרמניה במידה ניכרת בצמצום אחוזי האבטלה על פני העלאת התל"ג. כיום, המדינה קוצרת את פירות אסטרטגיה זו ומבססת את הייצוא שלה על תאגידי ענק, סחורות, מוצרים וטכנולוגיות באיכות גבוהה ואחוז אבטלה נמוך.

יחסי הסחר של ישראל וגרמניה

גרמניה הינה שותפת הסחר השלישית בהיקפה של ישראל. ישראל ממוקמת במקום השני כשותפת הסחר של גרמניה במזרח התיכון (אחרי ערב הסעודית). בין ישראל והאיחוד האירופאי קיים הסכם סחר חופשי ובין גרמניה וישראל קיים הסכם 'אמנה למניעת כפל מס'.

היקף הסחר ההדדי בין ישראל וגרמניה חווה צמיחה משמעותית בשנת 2017 והגיע עד לסכום של 7.8 מיליארד דולר. הנתון מהווה עלייה של 1.2 מיליארד דולר ביחס לשנת 2016 בה הסתכם הסחר ההדדי בין המדינות בכ-6.6 מיליארד דולר. ענפי הייצוא המרכזיים מישראל לגרמניה הם מכונות, ציוד אופטי ומוצרי כימיקלים ופלסטיק.  ענפי הייבוא המרכזיים של ישראל מגרמניה הם מכונות, ציוד תחבורה ומוצרי כימיקלים.

במחצית הראשונה של 2018 נרשמה עלייה של כ- 13% ביצוא הישראלי לגרמניה, והוא עומד על 937 מיליון ₪, זאת לעומת התקופה המקבילה ב- 2017 בה עמד הייצוא על 829.8 מיליון דולר.

במסגרת ההתייעצויות הבין-ממשלתיות האחרונות שנערכו בירושלים וביקור המשלחת הגרמנית בהובלת הקנצלרית אנגלה מרקל, חתמו  שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן עם עמיתו הגרמני פיטר אלטמאייר על הצהרה משותפת לעידוד שיתוף פעולה כלכלי בין המדינות, תוך מתן דגש לתחומי הקלינטק, האוטומוטיב, חיזוק הפעילות המשותפת בתחומי המו"פ, הבריאות הדיגיטלית ועוד.

הנספחות המסחרית בברלין פותחת דלתות לסטארטאפים אצל תאגידים

היעד המרכזי שעומד לנגד עיננו הוא פתיחת דלתות עבור סטרטאפים ישראליים בתאגידים הגרמניים. תאגידים כמו Airbus , Otto , Edeka ו Tchico אירחו ביוזמתנו משלחות של סטרטאפים ישראלים. המטרה של הפגישות הללו היא לנסות לשווק טכנולוגיה ישראלית לתאגידים. בתקופה האחרונה יש הסכמה רחבה בתקשורת הגרמנית שהתעשייה הישראלית בעלת חדשנות מעניינת והפתיחות לכך בקרב מקבלי ההחלטות הינה רבה.

הנספחות גם פועלת במספר מישורים נוספים לחיזוק מעמד התעשייה הישראלית בגרמניה , הן על ידי תמיכה בחברות ישראליות הפונות לבקשת סיוע במערכת ה- ERM והן באמצעות ארגון ביקורים של בכירי תעשייה גרמניים בישראל ושל משלחות המורכבות מחברות ישראליות לגרמניה בסקטורים השונים לשם יצירת שיתופי פעולה בין שני הצדדים.

Cyber Security Icon. Flat Design.

סייבר – ביטחון מולדת

גרמניה, כמדינה משפיעה פוליטית וכמעצמה כלכלית מובילה בעלת שוק הייטק מהחזקים באירופה, מהווה בשנים האחרונות יעד נחשק עבור מתקפות סייבר, פריצות האקרים וריגול תעשייתי.

האיום המשמעותי על רשתות החשמל, מתקני התעשייה, האנרגיה, התחבורה והבריאות מקבל משנה תוקף במדינה לאור המודעות הגבוהה לנושאי פרטיות ואבטחת מידע של הציבור הגרמני הנודע גם בספקנותו כלפי כל פיקוח ממשלתי.

במסגרת כנס מינכן לביטחון שנערך בפברואר השנה, הזהירה שרת הביטחון של גרמניה, אורסולה ואן דר ליין כי מתקפות הרשת הן האיום החמור ביותר על יציבות העולם וכי מדינות וחברות מגבירות את מאמציהן כדי להגן על המידע שברשותן. "העשור הקרוב יהיה עשור שיפור הסייבר וניהול המידע", ציינה השרה והדגישה את הצורך בפעילות משותפת של מדינות אירופה כדי להתגונן מפני המתקפות העתידיות.

בנוסף, גובר הביקוש בגרמניה לפתרונות מתוחכמים בתחום בטחון המולדת.גל הפליטים ששטף את המדינה, העלייה במספר הטיסות לצד הפחד מאיומי הטרור המערערים את תחושת הביטחון של הציבור הגרמני, מחייבים את הרשויות הגרמניות לפעול בהתאם ועל כן ה"פריחה" הנוכחית של תעשיית ה- HLS.

בשל הגידול במספר החברות העוסקות בתחום, עלה משמעותית הצורך במוצרים ושירותים חדשניים ובעיקר בכוח אדם שיאייש את המשרות הפנויות בחברות אלו.

בשנת 2018 ערכנו מספר פעילויות בתחום וארחנו משלחות של חברות סייבר ב Accenture וב Airbus.

Laboratory Analysis Icon. Flat Design.

ציוד רפואי

מגזר הבריאות בגרמניה הוא הגדול ביותר מסוגו באירופה ונחשב לאחד מהשווקים המבטיחים ובעלי פוטנציאל הצמיחה הגדול ביותר במדינה. למעלה מ- 320 מיליארד יורו מושקעים מדי שנה בבריאות האוכלוסייה (ללא הוצאות על כושר ואיכות חיים), הוצאות השקולות ל – 11.2% מסך התמ"ג של גרמניה. 13.5% מהאוכלוסייה הגרמנית מכוסה על ידי מגזר הבריאות הציבורי בעוד שיתר 86.5% מהתושבים נמצאים תחת ביטוח בריאות ציבורי. כמו כן, תעשיית הבריאות בגרמניה אחראית להעסקתם של למעלה מ- 6 מיליון איש וכ- 4 מיליון נוספים נחשבים לתלויים בה, כך שכל מקום עבודה חמישי במדינה קשור באיזשהו אופן לתחום הבריאות. הזדקנותה של האוכלוסייה המקומית בכל רחבי גרמניה לצד עלייה במספר המחלות הכרוניות מחד ומודעות הציבור לכושר גופני ולאורח חיים בריא מאידך מהווים יחד עם מגמת הדיגיטליזציה הגוברת מתכון לשוק בריאות דיגיטלי משגשג וסוללים את הדרך עבור פתרונות חדשניים בתחום ולמגוון אפשרויות מימון לפיתוחם.

שוק הבריאות הדיגיטלי בגרמניה מורכב ממגזרים שונים שלכל אחד מהם קצב צמיחה משלו. בראש נמצא מגזר הבריאות הדיגיטלית הניידת – Mobile Health (או MHealth), אחריו מגזר הרפואה המקוונת והעברת מידע רפואי – Ehealth ו- Telemedicine (מתן שירותי בריאות דרך טכנולוגית מידע ליחידים באזורים מרוחקים)

בכל המגזרים הללו, נוצר ביקוש לפתרונות עקב הצמיחה האדירה בתחום וגם כתוצאה מעלייה ברגולציה. כך לדוגמה, יישום חוק הבריאות האלקטרוני במדינה שנועד להעביר את התיק הרפואי של כל האזרחים לפורמט אלקטרוני עוד במהלך שנת 2018 הניע את הביקוש ליצירת פתרונות EHealth ספציפיים.

הטרנספורמציה הדיגיטלית הזאת שעוברת תעשיית הבריאות בגרמניה תבוא לידי ביטוי גם בתערוכת מדיקה שמתקיימת מידי שנה בעיר דיסלדורף ונחשבת לתערוכה הגדולה בעולם בתחום הציוד הרפואי.

בתערוכה הקרובה שתיערך בחודש נובמבר, במסגרתה מוקם מידי שנה גם הביתן הלאומי הישראלי המציג עשרות חברות מישראל, צפוי עיסוק מוגבר בשינויים שעוברת התעשייה ונושאים כגון בינה מלאכותית,   Big-Data  או אמצעי ביטחון סייבר יופיעו ביתר שאת לצד מיטב החידושים הטכנולוגיים בתחום הכוללים טכנולוגיית בריאות לבישה, רובוטים ואפליקציות לטיפול רפואי.

בחודש מאי האחרון ארגנו יחד עם בית החולים הגדול באירופה – השאריטה (Charité  Universitätsmedizin Berlin), זו השנה השנייה ברציפות, כנס מיוחד במסגרתו נערך מפגש בין יזמים למשקיעים שהיווה פלטפורמה עבור יזמים מתחום מדעי החיים, המכשור רפואי, והבריאות דיגיטלית להציג את פעילותם ומוצריהם בפני משקיעים ומשתפי פעולה פוטנציאליים אחרים. בנוסף, לכנס הגיעה משלחת של תשע חברות סטארט-אפ ישראליות מתחום הבריאות אשר גויסו  על ידי MHealth Israel   ארגון ישראלי ללא כוונת רווח שלו 4200 חברים והוא תומך בקהילת הסטארט-אפ הישראלית בתחום הבריאות.

Hand protect plant growth blue round web icon. Circle isolated internet button for webdesign and smartphone applications.

אנרגיה מתחדשת

לאורך עשרות שנים גרמניה נחשבה לחלוצה עולמית ביישום טכנולוגיות של אנרגיה מתחדשת וסביבה. התמורות שעובר תחום האנרגיה בעולם ניכרות גם בגרמניה. המדינה מציבה לעצמה יעדים שאפתניים לקיצוץ פליטת הפחמן הדו-חמצני ב-80% ולהגדלת הנתח של האנרגיה המתחדשת ל-60% מסך צריכת האנרגיה הכללית עד לשנת 2050. לכן הצפי הוא לעלייה מתמדת בצורך של המדינה להשקיע בתחנות רוח ימיות, באנרגיה פוטו-וולטאית, בהרחבת רשתות ופרויקטים לאגירת אנרגיה וביישום של תשתית אנרגיה חדשה וחכמה שיהיה ביכולתה לאזן את האספקה המשתנה של משאבי טבע מתחדשים.

כיום, למעלה מ-36% מתפוקת החשמל של גרמניה מגיעים ממקורות אנרגיה מתחדשת – לעומת 6% בלבד לפני עשור. מגמת עלייה זו נמשכת ומובילה להפיכת גרמניה ליצואנית של אנרגיה חשמלית לשכנותיה. המעבר האנרגטי האסטרטגי של גרמניה נקרא Energiewende והושקעו בו מאות מיליארדי דולרים. לאור הצלחתו טוענים מומחי אנרגיה כי המדינה צריכה להתמקד כעת בפיתוח אמצעים לאחסון האנרגיה ובמציאת פתרונות אגירה מתאימים שיקטינו את הדינאמיות המאפיינת את ייצור האנרגיה המתחדשת ויבטיחו אספקה סדירה של חשמל לאורך זמן.

בעוד שהצורך באחסון אנרגיה גובר בכל רחבי אירופה, גרמניה היא שוק היעד המוביל והבחירה הראשונה עבור חברות המעוניינות להיכנס לתעשייה המתפתחת הזאת. גרמניה בולטת בתחום כשוק ייחודי המשמש הן כפלטפורמה לפיתוח והן כמרכז ייצוא למדינות נוספות. מספר פרויקטים להדגמה ולמטרות מסחר בתחום כבר פועלים, כך שיש מאגר רחב של שותפים פוטנציאליים לחברות שמעוניינות לייעל את הטכנולוגיות שלהן ולהעביר אותן לשלב המסחרי.

מבחינת פתרונות אגירת אנרגיה לטווח הרחוק, לאחרונה גובר בגרמניה העניין סביב טכנולוגיות של Power to Gas. טכנולוגיות אלה ממירות עודפי אנרגיה חשמלית לדלק גזי כמו מימן, והן נכללות בתוכניות אגירת האנרגיה ובאסטרטגיות הדלק והניידות העתידית של ממשלת גרמניה. הטכנולוגיות הן בעלות פוטנציאל אגירה משמעותי לאנרגיה המופקת ממקורות מתחדשים. תחום ה-Power to Gas טומן בחובו פוטנציאל להשקעות לאורך כל שרשרת הייצור – מאחסון לטווח ארוך, הפקה ומסחר ועד לייצור אלקטרוליזרים, דחיסת גז ומדידה חכמה שלו.

תפקיד מרכזי במערכת האנרגיה העתידית בגרמניה צפוי גם לשימוש בחשמל עבור ניידות בתחבורה. נתח הולך וגדל של אנרגיה מתחדשת ישמש לאספקת חשמל עבור מגזר התחבורה המשתנה וישפיע על רשת החשמל. גרמניה הציבה לעצמה יעד להפוך לשוק המוביל ולספקית של חשמל לניידות בתחבורה עד לשנת 2020 במסגרת החזון ארוך הטווח שלה לאפס פליטה בניידות. למרות ששוק החשמל עבור פתרונות תחבורה עדיין בחיתוליו במבט גלובלי, הביקוש המקומי לכלי רכב חשמליים נמצא בעלייה ועמו גם הביקוש הגובר לתשתית מתאימה לטעינת רכבים ולפתרונות חדשניים בתחום.

גרמניה, והתעשייה הגרמנית בפרט, פתוחות לעשות עסקים עם ישראל. חלק מהתאגידים הגרמנים הגדולים מחזיקים משרדים ובעלי תפקידים המיועדים לזיהוי טכנולוגיות ישראליות. בסקטור האנרגיה שווה להזכיר את שתי חברות האנרגיה הגדולות:

  • On – חברת אחזקות אירופית שבסיסה באסן, נורת'ריין וסטפליה, גרמניה. היא מפעילה את אחד מספקי האנרגיה הגדולים בעולם.
  • Innogy – חברה שפועלת ב-16 מדינות באירופה ומשרתת 23 מיליון לקוחות. החברה מטפחת סטארט-אפים במרכז חדשנות (innovation hub) ומשקיעה בחברות בשלבי SEED ומעלה באמצעות קרן השקעות שמנהלת 130 מיליון אירו.

השנה השתתפנו בתערוכת InterSolar Europe שהתקיימה במאי 2018 במינכן  ומהווה  אחת משלוש המובילות בעולם לתחום האנרגיה סולארית. לתערוכה הענקית, שמתקיימת בין התאריכים 20-22 ביוני במינכן שבגרמניה, מגיעים מידי שנה למעלה מ-65 אלף משתתפים ואלפי מציגים. התערוכה כללה פתרונות מתחומי התאים הפוטוולטאים, תרמו-סולארים, מערכות לאחסון אנרגיה ואינטגרציה לרשת החשמל. ישראל, באמצעות מכון היצוא ומנהל סחר חוץ, יוצגה בפעם השנייה לתערוכה עם ביתן לאומי ו-9 חברות ישראליות שקיימו פגישות אישיות עם יצרנים ולקוחות פוטנציאלים .

Hanna Dwertmann, Boris Peltonen, Dana Kitschin, Guy Arad, Ofira Engelberg, Annika Fiegehenn
צוות הנציגות הכלכלית בברלין: Hanna Dwertmann, Boris Peltonen, Dana Kitschin, Guy Arad, Ofira Engelberg, Annika Fiegehenn

 

מה בתכנית ? פעילויות קרובות המתוכננות ל- 2019

אנו מתכננים מספר פעילויות שיווקיות לשנת 2019 יחד עם השותפים שלנו בישראל – מכון היצוא הישראלי והמשרד השותף שלנו במינכן בהן:

  • תערוכת מדיקה – בנובמבר בדיסלדורף בה מתוכנן ביתן ישראלי עם עשרות חברות ציוד רפואי.
  • השתתפות בכנס היזמות הרפואי של השאריטה בחודש יוני .
  • תערוכת IDS בחודש מרץ בקלן- התערוכה המובילה בעולם בתחום הציוד הדנטלי ומתקיימת אחת לשנתיים
  • תערוכת ITB לתיירות בברלין – לראשונה נשתתף עם סטארטאפים תיירותיים בתערוכה חשובה זאת בשיתוף פועלה מיוחד עם משרד התיירות הישראלי.
  • רוד-שאו לחבורת טכנולוגיות מים למבשלות בירה בגרמניה

ועוד מגוון פעילויות שיווקיות ממוקדות בגרמניה לחברות  בסקטורים מובייל, ריטייל, פינטק סייבר ועוד.

berlin@israeltrade.gov.il

 

 

 

צור קשר עם:

מטה מינהל סחר חוץ

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל