זרקור על הנספחות הכלכלית בשגרירות ישראל בוושינגטון

יפעת אלון-פרל, הנספחת הכלכלית בוושינגטון

 

הכירו את יפעת אלון-פרל, נספחת כלכלה וסחר של משרד הכלכלה והתעשייה בשגרירות ישראל בוושינגטון, משרתת בתפקידה הנוכחי מאז אוגוסט 2017, לאחר שירות בתפקידים שונים במינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה במשך 12 שנים, ביניהם ראש תחום הסכמי סחר וכלכלה בינ"ל והנספחת הכלכלית בספרד. יפעת בעלת תואר שני בכלכלה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, נשואה ואם לשלושה.

הנספחות בוושינגטון פועלת לקידום התעשייה הישראלית בכמה מישורים –

  • קידום מדיניות הסחר של ישראל מול ארה"ב ברמה הפדרלית;
  • מעקב אחר שינויי רגולציה בארה"ב וניתוח השלכותיהם על התעשייה הישראלית, כמו גם ניסיון להשפיע עליהם בעודם מתהווים;
  • עבודה אסטרטגית מול הבנק העולמי (WB) והבנק הבין אמריקאי לפיתוח (IDB) שהמטות שלהם בוושינגטון, ליצירת כר פעולה נוח יותר לחברות ישראליות בפרויקטי הבנקים בעולם המתפתח;
  • ועבודה אסטרטגית מול המגזר הציבורי והפרטי באזור וושינגטון הבירה – להרחבת מעגל הלקוחות הפוטנציאליים ליצוא הישראלי ולמקורות השקעה בו.

מדיניות סחר:

הממשל הנוכחי בארה"ב מאתגר עמדות מסורתיות בתחום מדיניות הסחר, והנספחות עוקבת בתשומת לב אחר ההתפתחויות הרבות בתקופה זו והמשמעויות שלהן עבור התעשייה הישראלית. בין אלו של השנים האחרונות ניתן להזכיר את הבאות: רפורמת המס האמריקאית והשפעותיה על הסחר וההשקעות הבינ"ל; המו"מ להסכמי סחר חופשי שארה"ב מנהלת, והסכמי הסחר שחתמה או שדרגה עם דרום קוריאה, מקסיקו וקנדה, יפן, וסין; היטלי סחר שהנשיא השית על יבוא מוצרים מסוימים וצעדי התגמול נגד יצוא אמריקאי בתגובה לכך, ועוד. שינוי כללי הסחר וההשקעות כפי שבא לידי ביטוי בכל אחד מהצעדים האלו משפיע על שרשראות האספקה הבינלאומיות, וגם על היצוא הישראלי – הן לארה"ב, והן יצוא של מוצרי ביניים למדינות שלישיות המייצאות לארה"ב. אנו פועלים למיקסום התועלת עבור התעשייה הישראלית ומיזעור הנזקים הנגרמים משינויים אלו.

בנובמבר השנה יתקיימו הבחירות לנשיאות ארה"ב והנשיא הנבחר יתחיל את כהונתו בינואר 2021. המרוץ נראה צמוד, ההפתעות העשויות לצוץ עד אז רבות, והתקופה מאופיינת באי וודאות גדולה במישור הפוליטי. אך אי הוודאות הפוליטית משליכה גם על תחום הסחר, כפי שהיה גם לאורך שלוש השנים הראשונות של הממשל הנוכחי, כאשר הנשיא משתמש בכלי מדיניות סחר להשגת יעדים פוליטיים ומדיניים. אנו מודעים לכך שאי וודאות היא גורם מפריע עבור הסקטור הפרטי ועושים כמיטב יכולתנו לעקוב אחר ההתרחשויות ולעדכן בהן.

רגולציה:

הנספחות מקדמת נושאים בילטרליים שונים מול הרשויות האמריקאיות האמונות על עולמות תוכן הרלוונטיים מאד לתעשייה הישראלית, בהם מכשור רפואי, תרופות ומזון (FDA – מינהל המזון והתרופות האמריקאי, HHS – משרד הבריאות), מים וסביבה (EPA – הרשות להגנת הסביבה, USBR – לשכת הטיוב האמריקאית), חקלאות (USDA – משרד החקלאות, FFAR – קרן פדרלית למחקר מזון וחקלאות), אבטחת המולדת (DHS) וכמובן משרד המסחר (DOC) ונציגות הסחר (USTR) האמריקאים, לצד רשויות רלוונטיות אחרות.

דוגמה לשיתוף פעולה כזה מהעת האחרונה היא עם ה-EPA, מינהל איכות הסביבה האמריקאי. הארגון כותב את תכנית הפעולה שלו בנושא השבת מים, נושא בו קיימת כיום לקונה בארה"ב, וכידוע ישראל הינה מובילה בו, גם טכנולוגית וגם בהיבטי מדיניות ותכנון ממשלתיים. בסיוע הגורמים המקצועיים בארץ (המשרד להגנת הסביבה ורשות המים) אנו חולקים ידע וניסיון עם הרשות האמריקאית. אחד התוצרים של שיתוף הפעולה הזה יהיה תשתית רגולטורית ידידותית הן עבור חברות טכנולוגיה ישראליות בתחום השבת המים והן עבור החקלאות הישראלית המשתמשת בעיקר במים מושבים.

מינהל המזון והתרופות האמריקאי, ה-FDA, הינו רגולטור קפדן ונוקשה כפי שמכירות מכלי ראשון החברות הישראליות הרבות מתחומי המזון, התרופות והמכשור הרפואי הפועלות בארה"ב. הקשרים עם הארגון הולידו, בין היתר, חלוקת ידע ישראלי בתחום הקנביס הרפואי. אנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם יחידת הקנביס הרפואי של משרד הבריאות, ואם וכאשר תאומץ המתודה הישראלית, תהיה זו תשתית רגולטורית אוהדת ליצוא הישראלי של ענף זה. עוד מתחומי האחריות של ארגון זה הוא תחום המזון, ואני מזמינה אתכם לקרוא את המדריך שהוצאנו ב- 2019 לסימון מזון ארוז: https://bit.ly/2jUZAyV

בשנה וחצי האחרונות נערכו שינויים במדיניות הפיקוח האמריקאית על היצוא וההשקעות הזרות – יש לכך השלכה על התעשייה הישראלית האזרחית הרוכשת מוצרים הנמצאים בפיקוח ממשלתי בארה"ב, וכן לחברות ישראליות המבקשות להשקיע בארה"ב ותהיינה כפופות לתנאים מחמירים יותר. אנו מקיימים שיח עם הרשות הרגולטורית הרלוונטית, עוקבים אחר התקנות המתפרסמות מעת לעת, ומפרסמים אותן עבור התעשייה הישראלית.

לסיוע הפרטני שלנו לחברות מסקטור הגנת הסייבר, ישנו גם פן אסטרטגי – שבירת "תקרת הזכוכית" עבור חברות ישראליות בממשל האמריקאי תוך גישור על הפערים התרבותיים הקיימים בין ישראל לארה"ב (מפתיע עד כמה הם נוכחים!), ויצירת אמון במקומות הרגישים ביותר. כך, אנו מצפים שהדבר ייטיב עם כלל הסקטור הישראלי ויפתח עבורו פלח גדול מאד ברכש האמריקאי – הרכש הממשלתי עתיר התקציבים.

במקביל לפעילות מול ענפי הממשל השונים, הנספחות גם מקיימת פעילות לובי בקונגרס האמריקאי בנושאים הללו ונוספים, במסגרתה היא מעלה אותם לסדר היום ולמודעות חברי בית הנבחרים והסנאטורים הרלוונטיים, ומבקשת לרתום אותם לפעולה מול הרשויות המבצעות הרלוונטיות. בשל האופן שבו בנויה המערכת האמריקאית , עלינו לחפש תמיד את הממשק לאזור הבחירה של חבר\ת הקונגרס ואת העניין והרלוונטיות שבנושא עבורם.

ככל שיש נושא סחר \ רגולציה הרלוונטי עבורכם, או חסם שאתם נתקלים בו ומעוניינים בסיוענו להביא לפתרונו – אנא אל תהססו לפנות אלינו: www.economy.gov.il/erm

אנקדוטה: במאי האחרון נפתח קו טיסות ישיר בין ישראל לוושינגטון, ושלוש טיסות סדירות שבועיות פועלות בו. הדבר מבטא דרישה הולכת וגוברת מצד הסקטור הפרטי, כפי שהיא גם באה לידי ביטוי במספר החברות שפתחו נציגות בוושינגטון הבירה רבתי.

אנו מזמינים אתכם לעקוב אחר העדכונים השוטפים של הנספחות בנושאי סחר, רגולציה, עבודתנו עם המוסדות הפיננסיים לפיתוח וקידום היצוא וההשקעות בוושינגטון-רבתי בבלוג שלנו 

בהצלחה ולהתראות בוושינגטון!

יפעת וצוות הנספחות המסחרית-כלכלית

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print

צור קשר עם:

תמר להב

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל