זרקור על הנספחות הכלכלית בלימה, פרו

לאו מקוך, הנספח הכלכלי בלימה,פרו

 

לאו הצטרף לשירות סחר החוץ של ישראל ב-2014 דרך קורס הצוערים של משרד הכלכלה והתעשייה. לאחר סיום הקורס, עבד שנתיים במטה לקידום השקעות זרות של המשרד ובסוף 2016 יצא לפתוח את הנספחות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה בפרו, תפקיד אותו עתיד לסיים בינואר 2021. לאו בוגר תואר ראשון בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה ותואר שני במסלול מחקרי בלימודי דיפלומטיה, שניהם מאוניברסיטת תל אביב. דובר אנגלית, רוסית וספרדית.

שלוש שנים אחרי הסקירה המקיפה הקודמת מסוג זה, זה הזמן להתעדכן במצב הכלכלה הפרואנית ובמספר הזדמנויות שהיא טומנת בחובה לחברות ישראליות וכמו וכן בפעילות הנספחות הכלכלית.

אי אפשר לדבר על מצב כלכלי במקום כלשהו בעולם, ובטח בדרום אמריקה, ביולי 2020, בלי להתחיל מהקורונה. כבר כעת מדובר על המשבר והשפל הכלכלי הגדול ביותר שפרו חוותה בכל ההיסטוריה שלה. בסקירה הקודמת דובר בצורה נרחבת על המצב המאקרו-כלכלי היציב של פרו ואכן מדובר במדינה שהייתה בבחינת "נס כלכלי" ב-20 השנים האחרונות, כאשר אפילו את המשבר העולמי של 2008 הצליחה לצלוח בצורה חלקה יחסית. את שנת 2019 פרו סיימה עם צמיחה שנתית של 2.16%, מה שנחשב בבחינת אכזבה לעומת התחזיות ועדיין, דצמבר 2019 היה החודש ה-125 ברצף שבו נרשמה צמיחה חיובית ברמה החודשית – הישג חסר תקדים בדרום אמריקה הבלתי יציבה.

אולם כעת, הכול משתנה: נכון לכתיבת שורות אלה (תחילת יולי) ועל פי ההערכה העדכנית ביותר של קרן המטבע הבינלאומית, הכלכלה הפרואנית מצטיירת ככזו שתיפגע בצורה הקשה ביותר מהמשבר מכל מדינות אמריקה הלטינית, מלבד וונצואלה, כאשר התל"ג צפוי להתרסק בשיעור של כ-14% בשנת 2020. למרות הצעדים הכלכליים שנקטה ממשלת פרו עם פרוץ המשבר, שקיבלו הכרה בינלאומית בעולם הכלכלי כנכונים ואחראיים, וכללו חבילת הטבות נדיבה למשק המקומי, הצורך בהארכת הסגר הלאומי לכדי למעלה מ-3 חודשים, בנובע מכמות מקרי קורונה הגבוהה בפרו, בצד ביקושים נמוכים מהצפוי לתוצרת הפרואנית בשווקי הייצוא שלה – כל אלה הביאו לכך שהאפקט של צעדים אלה כמעט ולא הורגש.

וכך, אומרים שכל משבר טומן בחובו הזדמנות ונראה כי כך זה גם הפעם. בכתבה שלפנינו, נתמקד במספר סקטורים ותתי-סקטורים שתמיד היו במוקד הפעילות של הנספחות וכעת, עם "התאמות הקורונה", הסקטורים הללו מביאים הזדמנויות חדשות ו/או גדולות יותר:

מכרות

הפתיחה מחדש של המשק הפרואני מתבצעת בימים אלה ב-4 שלבים, אשר פחות או יותר מסונכרנים עם ארבעת החודשים מאי עד אוגוסט. נכון לעכשיו, 4 סקטורים שכבר נמצאים בפעילות מלאה הם: התעשייה הכבדה, הדיג, המכרות והבניה. סקטור המכרות חשוב במיוחד לתעשייה הפרואנית כי במובנים רבים הוא הסקטור המוביל במדינה, אשר מעסיק מאות אלפי עובדים, מרכיב 14% מהתל"ג ובעיקר מאוד מוטה ייצוא – כמעט 60% מהייצוא של פרו הם תוצרי הכרייה ובראשם הנחושת והזהב. מסיבות אלה, חשוב היה לחזור לשגרה בסקטור זה כמה שיותר מהר וכפועל יוצא, תחום המכרות נפגע פחות, באופן יחסי, מהמשבר.

ניתן להניח שההזדמנויות שחברות הכרייה הגדולות ייצרו לחברות ישראליות ימשיכו להיות רלבנטיות, כאשר מדובר בראש וראשונה בפתרונות לטיפול במים, אולם נראה כי טמון פוטנציאל רב גם בחיפוש אחר טכנולוגיות שנוגעות לתת התחום של "מכרות  דיגיטליים", מושג שהופך אט אט מ-Buzzword למציאות, וידרוש השקעה בפתרונות אוטומציה, רובוטיקה, תקשורת, סייבר ועוד.

חקלאות

סקטור אחר, שבאופן ייחודי כמעט ולא עצר במהלך משבר הקורונה, הוא הסקטור החקלאי. הייצוא בסקטור זה הוא היחיד שצמח ב-4 החודשים הראשונים של 2020 לעומת אותה תקופה אשתקד, בשיעור של 1.4%. ייצוא זה מהווה 16% מכלל הייצוא הפרואני (שני רק למכרות) ו6% מהתל"ג, ולא פחות חשוב: ישנו קונצנזוס במדינה שיש לקדמו ולהפכו למרכזי עוד יותר (מה שלא תמיד קורה עם המכרות).

החקלאי הפרואני הממוצע, מבין יחסית בטכנולוגיה ובצורך בה, ואולם המטרה העיקרית של הנספחות הייתה ותישאר חברות האגרו-תעשייתיות, הבינוניות והגדולות, אשר היום יותר מתמיד זקוקות לכל פתרון שמייעל תהליכים, הן טרום-קטיף והן לאחר קטיף, על מנת לשפר את רווחיותן. אותם פתרונות מסייעים לרוב גם בהקטנת מגע יד אדם, מה שנהיה יותר רלבנטי בעת הזו, ולכן כל פתרון של חקלאות מדייקת וטיפול מתקדם לאחר קטיף יכול להיות רלבנטי. בנוסף לכך, תחום ההשקיה, שנמצא על התפר בין חקלאות למים, נשאר רלבנטי משום שחלק משמעותי מהאדמות החקלאיות בפרו נמצאות ברצועת החוף הארוכה שלה שרובה מדברית.

השפה בסקטור זה מהווה לפעמים מכשול גדול יותר מההבנה הטכנית ולכן חשוב לחברות הישראליות להצטייד בחומרים וכוח אדם דובר ספרדית.

סייבר, פינטק, ריטייל-טק, תשתיות תקשורת

כאן, ישנם מספר תחומים אשר שזורים האחד בשני ומושפעים זה מזה ולכן הם אוגדו תחת כותרת אחת. המניע לפיתוח של כל התחומים הללו הוא בשתי מילים: הטרנספורמציה הדיגיטלית שתפסה תאוצה רבה בפרו בשנים האחרונות.

בסייבר, בעוד ברמה הממשלתית/לאומית הדרך ליצירת הזדמנויות אמיתיות עוד נראית ארוכה, במגזר הפרטי ישנה בשנים האחרונות התעוררות בנושא המודעות והבנת הצורך בפתרונות הגנה מתקדמים בתחום הסייבר, בעיקר בסקטור הפיננסי אבל גם בסקטורים מסורתיים יותר (ע"ע מכרות). חברות ישראליות, בסיוע הנספחות הכלכלית, חוו מספר הצלחות בתחום זה, ועליהן נוסף "אפקט הקורונה": במהלך 3 החודשים האחרונים הכמות הרשמית של העובדים מהבית בפרו עלתה מ-2,000 ל-200,000 והמגמה הזו כאן כדי להישאר; לפי ההערכות, למעלה מ-50% מהעובדים בבירה לימה מתוכננים להמשיך לעבוד לפחות באופן חלקי מהבית גם לאחר תום הנחיות חובת הבידוד החברתי שהסתיימו החל באופן רשמי החל מה-1 ביולי. בנוסף, אחוזים גדולים מהציבור מכריזים על כך שהם אינם מתכננים לצאת מהבית כמו בעבר אלא לעשות שימוש, היכן שניתן, בפלטפורמות דיגיטליות (בנקאות, קניות וכו'). כל זה מצריך הגנה מוגברת על פלטפורמות אלה וכן על עובדי החברות אשר פעמים רבות עובדים על רשתות לא ארגוניות ו/או בחיבור פחות מאובטח ולכן חשופים יותר להתקפות מסוגים שונים.

בהיבט הפינטק והריטייל-טק ההזדמנויות טמונות בטכנולוגיות שיקלו על הפלטפורמות הקיימות ועל הקניות ברשת. הצפי הוא כי פלטפורמות הקניות און-ליין יתפסו תאוצה וכל פתרון ריטייל-טק בכלל, ובפרט כזה שמתרכז בפלטפורמות e-commerce, יוכל להיות בעל פוטנציאל בשוק הפרואני, כאשר כבר כעת הנספחות מתחיל לראות התעניינות מצד רשתות הריטייל הגדולות בפרו. שני תחומים אלה הינם יחסית חדשים במיקוד הנספחות, אבל בראייה עתידית, של עד שנתיים קדימה, הם עשויים להביא להצלחות עסקיות לחברות ישראליות אשר ישימו את יהבן על פרו.

בתחום הפינטק, המעבר לעבודה ברשת, ביצוע אופרציות בנקאיות, ביצוע קניות אונליין, ובאופן כללי "החיים עצמם" בעולם הווירטואלי, מהווים אתגר גדול בפרו בהיבט הקיבולת של תשתיות התקשורת במדינה, אשר נמצאות על קצה גבול יכולתן על פני כל תווך שניתן לחשוב עליו (אופטי, WiFi, סלולרי וכו'), ובמקרים מסוימים כלל לא קיימות באזורים כפריים מרוחקים. פתרונות כמו הוספת אנטנות וסיבים אופטיים לא תמיד מספיקים, מה גם שלעיתים הנושא נתקל בהתנגדות הציבור, ולכן נוצר צורך בפתרונות תקשורת מתוחכמים יותר המשפרים את יעילות הרשת באמצעות ציוד מתקדם וכיו"ב. בהקשר זה יש לציין כי בפרו פועלות מספר חברות תקשורת ישראליות גדולות בהצלחה לא מועטה, אבל דווקא משום כך יש אפשרות למנף זאת להכנסת חברות ישראליות נוספות.

בריאות

אי אפשר ללא סקטור הבריאות. זה כמעט מובן מאליו שישנם ביקושים והזדמנויות בסקטור זה בעת משבר בריאות עולמי, אבל צריך לעשות הבדלה מאוד מדוקדקת היכן קיימות הזדמנויות עסקיות אמיתיות והיכן מדובר ב"פופוליזם עסקי", ובכך הנספחות יכולה לסייע.

ההערכות הן שהצורה הקשה שפרו חווה בה את משבר הקורונה מבחינת המוכנות של מערכת הבריאות אליו, תביא בסיום התקופה הנוכחית (שבה בעיקר עסוקים ב"כיבוי שריפות") לביצוע רפורמה מקיפה במערכת הבריאות הציבורית. פרו היא אחת המדינות בעלות ההוצאה הציבורית הנמוכה ביותר על בריאות ביבשת, עם מערכת בריאות מבוזרת מדי ומיושנת מאוד, שבה מעט החדשנות מגיע מהפלח הפרטי שהוא קטן מאוד מתוך כלל העוגה. רפורמה כזו עשויה לכלול הצטיידות בציוד מתקדם יותר ומעבר לעולם הדיגיטלי גם בתחום זה. עד שזה יקרה, הנספחות הכלכלית שמה דגש בעיקר על אותו פלח של הרפואה הפרטית, שאמנם נותן מענה לחלק קטן יחסית מהאוכלוסייה, אבל שם נראה שפתרונות בנושאים כמו טלמדיסין (רפואה מרחוק), ציוד ניטור מתקדם ועוד, יכולים למצוא אוזן קשבת וגם תקציב. בהצלחות שהיו בעבר לנספחות בתחום זה תמיד היו מעורבים מפיצים מקומיים, אבל בימים אלה נבחן גם אופן עבודה ישיר לגבי פתרונות מסוימים, בראש וראשונה מול הקליניקות ורשתות הפארמה הפרטיות הגדולות, שהודות למספרן הצנוע (בין 5 לעד 10 בהערכה נדיבה) הנספחות מיפתה את כולן ונמצאת בקשר עם רובן.

לסיכום, פרו הייתה ונשארת שוק מעניין ליצואן הישראלי, אך כזה שדורש סבלנות, הבנת המנטליות המקומית ויכולת הפרדה בין עיקר לתפל בנוגע לגודל ויכולת מימוש ההזדמנויות העסקיות. 

הנספחות הכלכלית בפרו עומדת לרשותכם לסיוע באיתור ההזדמנויות כמו גם בגיבוש ההבנות הנ"ל.

צור קשר עם:

מטה מינהל סחר חוץ

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל