זרקור על הנציגות בלונדון: "ברקזיט" – אתגרים והזדמנויות עסקיות בבריטניה

בריטניה הינה שותפת הסחר השנייה של ישראל אחרי ארה"ב. היקף הסחר בין ישראל לבריטניה בשנת 2016 היה 7.25 מיליארד דולר, לאחר שהכפיל את עצמו ב-10 השנים האחרונות, ונמצא בתהליך של צמיחה עקבית שצפויה להימשך על פי התחזיות של ממשלת בריטניה. היקף הסחר עם בריטניה, מושפע על ידי שלושה גורמים מרכזיים:
ברקזיט:
משאל העם בבריטניה, שהוביל להחלטה של התנתקות "קשה" או "רכה" מהאיחוד האירופי, מאתגר את ישראל בצורך לחדש את הסכמי הסחר בין המדינות. עד עתה, מתבצע הסחר עם בריטניה על בסיס ההסכמים עם האיחוד האירופי. התנתקותה של בריטניה מהאיחוד, מחייבת חתימה על הסכמים חדשים, הגנה על תחומי הסחר הקיימים ופיתוח תחומים חדשים. הנספחות המסחרית בלונדון נערכת לתהליך של דיונים וחתימה על הסכמים חדשים, בהתאם להחלטות של ממשלת בריטניה, על אופן ההתנתקות מהאיחוד.
המהפכה התעשייתית הרביעית
מכשירי תקשורת ניידים עם יכולות חישוב אדירות, זמינות לכל דורש. הדפסה תלת-מימדית של מוצרים הופכת לטכנולוגיה ביתית ומדובר כבר על הדפסת אברים. רובוטים אינטליגנטיים מאומנים למשימות שאינן חוזרות על עצמן. מכוניות ללא נהג ישמחו להסיע כל אדם ליעדו, ביעילות ובבטיחות. Internet of Things – אין ספור מכשירים ומוצרים מחוברים כבר לאינטרנט לצורך הפעלה מרחוק והעברת נתונים. עולם הרפואה כבר צועד לקראת פתרונות טכנולוגיים שיתקנו ליקויים במוח האנושי. יכולת התערבות ועריכת הגנטיקה האנושית מהווה חזון לא רחוק. כל אלה הם רק חלוצי המהפכה התעשייתית החדשה המאתגרת את הפיתוח התעשייתי בכל העולם. לדברי פרופ' קלאוס שוואב-המייסד ויו"ר הפורום הכלכלי העולמי שטבע את המינוח "המהפכה התעשייתית הרביעית" בכנס דאבוס 2016, עומד העולם בפני תהליכים חסרי תקדים שישנו ללא הכר את הדרך שבה אנחנו חיים, עובדים ומתקשרים עם אנשים אחרים.
התאוששות ממשבר 2008
בריטניה, עדיין בתהליך התאוששות מהמשבר הפיננסי העולמי של 2008, מכוונת לטיפוח ייצור תעשייתי תחרותי, צמצום הצריכה הציבורית ועידוד השקעות פרטיות. היעד המוצהר: הכפלת היצוא המסחרי הבריטי, עד 2020. כמנועי צמיחה מרכזיים, מכוונת ממשלת בריטניה
• להיות מובילה עולמית בתחומי מדעי החיים
• לפתח תחבורה "ירוקה" ויעילה
• להיות מרכז עולמי של תעשיית ה"פינטק"

ישראל – כור היתוך עולמי לחדשנות
מתוך האמון הרב לו זוכה החדשנות הישראלית, מגיעות לישראל משלחות רבות של גורמים ממשלתיים בדרג בכיר ונציגי חברות בריטיות המחפשות מוצרים וטכנולוגיות שיאפשרו להן להיות תחרותיות בעולם. הזרקורים הבריטיים מכוונים לתחומים הבאים:
• מוצרי פארמה ומוצרים כימיים
• פתרונות תוכנה ואבטחת נתונים
• יזמויות בתחומי פינטק
• טכנולוגיות Big Data
• ציוד רפואי, ניו-מדיה, טכנולוגיות בידור ועוד.

הנספחות הישראלית-הגשר שלכם לשוק הבריטי
הנספחות ממוקמת בשגרירות ישראל בבריטניה ולצד פעילותה מול הגורמים הממשלתיים הבריטיים, משרתת את התעשיה הישראלית בפיתוח קשרים עסקיים בבריטניה. צוות הנספחות, המונה 6 קציני סחר פועל בשני ערוצים:
1. מענה פרטני לפניות של חברות ישראליות באיתור לקוחות, משקיעים ושותפים אסטרטגיים בשוק הבריטי. ניתן להגיש פניות דרך אתר הנספחויות המסחריות.
2. איתור הזדמנויות עסקיות והבאתן לידיעת גורמים ישראליים מתאימים, הן באופן פרטני, והן דרך הבלוג של מנהל סחר חוץ, העומד לרשות הציבור הישראלי.

עושים ומצליחים:
צוות הנספחות מסייע רבות ביצירת קשרים עסקיים לגיוס הון ולמכירות, אך מסייע מדי פעם גם בפתרון משברים עסקיים. למשל: בשנת 2016, נקלעה חברה ישראלית – מובילה עולמית בפיתוח ושיווק מוצרים לטיפול בראיה, לסף משבר קיומי. החברה, המפרנסת כ-300 משפחות בגבול לבנון, עמדה לפני אובדן אישור CE של כמה ממוצריה. פקיעת האישור נבעה משינוי מדיניות גורף של משרד הבריאות הבריטי והוטל על הגוף שהשיג את האישור ליצרן הישראלי. הפסקת האישור עמדה להיכנס לתוקף תוך כ-6 חודשים, בעוד השגת אישור חדש אורכת שנה עד שנתיים. אובדן האישור האירופאי, היתה פוגעת גם בשיווק לארצות נוספות כגון: קוריאה, סין, טאיוואן, ברזיל, מקסיקו, ארגנטינה ועוד, שהשיווק אליהן התבסס על האישור האירופאי.
בעזרת צוות הנספחות שנרתם באופן מיידי להגנה על תו התקן, פנתה מחלקת מדיניות סחר במינהל סחר חוץ למשרד הבריאות הבריטי. תוך זמן מאד קצר, הצליח הצוות למנוע את ביטול תו התקן ולאפשר המשך רציף של היצוא, עד ליצירת קשר עם גורם מסמיך אחר שיחדש את האישור. לדברי מנכ"ל החברה, ייתכן שמהלך זה הציל את קיומה של החברה, שכנראה לא היתה מסוגלת לשרוד את עצירת היצוא לאירופה ולארצות נוספות.

הצוות לשירותכם:
• נתן צרור-הנספח המסחרי בבריטניה: משרת כבר 17 שנים במשרד הכלכלה, במגוון תפקידים במנהל סחר חוץ.
במסגרת תפקידיו, ניהל פרוייקטים חוצי מדינות ויבשות במסגרת ניהול הדסקים של אסיה פאסיפיק ואירופה. צרור הגיע לנספחות בלונדון אחרי שהיה הנספח המסחרי בצרפת.

צוות נספחות לונדון
מימין לשמאל: קוש בופארי – אחראי על תחום הניו- מדיה, מובייל והיי-טק, סוזי רייטן – אחראית על תחום הפינטק, נתן צרור – נספח מסחרי, מתן לבנה – אחראי על תחום הסייבר, הגנת המולדת והציוד הרפואי.

* חסרים בתמונה: בוורלי פינקלטאוב – מזכירת המחלקה המסחרית, פיטר ווינץ' – אחראי על תחום מוצרי הצריכה, בנדטה ספיציקינו – אחראית על תחום הקלינטק, שיר ארבלי – אחראית על תחום מוצרי הצריכה והחינוך.

+44 (0)20 7957 9656 | Nathan.Tsror@israeltrade.gov.il
• בוורלי פינקלטאוב – מזכירת המחלקה המסחרית, עובדת בנספחות כ-29 שנים.
+44 (0)20 7957 9525 | bev@israeltrade.gov.il
• קוש בופארי – קצין סחר, עובד בנספחות כשנה ו-8 חודשים, אחראי על תחום הניו- מדיה, מובייל והיי-טק.
+44 (0)20 7957 9525 | kush.boparai@israeltrade.gov.il
• מתן לבנה – קצין סחר, עובד בנספחות כשנה וחצי, אחראי על תחום הסייבר, הגנת המולדת והציוד הרפואי.
| +44 (0)20 7957 9650 matan.livne@israeltrade.gov.il
• פיטר ווינץ – קצין סחר, עובד בשגרירות כ-6 שנים, אחראי על תחום מוצרי הצריכה.
+44 (0)20 7957 9674 | peter.wynch@israeltrade.gov.il
• שיר ארבלי – קצינת סחר, עובדת בנספחות כשנה ו-3 חודשים, אחראית על תחום מוצרי הצריכה והחינוך.
+44 (0)20 7957 9673| shir.arbeli@israeltrade.gov.il
• בנדטה ספיציקינו – קצינת סחר, עובדת בנספחות כ-5 חודשים, אחראית על תחום הקלינטק.
+44 (0)20 7957 9676 | benedetta.spizzichino@israeltrade.gov.il
• סוזי רייטן – קצינת סחר, עובדת בנספחות כ-3 חודשים, אחראית על תחום הפינטק.
| +44 (0)20 7957 9645 susi.reitan@israeltrade.gov.il

לפרטים נוספים ולבקשת סיוע מצוות הנספחות, ניתן לפנות אל צוות הנספחות במייל: london@israeltrade.gov.il

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל

השאירו תגובה