זרקור על הנציגות הכלכלית בדרום אפריקה, הכלכלה השלישית בגודלה ביבשת

שFRICA BLESS ISRAEL

איתי מלכיאור – הנספח הכלכלי ביוהנסבורג, דרום אפריקה – ספר לנו קצת על דרום אפריקה. איך נראית הכלכלה שם?

דרום אפריקה היא מדינה מעניינת המשלבת מדינה מערבית לכל דבר ביחד עם מדינה מתפתחת. בתחומים רבים קיימות שתי כלכלות מקבילות.

בדרום אפריקה, כמו בשאר אפריקה, קיים מעמד ביניים גדל והולך עם דפוסי צריכה מערביים. המדינה נהנית מעושר מחצבים עצום. רזרבות המינרלים באדמתה מוערכות במאות טריליוני דולרים! עם זאת המדינה נמצאת במצב כלכלי לא פשוט. האבטלה גבוהה והצמיחה מדשדשת, כאשר תחזית הצמיחה ל 2017 היא אחוז אחד בלבד. לקראת סוף השנה תערכנה הבחירות הפנימיות של מפלגת השלטון בה ייבחר המנהיג או המנהיגה הבאים לקראת הבחירות ב 2019. דבר זה אינו מוסיף שקט או יציבות למערכת. השילוב של המצב הכלכלי והפוליטי הביא את שתיים משלוש סוכנויות המדרוג לדרג את האג"ח של המדינה ברמת תת-השקעה.

חשוב לזכור שדרום אפריקה הינה כיום הכלכלה השלישית בגודלה ביבשת אחרי מצרים וניגריה. היא גם מהווה קרש קפיצה לשאר היבשת בגלל הדומיננטיות הכלכלית שלה, בעיקר בגוש מדינות SADC, 15 המדינות של אפריקה הדרומית, אבל גם מעבר לכך. חברות דרום אפריקניות בתחומי הקמעונאות, בנקאות, כרייה, תשתיות וטכנולוגיה עובדות בכל רחבי היבשת.

עד כמה קל לעשות עסקים בדרום אפריקה?

התשתיות הפיזית, המשפטית והבנקאית ברמה גבוהה המאפשרת מסחר יעיל. עם זאת צריך לזכור שכמו לכל מדינה גם לדרום אפריקה מאפיינים ייחודיים שכדאי לשים לב אליהם כשבאים לעשות עסקים.

תוכל אולי לפרט קצת לגבי המאפיינים הייחודיים?

ראשית, אנחנו מאוד ממליצים ליצואן הישראלי לעבוד דרך שותף מקומי, אותו נוכל לעזור לאתר, וזאת מכמה סיבות. מבחינה תרבותית הקשר האישי הוא מעל לכל. בהרבה מקרים לא מספיק שהעסקה תהיה אטרקטיבית, קרי מוצר טוב במחיר טוב. הקשר האישי יהיה במקרים רבים זה שיגרום לעסקה לקרות. לכן חשוב מאוד לבנות קשר אישי הכולל אירוח במסעדות דבר שהרבה יותר קל לגורם מקומי.

דרום אפריקאים גם נוטים לא להגיד "לא". הרבה פעמים התגובה תהיה התעלמות, אי החזרת טלפונים או מיילים, הכל בשביל לא להגיד "לא". קשה מאוד להבין אם איש הקשר מתחמק ממך כי הוא לא רוצה להגיד לא או כי הוא אולי באמת לא פנוי לדבר. גם כאן מפיץ מקומי ייטיב לקרוא את הסימנים.

מבחינה מסחרית תינתן במקרים רבים עדיפות לחברה בעלת דירוג אפליה מתקנת גבוה (דירוג BEE נועד לתת יתרון לאלו שהופלו בעבר). לחברה זרה קשה לקבל דירוג טוב. במידה ואתם כן מקימים עסק משלכם במדינה כדאי לקחת בחשבון בעת הקמת חברת הבת הכנסת שותפים מתאימים על מנת לקבל דירוג טוב.

קצב עשיית העסקים הוא אפריקני, גם כשעושים עסקים עם גורמים שמתנהלים כמו גורמים מערביים. לא רק שקצב עשיית העסקים איטי, הרבה פעמים גם כשנראה שהעסקה מתקדמת המקומיים ייקחו צעד לאחור על מנת לשוב ולבדוק נושאים שונים כגון רגולציה ותמחור. אני נתקל פעמים רבות מתסכול של חברות ישראליות וחשוב שהציפיות שלכם יהיו מתאימות לפני שמתחילים לפעול כאן.

נקודה מעניינת נוספת בה המנטליות כאן הפוכה לישראל היא שהדרום אפריקנים אינם ששים לאמץ חדשנות. הם לא Early Adaptors ולכן אני ממליץ להוריד את כל הסופרלטיבים של החדשנות ובמקום לתת דוגמאות של לקוחות מרוצים, אם אפשר בסביבה דומה. חשוב גם להבין שצריך לתמחר את המוצרים בהתאם לשוק. ולסיום בנושא זה חשוב להזכיר שדרום אפריקה סגורה באופן כמעט מוחלט לחופשת הקיץ ואין לצפות לתשובות או התקדמות מגורמים מקומיים בתחילת דצמבר ועד אמצע ינואר.

מהם הסקטורים העיקריים של היצוא הישראלי לדרא"פ?

אנחנו תמיד שמחים לעזור לחברות ישראליות בכל תחום וענף אולם מתמקדים במספר סקטורים בהם זיהינו שלישראל יש יתרונות בשוק המקומי. תחום חשוב ראשון הוא החקלאות, שאמורה להיות על פי תכנית הפיתוח של דרום אפריקה המנוע העיקרי ליצירת תעסוקה. כמו כל דבר בדרום אפריקה גם כאן יש שני עולמות מקבילים שלא נפגשים.

החקלאים המסחריים הגדולים ממוכנים מאוד ומייצאים את תוצרתם לשאר אפריקה, אירופה, המפרץ והמזרח. במקביל אליהם ישנם החקלאים החדשים הנקראים emerging farmers או subsistence farmers המגדלים רק לעצמם או בהיקף קטן מאוד ועדיין כמעט ולא משתמשים בטכנולוגיה.

אנחנו עושים לא מעט פעילויות בתחום הזה החל מהשתתפות בתערוכה המרכזית במדינה בחודש מאי וכלה בסמינרים אזוריים שאנו עורכים. שרמיין הירשוביץ המנהלת את התחום נמצאת בקשר מעולה עם שחקנים מרכזיים בענף ואנחנו מקווים לשלוח משלחת גדולה לאגריטק 2018 בישראל.

תחום המים הפך לאחד הסקטורים המרכזיים שלנו בעקבות הבצורת הקשה שהייתה כאן בשנה שעברה ועדיין מכה בקייפ המערבי, שם ייתכן ויגמרו המים במהלך הקיץ הקרוב (העונות כאן הפוכות). מעבר למחסור במים האתגרים הם רבים וכוללים ניהול מים בעייתי עם איבודי מים גבוהים במערכות השונות, טיפול לא מספק במי שפכים, וזיהום ממי המכרות. רק לאחרונה הוביל ניקולס פרידמן, המנהל את תחום המים, משלחת בת עשרות אורחים, כולל נציגים מחמשת העיריות הגדולות, לכנס וואטק בישראל. חברות ישראליות כבר מבצעות כאן פיילוטים ומספקות פתרונות התפלה, טיפול בשפכים ואיתור נזילות. חברת כרייה גדולה אף השקיעה לאחרונה בסטארט אפ ישראלי מתחום המים.

תחום נוסף שמעסיק אותנו רבות הוא כמובן כל תחום הטכנולוגיה הכולל תקשורת, פינטק, סייבר, טכנולוגיות חינוך ועוד. בעוד שבוע יהיה לנו כאן, בשיתוף עם מכון היצוא, ביתן לאומי בכנס התקשורת הגדול והחשוב ביבשת, אפריקהקום, בהשתתפות 12 חברות מישראל. אנחנו עסוקים בימים אלו בתיאום פגישות עבורם עם מפעילים, אינטגרטורים ומפיצים מכל רחבי היבשת.

נספחות כלכלית דרום אפריקה
מימין לשמאל: ניקולס פרידמן (מים ואנרגיה), שרמיין הירשוביץ (חקלאות ומוצרי צריכה), ויקטור מלמבו (מדעי החיים, ביטחון המולדת ולוגיסטיקה).

ישראל ידועה ומוכרת כאן כמעצמה בתחום וכל מפעילי התקשורת משתמשים בטכנולוגיות ישראליות. ל- MTN, שהיא המפעילה השנייה בגודלה בדרום אפריקה אמנם "רק" 30 מיליון לקוחות במדינה אבל ברחבי אפריקה והמזרח התיכון יש לה יותר מ- 230 מיליון לקוחות. גם הבנקים וחברות הביטוח משתמשים בטכנולוגיה ישראלית. אחד הבנקים הגדולים, הפועל ב 17 מדינות ברחבי היבשת, אף השקיע לאחרונה במספר סטארטאפים בתחום הפינטק.

לאחרונה הגברנו את הפעילות שלנו בתחום הבריאות. גם בענף זה יש בדרום אפריקה שתי מערכות נפרדות, הציבורית והפרטית. לכ-10 מיליון איש ביטוח בריאות פרטי והם נהנים משירותי בריאות ברמה גבוהה. יש כאן עניין רב במכשור רפואי מישראל ולאחרונה הוזמן דרכנו דובר מישראל לכנס המרכזי של איגוד המכשור הרפואי המקומי.

השנה גם השתתפנו לראשונה בתערוכת הבריאות המובילה ביבשת, Africa Health, עם 6 חברות ומקווים שבשנה הבאה שיהיו לנו יותר. לאחר עבודה מאומצת מול אחד המפיצים הגדולים באפריקה כולל מספר ביקורים בישראל החליטה החברה על הקמת קרן שתשקיע 10 מיליון דולר בחברות ישראליות בתחום. ויקטור מלמבו, המנהל את התחום אף היה לאחרונה בישראל להשתלמות בענף.

ובנימה אישית, אחרי יותר מ-5 שנים בדרום אפריקה, איך אתה מסכם את החוויה?

זו הייתה חוויה מעניינת ביותר. הדרום אפריקנים מאוד נחמדים ומסבירי פנים. גם הקהילה היהודית כאן מאוד ציונית ותומכת בישראל. הדבר שהפתיע אותי הוא הכמות העצומה של נוצרים שאוהבים את ישראל אהבה עיוורת מבלי לדעת אפילו איפה היא. רק לאחרונה הייתי מעורב בהכנת ביקור של מנהיג קהילה בת יותר מ-10 מיליון בישראל. למרות שמדובר היה בביקור בעל מאפיינים דתיים הוא כלל גם צדדים מסחריים שכן הכנסייה מאוד מתעניינת בטכנולוגיות חקלאיות ובתחום החינוך.

בצד המקצועי ראינו גידול משמעותי במספר החברות הישראליות הפועלות כאן ומספר המשלחות ממשיך כל שנה לעלות. זה מאוד מספק לראות חברות דרום אפריקניות שלא חלמו לעבוד עם ישראל כלל, לאחר מספר שנים מועט של עבודה משותפת, מחליטות להשקיע כסף בישראל.

צור קשר עם:

מטה מינהל סחר חוץ

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל

השאירו תגובה