הרפובליקה של פרו – ההבטחה הכלכלית הגדולה בדרום אמריקה מתחילת המילניום הולכת ומתממשת. עם שיעורי צמיחה מהגבוהים בעולם ויציבות כלכלית מרשימה – המאה ה- 21 בכלכלת דרום אמריקה היא המאה של פרו.
בסוף שנות ה90 תחילת שנות ה2000, פרו נפטרה סוף כל סוף מהשאריות האחרונות של מלחמות (בטרור של “הנתיב הזוהר” וגם מול מדינות שכנות כמו אקוודור) ושליטים בעייתיים, והחל בה עידן של צמיחה כלכלית מואצת, הגבוהה ביותר בדרום אמריקה בתקופה שעברה מאז. בשנת 2008, ערב המשבר הכלכלי העולמי, פרו רשמה את שיעור הצמיחה הגבוה בעולם עם למעלה מ9%, וכמו כן התאוששות מדהימה מאותו המשבר עם צמיחה מחודשת של בסביבות 8% כבר בשנת 2010. גם הצמיחה היחסית צנועה של סביבות ה4% בשנת 2016 היא עדיין הגבוהה ביותר בדרום אמריקה, לצד שיעורים דומים אצל בוליביה ופרגוואי (שתי מדינות בהן הצמיחה מוסברת בעיקר בכך שהיא מגיעה ממקום הרבה יותר נמוך) וגבוהה באופן משמעותי מהכלכלות המרכזיות האחרות ביבשת: חברותיה לברית הפאסיפית (מקסיקו, צ’ילה, קולומביה), שלא לדבר על ברזיל וארגנטינה השוקעות עם אחוזי צמיחה שליליים בשנה האחרונה. נכון שנתוניה המקרו-כלכליים של פרו עדיין אינם מרשימים כמו של צ’ילה, ונכון שכלכלתה לעולם לא תהיה גדולה במונחים אבסולוטיים כמו של ברזיל, אך בעולם כלכלי שחווה בשנים האחרונות טלטלות עזות, נראה שיציבות היא מילת המפתח, אולי אף יותר מעושר ושגשוג זמניים.
כלכלת פרו היא היציבה באזור: מלבד אותה התאוששות מרשימה מהמשבר של 2008 וכן מהמיני-משבר פה בשנים האחרונות עקב הירידה העולמית בביקוש לחומרי גלם ומתכות, שער החליפין של הנואבו סול הפרואני הוא מהיציבים בעולם והאינפלציה נמוכה ויציבה מזה שנים. זרם ההשקעות למדינה אמנם נפגע עקב אותה ירידה במחירים וביקוש המתכות, אולם גם הוא חווה התאוששות מרשימה לאחרונה, עד לכדי כך שהשנה פרו עברה את צ’ילה בתור היעד האטרקטיבי ביותר להשקעה בתחום הכרייה, זאת על פי מספר מדדים בינלאומיים. בהתחשב בכמה שצ’ילה ממתגת את עצמה כמדינת כרייה, נתון זה שקול לניצחון על ברזיל בגמר המונדיאל.
תעשיית הכרייה היא אחד משני הסקטורים הכלכליים אשר מקבלים את יחסי הציבור הגבוהים ביותר בפרו, יחד עם תעשיית המזון.
במקרה של הכרייה זהו יח”צ לטוב ולרע: המכרות הרבים הפזורים ברחבי המדינה מזוהים מצד אחד עם פיתוח כלכלי והשקעות-עתק זרות של חברות כרייה בינלאומיות, ומצד שני עם מחאות חברתיות של הקהילות המקומיות הקטנות אשר בשטחן נערכים מרבית פרויקטי הכרייה. אלה מוחות על כך שהפיתוח הכלכלי הנ”ל אינו זולג מספיק מחברות הכרייה אל האוכלוסייה המקומית, וגם סביב נושאי הגנת הסביבה שלטענת הקהילות החברות הגדולות מפרות והממשלה לא עושה מספיק על מנת לעצור. מחאות אלה גלשו לא פעם לכדי עימותים, לעיתים עם אלימות קשה ואף הרוגים.
תעשיית המזון היא סיפור חיובי יותר: המטבח הפרואני, שנשען על המגוון הגיאוגרפי, האקלימי והחקלאי של המדינה, זוכה בפרסים מקיר לקיר וידוע כאחד המובילים על פני הגלובוס ומהווה גאווה לאומית של ממש, אולם ככזה גם מהווה מקור לדאגה לאומית כאשר ישנן ירידות בביצועים. לא יהיה זה מוגזם להגיד שמצב הרוח הלאומי בפרו יכול להיות מושפע מעד כמה היה מוצלח יבול דג האנצ’ובטה בעונה החולפת, או כמה אבוקדו הצליחה פרו לייצא לשווקי העולם. הכלכלה הפרואנית נשענת כאמור במידה רבה על תעשיית המחצבים שלה, אולם לצד ההבנה שהמכרות תמיד ימשיכו להיות מנוע הצמיחה ומשיכת ההשקות העיקרי, ישנו גם ניסיון מבורך להגדיל את חלקם של תחומים נוספים בתמ”ג – בעיקר תעשיות החקלאות, המזון והמדגה וכן תעשיית השירותים ובתוכה תעשיית התיירות המשגשגת. פרו מועמדת להצטרף לOECD כחלק מקבוצת המדינות הבאה שהארגון בוחן הצטרפות לשורותיו, ועל מנת להיות מדינת OECD מן המניין בוודאי שהגיוון הכלכלי יהיה חיוני.
הנציגות הכלכלית החדשה של מדינת ישראל בפרו החלה להיבנות מהיסוד מנובמבר 2016, עם הגעתי לתפקיד, ולתפקד בצורה מלאה החל מחודש מאי האחרון. הצוות הנוכחי כולל שתי עובדות מקומיות, אשר מחלקות ביניהן את הסקטורים המרכזיים בהם הוחלט להתמקד במסגרת המשאבים הנוכחיים ובהינתן העובדה שמדובר בנציגות חדשה שהתשתית המקצועית לפעילותה נמצאת בבנייה מתמדת. קלאודיה מלדונדו אחראית על תחומי המים (ובתוך זה פתרונות בתחום זה לתעשיית המכרות) והחקלאות (ובתוך זה מדגה וחקלאות ימית). חימנה אריבספלטה אחראית על תחומי בטחון המולדת, סייבר וציוד רפואי. סקטורים אשר הוגדרו בשלב זה כפחות מרכזיים בעבודת הנציגות הכלכלית מקבלים מענה על בסיס איש צוות אחר בכל פעם, וכך גם נושאים רוחביים כמו פעילויות בתחום קידום החדשנות הישראלית ופעילויות להנחת תשתית הסכמית ורגולטורית בין ישראל ופרו. כמו כן מדי כמה חודשים נצא למה שמכונה “הרפתקה” – בחינת סקטור אחד נוסף שיש בו יכולות ישראליות אך כלל לא ברור בו הפוטנציאל המקומי, ואת זה לא נדע אם לא נקפוץ למים ונבדוק. סקטור כזה יכול להיות למשל ייצור מתקדם, Foodtech או Future sport. בקרוב יוחלט באיזה סקטור נצא להרפתקה הראשונה.
יחסי המסחר בין ישראל לפרו אינם גבוהים מספרית ובעיקר מאוד לא מאוזנים: שיעור הייצוא מישראל לפרו עמד בשנת 2015 על כ70 מ”ד, כאשר בכיוון השני מדובר על רק מעט יותר מעשירית מכך – באזור 10 מ”ד. כמו כן הייצוא הישראלי לפרו מאוד ריכוזי, הודות למספר חברות ישראליות גדולות אשר פעילות כאן, ואחד מתפקידיה של הנציגות הכלכלית יהיה להגדיל את שיעור היצואנים הקטנים והבינוניים בתוך עוגת הייצוא.
ההזדמנויות בפרו לתעשייה הישראלית רבות ובהמשך יפורטו כמה מהן. אך ראשית כל, למען הסר דאגות במישור הפוליטי, חשוב לציין שבניגוד למדינות אחרות באזור, פרו כמעט נטולת אג’נדה פוליטית שלילית כלפי ישראל, מה שנותן את רוב המשקל להערכה שיש פה לטכנולוגיה והידע הישראלים, וההערכה רבה היא. רק כדוגמא אחת – ישראל הייתה המדינה הזרה היחידה ששגרירותה הוזמנה לשאת דברים בארוחת הצהריים היוקרתית השנתית של ארגון ADEX – ארגון יצואני התוצרת החקלאית של פרו (שמטבע הדברים הינו ארגון מרכזי, מוביל ויוקרתי בכל מה שנוגע לענייני סחר חוץ כאן) מול 450 איש מבכירי התעשייה והממשלה בתחום. בשולחן הקדמי ביותר מול הבמה הושיבו את השגריר שלנו ואנוכי לצד שר החקלאות, נשיא הארגון, נשיא ארגון ששקול למכון הייצוא הפרואני ועוד בכירים, וכולם שמעו מאיתנו על הטכנולוגיה הישראלית בתחומי המים והחקלאות.
במישור הכלכלי והטכנולוגי – לישראל טכנולוגיות אשר מתחברות למצוקות ולאתגרים של פרו בנושאים הסביבתיים והטכניים סביב תחום הכרייה. בתחום החקלאות, המזון והמדגה – ישנו צמא לטכנולוגיות חכמות להגדלת היבול והתוצרת, מיכון, אריזה ועוד. וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על תחומים כמו תקשורת ומדעי החיים, שם לחברות ישראליות כבר יש דריסת רגל משמעותית בפרו ויש המון מקום לעוד.
בהיבט של פרויקטים אשר טומנים בחובם גם הזדמנויות בתחום בטחון המולדת והסייבר – וישנם רבים כמו בכל מדינה מתפתחת, אך פה המקום לציין אחד ייחודי ומסקרן במיוחד: בשנת 2019 פרו תארח אירוע ספורטיבי שלא רבים מכם שמעו עליו, אולם כאן הוא נתפס כמעט כמו אירוח אולימפיאדה – המשחקים הפאן אמריקאים, שהם כמו אולימפיאדה רק עם קצת פחות ענפי ספורט ורק עבור מדינות אמריקה-רבתי. מבחינת יחסי הציבור והיוקרה ברמה העולמית לא מדובר באירוע שמתקרב לאולימפיאדה או מונדיאל, אך מבחינת מה שמעניין את התעשייה – דהיינו ההיערכות בתחומים כמו ביטחון, בניית תשתיות וכו’ מדובר באירוע ענק, מגובה במכרזים גדולים ופרויקטים מתוקצבים היטב. ולא פחות חשוב – אירוע אשר מבחינת פרו מהווה את חלון הראווה שלה כלפי כל מדינות אמריקה, כולל מדינות כמו ארה”ב שישתתפו בו עם מסות של נציגים. ואם אתם שואלים איך זה שבאמצע 2017 אני מספר לכם על הזדמנויות עסקיות באירוע כה גדול שקורה בעוד בסך הכול שנתיים, התשובה לכך היא שאירוע זה גם כעת עדיין נמצא בשלבי ארגון כה מוקדמים, שהוא מהווה פוטנציאל לחברות להשתלב בו מהיסוד. ההתנהלות הזו היא לאור מה שמכונה כאן – Peruvian time..
כנציג הכלכלי הראשון של מדינת ישראל בפרו, אני רואה את עצמי במובנים רבים כמי שהתפקיד שלו הוא לא רק לשווק את ההזדמנויות ואת הנקודות החיוביות במה שנוגע לפרו, אלא גם להציף את הקשיים והאתגרים במדינה בכלל ובשוק שלה בפרט. אם להקצין זאת – הייתי אומר שבמובן מסוים בעיני חלק מהתפקיד של כל נציג כלכלי, בטח בשוק חדש ומאתגר, הוא “להיכשל”. “להיכשל” בבחינת סקטור כלשהו שיתברר ככזה שאינו בעל פוטנציאל, בשביל לתת את התובנות לתעשייה הישראלית שלא תחזור על הטעות. או “להיכשל” בחוסר יכולת שיתוף פעולה עם גורמים עסקיים וממשלתיים מסוימים, כדי לדעת להגיד לתעשייה על המורכבות לעבוד עם גורמים אלה, או אפילו פרסונלית עם אנשים ספציפיים.
ולכן, צריך במידה של הוגנות לציין שהפוטנציאל הכלכלי המדובר, האהדה לטכנולוגיה הישראלית והרצון לשתף פעולה אכן קיימים, אבל, כמו במקרים רבים באמריקה הלטינית – הפער בין כל אלה לבין ביצוע פעילות עסקית ממשית הינו לעתים גדול. מעבר לכך, אסור להתעלם מנתונים טכניים מסוימים שהופכים את העבודה כאן ללא פשוטה. למשל התשתית הרעועה במדינה, שחלקה נחרבה עוד יותר עקב ה”אל ניניו” שפקד את המדינה אך לפני מספר חודשים. היעדר תשתית זה מקשה על תהליכי שינוע לוגיסטיים וכן מעכב את התפשטות אזורי הגידול החקלאיים עליהם נשענת תעשיית המזון הכה חשובה, לאזורים שמחוץ לשפלת החוף. כמו כן ידיעת השפה האנגלית כאן היא ברמה נמוכה למדי, אף בהשוואה למדינות אחרות באזור ואף לעיתים בדרגים הפרטיים והציבוריים הגבוהים ביותר.
אנו בנציגות הכלכלית רואים כאמור כחלק מתפקידנו לא רק לפתח ולשווק את ההזדמנויות, אלא גם לסייע בהתמודדות עם הקשיים שהוזכרו לעיל. זאת באמצעות מתן המידע המקצועי, העדכני וגם הכנה בנוגע למצב פה ובאמצעות סיוע של הצוות המקומי כאשר ישנם קשיים בהבנת השפה והתרבות העסקית. וגם, היות ואנחנו בכל זאת ישראלים, וישראלים תמיד מנסים לשנות את העולם ולהתאימו אליהם, אנו מנסים – בצורה מנומסת, עדינה ודיפלומטית – אף להנחיל מעט מהת’כלסיות הישראלית המפורסמת לשותפינו כאן. עם זאת, לשנות את פרו אנחנו לא נצליח, ודברים מסוימים ייקחו את הזמן שהם עלולים לקחת. אנו מזמינים אתכם להצטייד בסבלנות הנדרשת, לצד המוטיבציה והאופטימיות הנחוצות, ולפנות אלינו בנציגות הכלכלית על מנת לשתף פעולה בתהליך חדירתכם לשוק הפרואני או התעצמותכם בו.
צרו איתנו קשר:
[contact-form to=’lima@israeltrade.gov.il’ subject=’פנייה לנציגות הכלכית בלימה, פרו’][contact-field label=’שם’ type=’name’ required=’1’/][contact-field label=’אימייל’ type=’email’ required=’1’/][contact-field label=’התגובה שלך’ type=’textarea’ required=’1’/][/contact-form]
