מסדרת זרקור נציגויות כלכליות: על הנספחות הכלכלית בהונג קונג - בלוג מינהל סחר חוץ


בחר בלוג

הצטרפו לרשימת התפוצה
הכירו את הנספחים הכלכליים
בקשה לתעודת יצואן
Emerging Markets

מסדרת זרקור נציגויות כלכליות: על הנספחות הכלכלית בהונג קונג

פורסם ע"י , נספח משרד הכלכלה והתעשייה , בתאריך 23 בינואר 2018

הנציגות שמסייעת לחברות ישראליות להתחבר למשקיעים בהונג קונג

בתמונה צוות הנספחות- מימין לשמאל:
ליטל זגורסקי – קשרים עם שותפים וחברות ישראליות
ווינקי לוי – קצינת סחר, השקעות, מדעי החיים, פינטק וסייבר
אסתר פרץ-בורק – הנספחת הכלכלית
אלן לם – קצינת סחר, השקעות, טכנולוגיות חכמות, קלינטק ומוצרי צריכה

לעיתים נספחות מסחרית היא סוג של "משרד שידוכים" עבור חברות ישראליות הרוצות לפרוץ דרך בשוק חדש. אסתר פרץ-בורק, 34, הנספחת המסחרית של ישראל בהונג קונג מטעם משרד הכלכלה והתעשייה, מספרת על מאמצי הנספחות להפגיש את החברות הישראליות עם חברות ומשקיעים מהונג קונג ועל האתגר ביצירת החיבורים הנכונים שיישאו פרי וייצרו שיתוף פעולה משמעותי בין הצדדים.

ספרי קצת על עצמך וכיצד הגעת לתפקידך הנוכחי? 

"קצת אחרי גיל 20 הגעתי בפעם הראשונה לסין במסגרת נסיעת עבודה בחברת יבוא ישראלית. אז נדבקתי ב"ג'וק הסיני". משהו ממש משך אותי, אהבתי את התרבות, את השפה ואת האופן בו הם ראו אותי. מעולם לא הרגשתי כל כך זרה אך מיוחדת כפי שהרגשתי שם. לאחר כשנה נרשמתי ללימודי תואר ראשון ביחסים בינלאומיים ומזרח אסיה באוניברסיטה העברית שכללו גם את לימוד השפה הסינית.

עם סיום התואר חיפשתי מקום מעניין להמשיך ללמוד בו סינית, ונסעתי עצמאית לעיר סיאמן שבדרום מזרח סין. גרתי שם במשך שנתיים, למדתי סינית ועבדתי באוניברסיטה המקומית. השהות שם אפשרה לי להעמיק את הידע בתרבות המקומית ובשפה כמובן. לאחר חזרתי ארצה, עסקתי בתיירות נכנסת מסין ולאחר כשנה ניגשתי למיונים לקורס הצוערים של משרד הכלכלה, התמודדתי והתקבלתי. בתום הקורס שובצתי בדסק סין, שם עבדתי במשך כשנתיים בעבודת מטה מול הנספחויות בסין. כשעלו השליחויות על הפרק, היה לי ברור שאני חוזרת לסין, אבל הפעם חיפשתי מקום מערבי ומודרני יותר ולשמחתי התמודדתי וזכיתי לשרת בהונג קונג. מאז אוגוסט 2016 אני בתפקיד".

 ספרי קצת על הונג קונג:

עד כמה יחסי הסחר עם הונג קונג חשובים למדינת ישראל?

"להונג קונג יש חשיבות מסחרית עצומה באופן כללי וגם ספציפית עבור מדינת ישראל. היא הייתה מושבה בריטית מאז אמצע המאה ה-19 ועד לשנת 1997, ובשנים אלו שגשגה מאוד בגלל מיקומה הגאוגרפי החשוב אסטרטגית כנמל סחר המשמש כשער למזרח הרחוק. במהלך השנים התיישבו כאן סוחרים בריטים עשירים וכל ההתפתחות הכלכלית במקום הושפעה מאוד מהתרבות הבריטית: החל ממערכת החוק וכלה בנהיגה בצד שמאל. הונג קונג נהפכה עם השנים למרכז פיננסי משמעותי באסיה ובעולם ולכן מרוכזים כאן כיום מטות של מוסדות פיננסיים בינלאומיים ובנקים מכל רחבי העולם. חברות בינלאומיות גדולות, הפעילות בסין או באסיה, מחזיקות לרוב במטה בהונג קונג, בשל התשתית הפיננסית המפותחת, הרגולציה הנוחה והשקופה, השפה האנגלית השגורה בפי כל ושלטון החוק הקפדני המייחד את המקום.

the-peak hong kong

בשנים האחרונות נפגע מעט מעמדה של הונג קונג כמרכז סחר עולמי מכיוון שנמלים נוספים באזור, בעיקר בסין, נפתחו ונהפכו לנגישים יותר. ועדיין, היתרונות של הונג קונג, השילוב המיוחד בין המזרח והמערב משמרים את מעמדה כמרכז פיננסי בינלאומי וכשער לאסיה".

 מה בעצם השתנה בהונג קונג מאז ההשבה לשלטון הסיני בשנת 1997?

"בהסכמים שנחתמו בין סין ובריטניה, התחייבה סין לשמר את העצמאות של הונג קונג תחת המתווה של "מדינה אחת, שתי שיטות". מצד אחד, הונג קונג היא חלק מסין, תחת אותה מדינה מצד שני – הונג קונג מנוהלת באופן עצמאי, יש לה מערכת חוקים נפרדת. יש לה מטבע שונה, דולר הונג קונג ולא יואן סיני, יש לה חוקים משלה, מס ומכס נפרדים ושפות רשמיות אחרות: קנטונזית ואנגלית לעומת המנדרינית הנהוגה בסין.

בשני דברים אין להונג קונג עצמאות: ביחסים דיפלומטיים ובהגנה צבאית. נראה כי המדיניות הזו עובדת ומאפשרת את המשך שגשוגה של הונג קונג כמרכז פיננסי וכמרכז סחר ולוגיסטיקה בינלאומיים. כמובן שמבחינות תרבותיות ופוליטיות ניכרת השפעתה של סין מאז החזרה אליה.

מבחינת השפה, כל הפעילות העסקית מתנהלת באנגלית. כמובן שהמקומיים מדברים ביניהם בקנטונזית. אגב, כמעט כל ההונג קונגים יודעים לדבר גם מנדרינית, ואילו קנטונזית מדברים רק בהונג קונג ובפרובינציית גואנגדונג הסמוכה. מאז החזרה לסין, ניכרת עלייתה של המנדרינית ואפילו במידה מסוימת על חשבון האנגלית".

 מה היתרונות שיש בהונג קונג עבור חברות ישראליות?

"הונג קונג היא יעד מרכזי וחשוב עבור חברות ישראליות הרוצות לפרוץ לשוק חדש משלל סיבות:

נגישות – הונג קונג, היא היעד בעל מספר הטיסות הישירות מישראל הגבוה ביותר באסיה וממנה ניתן להגיע בטיסות ישירות כמעט לכל יעד באסיה. בנוסף, השפה האנגלית שגורה בהונג קונג בפי כל ולכן ההתנהלות מול האוכלוסייה המקומית קלה הרבה יותר.

גשר לאסיה ולתרבות האסייתית – התרבות המערבית בהונג קונג מאוד מקלה על חברות ישראליות לגשר על הפער התרבותי הקיים מול אסיה. בשל המאפיינים שציינתי קודם, יש יתרון עצום בעבודה דרך הונג קונג גם כאשר מכוונים להגיע למקומות אחרים באסיה. אנחנו בהחלט מסייעים לחברות ישראליות שרוצות להגיע לשווקים נוספים להתחיל בפעילות בהונג קונג.

רגולציה מקלה ויעילה – הונג קונג ייחודית מבחינת החוקים שלה והרגולציה המאפשרת שקיפות מלאה. יש פחד גדול מהעתקות של מוצרים וכאן בהונג קונג הכל מוגן בזכויות יוצרים והמידע על החוק והרגולציה מאד נגיש וברור. מי שפעיל בסין, מבין את החשיבות של זה ואת הקושי לעבוד בתנאי אי ודאות. בסין הדברים לרוב מאוד לא ברורים, לא שקופים, הרגולציה משתנה כל הזמן וקשה להבין את השוק ולחדור אליו כי קשה להבין אילו התאמות נדרשות. הונג קונג יכולה לגשר על הפער הזה.

שותפים מקומיים –  כמעט כל זרוע השקעות של חברה סינית גדולה תהיה ממוקמת בהונג קונג. היכולת לעבוד מול שותף מקומי בהונג קונג קלה יותר לחברות הישראליות וגם תעזור להן בכניסה לתוך השוק הסיני ועל כך עוד אפרט בהמשך. יש כאן גופי השקעות רבים ומגוונים: בנקי השקעות, קרנות ומשרדים משפחתיים אשר באופן מסורתי השקיעו בנדל"ן  – כולם מחפשים היום להשקיע בטכנולוגיה ובחדשנות ולכן יש להם עניין רב בישראל – בשל תדמיתה כמובילת טכנולוגיה וחדשנות.

יש בהונג קונג הון עצום, וההתנהלות הפיננסית כאן קלה יותר. לכן, כבר עם פתיחת הנספחות המסחרית בסיוע קודמי בתפקיד, אלעד גוז, הושם דגש מיוחד על משיכת השקעות מהונג קונג לישראל".

Handshake with digital pattern כיצד הנספחות המסחרית יכולה לסייע לחברות ישראליות המגיעות להונג קונג?

"העבודה שלנו עוסקת בעיקר בהתאמות בין השותפים המקומיים לבין החברות הישראליות, אנחנו צריכים להבין את הצרכים של שני הצדדים ולעשות חיבורים מדויקים. דיברנו על משיכת השקעות לישראל, אבל לא מדובר רק בגיוס הון אלא גם במציאת משקיע אסטרטגי. אם סטארט אפ ישראלי מפתח מוצר חדשני ויכול להיכנס איתו לשוק הסיני ולהגיע למיליוני משתמשים, הוא זקוק לשותף מקומי חזק שיכול לסייע לו להיכנס לשוק.

מדובר בשותף בעל הון, אך גם בעל היכרות עם חוקי המשחק המקומיים ועם השחקנים המובילים. אנחנו מסייעים לחברות הישראליות שפונות אלינו למצוא את השותף המתאים לכניסה.

בנוסף, אנחנו יוזמים אירועים כאן על מנת להפגיש בין הקהילות העסקיות של שני הצדדים. לדוגמא החודש, בשיתוף עם מכון היצוא, נארח כאן משלחת של חברות טכנולוגיה בתחום מכשור ומחשוב רפואי למחלות כרוניות. אנו נפגיש אותם עם גורמי ממשל, חברות מקומיות, מפיצים ומשקיעים וכן נעשה סיור מקצועי באחד מבתי החולים בעיר.

פעילות נוספת שלנו היא סיוע במציאת שותף למחקר ופיתוח. לפני כשנתיים נחתם הסכם מו"פ תעשייתי בין ישראל להונג קונג המאפשר לחברות הרוצות לקיים פרויקט מו"פ משותף לגשת כל אחת לרשות החדשנות במדינה שלה ולבקש בקשה למימון במסגרת ההסכם. פעמים רבות האתגר הוא קודם כל במציאת השותף המתאים ואנו באמצעות רשת הקשרים המקומית שלנו יכולים לסייע גם בזה".

 איך ניתן לפנות אליכם ומה כדאי לדעת לפני כן?

"אנחנו מקבלים פניות דרך המערכת לניהול פניות של יצואנים על בסיס יומיומי. חברות שמוכרות דברים שונים, מתוצרת טרייה ועד מוצרי הייטק ומכשור רפואי, המבקשות להיכנס לשוק הסיני. אנחנו משוחחים עם כל חברה, מנסים להבין מדוע פנתה אלינו, האם היא מעוניינת בהונג קונג ספציפית או בסין, מנסים להבין את מידת ההתאמה. לחברה צעירה בלי תקציבים רבים, למשל, יהיה קשה להיכנס לכאן. היא תצטרך להגיע לכאן שלוש-ארבע פעמים בשנה לפחות כדי ליצור קשרים עסקיים. האם החברה מסוגלת לעשות זאת? לעתים תוך כדי השיחה, החברה מבינה שעליה לעשות עבודה מקדימה או אולי כדאי לה להתחיל ממקום אחר. אנחנו מסייעים לחברה עם תובנות לגבי השוק. לא פעם אנו עושים מחקרים קצרים בעקבות פניות בסקטורים בהם לא אין לנו ידע קודם. אנו לומדים את השוק המקומי ואת הפונציאל שלו עבור החברות הישראליות".

 מהם תחומי החדשנות המעניינים את המשקיעים ההונג קונגים?

"כל מה שקשור לטכנולוגיות חכמות: בינה מלאכותית, Deep Learning או Machine Learning, טכנולוגיות המאפשרות  להפוך תהליכי ייצור לחכמים, אוטומטיים ויעילים יותר, בית חכם, עיר חכמה, אינטרנט של הדברים, טכנולוגיות לתחום הרכב ועוד. גם תחומים "קלאסיים" יותר כמו מדעי החיים, אי-קומרס (מסחר מקוון) וצרכנות רלוונטיים מאוד וכדאי לזכור שבגלל שהונג קונג היא מרכז פיננסי גדול – תחום ה-Fin-Tech מעניין אותה מאוד, במיוחד לאחרונה סביב כל נושא הבלוקצ'יין והמטבעות הווירטואליים".

 לסיום, מהם הטיפים שלך לאנשים עסקים ישראלים המגיעים להונג קונג?

"כדאי קודם כל להבין שמגיעים למקום ייחודי מבחינת התרבות בכלל והתרבות העסקית בפרט. יש כאן שילוב מעניין של תרבויות מזרח ומערב וכדאי לשים לב לדקויות. מצד אחד, בדומה לסין, ישנה חשיבות רבה להיררכיה וליחסים האישיים, מצד שני יש את הרשמיות הבריטית המתבטאת בקוד הלבוש, בשימוש המדויק בתארים, בכיבוד וציות לחוק ועוד. ההשפעה המערבית היוצרת קרבה תרבותית בינינו, מאפשרת בפגישה עסקית לדבר יחסית בישירות ולהבין את הצד השני ללא העמימות האופיינית פעמים רבות במפגש בינינו לבין האסייתים.

עם זאת, על אף השפה האנגלית והקרבה התרבותית, חשוב למצוא שותף מקומי, שבכל זאת יכול לדבר בשפות המקומיות ומכיר את חוקי המקום והשחקנים המרכזיים בו.

ישראלים שמגיעים לכאן, פעמים רבות לא מבינים את הסביבה ולא קוראים אותה נכון ולכן הם זקוקים לשותף מקומי. צריך לחשוב גם על הונג קונג כשער לשווקים אחרים כי גם המשקיעים או הלקוחות המקומיים מסתכלים על הפוטנציאל המסחרי של הפתרון או המוצר שלכם בשווקים אחרים, זה בסיס משותף שממנו יוצאים הלאה.

ועוד דבר, בהונג קונג יש ריכוז גבוה של אנשי עסקים משכילים ומנוסים מאד בשווקים רבים בעולם. הם פוגשים המון חברות ולומדים "לקרוא" את מי שעומד מולם ולהעריך ואת החברה או המוצר בהשוואה למתחרים. לכן תמיד תגיעו מוכנים, תנהגו במקצועיות ואל תשכחו להביא אתכם את "הרוח הישראלית".

מטה מינהל סחר חוץ נספח משרד הכלכלה והתעשייה

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה לנספח משרד הכלכלה והתעשייה, מטה מינהל סחר חוץ