מנגנון חדש של תמחור פחמן בגבול האיחוד האירופי ידרוש מהיבואנים תשלום עבור פליטות הפחמן של המוצרים שהם מייבאים לשטחיו. איך זה ישפיע על היצואנים הישראלים כבר בתחילת 2023?
כתבה: דקלה גרשוני, אגף מדיניות סחר והסכמים בינלאומיים
חברות המייצאות לאיחוד האירופי יחלו לשלם עבור טביעת הרגל הפחמנית שלהן החל מ2026, זאת ע”פ הצעת החקיקה שפורסמה ב-14.7.21 על-ידי האיחוד האירופי ה-CBAM (Carbon Border Adjustment Mechanism). הסקטורים אשר יושפעו מכך תחילה יהיו דשנים, פלדה, ברזל, אלומיניום, מלט, וחשמל. ב-2026 הנציבות תבחן את הרחבת תחולת ה-CBAM על סקטורים נוספים ועל פליטות עקיפות. סביר שעלויות המיסוי יתגלגלו ליצואן מה שבסופו של דבר עשוי להביא לעליית מחירים גם אצל הצרכן הסופי. ב -15 ביולי 2021 פתחה הנציבות האירופית בהתייעצות ציבורית לכל בעלי העניין. ההתייעצות תימשך עד ה-18 בנובמבר 2021.
ישראל הצהירה לאחרונה על שאיפותיה להפחתת פליטות גזי חממה ב-27% עד 2030 וב-85% עד 2050, זאת כחלק מהמחויבויות שהיא לקחה על עצמה בהסכם פריז 2016. כמו כן, באוגוסט האחרון, נתקבלה החלטה על מתווה מיסוי פחמן בישראל באמצעות מס הבלו.
האיחוד האירופי מוביל מדיניות שאפתנית בתחום האקלים והקיימות, וכחלק מתכנית הGreen Deal התחייב על יעד מתקדם ביותר- הפחתת גזי החממה ב-55% עד 2030 והפחתה ל-0% ב-2050. האיחוד מתכנן שורה של צעדים למימוש היעד הנ”ל, וזאת תחת התכנית המכונה Fit for 55.
עוד בשנת 2005 הוקמה מערכת סחר בפליטות באיחוד האירופי, ה- ETS Emissions Trading System)). זוהי מערכת אשר מעניקה הקצאות לפליטת גזי חממה בתשלום. הקצאות אלו ניתנות למסחר בין חברות וגורמות לרוב לחברות להתאים את עצמן, כך שהמוצרים יהיו דלי פליטות גזי חממה ובפרט פחמן. למרות שהאיחוד פעל בגבולותיו להורדת פליטת הפחמן באמצעות ה-ETS, הוא ראה כי קיימת זליגת פחמן גלובאלית -הן באמצעות מעבר יצור למדינות אשר להן אין פיקוח בנושא והן בשל יבוא של מוצרים עתירי פחמן לאירופה. לפיכך, בתעשיות עתירות פליטות פחמן, חברות אירופיות מקבלות גם הקצאות פליטות חינם תחת ה- ETS, כדי לסייע להן להתמודד עם מה שמכונה “זליגת פחמן”.
לאור הפערים בין שאפתנות של מדינות בתחום האקלים שעלולה לגרום ל”זליגת פחמן” וכדי להשוות את תנאי התחרות של היצרנים האירופים לשאר שותפות הסחר (to level the playing field), פרסמה הנציבות טיוטה של הצעת חקיקה על מנגנון מיסוי פחמן בגבול-CBAM (Carbon Border Adjustment Mechanism). טיוטה זו תעלה לדיון תלת צדדי עם הפרלמנט האירופי והמועצה וצפויה להיכנס לתוקף בתחילת 2023, “בתקופת מעבר” בה יחול חובת דיווח בלבד, לקראת מיסוי בפועל כבר ב-2026.
ה- CBAM נועד להבטיח כי מחיר היבוא של מוצרי תעשיה ישקף באופן מדויק יותר את תכולת הפחמן שלהם, בשלב הראשוני בפליטות פחמן ישירות של המוצר ובסקטורים דשנים, פלדה, ברזל, אלומיניום, מלט, וחשמל[1] ובתום תקופת המעבר לקראת-2026 הנציבות תפרסם את המלצתה בנוגע ליישום ה-CBAM גם בקרב סקטורים נוספים ועל פליטות עקיפות. האיחוד מאמין שה-CBAM כחלק מחבילת אקלים יכולה לקרב אותו ליעדים השאפתניים שהוא קבע לעצמו ופועל מתוך ראייה כוללנית גם להציב סטנדרט גלובלי ותמריץ כלכלי עבור שותפות סחר של האיחוד, לאמץ מנגנונים לתמחור פחמן בשטחן.
כאמור, המס בגבול מתוכנן כרגע להיות מוחל החל משנת 2026, אז היבואנים יידרשו לקנות היתרי CBAM (CBAM certificates), כאשר כל היתר מייצג טון של פליטת פחמן דו חמצני המוטמעת בסחורה המיובאת שלהם. במהלך השנים 2026 עד 2035 הקצאות הפליטה הניתנים בחינם תחת ה- ETS צפויים לרדת מדי שנה ב-10% עד להגעה למחיר היעד המלא של טון פחמן ב-2035. מחיר ההיתרים יישקף את עלות ההיתרים הנסחרים במסגרת ה- ETS בשוק הפחמן באיחוד האירופי, דהיינו המחיר הממוצע של מכירות פומביות של היתרי פחמן באיחוד האירופי בכל שבוע.
רשויות האקלים הלאומיות בכל מדינה חברה (National climate authorities) ינהלו את מכירת תעודות ה- CBAM והיבואנים יגישו לרשויות אלו הצהרות מאומתות על פליטות פחמן מוטמעות במוצרים המיובאים. בכל שנה, עד לתאריך 31 במאי, על היבואנים לדווח על כמות הפליטות בסחורות שייבאו לאירופה בשנה הקודמת, ולמסור את היתרי הפליטה שרכש עבור המוצרים המיובאים.
האם חברה יכולה לנסות להשפיע על גובה המיסוי ואיך?
כן. ע”פ טיוטת הצעת החקיקה, היבואן יכול לבקש הפחתה במספר ההיתרים הנדרשים (דהיינו להפחית את היטל הפליטות) בהתבסס על חישוב פליטות הפחמן בפועל או בהתבסס על ערכי ברירת המחדל שייקבעו למדינה ולקטגורית מוצרים ובהתחשב במס ששולם עבור פליטות הפחמן של המוצר במדינת המקור. אם היבואן לא הצליח לדווח כראוי על הפליטות, או שלא ניתן לאמת את הסכום באופן עצמאי, מספר ההיתרים שעליו למסור יתבסס על ערכי ברירת המחדל של ממוצע 10 המתקנים הפולטים הכי הרבה פחמן דו חמצני באיחוד האירופי באותו מוצר. אי דיווח כנדרש יביא לקנס של 100 אירו לטון פחמן (היתר CBAM) כפי שנעשה היום תחת הETS.
אז איך זה ישפיע על היצוא הישראלי?
האיחוד האירופי הינו אחת משותפות הסחר הגדולות של ישראל ועל כן, וכל מיסוי כזה עשוי להשפיע מאוד על חברות ישראליות. סך היבוא של האיחוד האירופי מישראל בסקטורים הנ”ל נאמד ב- 112 מיליון אירו, מתוך כ- 12.3 מיליארד אירו מכלל היבוא בממוצע שנים 2018-2020. הסקטורים עם היבוא מישראל הגבוה ביותר בשלב הראשוני ע”פ הצעת החקיקה הינם: דשנים (73 מיליון אירו) פלדה וברזל (32 מיליון אירו), אלומיניום (6 מיליון אירו), מלט (13 אלף אירו). כאשר הפריט המוביל (בפער גדול מפריטים אחרים) הוא בסקטור הדשנים –28342100 HS סך היבוא נאמד על כ- 68.5 מיליון אירו (ממוצע שנים 2018-2020)[2].
האם חברה יכולה לנסות להשפיע על טיוטת הצעת החקיקה ואיך?
בהחלט. ראשית, ב-15 ביולי 2021 פתחה הנציבות האירופית בהתייעצות ציבורית לכל בעלי העניין. ההתייעצות תימשך עד ה- 18 בנובמבר 2021 ועשויה להתארך גם מעבר לכך (יש לעקוב בקישור הבא). אגף מדיניות והסכמי סחר יחד עם הנספחות הכלכלית לאיחוד האירופי עוקב מקרוב אחר השינויים ובוחן את ההשלכות במטרה להעריך האם נדרשים צעדים בערוצים בילטרליים בנושא. כדי לייצג נאמנה את מפת האינטרסים של התעשייה הישראלית, אנו מזמינים את החברות לפנות לאגף ולנספחות ולהעלות קשיים שהן צופות ביישום החקיקה או כל בעיה אחרת שעולה מתוך הצעת החקיקה. חברות או איגודים אשר יפנו לאיחוד האירופי בערוץ ההתייעצות הציבורית מוזמנות להעביר אלינו העתק של הפנייה לכתובת Dikla.gershoni@economy.gov.il .
קריאה נוספת זמינה בעמוד שאלות ותשובות של האיחוד האירופי
~~~~
[1] לציין, לא כל הפריטים תחת הסקטורים נכללים בטיוטת ההצעה. לצפייה בסיווג פריטי המכס, ר’ נספח א’ בהצעת החקיקה.
[2] Eurostat comext נלקח ב-11.6.21
