מה באמת משפיע על מסחר בין מדינות?

אפשר לחשוב על עשרות ואולי אף מאות, גורמים המשפיעים על מסחר בין לאומי. אולם למעשה ארבע גורמים בלבד מסבירים את מרבית המסחר בין מדינות.

  1. היקף היבוא הכולל של מדינת היעד (אליה מייצאים).
  2. שער חליפין ריאלי בין מטבעות המדינה המייצאת והמייבאת.
  3. רמת השחיתות במדינת היעד.
  4. תשתית הסכמית של הסחר הנוגעת להקלות ברגולציה כגון הסכם סחר חופשי, הכרה בתקנים וכו'.

משתנים נוספים, שאפשר לציין הם, בין היתר, התמ"ג או התמ"ג לנפש במדינות היעד, שיעור הצמיחה במדינות היעד, הכנסה במדינת היעד, הכנסה לנפש, אולם הם עומדים בהתאמה (קורלציה) גבוהה מאד עם משתנה רמת היבוא של מדינת היעד.

היקף היבוא של מדינות היעד

היקף יבוא הסחורות הכולל (כלומר, היבוא מכלל שותפות הסחר) של מדינת היעד מייצג את רמת הפעילות הכלכלית במדינה. במודלים רבים בספרות נעשה שימוש במשתנה ההכנסה כאינדיקטור לרמת הפעילות הכלכלית במדינה, אך במודל זה היבוא נבחר, כיוון שנמצא כבעל רמת הסבר סטטיסטי גבוהה יותר. מאחר והיקף היבוא ורמת ההכנסה של מדינה מתואמים מאד, עדיף להשתמש בפרמטר היבוא בלבד. רחמן (Rahman, 2007), לדוגמא, הכניס למשוואת האמידה שלו את משתני ההכנסה והיבוא יחד ומצא, כי משתנה היבוא מובהק בעוד שמשתנה ההכנסה אינו מובהק.

שער החליפין

השפעת השינויים בשער החליפין על היצוא הינה שאלה אמפירית ותלויה בגמישות היצוא והיבוא (בגלל מוצרי הביניים, שהיצואנים משתמשים בהם כתשומות). אולם, בספרות האמפירית קיימת מחלוקת על ההשפעה של שער החליפין על הסחר. בעת שמחקרים כמו: Reinhart (1995); Senhadji and Montenegro (1999) Bahmani-Oskooee and Kara (2003); Fang, Lai and Miller (2006 מצאו ששער החליפין משפיע על היצוא, מחקרים אחרים כמו (Rose (1990 ו- (Wilson and Tat (2001 מוצאים מובהקות סטטיסטית חלשה או לא קיימת בחלק מהמקרים.

מחקרים אחרים טוענים, שהתוצאות המנוגדות בספרות נובעות מהשימוש בנתונים מצרפיים ומציעים להשתמש בנתוני סחר בילטראלי. עם זאת, הוויכוח לא הסתיים. Bahmani-Oskooee and Goswami במחקרם (2004), שהתבסס על שימוש בנתוני סחר בילטראלי בין יפן ל-9 שותפות הסחר הגדולות שלה ביצוא, מצאו שבמרבית המקרים היצוא היפני אינו רגיש לשינויים בשער החליפים הריאלי. לעומת זאת, Nadenichek מראה (2000) דווקא קשר מובהק בין שער החליפין הריאלי והסחר, בנתוני ארה"ב.

לשער החליפין הריאלי קיימים מדדים שונים והגדרות רבות.  ריינהארט (1995 ,Reinhart), לדוגמה, מגדירה שער חליפין כיחס בין מדד מחירי היצוא למדד המחירים לצרכן במדינות היעד, בדולרים. אולם, היצוא למעשה ניצב בפני תחרות בשני מישורים: בראשון, ייצור של התעשייה המקומית במדינת היעד ובשני, יצוא של מדינות אחרות. לכן, חוקרים אחרים טוענים שמדד טוב יותר לשער החליפין הריאלי הוא זה שמתחשב לא רק במחירים המקומיים במדינת היעד, אלא גם במחירי היצוא של מדינות מתחרות. Senhadji and Montenegro מציגים (1999) מדד לשער החליפין הריאלי, שמתחשב במחיר התחרותי הניצב בפני היצוא של כל מדינה, ומתחשב בכל המתחרים שמשפיעים על מחיר זה.

מדד תנאי הסחר

משתנה תנאי סחר מוגדר כיחס בין מחיר היצוא הישראלי לבין מחיר היבוא של מדינת היעד. יש לציין, שההתייחסות במודל תחזית היצוא היא למחיר היבוא במדינת היעד ולא למחירים המקומיים במטרה לבחון את התחרות של היצוא הישראלי מול מתחרים פוטנציאלים בעולם. בניית תנאי הסחר בצורה זו מתאימה לאופי המודל, בדומה למחקרה של Reinhart מ-1995.

מדד שער החליפין הריאלי במודל תחזית היצוא נבנה בצורה הבאה: מדד מחיר היבוא במדינה i במונחי המחיר המקומי במדינה ביחס למדד מחיר היצוא הישראלי במונחים שקליים.

הסכמי סחר

הניתוח הכלכלי של הסכמי סחר הוצג לראשונה ע"י ויינר (Viner, 1950) ומראה' שהסכם סחר עשוי לגרום להיווצרות מסחר חדש (Trade creation) בין החברים בהסכם. מצד שני, הסכם סחר עשוי לגרום להעברת מסחר קיים (Trade diversion) בין אחד מהצדדים בהסכם עם צד שלישי בעל יעילות גבוהה בייצור, למסחר עם הצד השני להסכם בעל היעילות הנמוכה. סוגיה זו נחקרה באופן רחב בספרות התיאורטית, ובמיוחד השפעתה על הרווחה בכלכלות החברות בהסכם. עם זאת, השפעת הסכמי הסחר על המסחר אינה טריוויאלית והשאלה נשארת במסגרת האמפירית.

בבחינת הספרות האמפירית, החוקרת את השפעת הסכמי הסחר על המסחר בין המדינות, נראה כי חלק מהמחקרים משתמשים במודל הגרביטציה, והתוצאות אינן עקביות. חוקרים כמו I. Soloaga ו- L. Winters מדווחים (2001), שבמרבית המקרים לא מצאו קשר בין הסכמי הסחר לבין היצוא והיבוא של המדינות החברות בהסכמים. המדגם במחקר כלל 58 מדינות בתקופה 1980-1996. מנגד, מחקרים אחרים מצאו קשר מובהק. קררה (C. Carrere, 2006) טוענת, שהמחקרים הקודמים לוקים בבעיות אקונומטריות, כך שהתוצאות שמציגים אינן מהימנות. החוקרת מציעה שיטה עדכנית לאמידה באמצעות שימוש ברגרסיית פאנל על מדגם שכלל 130 מדינות, בתקופה 1962-1996. בנוסף, החוקרת מביאה בחשבון את אפקט "העברת המסחר" במודל.

שחיתות

נהוג לשקף את רמת השחיתות בספרות הכלכלית ע"י מדד השחיתות של ארגון "שקיפות בינלאומית" (Transparency International). הארגון מפרסם מדי שנה מדד שחיתות בינלאומי, מדד ה- CPI) Corruption Perception Index), שמבוסס על סקר בינלאומי רחב שנעשה על ידי שאלונים המחולקים לפקידים במוסדות הגדולות ופוליטיקאים. מדד זה מדרג כל מדינה בין אפס ל-100, כאשר ציון אפס מציין שהמדינה בעלת דרגת שחיתות מקסימלית וציון 100 מציין שהמדינה נקייה לחלוטין משחיתות. כלומר, מדד ה- CPI מודד את רמת השחיתות המקומית במדינה.

מדד אחר לרמת השחיתות הוא מדד ה- BPI) Bribe Payers Index). מדד זה מתמקד בדירוג המדינות על בסיס רמת השחיתות של כל מדינה בחו"ל, כלומר, מודד את תשלומי השוחד לגורמים בחו"ל.

הספרות האמפירית, שבוחנת את ההשפעה של השחיתות על משתנים מאקרו כלכליים, הינה צעירה יחסית. Lambsdorff בחן (1998) כיצד מושפע הייצוא של 18 המדינות המובילות ביצוא בעולם, בעקבות רמת השחיתות ב-87 מדינות יעד. המדגם כלל נתוני סחר בילטרלי בשנת 1992 ו-1995. הממצאים מראים, שחלק מהמדינות מושפעות חיובית מרמת השחיתות במדינות היעד, בעוד שחלק אחר מושפע שלילית. תוצאות דומות התקבלו במדגם גדול יותר של אותו חוקר (Lambsdorff, 1999). הבדלים אלה של השפעת השחיתות יכולים לנבוע מהמדינות המייצאות עצמן. במילים אחרות, השפעת השחיתות במדינות המייבאות תלויה בנכונות המדינה המייצאת לשלם שוחד.

צור קשר עם:

אהוד גונן

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל