מדינה יהודית באוסטרליה ? ההיסטוריה מלמדת שלא היינו ממש רחוקים משם

סיום כינוס הקונגרס הציוני הראשון בבאזל, שוויץ, בסוף אוגוסט 1897, בו קבע הרצל ש'ייסד בה את מדינת היהודים', היה בעל חשיבות היסטורית עצומה בעיקר במיתוג היוזמה החדשה: התנועה הציונית העולמית בקרב יהדות העולם, במקביל עם העלאת הסוגיה היהודית על סדר היום הבינלאומי והקריאה להקמת בית לאומי לעם היהודי בשטחי ארץ ישראל ההיסטורית. בפרק הזמן שחלף עד להכרזה על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל עם סיום המנדט הבריטי במאי 1948, או במילים אחרות, בתקופה של כ 51 השנים בין שני האירועים המכוננים בהיסטוריה של הציונות והעם היהודי, עלו ונבחנו רעיונות שונים שבחלקם אף הובילו לגיבוש תוכנית פעולה מגובה במאמצים קונקרטיים לאתר חבל ארץ או מדינה – בה תוקם מדינת היהודים.

הרעיון היה הקמת מדינה יהודית עצמאית באזור גיאוגרפי שיאפשר זאת במקום בארץ ישראל ההיסטורית, שיאפשר קליטת יהודים עד וכאשר יתקיימו התנאים לחזרה למולדת ההיסטורית, בה תיווסד מדינת היהודים.

אע"פ שלשמחתנו אף לא אחד מהרעיונות הגיע לשלב בשלות ומימוש, הרי שחלק מהתוכניות בהחלט התקדמו משולחן השרטוט לשלבים שונים של סקרי מחקר וביצוע בדיקה. התוכנית הידועה ואולי השאפתנית ביותר לייסד מדינה יהודית באזור שאיננו ארץ ישראל ההיסטורית מוכרת כ'תוכנית אוגנדה' שהוצעה להרצל ובאמצעותו להנהגה היהודית על ידי שר המושבות הבריטי ג'וזף צ'מברליין בשנת 1903. ההצעה התייחסה לאזור שבמערב אפריקה תחת שליטה בריטית שהיום הינו דווקא חלק מקניה. היתה זו הצעה אמיתית שפילגה את ההנהגה היהודית שהחליטה בסופו של דבר בשנת 1905 לדחותה (אחרי שמשלחת מחקר ביקרה באזור ומצאה אותו בלתי מתאים להקמת מדינה יהודית).

עדיין, רעיונות ומאמצים שכללו ניסיונות לבחון העברת אוכלוסייה יהודית גדולה, מפוזרת במדינות שונות באירופה, ולייסד תנאים שיאפשרו את יישובם הרחק מארצות המוצא שלהם, התקיימו גם באזורים אחרים במהלך המחצית הראשונה של המאה ה 20 בברזיל, אקוודור, אלסקה, מדגסקר והייתה גם הצעה להקים מדינה יהודית עצמאית בחבל ארץ בצפון מזרח אוסטרליה. רעיון ומחשבה שכשבוחנים אותם במרחק הזמן, הייתה לא לגמרי הזויה, חסרת סיכוי או תקנה.

חיבור זה מספר את סיפור התוכנית המעט מוזרה להתיישבות יהודית באוסטרליה ואיך כמעט כולנו הינו יכולים להיות אוסטרלים אם רק ההיסטוריה הייתה אחרת. החיבור יסתיים, בטענה אירונית למדי, לפיה במידה מצומצמת הרעיון לא נכשל לגמרי וטריטוריה שהיא כיום בעיקר בעלת ערך ומשמעות נדל"נית יוקרתית מרכזית באוסטרליה, דווקא הפכה להיות בעלת דומיננטיות יהודית מובהקת, גם אם לא ממש 'מדינה'.

תוכנית קימברלי הייתה יוזמה שאפתנית להתיישבות יהודית נרחבת בחבל ארץ בשם קימברלי בצפון מזרח מדינת מערב אוסטרליה. בראשיתה התוכנית אף קיבלה תמיכה ואישור לקיום בדיקת סקר התכנות עבור מטרה זו מממשלת אוסטרליה.

התוכנית נהגתה על ידי קבוצת אינטלקטואלים ואנשי עסקים יהודים מאירופה בשנת 1935, בעקבות עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בינואר 1933 והתגברות האנטישמיות במדינות רבות באירופה. הנהגת הקבוצה חשבה שאוסטרליה היא כנראה המקום המרוחק ביותר על פני האדמה שיהודים יוכלו להתיישב בה ולחיות בה בבטחה ללא רדיפות, פוגרומים ואנטישמיות.

היוזמה שבזמנו דווחה בהרחבה יתרה בתקשורת האוסטרלית והיהודית באירופה, נידונה בממשלה הפדרלית שכיהנה בזמנו באוסטרליה, הביאה בסופו של דבר ב 1944 להתנגדות להקמה של 'מדינה בתוך מדינה' או חבל ארץ אוטונומי יהודי באוסטרליה שיהיה בעל סמכויות ומידת עצמאות ובעיקר מיועד או מוגבל ליהודים, דוברי שפה שאיננה אנגלית.

במיוחד, האמור הוא בתקופה במהלכה פעל השלטון באוסטרליה לקלוט מהגרים במסגרת לאומית-אוסטרלית אחידה. על אף זאת, גישות אחרות מעניינות באוסטרליה, בעיקר של תנועות פועלים סוציאליסטיות מקומיות, דווקא התחברו לרעיון של הקמת בית לאומי ליהודים בחבל קימברלי בעיקר מסיבות דתיות, הומניטריות וכלכליות.

סיפורנו מתחיל בשנת 1933 אז הגיע לביקור באוסטרליה משורר יהודי בשם זכריה חנא בֶּרגנֶר (שחתם את כתביו ושיריו בשם: מלך רביץ) שהיה מבקר ועורך ספרות שחי בשטחה של פולין של היום, אז חלק מהאימפריה של אוסטרו-הונגריה. מצויד במכתב המלצה מלא אחר מאשר אלברט איינשטיין ומצלמת קודאק מתקדמת לתקופה, קיים המשורר מספר פגישות עם בעלי תפקידים בכירים בשלטון הפדרלי בקנברה והצליח לקבל מהממשלה האוסטרלית סוג של כתב אישור / האמנה, מעין תמיכה ממשלתית  לתור את ארץ הקנגרוז במסע גילוי וחיפוש יבשתי במטרה לאתר בה מקום נוח ומתאים להגירה והתיישבות של יהודים.

מלך רביץ היה חבר ופעיל תחילה בארגון פוליטי יהודי בשם (The Jewish Territorial Origination (JTO שנוסד ב 1903 כמענה לתוכנית אוגנדה במטרה להתנגד לרעיון המדינה יהודית באפריקה והחזיק בדעה אנטי ציונית שתמכה באיתור חבל ארץ חלופי מתאים במקום זה של ארץ ישראל, משאת נפשה של התנועה הציונית. התנועה שנקראה בקצרה 'הטריטוריאליזם היהודי', הייתה בפועל גישה שונה / מקבילה לציונות ששאפה להשיג טריטוריה ליהודים, לאו דווקא בארץ ישראל ושבה יתקיימו חיים אוטונומיים לאומיים. לטריטוריה זו ע"פ דעתם, שתהיה המתאימה ביותר לצורכי היהודים, יהגרו יהודי אירופה ומקומות אחרים בעולם ויקימו לעצמם בית לאומי. הטריטוריאליזם התנגד לגישה הרואה ביהדות ישות רוחנית וביהודים עם בלי ארץ, אלא אוכלוסייה אתנית ייחודית ששואפת לאוטונומיה משפטית ועצמאות יהודית במקום מושבם, כאמור בכל אזור שיתאים לקיומם של חיים יהודיים בטוחים ועצמאים.

אע"פ שהארגון חדל להתקיים ב 1925 שנים לאחר דחיית תוכנית אוגנדה, רעיונותיו המשיכו להדהד וקיבלו דחיפה בשנת 1935 אז נוסדה תנועה יהודית אחרת בלונדון בשם Freeland League for Jewish Territorial Colonization בראשותו של סוציאליסט יהודי בשם יצחק נחמן שטיינברג, כתגובה לעליית הנאצים לשלטון והחקיקה האנטי-יהודית שנפוצה בגרמניה. התנועה פעלה מתוך אג'נדה לייסד אוטונומיות יהודיות בדרך של רכישת שטחים ואדמות בעיקר בצפון ודרום אמריקה וכן אימצה את הרעיון של מלך רביץ לאחר ביקורו באוסטרליה ב 1933 והחליטה להתחיל במימושה.

במססרת ביקורו קיים מלך מסעות שנמשכו חודשים רבים בלב המדבר האוסטרלי שהזכירו לו את מדבריות סיני ויהודה וכללו ביקור ושהיה קצרים בעיירה Alice Springs בה הצטרפו אליו נושא כלים ממוצא אבוריג'יני ונהג משאית איטלקי. לאחר שבועות ארוכים של חיפושים ממושכים ובלתי נגמרים, הגיעה החבורה לאזור המתקרא קימברלי, שהיום מהווה חלק ממדינת מערב אוסטרליה WA. זהו חבל ארץ רחב ידיים, עשיר באוצרות ומשאבי טבע, הממוקם בצפון מערב יבשת אוסטרליה שבו התרשם המשורר-מגלה הארצות היהודי מלך רביץ שעשוי להיות מתאים ואידאלי להתיישבות מאסיבית ולהקמת מדינה או לפחות אוטונומיה יהודית כך קיווה.

ע"פ זיכרונותיו של מלך רביץ, חבל קימברלי לא רק נראה לו כמתאים מאוד למטרה זו היות והיה עשיר באוצרת ומשאבי טבע, רחב ידיים ובעל אוכלוסייה דלילה, אלא שבניגוד לשאיפות להקים מדינה יהודית בארץ ישראל בלב המזה"ת העוין את התנועה הציונית שמתנגד בתוקף למדינה יהודית עצמאית, התרשם האחרון שלא תהיה התנגדות אלא דווקא תמיכה ביישוב האזור באוכלוסיית מהגרים אירופית, בעלת כישורים מוכחים ומאוד משכילה.

התוכנית שקיבלה כתוצאה ממסע הגילוי את השם תוכנית קימברלי, מצאה בתחילה אוזן קשבת גם בקרב ההנהגה הציונית באירופה ואכן בשנים שלאחר פירסומה אף החלה לרקום עור וגידים בעיקר בהובלתו של מייסד הליגה היהודית החופשית יצחק שטינברג שפעל לקדם את יוזמת קימברלי והגיע לבקר בה בעצמו ואף הצליח להתקדם עם תוכניות גיוס תמיכה לרעיון בקרב לא פחות מאשר תנועות הפועלים באוסטרליה עצמה.

ואכן בשנת 1933 התנועה הציונית הייתה כבר מוכרת, ידועה ופעילה באירופה כאשר יוזמת קימברלי החלה לתפוס תאוצה. הפעילים שהצטרפו לליגה היהודית החופשית האמינו שבניגוד לארץ ישראל הקטנה יחסית בשטחה, שחיה בה אוכלוסייה ערבית משמעותית המתנגדת בתקיפות לתנועה הציונית, הרי שתוכנית קימברלי תאפשר הגירה והתיישבות יהודית בלתי מוגבלת, ללא מגבלות של שטח או משאבים החסרים הקיימים בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי, ובעיקר ללא חיכוכים ומאבקים עם האוכלוסייה שהתגוררה בה. מלך המשיך במסעותיו בעולם ולבסוף התיישב בקנדה, נפטר בה ב 1941 ולא זכה לראות את ייסודה של מדינת ישראל או לממש את תוכנית קימברלי שהוביל והגה.

כשם שתוכניות ומציאות לא תמיד משתלבות ומתגשמות הרי שעם פרוץ מלחמת העולם השנייה, התמורות הטקטוניות שהתחוללו באירופה, והתחזקות התנועה הציונית שפעלה לסיע להצלת רבבות יהודים במהלך ולאחר השואה, הרי שלאחר הכרזת העצמאות והקמת מדינת ישראל ירדה בפועל תוכנית קימברלי מהפרק ונגנזה.

מספר שנים קודם לכן בהצבעה שהתקיימה בפרלמנט האוסטרלי ב 15 ביולי 1944 שהוביל רוה"מ אוסטרליה אז John Curtin, בחרה גם ממשלת אוסטרליה להתנגד לרעיון האוטונומיה/מדינה יהודית בשטחה, ובהמשך לכך רוה"מ אוסטרליה עדכן את יצחק שטיינברג בהחלטת ממשלתו, במכתבו אליו:

The Australian government would not "depart from the long-established policy in regard to alien settlement in Australia" and could not "entertain the proposal for a Jewish group settlement of the exclusive type contemplated by the Jewish Freeland League".

תרשים המדינה היהודית שתוכננה לקום בחבל קימברלי:

Durack leasehold as Jewish homeland

אם לסיים בנימה חיובית ולהצטער שלא זכינו להיות 'עם חופשי באוסטרליה', ראוי להזכיר שאוסטרליה היא ביתה של אוכלוסייה יהודית גדולה יחסית, מבוססת, ציונית מאוד שתומכת, מגינה ובאופן כללי תומכת ומזדהה בישראל בכל ליבה ואמונתה.

כמעט 120 אלף יהודי אוסטרליה מתגוררים כיום בעיקר בסידני ומלבורן שתי ערי המחוז העיקריות של אוסטרליה. למי שמכיר וביקר בה, יודע שהפרוורים המזרחיים (the Eastern Suburbs) של העיר סידני, ושכונת קופילד (Caulfield) במלבורן הן שכונות המגורים המבוססות והעשירות ביותר של סידני ומלבורן בהתאמה, ומקום מגוריה ומגוון מוסדותיה של מרבית הקהילה היהודית של אוסטרליה. השכונות בהם מתגוררים יהודי סידני ומלבורן (שקיסריה, כפר שמריהו או סביון מרגישות בהשוואה להן כעיירות פיתוח), אמנם רחוקות מאוד מלהיות מדינה יהודית שחלמו וראו בחזונם מלך רביץ ויצחק שטיינברג, אם כי אין ספק לגבי הצביון והדומיננטיות היהודית שלהן.

לכן, בהתבוננות היסטורית משעשעת משהו, אפשר אם מתאמצים להתרשם שהרעיונות השאפתנים של המשורר היהודי מלך רביץ לא נחשלו לחלוטין, אלא שהם קיבלו ביטוי שונה לגמרי מאלו שהתכוון אליהם המשורר היהודי, הגם שמדובר בעיקר באזורי נדל"ן יוקרתיים עם איכות חיים, ביטחון אישי של תושביהם – ולא במדינה.

צור קשר עם:

שי זריבץ'

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל