הכירו את הנספח הכלכלי -מסחרי בסידני, אוסטרליה,
שי זריבץ’
שי שלום. אוסטרליה שנתפסת אצל רבים כמדינה נעימה, שקטה ורגועה עוברת בחודשים האחרונים תקופה קשה מאוד בעקבות שריפות היער והמשבר האקולוגי החמור שבעקבותיו, כך שלפני שנתחיל בשיחה איתך, תוכל לעדכן אותנו מה שלומך ובכלל מה שלומה ומצבה של אוסטרליה ?
בהחלט ראוי להתחיל שיחה על אוסטרליה היום בתופעה הטראגית של השריפות שמכות באזורים נרחבים במדינה וגורמות לנזקים כבדים, כולל לצערנו לאובדן חיים, נזק נרחב ליישובים ולרכוש עד כדי שריפות של בתים ועיירות, יחד עם נזקים אקולוגיים בהיקפים עצומים שהובילו להכחדת מינים שונים של חיות בר.
אתחיל בעדכון לגבי הנושא ואבקש קודם לתת פרספקטיבה וקונטקסט לגביו: שריפות יער באוסטרליה (Bushfires – בעגה המקומית) הן תופעה ידועה, שכיחה, מחזורית ומוכרת שחוזרת על עצמה כמעט בכל שנה בהיקפים משתנים ושהרשויות וכוחות החירום וההצלה, לרבות כוחות לוחמי האש, יודעים וערוכים באופן עקרוני להתמודד איתם.
השריפות השנה, שהתחילו מוקדם יחסית, כבר בחודש ספטמבר כאשר הקיץ האוסטרלי מתחיל רק בסביבות דצמבר, הן אכן נרחבות ועצומות, גורמות נזקים רבים וכבדים ומובילות לזעם הולך וגובר של הציבור על נבחריו השונים, לרבות הממשלה המקומית שלא נערכה בהתאם מצד אחד (רה”מ, סקוט מוריסון, שהה בחופשת חג המולד בהוואי כשחומרת השריפות הועלתה לרמה של Catastrophic Bushfires והוא סופג מאז קיתונות של ביקורת על ניהול כושל של המשבר). מנגד, ישנה טענה שהולכת ותופסת תאוצה על מדיניות האנרגיה הלא יעילה של אוסטרליה שיש לה תרומה ישירה להתחממות כדור הארץ ולשינוי האקלים הקיצוניים.
אולם, היקף השריפות, על אף חומרתן, מתרכז במספר אזורים מצומצם במדינה גדולה זו. האזורים שנפגעים ישירות הם מזרחה של אוסטרליה ודרומה, כלומר ‘לא כל אוסטרליה עולה באש ובלהבות’ כפי שניתן היה אולי להבין מדיווחי החדשות והתקשורת העולמית. בכל רגע נתון ישנן כ 100 עד 200 שריפות יער שכילו עד כה שטח גדול של כ-60,000 אלף קמ”ר (שטח שגדול פי 3 מגודלה של ישראל), רק שהטריטוריה האוסטרלית פרוסה על פני כמעט 8 מיליון קמ”ר, ולכן נדרשת פרופורציה בהבנת היקפי הנזק שהמדינה חשופה ומתמודדת איתם וההשפעה המצטברת עליהם. אומר זאת בתמצית: מרבית תושבי המדינה שומעים ולומדים על ההיקפים והנזקים של השריפות מהחדשות וערוצי התקשורת ולא בגלל שהם בעצמם בורחים מהלהבות.
בנוסף, היו בעבר מספר שנים בהן שריפות היער היו אפילו גדולות יותר ובוודאי שגרמו לנזקים ניכרים הרבה יותר שמתועדים עוד מאמצע המאה ה-19 דוגמת ‘השריפה של קיץ 1851’, ומאוחר יותר בימינו השריפות של קיץ 2009 שנקראתBlack Saturday bushfires או השריפות של שנת 2006 כשבכל אחת מהן מניין ההרוגים עמד על לפחות 200, ואילו בשריפה הזו של 2019-2020 מניין ההרוגים מסתכם ב 25 נכון להיום.
אין ספק שהנזק גדול מאוד ונכון להיום הרשויות, יחד עם תגבורת וסיוע שהם מקבלים ממדינות רבות, לא מצליחות להתמודד בצורה אפקטיבית עם התופעה שמתקיימת, בעיקר בגלל החום הכבד ותקופת בצורת ארוכה. ההשפעה על אוסטרליה היא שאלפי תושבים סובלים מעשן סמיך בערים המרכזיות: סידני, מלבורן וקנברה, שבהן דרך אגב אין שריפות והחיים נמשכים באופן רגיל לחלוטין, אם כי בהחלט ישנם יישובים ועיירות שתושביהם נאלצו להתפנות בשיירות שדמו למנוסת פליטים מאזורי מלחמה, או שנסוגו לחופים כדי להיאסף על ידי סירות שהגיעו מהים, ובתיהם נשרפו עד היסוד. דבר חריג נוסף הוא שבפעם הראשונה החלה מעורבות של צבא אוסטרליה בפינוי אזרחים ואספקת לוגיסטיקה לכוחות הכיבוי, דבר שאפילו זקני אוסטרליה לא זוכרים כדוגמתו.
עוד אציין שישנה כיום מודעות גלובלית למשבר האקלים שכולנו חשופים אליו, כשההנחה הרווחת היא שאנחנו מתחילים לשלם את מחיר התיעוש, הזנחת זיהום הסביבה והתרומה של האנושות להתחממות כדור הארץ כתוצאות ישירות של הכלכלה הגלובלית. אלו, יחד עם הצורך הגובר באנרגיה ופליטה של מזהמים לסביבה שמחמיר את תופעת שינוי אקלים ומוביל להשפעות אקולוגיות קיצוניות, גורמים לרבים להבין שמדובר על אחריות גלובאלית ותוצאה שמכה במלוא עוזה כרגע באוסטרליה, אבל עתידה להשפיע גם על אזורים ומדינות רבות אחרות בשנים הקרובות. כך, נדמה כי אוסטרליה היא רק הסנונית הראשונה, כלומר זוהי רק ההתחלה.
בוא נעבור לדבר על כלכלת המדינה. תוכל לעדכן ולשתף אותנו בסקירה כלכלית מהירה?
בוודאי ובשמחה. אוסטרליה היא מדינה מערבית, מפותחת ומודרנית, עשירה, דוברת אנגלית ושייכת לכתר ולחבר העמים הבריטי (הייתה דומיניון בריטי משך שנים רבות, עד לעצמאותה ב-1901).
אוסטרליה היא מדינה נוחה מאוד לעבודה ולמגורים. היא קולטת מהגרים בעלי כישורים מתאימים ורמת החיים בה ניצבת בשורה הראשונה של המדינות המפותחות ביותר בעולם בכל מדד השוואתי שנבחן. הערים המרכזיות שלה נראות ובנויות כמו כל עיר מודרנית, מערבית מובילה, ועריה הגדולות: סידני, שבה אני מתגורר ובה גם ממוקמת הנספחות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה, ומלבורן, נבחרות בכל שנה בין הערים הטובות והנוחות למחייה ולמגורים בהשוואה גלובאלית.
היסטורית, כלכלת אוסטרליה מתאפיינת בתעשיות ענק של חקלאות, כרייה ומכרות, שמנצלות את היתרונות המובנים שלה בדגש על אוצרות ומשאבי הטבע הבלתי נדלים שבתחומה. האדמה עשירה בשפע בלתי נגמר של מתכות, כימיקלים ומינרלים, זהב, פחם ויהלומים יחד עם מאגרים עצומים של משאבי אנרגיה בהם נפט וגז טבעי. במשך 30 השנים האחרונות אלו היו מחוללי הצמיחה וההכנסה שלה, בעיקר בהמשך להיותה ספקית של חומרי גלם שהיו נדרשים לצמיחה הכלכלית של סין בשלושת העשורים האחרונים. החל עם תחילת שנות ה–90 של המאה העשרים, כשהצמיחה של סין נשקה ל 10% על פני דור שלם כמעט, אוסטרליה הייתה ה-ספקית של אוצרות הטבע, המשאבים הטבעיים והאנרגיה שהיו דרושים לסין בהיקפים גדולים. וכך, ככל סין הלכה וצמחה – אוסטרליה התפתחה והתעשרה, מחירי הסחורות והמתכות היו בשיאם, והכלכלה האוסטרלית זכתה בכל הקופה.
אולם, מחזורים של מחירי סחורות גבוהים או ביקושים לאוצרות טבע בלי נגמרים – לא מחזיקים לעד. זו דוגמה שכל כלכלה שצמחה באופן קבוע ע”פ מספר עשורים למדה על בשרה. דוגמאות לא חסרות וישנן מדינות עשירות שהתבססו רק על תעשיית הסחורות – וקרסו (ונצואלה היא דוגמא אחת) ואחרות שמתמודדות עם כלכלה ‘חד ממדית’ שמבוססת על הכנסות מתעשיית נפט או אוצרות טבע בלבד.
מקבלי ההחלטות באוסטרליה ממש לא רוצים והאמת שדי חוששים להידמות לרוסיה, מקסיקו או ברזיל. הם רואים ומכירים היטב את השיעור הבעייתי שמלמדות אותה ונצואלה או צ’ילה, כלכלות שמתבססות בעיקר על העושר של אוצרות ומשאבי הטבע שלהן. קיימת הבנה שהצמיחה הכלכלית של שלושת העשורים האחרונים לא תמשיך להתקיים באותה מידה גם בעשורים הבאים וזוהי תובנה בעלת משמעות היסטורית, פוליטית ואסטרטגית עבור הכלכלה המקומית, קהילת העסקים שלה וההשקעות בתעשייה ובמחוללי הצמיחה העתידיים של אוסטרליה.
גם באוסטרליה מבינים, אף על פי שבאיחור גדול מאוד לפי מיטב שיפוטם, שהמאה ה-21 היא המאה של החדשנות, היזמות של כוח הידע והטכנולוגיה הדיגיטלית, ושהם חייבים, פשוט אין להם ברירה לפתח בקרבם חדשנות טכנולוגית שכל כך היו חסרים אצלם ושאף פעם לא היו נדרשים לכלכלתם. הם הבינו שהם חייבים להפעיל מדיניות ותמיכה ממשלתית שתאפשר ותעודד יזמים ורעיונות, פתרונות וטכנולוגיות לצמוח, להתפתח ולגדול. בשל כל אלה, אוסטרליה פועלת בשנים האחרונות לייסד בקרבה תשתית טכנולוגית: אקו-סיסטם אוסטרלי מקומי שבעתיד, על פי שאיפתם, יהפוך גם אותה להיות מרכז של סטארט-אפים ו Hub ליזמות וחדשנות טכנולוגית.
מדובר בתהליך דרמטי, מורכב וארוך טווח עבור האוסטרלים שכרוך בהבנה שהם לא יוכלו להמשיך ולהסתמך על האדמה והים לעד כמקורות הכנסה, שהם חייבים לעבור לכלכלת ידע וטכנולוגיה מתקדמת, באמצעות יצירת תשתית חדשה ושונה לחלוטין מזו שהם הכירו ונדרשו לה במהלך שלושת העשורים האחרונים, ושללא חדשנות – אין תחרות, ככל הנראה שלא תימשך הצמיחה, והכלכלה המקומית עשויה להיות בבעיה.
בשנים האחרונות, מתרחש תהליך שלא היה כדוגמתו באוסטרליה, המדינות המרכזיות והמפותחות של ה Commonwealth: מדינות ויקטוריה, קווינסלנד ו NSW פועלות במרץ לייסד ולהשקיע בתשתית שיתמכו ביזמים וסטארט-אפים מקומיים בדומה למודלים המוצלחים שפעילים בישראל, ובמקביל לחתום איתנו על סדרה של הסכמי שת”פ בתחום החדשנות והיזמות הטכנולוגית.
לסיכום, לאוסטרליה צפויים עוד אתגרים ומורכבים רבים מאוד בניסיונה לייסד בקרבה קהילות יזמי טכנולוגיה שתהיה תחרותית, גלובלית, יעילה וגלובלית כפי שהם תופסים את מקבילתה הישראלית. זהו תהליך ארוך ומורכב שמערער את אבני היסוד של הכלכלה המקומית שמעולם לא נדרשה ליסודה של תעשייה ותרבות עסקית מעין זו, היות והיא מנוגדת ביסודה לתרבות המאתגרת, רוויות הקשיים והאיומים שהיו מנת חלקה של ישראל, ועדיין זהו תהליך מרכזי וחשוב במיוחד לנו הישראלים שמביא ומקרב אלינו את אוסטרליה כפי שמעולם לא הינו קרובים אליה: מדינה רחוקה, מערבית, מפותחת וידידותית שלגמרי צריכה אותנו בתהליך הארוך והמיוחד שהיא עוברת, כשבתמורה, מאפשרת לחברות ישראליות, ליזמים, יצואנים ומשקיעים אינספור הזדמנויות עבורם בשוק המפותח והמתקדם של כלכלת היבשת ומדינת אוסטרליה.
אם כבר נגעת בישראל וביחסי שתי המדינות, תוכל לתאר בקצרה מה מצבנו ומצב התעשייה הישראלית בשוק האוסטרלי, והאם קיים עניין של חברות אוסטרליות ואילו, משיתופי פעולה סביב חדשנות וטכנולוגיה ישראלית.
בהחלט. קיימת מציאות שמתפתחת בשנים האחרונות באוסטרליה שאע”פ שהנה תופעה ומציאות אוסטרלית פנימית היא פועלת לטובת ישראל ומייצרת הזדמנויות עבור התעשייה בישראל באופן שלא יכולנו לצפות ליותר ממנו, תרשה לי להתייחס ולהסביר את האמירה הזו:
קיימת באוסטרליה הבנה שהעולם משתנה לנגד עיניהם ושעל מנת לשמור על המאפיינים של צמיחה והתפתחות כלכלית ותעשייתית ולספק את הרווחה והנוחות הכול כך מוכרים לתושביה, אזרחיה ומהגריה, שגם אוסטרליה צריכה להשתנות. להשתנות מאוד. ומהר.
בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחות משמעותית ביחסי הסחר בין ישראל ואוסטרליה, כחלק מן ההכרה וההבנה לפיו המשך הצמיחה והפיתוח הכלכלי של אוסטרליה איננו יכול להמשיך להסתמך על צמיחתה התעשייתית של סין או של מדינות אחרות ועל ביקושים לסחורות שהיא מייצרת ומייצאת. יחד עם הצורך והרצון להיות חלק אינטגרלי מהכלכלה העולמית, לפתח תעשיית ידע וחדשנות טכנולוגית, להתמודד עם איומים שנובעים מהתקפות סייבר והגנת גבולותיה ולפתח סקטור של יזמות וחדשנות המסתמך על אקו-סיסטם מתקדם (המאפיין כיום כל כלכלה מודרנית שחפצה בהמשך צמיחה ופיתוח כלכלי בר קיימא) ניכרת ההבנה כי ישראל מהווה פרטנר טבעי ומידי לשת”פ כלכלי, טכנולוגי, מדעי ומסחרי.
בהמשך לכך כחלק מהתוכניות שלהם לפתח תעשיית ובניית יכולות של חדשנות טכנולוגית, ייסדה ממשלת אוסטרליה 5 מוקדים בינלאומיים שנועדו לאפשר ולסייע ליזמים אוסטרלים ללמוד ולהכיר מרכזים גלובליים שמצטיינים בחדשנות שיתרמו וישתלבו מצדם בפיתוח של אקו-סיסטם טכנולוגי אוסטרלי. המוקד הראשון עליו הכריז ראש ממשלת אוסטרליה (הקודם) היה – בתל-אביב, ואכן פועלת בחממת SoSA שבדרום תל אביב מרכז ליזמים אוסטרלים שמתקרא ‘נקודת הנחיתה’ (the Landing Pad) בניהול אוסטרלי.
בנוסף, יש לציין כי כ 30 משלחות עסקיות אוסטרליות ביקרו בישראל בכל אחת מהשנים של 2018 ו 2019 בהן נציגים בכירים של חברות אוסטרליות מובילות המזהות את החדשנות והפיתוחים הטכנולוגיים הישראליים כרלוונטיים וכמנועי צמיחה עסקיים עבורם. תופעה מעניינת במיוחד, שעשויה להביא לחיזוק משמעותי של הקשרים הכלכליים בין המדינות הינה הבחירה של 20 חברות טכנולוגיה ישראליות להפיק מניות לציבור בבורסה האוסטרלית. במהלך 2018-19 הונפקו מעל 10 חברות ישראליות בבורסה המקומית ((ASX ונכון לתחילת 2020, 20 חברות ישראליות נסחרות בה, מגמה שמציבה את ישראל במקום הרביעי מבין קבוצת החברות ממדינות זרות הנסחרות בבורסה המקומית.
כמו כן, בשנתיים האחרונות ניכרת עליה משמעותית בפעילות הכלכלית בין המדינות כשלמעלה מ-20 חברות ישראליות פתחו נציגות באוסטרליה או הרחיבו את מצבת העובדים שלהם בשוק המקומי בעיקר בענפי הסייבר, פינטק, קמעונאות (ריטייל-טק), אגטק וכו’.
בנוסף על כל אלה, לטעמי אי אפשר להבין את יחסי המדינות ללא הבנת הקונטקסט הפוליטי-מדיני-כלכלי בין ישראל ואוסטרליה. הממשלה הקודמת והנוכחית, בראשות קואליציית ימין ((The Liberal National Coalition חיובית באופן יוצא מגדר הרגיל כלפי ישראל והובילה מספר ציוני דרך היסטוריים חשובים במהלך כהונתה החל בביקורים הדדיים של ראשי ממשלות ישראל ואוסטרליה בשנת 2017, עבור בהצהרת רוה”מ המכהן מוריסון ביוני 2018 על הכרה בירושלים כבירת ישראל ופתיחת נציגויות דיפלומטיות אוסטרליות בה, יחד עם שורת התבטאויות, הצהרות והצבעות במוסדות בינלאומיים שהיו חיוביים במיוחד ושתמכו מאוד בחיזוק הקשרים המסחריים, הכלכליים והטכנולוגיים בין המדינות.
בשנים האחרונות אנו עדים לעניין הולך וגובר, שנתמך בהכרות ובהבנה שישראל על היתרונות הטכנולוגיים, המחקר המדעי, החדשנות והיזמות חוצת הסקטורים שלה והברית עם ארה”ב, חשובים להמשך הצמיחה הכלכלית של אוסטרליה. זהו תהליך מבורך שמייצר שורה של הזדמנויות עסקיות לשת”פ והשקעות ושהוביל למספר שיא של ביקורי בכירים בארץ מחברות ותאגידים במסגרת משלחות עסקיות, שרים ונציגי ממשל שביקרו ומבקרים אותנו. להערכתנו, מגמה זו צפויה להמשיך ולגדול בעיקר בשל ההבנה והערכה לפתרונות וטכנולוגיות שקיימים בישראל עבור האתגרים הרבים שאוסטרליה נדרשת להם, ושעתידים להתעצם ולהתרחב בשנים הבאות.
תוצאות הבחירות הכלליות שהתקיימו באוסטרליה במאי 2019 בהם נבחר רוה”מ המכהן סקוט מוריסון לכהונה נוספת, מבטיחות את המשך תהליך חיזוק הקשר המדיני והכלכלי שמובילה הממשלה הנוכחית שימשך ויתעצם להערכתנו במהלך השנים הקרובות.
אתה חוזר ומזכיר חברות, עסקים ומשקיעים אוסטרלים בישראל – תוכל לשתף אותנו במספר דוגמאות והצלחות.
בחודש מרץ 2018 השיקה חברת Aegros האוסטרלית מפעל לייצור טסיות פלזמה (רקמות דם) במתקן ייצור חדשני בהר חוצבים. היזמים האוסטרלים רכשו פעילות של חברה אמריקאית ועל בסיסו השיקו את פעילותם. Aegros הייתה סטארט-אפ אוסטרלי ללא קשר לישראל שפיתח טכנולוגיה חדשנית וזולה לייצור תרופות ממוצרי דם, והקימה מפעל שייצר תרופות בטכנולוגיה שפיתחה. הטכנולוגיה של החברה מאפשרת הפרדת מוצרים מהדם בהם פלזמה, על ידי ממברנה וזרם חשמלי – שיטה זולה מהמקובל כיום.
מנגד, חברת ההשקעות הישראלית Viola חברה לקרן הון סיכון אוסטרלית בשם One Ventures והשיקה קרן פרייבט אקוויטי PE בהיקף של 80 מיליון $ להשקעות במיזמי טכנולוגיה ופרויקטים באוסטרליה.
כך ובדומה, בשנים 2017-2020 הושקעו מעל 250 מיליון דולר אוסטרלי (כ 175 מיליארד $ ארה”ב) בחברות ובקרנות ישראליות (לא כולל השקעות דרך הבורסה בתל-אביב) ומספר המשקיעים האוסטרלים גדל מעשרות בודדות למאות השקעות שנעשו הן על ידי משקיעים פרטיים, קרנות, גופים וזרועות השקעה של חברות אוסטרליות מובילות. קרנות Ourcrowed ו IAngeles עושות באוסטרליה חייל ומגייסות ממשקיעים עשרות מיליוני דולרים בכל שנה. בדומה קרן ההשקעות SquarePeg האוסטרלית ייסדה בשנת 2015 קרן ייעודית להשקעות בישראל בהיקף של כ-200 מיליון $. לקרן יש כיום נציגות קבועה בישראל והיא משקיעה בפועל למעלה מ-150 מיליון $ בחברות סטארט-אפ ישראליות.
חברות מובילות כגון ענקית התקשורת Telstra והבנק הגדול במדינה CBA שולחים באופן תדיר נציגים לבחינת סקאוטינג ושותפויות טכנולוגיות לרבות השקעות בחברות ישראליות. בנק CBA חתם על הסכם שת”פ תאגידי רב לאומי עם רשות החדשנות ובכך הפך לבנק הראשון בעולם אשר חתם על הסכם זה. לבנק NAB –National Bank of Australia הסכם שת”פ עם בנק לאומי לישראל.
ושאלה אחרונה, האם נראה בקרוב טיסות ישירות בין ישראל ואוסטרליה ?
ובכן, נראה שכן. חברת ‘אל-על’ הודיעה לקראת סוף 2019 שהיא מתכונת להשיק לראשונה בהיסטוריה וכבר בחודש מאי הקרוב קו טיסות ישיר בין המדינות, ספציפית תל אביב-מלבורן. הקו צפוי להתחיל לפעול בעוד 4 חודשים, אבל כבר ניתן לרכוש אליו כרטיסים באתר החברה. לדעתי, אין ספק בכלל שמדובר על מהלך מבורך שתהיה לו תרומה גדולה מאוד לקשרים וליחסי המדינות, באופן שיקל על מבקרים בין שהם תיירים או משלחות ואנשי עסקים להגיע לביקור בארץ ולהפך.
צריך לציין שמדובר בקו שיהיה מספר חודשים בניסוי ובחינת פיילוט לפני שאל-על יחליטו באם הוא מצדיק את המאמץ, הזמן, המרחק והעלויות, כשבכל מקרה הטיסות הן ממש ארוכות ונמשכות כ 17 שעות לכל כיוון ללא עצירות.
אבל, זהו מהלך משנה ומשבש מציאות קיימת שלא רק שהוא מקל על המגיעים וחוסך זמן ועלויות, אלא גם מייצר לאוסטרלים אופציה נוספת בנוסף לביקור בישראל גם דרך מאוד נוחה להמשיך מאתנו גם לאירופה או לדרום אפריקה, יעדים שאוסטרלים רבים מאוד מבקרים בהם ע”פ כל השנה למטרות שונות. עבור ישראל זה עשוי להיות שינוי מרענן כאשר בפעם הראשונה יתכן ונתב”ג ממש יהפוך להיות תחנת מעבר/ביניים ליעדים שונים במקום היעדים הקלאסיים של הונג-קונג, סינגפור או מדינות המפרץ הפרסי – דבר שלא היה כדוגמתו עד כה.
