זרקור על הנציגות כלכלית בקייב, אוקראינה - בלוג מינהל סחר חוץ


בחר בלוג

הצטרפו לרשימת התפוצה
בקשה לתעודת יצואן
Emerging Markets

זרקור על הנציגות כלכלית בקייב, אוקראינה

פורסם ע"י , נספח משרד הכלכלה והתעשייה , בתאריך 19 ביוני 2018

ליז סולוביוב, הנציגה הכלכלית בקייב, אוקראינה

ליז סולוביוב, הנציגה הכלכלית בקייב, אוקראינה

ראיון עם ליז סולוביוב הנספחת המסחרית בקייב, אוקראינה

יחסי אוקראינה-ישראל מוסדו לראשונה ב-26 בדצמבר 1991, לאחר פירוקה של ברית המועצות וקבלת עצמאותה של אוקראינה.

החל משנת 1991, שתי המדינות מחזיקות בשגרירויות זו אצל זו. שגרירות אוקראינה ממוקמת בתל אביב, ושגרירות ישראל ממוקמת בקייב. נוסף לשגרירות, אוקראינה מחזיקה בקונסוליה בחיפה.

בשנים האחרונות נרשמה התעניינות הולכת וגוברת מצד אוקראינה, הן מבחינת ייצוא השירותים מישראל, השקעות אוקראיניות בטכנולוגיה ישראלית מתקדמת ושיתופי פעולה בתחום החדשנות בין שתי המדינות.

כחלק מהעלייה האינטנסיבית בפעילות קשרי המסחר בין המדינות, משמשת מזה 4 שנים ליז סולוביוב כנספחת המסחרית בקייב. לפני כן שמשה סולוביוב צוערת בדסק של מרכז ומזרח אירופה במינהל סחר החוץ.

ליז סולוביוב אחראית על קידום הייצוא של מדינת ישראל לאוקראינה, כאשר הנספחות המסחרית בקייב משמשת כשער להזדמנויות עבור התעשייה הישראלית.

בין יתר פעילויותיה של  הנספחת: ניתוח הזדמנויות קיימות בשוק האוקראיני במגוון תחומים, תקשור צרכי האוקראיניים לחברות ישראליות, יצירת חיבורים ופיתוח עסקי בין שתי המדינות – ישראל ואוקראינה. הנספחות הישראלית בקייב מהווה גורם מקצועי ומייעץ בכל הקשור לחדשנות ישראלית ואיתור טכנולוגיות ישראליות עבור השותפים האוקראיניים והגורם המסייע עבור חברות ישראליות לאתר שותפים פוטנציאליים.

עשיית עסקים באוקראינה אינה קלה. ההיבט המנטלי והמבנה האוליגרכי של כלכלת אוקראינה מהווים מכשול בדרכן של חברות זרות שרוצות לפעול באוקראינה. מאידך, מדובר במדינה הגדולה באירופה עם אוכלוסייה של כ40 מיליון. כלכלתה של אוקראינה ידעה עליות וירידות לאורך שני העשורים האחרונים, כאשר זכתה המדינה לעצמאות ב- 1991 הציגה אוקראינה מדדים מאקרו-כלכליים מהטובים ביותר בגוש הסובייטי המתפרק.

עם זאת, היעדר רפורמות מבניות שתפקידן לסייע במעבר מכלכלה סוציאליסטית לליברלית, שוק חופשי ותחרות כלכלית מצד אחד ותלות כלכלית ופוליטית מצד רוסיה מצד שני – כל אלה הובילו לכך שאוקראינה איבדה את המומנטום ומדשדשת בדירוגים כלכליים עולמיים.

החקלאות האוקראינית בתנופה והפוטנציאל לטכנולוגיות חקלאיות ישראליות בשיאו

למרות שבאוקראינה נתן למצוא חברות כמעט בכל סקטור, עד שנת 2014 כלכלת אוקראינה הסתמכה ברובה על יצוא חומרי גלם לתעשיות כבדות: מתכות ומכונות.

מאז 2014 תחום החקלאות החל לצמוח ולמרות שאוקראינה לא "חיסלה" את התעשייה שלה לחלוטין, נוכח סגירת השוק הרוסי לצד העובדה שמרבית מוצרי התעשייה יועדו לייצוא לרוסיה, התעשייה האוקראינית ביצעה שינוי כיוון והחלה בהתאמת הייצור לשווקים אחרים. ללא ספק מדובר בהליך מכאיב אך חיוני עבור כלכלת  אוקראינה. הליכים דומים מתרחשים בסקטור החקלאי של אוקראינה.

שטחה הכולל של אוקראינה הינו כ- 600 אלף קמ"ר, כאשר השטח אשר בשימוש חקלאי עומד על כ- 42 מיליון דונם  (כ70% מסך שטחה של אוקראינה). בבעלות המדינה שטח חקלאי בלתי נדלה והיא מחזיקה קרוב לרבע מעתודות הקרקע הפוריות בעולם אשר תופסים 44% משטחה הכולל של אוקראינה.

מדובר בקרקע שחורה, סופר פוריה (black soil) שניתן לגדל עליה כמעט הכל. "את השטח החקלאי הפורה באוקראינה ניתן להשוות לכל השטח הכולל של בריטניה ". אומרת סולוביוב.

בנוסף לכך, אוקראינה ממוקמת במקום הראשון בעולם בייצור וייצוא שמן חמניות ומוצבת בעשיריה הפותחת בייצור וייצוא של תירס, חיטה, שעורה, דבש, לפתית, וסויה.

"מאז שנת 2015, אנו מבחינים בעליה משמעותית של ייצוא חקלאי מאוקראינה, כאשר ב- 2017 הייצוא החקלאי הגיע לסכום של 17.9 מיליארד דולר. מדובר בכ- 40% מסך הייצוא של המדינה. ענף החקלאות הוא הסקטור שתורם במידה הרבה ביותר לייצוא של אוקראינה. בנוסף לכך, הסקטור החקלאי אחראי על כ- 12% מה-  GDP. כחמישית מסך כוח העבודה המועסק באוקראינה עובד בתחום החקלאות". מציינת סולוביוב.

הזדמנויות לחברות ישראליות בתחום טכנולוגיות החקלאות

"על אף שהסקטור החקלאי הוא הגדול והמוביל באוקראינה, הוא בכל זאת 'סובל' מחוסר יעילות מסוימת". אומרת סולוביוב.

"ישנם  גידולים כגון חיטה ותירס שמבחינת היעילות ופרודוקטיביות  אוקראינה מפיקה 4.1 טון לעומת 6.1 טון פר דונם במדינות האיחוד, בקנדה ובארה"ב. זו הזדמנות מצוינת לשילובן של טכנולוגיות ישראליות בתחום החקלאות, על מנת   שהפוטנציאל של אוקראינה להגדלת התשואות החקלאיות ולהכפלת התפוקה מ-60 מילון טון לכ-100 מילון טון בשנה, ימומש."

מהם התחומים בחקלאות האוקראינית בהם יש את הפוטנציאל הרב ביותר לטכנולוגיות ישראליות?

"ההזדמנויות הן במספר מישורים כאשר ניתן לאחד אותן לתחום החקלאות המדויקת: רובוטיקה וחיישנים, גנטיקה, ניתוח נתונים גדולים (ביג דאטה), AI  ( בינה מלאכותית )  ומערכות תומכות החלטה אוטומטית המאפשרים שימוש יעיל יותר במשאבי הקרקע, מים, דשנים וכוח האדם. המגמות העולמיות בתחום החקלאות רלוונטיות גם לאוקראינה: שינוי האקלים, הגרעה של איכות הקרקעות, מחסור במשאבי המים ובכוח אדם מיומן בתחום החקלאות, לצד גידול האוכלוסייה העולמית והעליה הגוברת בדרישה לתוצרת החקלאית. חברות חקלאיות באוקראינה מחפשות פתרונות חדשניים ו"צמאות" לטכנולוגיות ישראליות".

שילוב טכנולוגיות IT בייצור גידול והובלה של תוצרת חקלאית

"חברות ישראליות המתמחות ב- IT יוכלו בהחלט להשתלב ולהציע פתרונות ביג דאטה לקבלת החלטות לחקלאי. יש מקום רב להחדרה של מערכות אינטגרליות המספקות לחקלאי מידע מורכב מכמה מקורות ((Smart farm management וניהול החלטות החקלאי בצורה מיטבית תוך המלצות מבוססות נתונים ממערכות IOT וחיישנים.

חברות אוקראיניות גדולות מנהלות קרקעות של מיליוני דונמים ומערכות תומכות החלטות אשר מנגישות את הנתונים בצורה נוחה ומדויקת בצירוף המלצות לפעולות הנדרשות ייעלו את תהליכי קבלת ההחלטות והן נמצאות בראש סדר העדיפויות של חברות האגרו באוקראינה.

Precision Agriculture and Agritech concept. Precision agriculture network icons on rice field.

השקיה חכמה

בדרום אוקראינה ישנם שטחים פוריים לחקלאות אשר סובלים מרמת משקעים נמוכה ולכן יש צורך ודרישה למערכות השקיה חכמות אשר חוסכות במשאבי מים מצד אחד ומאפשרות לחקלאי להשקות את שדות הענק שלו בצורה יעילה מהצד השני,  ובכך מובילות  להעלאה בתוצרת וביבול החקלאי.

בנוסף למערכות השקיה חכמות, חברות מחפשות ציוד שיודע לנתח את מצבם של השורשים ושל הקרקע ולהתריע על הצורך בהשקיה בחלקות שונות של השדה.

ניהול שימוש בדשנים ובמוצרים כימיים

דשנים ומוצרים כימיים אחרים נמנים בין ההוצאות המשמעותיות ביותר בפעילות חברות האגרו הגדולות באוקראינה.

לכן, על מנת להמעיט ולייעל את השימוש בחומרים כימיים לדישון, החברות מעוניינות במערכות המאפשרות ניתוח של הצורך בדישון בזמן אמת ובאופן מדויק יותר תוך כדי שילוב עם השקיה.

מזל"טים לתחום החקלאות

הזדמנות נוספת היא לחברות ישראליות המפתחות מזל"טים לחקלאות. על מנת לעבד שטחים עצומים של שדות חקלאיים באוקראינה (חברות אגרו בינונית מחזיקות בעשרים אלף הקטר של שדות לגידולים והגדולות שביניהן מגדלות ביותר מחצי מיליון דונם) יש להשקיע משאבים רבים, ושימוש ברחפנים ובמזל"טים אשר מצלמים ומפתחים תמונות יאפשר לחקלאיים לקבל החלטות מהירות ויעילות ואף בזמן אמת לטיפול בגידולים החקלאיים.

מספר חברות ישראליות כבר עובדות באוקראינה ומספקות שירות זה לחקלאיים אך נוכח הגודל העצום של השטחים וכמות גדולה של השחקנים בתחום החקלאות, בהחלט יש מקום ואף דרישה לטכנולוגיות מסוג זה באוקראינה.

Postharvest – טיפול לאחר קטיף

כ30% מסך תוצרת החקלאית ( ויש האומרים אפילו חצי ) מתקלקל בדרך מהיצרן אל הצרכן. תחום ה- Postharvest – טיפול לאחר קטיף, הוא בין הפוטנציאליים באוקראינה. אוקראינה רואה  עצמה כשחקן בין לאומי במסחר בתוצרת חקלאית וע"מ לפתח סחר חוץ בתחום זה היא נדרשת להחדיר טכנולוגיות שמאפשרות שמירה על תוצרת חקלאית לאורך זמן לאחר הקטיף וצמצום אובדן תוצרת.

השמירה על טריות וחיי המדף של היבול בדרכו למדינות אחרות, אפילו עד אוסטרליה, הינו הכרחי.  לכן, חברות ישראליות העובדות בתחום זה ומפתחות פתרונות למיון, שמירה בהובלה והארכת חי המדף יוכלו למצוא שותפים בין מגדלי פירות, ירקות ופירות יער באוקראינה.

ייצור חלב

מלבד הסקטור של גידולי השדה, תחום נוסף שמפתח לאחרונה באוקראינה הוא ייצור חלב. אוקראינה נכנסה חזק ועם אמביציות חזקות לתחום ייצור החלב ותשמח להיעזר בטכנולוגיות ישראליות מתקדמות בתחום ניהול הרפתות ופיתוח לרפתות חכמות.

סקטור החלב באוקראינה מייצר כ-2 מיליון טון חלב גולמי בשנה עם יצור ממוצע של 6 טון חלב פר פרה. מחוזות פולטבה, וויניצה וקייב הינם בין המובילות בתחום זה באוקראינה.

לישראל יש טכנולוגיות ופיתוחים לניהול רפתות המאפשרים לייצר  כ- 12 טון חלב בשנה פר פרה והם בין המתקדמים בעולם בתחום.

לכן, מדובר בסקטור שדורש טכנולוגיות ידע וחדשנות ישראלית. לאחרונה אף הציעה ישראל לאוקראינה לסייע לה להקים קלסטר בתחום החלב בו ישולבו טכנולוגיות ישראליות מתקדמות".

הנספחות המסחרית הישראלית באוקראינה מקדמת פעילויות מגוונות אשר נועדו לחזק את שיתופי הפעולה בין חברות ישראליות לאוקראיניות על כגון ארגון אירועים עסקיים בתחום החקלאות ובשאר התחומים הן באוקראינה והן בישראל.

בשנים האחרונות הנספחות הובילה הקמת ביתן לאומי בתערוכת החקלאות הגדולה באוקראינה, סמינרים וביקורים עסקיים של חברות ישראליות, משלחות עסקיות מאוקראינה בתחומי חקלאות, מים, רפואה. הנספחות מתאמת מפגשים עבור חברות ישראליות הפונות לנספחות ואלו שמבקרות באוקראינה.

דוגמה נוספת לפעילות הנספחות, היא שבסוף חודש יוני התקיים אירוע בקייב בתחום הטכנולוגיות החכמות והחדשניות לחקלאות יחד עם חברות סטארט-אפ ישראליות, בו השתתפו חברות חקלאיות אוקראיניות רבות המחפשות פתרונות טכנולוגיים לתחום חקלאות מדויקת.

בנוסף, בחודש אוקטובר השנה יתקיים יום חדשנות ישראלי-אוקראיני בו ישתתפו מובילי תחום ההייטק הישראלי כגון יוסי וורדי, דוב מורן ואחרים.

האירוע בהובלה של משרד הכלכלה והתעשייה, משרד החוץ ושותפים אוקראינים.

אנו מזמינים חברות טכנולוגיות אשר מעוניינות בשוק האוקראיני לפנות אלינו ולהגיע לאירוע.

עבור כל החברות יתואמו מפגשים עם שותפים פוטנציאליים באוקראינה. לפרטים נוספים ניתן לפנות: Kiev@israeltrade.gov.il

הנציגות הכלכלית בקייב, אוקראינה

הנציגות הכלכלית בקייב, אוקראינה

 

מטה מינהל סחר חוץ נספח משרד הכלכלה והתעשייה

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה לנספח משרד הכלכלה והתעשייה, מטה מינהל סחר חוץ