להטפוביה עולה לנו, וביוקר.

מאת: אריאל קרליק, צוער דסק אמריקה

בשנים האחרונות מקיים הבנק העולמי סדרה של מחקרים אודות המחיר הכלכלי שאנו משלמים בגין הדרה של להט"בים # הכלכלנית לי באדג'ט (Lee Badgett ) חושפת בספרה החדש כי מחיר אפליית הלהט"בים עולה לנו כ1% מהתמ"ג השנתי.

במהלך העשורים האחרונים, סוגיות הנוגעות בזכויות אדם ובפרט זכויות חברי הקהילה הגאה נמצאים בתהליך של פתיחות ולמידה מתמדת. עם זאת, סוגיות אלו נבחנות לרוב תחת הסתכלות חברתית, תרבותית ומוסרית בעוד היבטים כלכליים אינם מקבלים התייחסות. לי באדג'ט, פרופסורית לכלכלה באוניברסיטת מסצ'וסטס, חושפת בספרה החדש "שוויון להט"בי: מקרה בוחן כלכלי" כי המחיר הכלכלי שאנו משלמים  בגין אפליית חברי הקהילה הגאה מגיע לכ-1% מהתמ"ג השנתי.

המשך קיומם של חוקים מפלים, פיטורי אנשים בגין נטייתם המינית או זהותם המגדרית, בריונות במערכת החינוך וההשפעות הבריאותיות של סטיגמה נבחנים בספרה של פרופסור באדג'ט. מדבריה עולה כי במדינות רבות, כולל אלו הנתפסות על ידי רוב כמפותחות ביותר בעולם, אנו משלמים מחיר כבד בגין הניכור כלפי הקהילה הגאה.

תהליך המחקר של פרופסור באדג'ט נוגע במספר ממדים וביניהם: חינוך, בריאות ועבודה.

מבחינה מוסדית: הפגיעה יוצרת תהליך חינוכי מורכב, מעמיסה על מערכות הבריאות הציבוריות ופוגעת בפריון המשקי. ברמת המיקרו, קיימים אין ספור מחקרים ועדויות לכך שגיוון רעיוני, תרבותי ומגדרי מעצימים את יכולות הארגון. פגיעה בממדים אלו ואחרים מוביל לתפוקה נמוכה, מגבלות על היצע העבודה, השקעה לא יעילה בהון אנושי ובריחת מוחות.

מקרה בוחן מעניין לכך פורסם בשנת 2014 על ידי הבנק העולמי ונגע לכלכלת הודו. מן הדו"ח עולה כי ההומופוביה בהודו עולה למשק כ-31 מיליארד דולר בשנה. מספר שנים לאחר צאת הדו"ח ביטל בית המשפט את האיסור על יחסי מין בין בני אותו מין ובכך הניח את היסודות לצמיחה של כלכלה גאה חדשה ברחבי המדינה המתפתחת.

colors

מה אפשר לעשות?

המחלקה לענייני כלכלה וחברה של האו"ם הצהירה על היעדים לפיתוח בר קיימא (Sustainable Development Goals, SDGs) אשר התקבלו בשנת 2014 על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות. כ-17 יעדים עומדים בבסיס המצע כאשר ביניהם ניתן לזהות כאלו הנוגעים לשוויון חברתי וגיוון תעסוקתי. ספרה של פרופסור באדג'ט נוגע בסוגיות אלו ובכך הופך את המאבק לשוויון זכויות כלפיי הקהילה הגאה ככזה הנבחן לא רק במבט מוסרי  אלא מאפשר גם נימוק כלכלי הנוגע בטובת הכלל.

לדברי פרופסור באדג'ט, גופים וארגונים יכולים לחבור תחת מטרייה של ערכים משותפים התומכים בשוויון הזדמנויות בעבודה. חזית אחידה ועקבית תיצור סטנדרט חדש. חברות שבוחרות לשתוק למול תהליכים אלו עלולות לשלם מחיר כבד מצד דור חדש של עובדים אשר מסרב לעבוד בסביבה שמפחדת לנקוט עמדה.

נראות. לנראות יש השפעה רחבה ביצירת תרבות ארגונית מכילה ומגנה. ארגון ששואף להתקדם ולהיות חלק מהכפר הגלובלי חייב לפעול לכך שמעגלי ההשפעה שלו יפגינו סולידריות עם מאבקה של קהילת הלהט"ב לשוויון וסבלנות.

הגלים שתהליך זה ייצור הם רחבים וישפיעו בטווח הקצר על תחושת הביטחון של עובדים במקום העבודה והעלאת רמת המוטיבציה שלהם. מבחינה אסטרטגית הדבר עתיד לחלחל ולהשפיע באופן שיוביל לצמיחה כלכלית עקב מיצוי יכולות של תלמידים ועובדים, יפחית עומסים על מערכות הבריאות הציבורית ויאפשר גיוון רעיוני בתהליכי קבלת החלטות והובלת תהליכים.

בתאריך ה- 5.8 עתידה פרופסור באדג'ט להשתתף באירוע וירטואלי המופנה כלפיי הקהילה העסקית בישראל ובמהלכו היא תשתף אודות תהליך המחקר, תובנות וביקורת שעלו בעקבות פרסום הספר. להרשמה: https://us02web.zoom.us/meeting/register/tZ0qdeGurDgqHdFUH4U2RQGtEZXQm-VlfWqf

 

צור קשר עם:

מטה מינהל סחר חוץ

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל