גל מור, הנספח הכלכלי בבריסל, בלגיה
גל מור, הנספח הכלכלי בבריסל, בלגיה

גל מור, מציג את תחומי הפעילות, האתגרים, וההצלחות, בנספחות לאיחוד האירופי, בלגיה ולוקסמבורג בבריסל, ומסביר את המורכבות שבעבודה מול מוסדות האיחוד האירופי וכיצד לקדם את התעשייה הישראלית בתחומי טכנולוגיות המים, דשנים וחומרי הדברה, HLS  פינטק וסייבר בבלגיה ולוקסמבורג.

גל משמש מזה 4 שנים כנספח כלכלי-מסחרי מטעם משרד הכלכלה והתעשייה בבריסל, בלגיה.

לפני כן שימש גל בתפקיד סגן מנהל המינהל לאיכות השרות וניהול יידע, שימש בתפקיד נספח כלכלי-מסחרי במילאנו, איטליה, שימש כמנהל תחום אסיה והפסיפיק במינהל סחר חוץ ונספח כלכלי-מסחרי בסאו פאולו , ברזיל. לגל תואר ראשון בסוציולוגיה מאוניברסיטת ת"א (1988) ותואר שני במדיניות ציבורית  מהאוניברסיטה העברית (2013).

במסגרת תפקידו כנספח כלכלי -מסחרי בבריסל, אמון גל יחד עם האגף למדיניות סחר במינהל סחר חוץ, על מו"מ מול מוסדות האיחוד האירופי להסרת חסמי חסר לא-מכסים (NTB) על ייצוא מישראל בתחומי התעשייה והחקלאות השונים, מו"מ על הצטרפות לתכניות שונות המתוקצבות ע"י הנציבות האירופית, העברת מידע לתעשייה הישראלית להיערכות לקראת שינויים ברגולציות אירופיות הנוגעות לתעשייה הישראלית (כגון : Reach -כימיקלים, ציוד רפואי, GDPR, מזון, סייבר ועוד) ובמקביל -זיהוי צרכים של התעשייה הישראלית מחד והזדמנויות עסקיות מאידך, בבלגיה ולוקסמבורג וכן השקעות מבלגיה ולוקסמבורג בישראל.

כמו כן, מתקיים, ביחד עם האגף למדיניות סחר במינהל לסחר חוץ ומשרד הכלכלה והתעשייה תהליך של זיהוי רגולציות מתאימות לישראל מהאיחוד האירופי, במטרה להגברת התחרותיות במשק הישראלי והורדת יוקר המחייה, כגון: רגולציית הפיקוח בשווקים בתחומי המזון (שנודעה בישראל בשם "רפורמת הקורנפלקס"), רגולציה בתחום התרופות והקוסמטיקה, ביטול תקנים מקומיים והמרתם בתקנים בינ"ל ועוד. משרדי הכלכלה והבריאות מובילים מהלכים אלו.

זיהוי וטיפול בחסמי סחר מתבצע באופן שוטף פרטנית מול חברות ישראליות שלהן מוצרים אשר הייצוא שלהם עלול להיפגע משינויי רגולציה כמו דשנים מסוימים, אשר ביוזמות חקיקה באיחוד נטען כי מרכיבים שונים בהם עשויים לסכן את הצרכן, החמרה בדרישות לבדיקה ואישור של ציוד רפואי, דרישת רגולציה לטיפול בבסיסי נתונים ומאגרי מידע של חברות הכוללים פרטים אישיים של צרכנים מהאיחוד  האירופי ועוד.

הטיפול הנ"ל  מתבצע גם בוועדות לנושאי סחר  ושירותים מול האיחוד האירופי אשר המנהל לסחר חוץ מקיים כל שנה ובהן דנים בכל חסמי הסחר הקיימים מול האיחוד, במו"מ להסכמי סחר חופשי שמנהלים (בנפרד)  ישראל והאיחוד מול מדינות שונות, בהרחבה של הסכמים קיימים בין ישראל לאיחוד, בנושאים הקשורים למדיניות הסחר של האיחוד וישראל ובדיון בפתרונות שונים לבעיות שוטפות.

מתקיימות גם קבוצות עבודה במסגרת ה Euromed (האיחוד האירופי ומדינות המזה"ת והבלקן) אשר מחליפות מידע ומקיימות שת"פ  בתחומי עסקים קטנים (SME), מו"פ, סחר, ותקינה ואף מקיימות מו"מ מתקדם להסכם לעדכון כללי מקור לכללים מודרניים, בהסכם הסחר הקיים (בו מיוצגת ישראל ע"י משרד הכלכלה והתעשייה והמכס הישראלי).

במקביל  לפעילות  זאת, אמון גל על טיפול במשלחות יוצאות לישראל ונכנסות מישראל לבלגיה ולוקסמבורג ותיאום פגישות לחברות בלגיות וישראליות בתערוכות בינ"ל, טיפול בפניות לאיתור מפיצים בבלגיה ולוקסמבורג ואיתור משקיעים במרכזי מו"פ וחברות ישראליות. על כך – בהמשך ה"זרקור".

כלכלת האיחוד ומבנה המוסדות בו

Drapeaux parlement europe 3D

האיחוד האירופי הוא שותפות פוליטית וכלכלית בין 28 המדינות החברות בו, המעניקות חלק מזכויותיהן הריבוניות לטובת קבלת החלטות מרכזית ויצירת מדיניות משותפת אירופית. יש בו כ-508 מיליון תושבים (כ-7% מאוכלוסיית העולם) ושטחו למעלה מ- 4 מיליון קמ"ר. לו היה הא"א מדינה אחת, הוא היה מדורג במקום השביעי בעולם מבחינת שטחו ובמקום השלישי מבחינת גודל האוכלוסייה. לאיחוד 24 שפות רשמיות.

התמ"ג הכולל של הא"א הוא הגבוה בעולם ועומד על כ- 17 טריליון דולר. הא"א מהווה את גוש הסחר הגדול בעולם, הוא היצואן הגדול ביותר בעולם והיבואן השני בגודלו (כגוש סחר). סחר הא"א עם העולם מהווה כ- 20% מסך הסחר העולמי. צמיחת התל"ג בממוצע גדלה ל 3% (לעומת 1.8% ב 2012) והאינפלציה נמוכה -כ 1.7%. עם זאת האבטלה הממוצעת באיחוד עדיין גבוהה -כ 8.5% (ירדה מ 10.5% ב 2012).

לאיחוד האירופי (א"א) מבנה מוסדי ייחודי:

המועצה האירופית מורכבת מראשי המדינות החברות. תפקידה הינו להתוות את סדרי העדיפויות לפעילות הא"א. דונלד טוסק (Donuld Tusk)  כנשיא המועצה.

מועצת הא"א, "המועצה" או "מועצת השרים" הינה הגוף המרכזי בתהליך קבלת ההחלטות בא”א והיא חולקת את תפקיד המחוקק עם הפרלמנט האירופי. מועצות השרים אינן מורכבות מנציגים קבועים אלא מתכנסות מספר פעמים בשנה בהרכבים סקטוריאליים שונים. ביולי 2018 מונתה אוסטריה כנשיאה התורנית (לחצי שנה) של מועצת הא"א.

הפרלמנט האירופי חולק עם המועצה את תפקיד המחוקק בא”א ומטרתו הינה לייצג את קולו של האזרח האירופי. חברי הפרלמנט נבחרים בבחירות כלל-אירופאיות ישירות לתקופה של 5 שנים. הבחירות האחרונות לפא”ר נערכו במאי 2014. והבחירות הבאות צפויות להיערך בשנת 2019.

הנציבות האירופית משמשת כזרוע המבצעת, וכיוזמת העיקרית של החקיקה בא”א. מטרת הנציבות היא לייצג את "האינטרס הכללי של הא”א", במנותק מלחצי המדינות החברות. הנציבות מורכבת מ-28 נציבים, אחד מכל מדינה חברה בא"א, הנבחרים לכהונה בת חמש שנים. כהונת הנציבות הנוכחית החלה בנובמבר 2014 ,והיא צפויה להסתיים באוקטובר 2019. נשיא הנציבות הינו ז'אן-קלוד יונקר (Juncker).

בשנים האחרונות ניצב האיחוד האירופי מול מספר אתגרים משמעותיים, פנימיים וחיצוניים. בכלל זה – משבר החובות ביוון, ההגירה וגל מיליוני פליטים מאפריקה והמזה"ת המציפים את היבשת והחשש מגלי פליטים נוספים; הפגיעות האירופית לפיגועי טרור, החלטת אזרחי בריטניה לפרוש מהאיחוד האירופי ותהליך הברקזיט, הסכסוך המתמשך בין רוסיה לאוקראינה בחצי האי קרים ובמזרח אוקראינה, התחזקות מפלגות הימין הפופוליסטי בכל רחבי היבשת והמשבר הכלכלי של שנת 2008 ממנו האיחוד האירופי עדיין מנסה להתאושש.

סחר בסחורות של האיחוד האירופי עם ישראל

על פי נתוני הלמ"ס, היבוא מהאיחוד האירופי לישראל (כולל יהלומים) עמד בשנת 2017 על כ- 28.5 מיליארד דולר, והיצוא מישראל לאיחוד האירופי הסתכם בכ- 18.2 מיליארד דולר. הנתונים מלמדים על עליה הן ביבוא והן ביצוא, וביחס ליצוא סחורות מישראל לאיחוד האירופי נראה שמדובר בשינוי מגמה לאחר ירידה בהיקפי היצוא בשנים האחרונות (יצוין כי על פי הלמ"ס נתוני 2017, אינם נתונים סופיים).

המדינות המובילות בתוך האיחוד האירופי בסחר עם ישראל הן הממלכה המאוחדת (31% מהיצוא לאיחוד האירופי ו-16% מהיבוא מהאיחוד האירופי), הולנד (14%מהיצוא ו-11% מהיבוא) וגרמניה (10% מהיצוא ו-18% מהיבוא)

על פי נתוני הלמ"ס -28% מההשקעה הזרה בישראל מקורה באירופה. ב- 2015 לכ-60 חברות אירופיות היו מרכזי מחקר ופיתוח בארץ (כ-20% מכלל החברות הבינלאומיות עם מרכזים בישראל).

Horizon 2020 (תכנית המו"פ האירופית בה חברה ישראל)

ישראל משתתפת בתכניות המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי מזה 20 שנה.

במהלך השנים 21,300 ישראלים הגישו הצעות, 3080 פרויקטים אושרו ובהם יותר מ- 4435 משתתפים ישראלים לפי הפילוח הבא: 1270 מהתעשייה, 2450 מהאקדמיה, 715 אחרים.

ממוצע הצלחה ישראלי במהלך כל התכנית הוא 22%, מענק פר חוקר 366,000 יורו. בתכנית המו"פ הנוכחית, H2020 , המענק פר חוקר שקיבלה ישראל, היה הגבוה ביותר מכל המדינות החברות בתכנית והגיע ל 616,094 יורו. ההשקעה הישראלית הכוללת בתכנית היא 1.375 ביליון אירו וההחזר עד כה עומד על 1.7 ביליון.

בתכנית המחקר הקודמת (FP7 לשנים 2007-2013) היה סך המענקים שקיבלו גופים ישראליים גבוה מההשתתפות של ישראל בתקציב התכנית. נראה כי גם בתכנית המו"פ הנוכחית, Horizon2020 המגמה נמשכת:

גרף תכנית הורייזן

אירוח משלחות מבלגיה ולוקסמבורג בישראל

התחומים בהם יש לחברות ישראליות פוטנציאל עסקי בבלגיה ולוקסמבורג הם רבים ומגוונים. נזכיר את תחום ה HLS אשר מאז פיגועי הטרור בבלגיה, מביא לעניין רב מצד המשטרה וגופי האבטחה (בנמלי התעופה ונמלי הים של בלגיה), בטכנולוגיות ושיטות פעולה הקיימים בישראל. בתחום זה יצאו לישראל משלחות, כמו המשלחת הבלגית לתערוכת ה HLS וכן התקיימו ביקורים של גופי הביטחון הבלגיים השונים בישראל.

בתחום המים מורגשת לאחרונה התעוררות של עניין, בעקבות השפעת שינויי האקלים על הגידולים החקלאיים (בלגיה מספקת כ 30% מהירקות למדינות האיחוד בתחום הירקות הקפואים). משלחת של חברות מים מפלנדריה ביקרה לאחרונה בארץ בהקשר זה והביעה עניין רב בטכנולוגיות מים שונות לניהול, בקרה והתפלת מים.

בתחום הסייבר והפינטק (למוסדות פיננסיים) יש עניין רב מצד בנקים וחברות ביטוח בלגיות ותאגיד תשתיות בלגי, B-Hive, המאגד בנקים, חברות ביטוח וחברות סלולאר מהגדולות בבלגיה, הקים לאחרונה את B-Hive תל אביב במטרה לאתר חברות סטארט אפ רלוונטיות בתחום הפינטק והסייבר, לבצע עימם בדיקות היתכנות (פיילוטים, הדגמות) ורכש ע"י המוסדות הפיננסיים החברים בו.

בתחום הציוד הרפואי, תגיע בקרוב לארץ משלחת של מנהלי בתי חולים מכ 8 מדינות באירופה (כולל בלגיה ולוקסמבורג)  בהובלת ארגון מנהלי בתי החולים האירופי אשר מתכנס תקופתית בבריסל,  כדי לעמוד מקרוב על החדשנות הישראלית בתחום, בעיקר ב digital healthcare.תחומים נוספים בעלי פוטנציאל רב הם טכנולוגיות לסלולרי, ציוד רפואי, טכנולוגיות לרשתות שיווק ולוגיסטיקה ועוד.

הבנק האירופי להשקעות (ה- EIB )

זהו הבנק ללא מטרת רווח של האיחוד האירופי להשקעות ולמימון לטווח הארוך. בעלי המניות בבנק הן 28 המדינות החברות באיחוד האירופי. ה- EIB  הינו הבנק המלווה ללא מטרת רווח הגדול ביותר. בדצמבר 2014 הון המניות של הבנק עמד על 243 מיליארד יורו (כפליים מהבנק העולמי).

יותר מ-90% מהפעילות של הבנק מתמקדת באירופה, אך הוא פועל גם מחוץ ליבשת ותומך באסטרטגיות החוץ והפיתוח של הא"א עם המדינות להן הסכמי אסוציאציה עם האיחוד (ובכללן ישראל). סה"כ הבנק פועל בכ – 150 מדינות.

בשנת 2000 נחתם הסכם שת"פ בין ה EIB לישראל, אשר אפשר לבנק לממן פרויקטים בישראל במסגרת השותפות האירופית-ים-תיכונית (EURO-MED) . מ-2006 ועד 2015 הבנק הלווה לכ 14 פרויקטים בישראל: למשל, דוגמאות עיקריות הינן:  השקעה של 141 מיליון יורו במתקן הסולרי התרמי בנגב (2015), השקעה ב- Better Place בגובה 10 מיליון יורו (2012), השקעה של כ- 120 מיליון יורו במתקן ההתפלה באשדוד של מקורות (2011) וגם השקעות במתקן ההתפלה בחדרה ב-2007 ו-2009. בנוסף, הבנק ביצע השקעות בחברות כימיקלים, בנקים, ועוד. במהלך השנים הללו הלווה הבנק כ-מיליארד יורו להשקעות בישראל.

נציגי הבנק מרבים לבקר בישראל ובשנת 2016, נחתם הסכם עם בנק לאומי על הסכם להעמדת קו אשראי של כ- 100 מיליון דולר לסטארטאפים חדשניים בישראל, בתנאים מיוחדים (כאשר ה EIB לוקח על עצמו 50% מהסיכון ומפקח על התנאים שבהם ניתן האשראי ובל"ל בוחר את החברות הזכאיות למימון).

המימון נוח לסטראט אפים כי אינם נדרשים להקצות מניות בתמורה להלוואה והערבויות הנדרשות נמוכות מסכום ההלוואה. בעקבות הצלחת היוזמה, בנק ה EIB נמצא במו"מ מתקדם עם בנק גדול נוסף בישראל, להעמדת קוו אשראי נוסף של 100 מיליון דולר. הבנק אף השקיע כ 20 מיליון יורו, בחברה הישראלית המפתחת חיסון לשפעת -BiondVax.

הבנק מבקש לאחרונה להיכנס לתחומים נוספים בישראל : מימון מו"פ בחברות גדולות, מימון לחברות technology transfer (כמו אלו הפועלות באוניברסיטאות), מימון ניסויים קליניים בבתי החולים ועוד.

לסיכום, ניתן לציין מספר סיפורי הצלחה בסיוע הנספחות:

סך הכל סיפורי ההצלחה מסתכמים בכ- 3 מיליון יורו. כמו כן, הסתיים משא ומתן ממושך בהסכם בשיתוף פעולה עם האגף למדיניות סחר והסכמים בינ"ל במנהל סחר חוץ, על הורדת מכסים למספר מוצרים חקלאיים מעובדים, אשר יביא לייצוא נוסף במאות אלפי יורו של מוצרים אלו לאיחוד.

צוות הנספחות הכלכלית בבריסל, משמאל: שירז דרומי-זרניצקי, תומס דה מסטר, דני לוי, יבגני גלידר
צוות הנספחות הכלכלית בבריסל, מימין לשמאל: שירז דרומי-זרניצקי, תומס דה מסטר, דני לוי, יבגני גלידר

 

פניות לצוות הנספחות בבריסל – brussels@israeltrade.gov.il