מסדרת זרקור נציגויות: יפעת אלון-פרל, הנציגה הכלכלית בוושינגטון

יפעת אלון-פרל, הנספחת המסחרית בוושינגטון של משרד הכלכלה, מציגה את ההסכמים המחודשים של ישראל עם הבנק העולמי בתחומי הסייבר, המים והחקלאות, ואת מודל העבודה הפחות מוכר עם הבנק: קרן רבת תורמים, לפעילות משותפת של כמה מדינות תורמות

מזה כחצי שנה משמשת יפעת אלון-פרל כנציגה הכלכלית והמסחרית מטעם משרד הכלכלה בוושינגטון, לפני כן ניהלה יפעת את מחלקת הסכמי הסחר הבילטרליים במינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה וטרם לכך, הייתה הנספחת המסחרית של המשרד בספרד. יפעת מביאה איתה לתפקיד ניסיון רב שנים בניהול הסכמים, מו"מ, ועבודה מול מקבלי החלטות בינלאומיים.

בתמונה - צוות הנציגות בוושינגטון, מימין לשמאל: יונתן בוכדרוקר, יפעת אלון פרל, לנה קובלוב, ג'ק הארון
בתמונה – צוות הנציגות בוושינגטון, מימין לשמאל: יונתן בוכדרוקר, יפעת אלון פרל, לנה קובלוב, ג'ק הארון

למינהל סחר חוץ של משרד הכלכלה יש חמש נספחויות בארה"ב. הנספחות בוושינגטון, עיר הבירה, אחראית לפן האסטרטגי של קידום וניהול מדיניות הסחר של ישראל מול ארה"ב ביחד עם המטה.

הממשל החדש בארה"ב מאתגר עמדות מסורתיות בתחום מדיניות הסחר והנספחות עוקבת בתשומת לב אחר ההתפתחויות הרבות בתקופה זו, כגון רפורמת המס האמריקאית והשפעותיה על הסחר וההשקעות הבינ"ל, המו"מ להסכמי סחר חופשי שארה"ב מנהלת כמו ה- NAFTA, היטלי סחר שהנשיא בוחן, ועוד. כמו כן, הנספחות מקדמת נושאים בילטרליים שונים מול הרשויות האמריקאיות, לטובת התעשייה הישראלית.

נושאים נוספים עליהם אחראית הנספחות הם סיוע לחברות הישראליות בקידום ייצוא והשקעות במדינות מרילנד, ווירג'יניה ובוושינגטון די.סי., וכן עבודה מול המוסדות הפיננסיים לפיתוח בוושינגטון – הבנק העולמי והבנק לפיתוח הבין אמריקאי.

הבנק העולמי (WORLD BANK) הוא מוסד בנקאי פיננסי בינלאומי המספק הלוואות ואשראי להשקעות למטרות פיתוח תשתיתיות במדינות המתפתחות. הבנק פועל במימון ובערבות כספית של 185 מדינות מפותחות ומתפתחות, כולל ישראל, שהן "בעלות המניות" של הבנק. המטרה העיקרית של הארגון היא קידום הפיתוח והמלחמה בעוני במדינות המתפתחות. בהגדרת המדינות המתפתחות של הבנק כלולות כל מדינות אמריקה הלטינית ואפריקה, מדינות הגוש הקומוניסטי לשעבר וכל מדינות אסיה למעט יפן, דרום קוריאה, טאיוואן, סינגפור וישראל.

"מטרתנו היא להגביר את מעורבותן של חברות ישראליות בפרויקטים במימון הבנק בעולם המתפתח" אומרת יפעת.

"הדבר נעשה ע"י תרומה של ישראל לבנק העולמי, לטובת פיתוח פרויקטים באזורים ובסקטורים בהם ישראל רוצה להשפיע ולתרום. בשנים האחרונות, משרד הכלכלה והתעשייה פועל נמרצות לשילוב המומחיות הישראלית בתחומי המים, הגנת הסייבר והחקלאות בפרויקטי הבנק אשר נאמדים במיליארדי דולרים בשנה" מציינת יפעת.

כמה הסכמים נחתמו עם הבנק העולמי בתחומים אלו ובאילו היקפים?

"במחצית השנייה של שנת 2017, חתמנו על שלושה הסכמים בתחומי הגנת הסייבר, החקלאות והמים, במיקוד במדינות אפריקה – בהתאם להחלטות הממשלה. כל תרומה ממוקדת סקטור ואזור גאוגרפי, כאשר ישראל רוצה לספק מהמומחיות והידע העצום שלה, ניסיונה והאתגרים שהיא עמדה בפניהם בתחומים אלו לטובת העולם המתפתח. בהסכמי המים ואבטחת הסייבר, משרד הכלכלה השקיע מיליון דולר בכל הסכם, לטובת קידום התחום באפריקה. בתחום החקלאות, משרד הכלכלה השקיע חצי מיליון דולר".

למה הכסף משמש?

"הכסף מאפשר לבנק לתפעל פעילויות שונות המהוות שלב הכרחי לקראת הוצאה לפועל ומימון הפרויקטים במדינה, כשההסכם שמלווה את התרומה מגדיר את התפוקות – איזה שימוש ייעשה בכסף: הגעת משלחות של מקבלי החלטות מהמדינות המוטבות ללימוד התחום, בחינת הטכנולוגיות החדשות אשר יכולות להיות מיושמות לצורך פתרון האתגרים, הפקה של חומרים כתובים או וובינרים שבהם מומחים מספקים סקירה שאפשר להפיץ הלאה, וכן סיוע טכני – השלב המקדמי באפיון הפרויקט. לדוגמה, לפני הקמה של מתקן התפלה למים במדינה יש לאפיין את נתוני המתקן: באיזה גודל יהיה, מה הדרישות המקומיות, מה הפערים המקצועיים של המדינה הדרושים להקמתו, מהי הצריכה האנרגטית, איך אפשר לחסוך, וכד'".

מה היתרון החזק של ישראל בתחום המים?

"ישראל היא מעצמה עולמית בתחום המים וזהו ללא ספק אחד התחומים החזקים שלה. כיוון שישראל עצמה עברה משברי מים לא פשוטים, היא למדה להתייעל, לחסוך, לייצר טכנולוגיות כמו התפלה או השקיה בטפטוף, לייעל את נושא המים לחקלאות, הטיפול בשפכים, וכן הלאה. ישראל התמודדה עם אתגרים דומים לאלו שאפריקה מתמודדת איתם כיום בתחום המים, כיוון שיש דמיון באקלים, באתגרי המימון, ועוד. שיתוף הפעולה בין הסקטור הפרטי והסקטור הציבורי בישראל, מחזק את המקצועיות והחדשנות בתחום המים ומאפשר לנו להיות מודל ולסייע למדינות אחרות ברחבי העולם".

מהו מודל הקרן רבת התורמים של הבנק העולמי ומהם יתרונותיו?

"מודל נוסף ופחות מוכר עבורנו בבנק העולמי הוא מודל של קרן רבת תורמים. המשמעות היא שכמה מדינות חוברות יחד ותורמות לבנק לפיתוח תחום מסוים הקרוב לליבן במדינות המתפתחות. לפני כשנתיים, ישראל הצטרפה לקרן כזו בבנק העולמי יחד עם פינלנד, ובדצמבר האחרון חידשנו את ההסכם. התכנית שהקרן מממנת נקראת: TechEmerge  והיא מתמקדת כרגע בתחום הבריאות.

באמצעות הקרן, ודרך הזרוע הפרטית של הבנק העולמי, ה- IFC שעובדת מול חברות פרטיות, כל מדינה שמה סכום כסף מסוים כאשר התכנית מחברת בין פיתוחים חדשניים לבין ספקים מקומיים, כמו בתי חולים. הקרן הקודמת התמקדה בתחום הבריאות בהודו והנוכחית בברזיל.

החדשנות הישראלית בתחום הבריאות מתקדמת מאוד והפיילוטים שהחברות הישראליות עשו מול ספקי הבריאות ההודים במסגרת התכנית היו כל כך מוצלחים, שלאחריהם נחתמו 5 עסקאות בין החברות הישראליות והלקוחות ההודיים מחוץ לפיילוטים ולמעורבות ה- IFC.

אנחנו רוצים לשחזר את ההצלחה הזו בברזיל. שוק הבריאות בברזיל הוא לא קל, עתיר רגולציה והרבה חסמים לא-מכסיים, ואנו מאמינים שחבירה לענק כמו הבנק העולמי תוכל לסייע לחברות ישראליות להנגיש את הפתרונות הטכנולוגיים החדשניים שלהן לשוק החשוב הזה".

מה צפוי בהמשך?

"אנו בוחנים ברצינות כניסה לקרן גדולה הרבה יותר, קרן רבת תורמים באחד מהסקטורים החזקים ביותר של מדינת ישראל והתעשייה הישראלית, ואשר הבנק מוכוון להעלות בו פרופיל בתקופה הקרובה."

נכתב על ידי: דניאל דותן

צור קשר עם:

מטה מינהל סחר חוץ

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל