מלחמת הסחר - הפסקת אש או הפוגה לצורך שיפור עמדות? - בלוג מינהל סחר חוץ


בחר בלוג

הצטרפו לרשימת התפוצה
הכירו את הנספחים הכלכליים
בקשה לתעודת יצואן
Emerging Markets

מלחמת הסחר – הפסקת אש או הפוגה לצורך שיפור עמדות?

פורסם ע"י , מנהל תחום מחקר וכלכלה במינהל סחר חוץ, משרד הכלכלה והתעשייה , בתאריך 9 בדצמבר 2018

השבוע הכריזו סין וארצות הברית על הפוגה מסוימת במלחמת הסחר שמתקיימת בין המדינות מזה כחצי שנה. ארצות הברית וסין ניצלו את מפגש ה G-20 שהתקיים בתחילת השבוע על מנת להכריז שאף צד (ובעיקר ארצות הברית) לא יכריז על העלאת מכסים חדשה למשך 90 יום, וזאת על מנת לאפשר לשני הצדדים לנהל משא ומתן על המחלוקות העיקריות ביניהן.

USA and China cooperation concept. US America and China flags on chess pawns soldiers on a chessboard. 3d illustration

אז על מה בעצם כל המהומה במלחמה הזו שאין בה רובים, טילים או חיילים? ובכן, כסף, הרבה כסף.

למעשה, עיקר המחלוקת ניתנת להמחשה סביב נתון אחד מדהים שמסביר יותר מכל את התמונה כולה – אם בשנת 2000 ארצות הברית "הובילה בראש" והיוותה כ 12% מהיצוא העולמי (לצד האיחוד האירופי), בעוד שסין "דשדשה" מאחור עם כ 4% בלבד מסל היצוא הגלובלי, הרי שב- 2016 ארצות הברית איבדה את הבכורה והיא היוותה קצת פחות מ 10% בעוד סין מובילה בראש עם כמעט 14% מהסחר העולמי (נתוני האיחוד האירופי לא השתנו הרבה בין התקופות). במילים אחרות, ארצות הברית איבדה במידה מסוימת את ההגמוניה המסחרית-העולמית לטובת מוצרים (זולים יותר או זולים פחות) מהמזרח, ובעיקר מסין.

אבל זו לא כל התמונה, משום שהרבה מהיצוא הסיני לעולם, ובכלל זה לארצות הברית, מורכב ממוצרים "מבית אמריקאי"- דהיינו מוצרים ממותג אמריקאי המיוצרים במפעלים בסין (דוגמת אייפון, אייפד, נעלי new balance, IBM  והרשימה עוד ארוכה).

יתרה מכך, האמריקאים, ובראשם הנשיא טראמפ, מסתכלים על היחסים המסחריים שלהם עם סין ורואים שהם מייצאים לסין הרבה פחות מאשר סין מייצאת אליהם, כלומר המאזן המסחרי שלהם הוא שלילי. ליתר דיוק, הגירעון המסחרי של ארצות הברית אל מול סין עומד על כמעט 400 מיליארד (!) דולר בשנה, כל שנה (המהווים כמחצית מהגירעון המסחרי הכולל של ארצות הברית שעומד על כ 800 מיליארד דולר).

רק לצורך המחשת הנתון המדהים הזה, התמ"ג של מדינת ישראל כולה לשנת 2018 צפוי לעמוד על כ 365 מיליארד דולר (על פי קרן המטבע הבינלאומית). זאת ועוד, האמריקאים טוענים מצדם, שבמסגרת מעברי ייצור וחשיפת מוצרים אמריקאים לסין, מתרחשת בשנים האחרונות זליגה של ידע וקניין רוחני מארצות הברית לסין וכי מוצרים מייצור אמריקאי לא זוכים ליחס שווה והוגן בכניסה לסין כפי שמוצרים מייצור סיני זוכים בכניסתם לארצות הברית.

USA and China trade war. US of America and chinese flags crashed containers on chessboard. 3d illustration

כך, לפי ארצות הברית, תנאי הסחר בין שתי המדינות מתקיימים בתנאים לא שווים באופן שפוגע בארצות הברית ומיטיב עם סין.

מנגד יש לציין, כי סין דוחה את הטענות האמריקאיות בכך שמדובר בעולם גלובלי וכי כוחות השוק פועלים ועושים את שלהם. כלי מרכזי במסגרת המאבק הזה לו אנו עדים בחודשים האחרונים הינו העלאות מכסים הדדיות בין שתי המדינות בעשרות אחוזים על מגוון רחב של מוצרים בהיקפים של מאות מיליארדים דולרים. הדעות אודות לצדו של מי הצדק והאם הצעדים הללו הם אפקטיביים חלוקות, אך מה שכולם יכולים ככל הנראה להסכים עליו הוא שמלחמת הסחר הזו, ככל שתימשך, תשנה את כללי המשחק שהתגבשו בעשרות השנים האחרונות ואת מפת הסחר העולמי ושרשראות האספקה הגלובליות.

בנוסף, אי הודאות ושינויים אלו בתמונת הסחר העולמי ובאופן מעברי סחורות והון, מראים אותותיהם ועל פי הערכות של רבים ממוסדות הכלכלה הבינלאומיים דוגמת קרן המטבע העולמית, מלחמת הסחר צפויה לפגוע בצמיחת התוצר העולמי בכ 0.8% בשנתיים הקרובות, אם התרחישים הגרועים אכן יתממשו.

גם בתי השקעות רבים ברחבי העולם צופים תחזית קודרת לתשואות העולמיות בשווקי המסחר אם מלחמת הסחר תתרחב ותגבר וזאת עקב שמרנות מצד המשקיעים בסביבת אי הודאות המאפיינת את החודשים האחרונים.

ואיך זה משפיע עלינו?

ובכן, הכלכלה הישראלית, בהיותה בעלת מאפיינים של כלכלת אי (שכן המשק הוא קטן יחסית ואיננו סוחרים במידה משמעותית עם שכנינו) נשענת במידה רבה על סחר עולמי.

היצוא הישראלי, שחצה את רף 100 מיליארד הדולרים בשנת 2017, נחשב על ידי רבים כקטר המוביל את צמיחת המשק וקידום היצוא הינו אחת מאבני היסוד המשמעותיות של המשרדים הכלכליים בישראל ובוודאי של משרד הכלכלה והתעשייה.

לצד זאת, יש לזכור שמדיניות הממשלה בדבר הורדת יוקר המחיה, הגברת התחרות ופתיחת המשק ליבוא הגדילה משמעותית את הישענות הכלכלה והמשק גם על יבוא ממגוון שווקים ולכן ישראל נסמכת במידה רבה על פתיחות השווקים למסחר ועל מערכת כלכלית מסחרית יציבה. האטה בצמיחה העולמית ואי ודאות בתנאי הסחר העולמי הן חדשות לא טובות בהיבט זה ולבטח ישפיעו על היצואנים והיבואנים הישראלים.

אך איך בכל זאת ניתן להתמודד עם תנאים אלו?

תעודת הביטוח המשמעותית והטובה ביותר בשלב זה היא מערך הסכמי הסחר החופשי של ישראל. בשנים האחרונות, מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה מרחיב באופן משמעותי את רשת הסכמי אזור הסחר החופשי של מדינת ישראל. כבר כיום יש לישראל 10 הסכמי אזור סחר חופשי (המצויים בתוקף, בתהליכי אשרור או שהמשא ומתן עליהם הסתיים) עם מרבית השווקים המשמעותיים עבור היצוא והיבוא הישראלי (דוגמת ארצות הברית, האיחוד האירופי, קנדה, טורקיה, מדינות מרקוסור באמריקה הלטינית ועוד).

רשת הסכמים אלו מכסה כבר היום כשני שליש מהסחר העולמי של ישראל. אך בימים אלו מתנהלים משאים ומתנים עם שווקים רבים ומשמעותיים נוספים דוגמת סין, וייטנאם, רוסיה, דרום קוריאה ועוד, במטרה להרחיב ככל שניתן את היתרון עבור יצואנים ויבואנים ישראלים מול השווקים המרכזיים.

היתרון המרכזי הוא שהסכמים אלו מעניקים הטבות משמעותיות, מכסיות ואחרות, בתנאי הסחר ליצואנים ויבואנים ישראליים לעומת חבריהם ממדינות אחרות להן אין הסכם דומה עם אותו שוק גיאוגרפי כמו גם יציבות והפחתת אי ודאות בתנאי הסחר בין ישראל לאותן מדינות. מבחינת הזווית הממשלתית, עשייה זו מהווה את הכלי המרכזי והמשמעותי ביותר של ישראל לבטח עצמה בזירת הסחר הבינלאומי, באופן כללי וביתר שאת בתקופה הקרובה.

כך, בין אם ההפוגה האחרונה בעימות בין הצדדיים תימשך ובין אם לאו, נוכל בתקווה להמשיך לנווט את ספינת הסחר הישראלית במים הגועשים והרועשים שבין הים הסיני לאוקיינוס האטלנטי לחוף מבטחים ולשווקים והזדמנויות חדשות עבור התעשייה והקהילה העסקית בישראל.

 

 

אוהד בלומברג מנהל תחום מחקר וכלכלה במינהל סחר חוץ, משרד הכלכלה והתעשייה

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה למנהל תחום מחקר וכלכלה במינהל סחר חוץ, משרד הכלכלה והתעשייה, אוהד בלומברג