ביוזמת מכון היצוא, אקיים ב-8/9 הרצאה על עשיית עסקים בספרד, בדגש על המצב המורכב כיום, בעידן הקורונה. בהרצאה אציג את האתגרים וההזדמנויות הנובעים מהמציאות החדשה

בחסות הקורונה, זוכה הכלכלה הרומנית לזריקות עידוד חסרות תקדים: מתכנית הסיוע בת 80 מיליארד היורו של האיחוד האירופי, דרך תכנית השיקום הממשלתית שהקצתה כ-12.5 מיליארד

החלו חילופי השליחויות בנספחויות הכלכליות, נכנס לתוקף הסכם הסחר החופשי בין ישראל לקולומביה והתחדשנו עם דף חדש בבלוג המינהל עם כל מה שרציתם לדעת על שווקי היצוא המובילים בעולם.

אני מסכם את ארבע השנים הללו בסיפוק רב וחושב שהגשמתי את הסיבה שבעטיה עזבתי את הסקטור הפרטי ועברתי לעבוד בממשלה. ביליתי ארבע שנים בסיוע לישראלים להרחיב את ההשפעה שלהם בשווקים בעולם אם בהשקעות יצוא או שיווק שירותים. וכן, המילה ביליתי אינה טעות. מעבר לכל העבודה אין ספק שצ'ילה היא מקום מופלא לגור בו.

בפוסטים הקודמים כתבתי לא מעט על הפגיעה הקשה בכלכלה הרוסית, בשל הקורונה ובשל מלחמת מחירי הנפט (אחת המטרות הרוסיות הלא מדוברות במלחמה הזאת הייתה פגיעה

מאז נכנסה הקורונה לחיינו הגיעו המון שינויים וחוסר ודאות שמשפיעים על אספקטים רבים בחיינו. אחד המרכזיים שבהם הוא מקור הפרנסה ובהתאמה גם משבר האבטלה שנוצר. בניסיון לטפל בבעיה, ישראל בחנה ובוחנת מודלים שונים מרחבי העולם, כשאחד המובילים שבהם הוא ה"מודל הגרמני".

כפי שכבר ציינו לא פעם בפוסטים קודמים, העולם הווירטואלי החדש אליו כולנו התגלגלנו בשל נגיף הקורונה מביא עימו גם לא מעט הזדמנויות חדשות ופתיחות רבה

עיריית שנגחאי הודיעה לאחרונה על התכנית שלה לקדם את כלכלת האונליין שפורחת מאז התפרצות הקורונה בתחילת השנה. על פי התכנית, עד 2022, שנגחאי צפויה ליישם

שיטות העבר לימדו אותנו כטבעו של עולם (העסקים) שאחת מכל חמש פגישות שכזאת הייתה מוצלחת ובעלת פוטנציאל גבוה לעסקה עתידית. אך על כל חברה שכזאת היו בממוצע כ-4 חברות פחות מרוצות שכילו את זמנן, משאביהן וכספם בנסיעה למספר ימים לגרמניה. אבל לא עוד!