בריטניה: חצי המרחק מהחוף המזרחי ועם לא פחות פוטנציאל

יריב בכר, הנספח הכלכלי בלונדון, בריטניה
יריב בכר, הנספח הכלכלי בלונדון, בריטניה

 

 

רוב חברות הטכנולוגיה הישראליות נושאות עיניהן לארה"ב. אין זה מפתיע. ארה"ב היא הכלכלה הגדולה בעולם. היא מובילה בחדשנות ופיתוחים טכנולוגיים ופערי התרבות בינה לבין ישראל נתפסים כקטנים לעומת שווקים אחרים כדוגמת סין, אמל"ט וכו'. אבל בטיסה לניו יורק או לסן פרנסיסקו חברות רבות מדלגות על לונדון (אלא אם יש להן עצירת ביניים בהיטרו) ומפספסות שוק שטומן בחובו פוטנציאל רב.

ראשית כמה נתוני מאקרו כלכלה בשביל הקונטקסט. בריטניה היא הכלכלה השביעית בגודלה בעולם והשלישית באירופה. התמ"ג שלה ב-2018 עמד על 2.11 טריליון ליש"ט (2.8 טריליון דולר אמריקאי). קצב הצמיחה שלה עמד בשנה הקודמת על 1.4% ואחוז האבטלה עמד על 4%. היא מדורגת במקום התשיעי בעולם בקלות עשיית העסקים. כל זה, על אף ולמרות תהליך הברקזיט שמלווה אותה כבר 3 שנים.

פתיחות

אבל זה לא רק המספרים. זו הגישה. הסטריאוטיפ הבריטי הוא אומנם של אנשים קרים, עצורים וסגורים, אבל המציאות שונה מהדימוי. בסוף המאה ה-16, תחת שלטונה של אליזבת הראשונה, ניצח הצי האנגלי את הארמדה הספרדית וקבע את העליונות הימית האנגלית שנמשכה עד המאה ה-20. במאות שבאו אחר כך הלכה ונבנתה האימפריה הבריטית, שבשיא כוחה נאמר עליה כי השמש לעולם לא שוקעת בה. ההתרחבות לכל קצוות תבל הפכו את בריטניה, ובירתה לונדון, לאחד ממרכזי הסחר הגדולים בעולם. ככזו, בריטניה בכלל, ולונדון בפרט, לא זרה לעשיית עסקים בינלאומיים. ישנה פתיחות רבה לחברות זרות ולנציגיהם. כל מי שמקיים פגישות בלונדון בוודאי שם לב כי יש אחוז גבוה של בעלי אזרחות זרה בלא מעט עמדות מפתח. די לציין את ראש העיר הנוכחי של לונדון ומזכיר הפנים (Home Office) בממשלה, שניהם בני מהגרים ממוצא מוסלמי. אין זה אומר שאין פער תרבותי וכי חברות הבאות לעשות עסקים בבריטניה לא צריכות להיות מודעות לו. להיפך, חשוב ללמוד ולהבין מהם הקודים התרבותיים הבריטיים וכיצד יש לנהוג בשיח עסקי בממלכה המאוחדת. אבל, היות החברה זרה לא ימנע ממנה לקבל תשומת לב מאנשי עסקים בריטיים.

חדשנות

מעבר לפתיחות לזרים, ישנה גם פתיחות לחדשנות. לצד שרידי החומה הרומית שהקיפה את העיר הרומית לונדיניום, שעמדה היכן שהיום עומד רובע העיר של לונדון (The City of London), נמצאים בעיר מרכזי חדשנות של כמה מהמוסדות הפיננסיים המובילים בעולם. בעוד הלבנים הרומיות הישנות מזכירות לעוברי האורח כי לעיר זו היסטוריה רציפה של יותר מאלפיים שנה ומבט על חיילי משמר המלכה ממחיש את החשיבות שהבריטים משייכים למסורת, בין רחובות לונדון ישנה פעילות חדשנות אינטנסיבית. סוגים חדשים של בנקים הקוראים תיגר על המוסדות הפיננסיים הוותיקים (challenger banks) פועלים בעיר. משאיות משלוחים של חברות קמעונות מקוונת, מהחדשניות בעולם, חוצות את העיר לאורכה ורוחבה, כיאה למדינה בה אחוז הפעילות המקוונת הוא מהגבוהים בעולם.     

אך הפתיחות לחדשנות איננה רק בתעוזה הבריטית לפתח דברים חדשים. ישנה הבנה כי חדשנות יכולה לבוא גם מבחוץ וארגונים רבים מבינים כי ניתן למצוא חדשנות בישראל. בנקים, רשתות קמעונאיות, חברות רכב ועוד מגיעות לישראל למצוא חדשנות. לחלקם נציגים המבצעים סקאוטינג עבורם, לחלקם אקסלרטורים ולאחדים אף מרכזי פיתוח. הטיסות בקו תל-אביב לונדון עמוסות בנוסעים לשני הכיוונים עד כדי כך שחברת התעופה וירג'ין אטלנטיק, המתאפיינת בטיסות יקרות עם שירות מלא, השיקה לאחרונה טיסה ישירה מלונדון לתל-אביב.

השקעות

חדשנות הולכת בד בבד עם השקעות וללונדון אין מה להתבייש גם בתחום הזה. אומנם לרוב כשחושבים על גיוס הון סיכון מכוונים לארה"ב, בעיקר לניו יורק וסן פרנסיסקו, אבל זו תהייה טעות להתעלם מאחת מבירות הפיננסיים העולמיות.

ב-1066 צר וויליאם הכובש(William the Conqueror) , דוכס נורמנדי, על העיר לונדון אך לא הצליח להכניעה. תחת זאת הוא הגיע להסדר עם מנהיגי העיר שאם יסורו למרותו העיר תזכה למעמד מיוחד של עיר מדינה. בעקבות זאת הפך וויליאם למלך אנגליה בה שלט עד מותו ב-1087. המעמד המיוחד לו זכתה העיר לונדון (the City of London), שהיא למעשה רובע בלונדון רבתי של היום, כלל זכויות מיוחדות בנושאי משפט ומיסוי שחלקן השתמרו עד היום, וכך הפכה לאורך המאות למרכז כלכלי עולמי ולמרכזה של אימפריה גלובלית. בין השאר, איפשר וויליאם (הידוע גם בכינוי וויליאם הממזר) לתאגיד של העיר לונדון לא לשלם מיסים לכתר ולקבוע את גובה המיסים שייגבה בעיר. הסדר זה, המתקיים עד ימינו, יחד עם כניסתה של בריטניה לאיחוד האירופאי וההקלות בהעברת כספים בתוך האיחוד כתוצאה מכך, הפכו את לונדון למרכז פיננסי עולמי בו שוכנים המטות של הבנקים וחברות הביטוח הגדולות בעולם.

לצד חברות הביטוח, הבנקים והסוחרים הפועלים בלונדון, קיימת קהילת משקיעים גדולה ופעילה מאוד. לונדון היא המרכז הגדול ביותר של הון סיכון מחוץ לארה"ב. פועלת כאן כ-80 קרנות הון סיכון ופרייבט אקוויטי (private equity) המנהלות מעל ל-33 מיליארד דולר. בנוסף, פועלים בלונדון כ-1,000 משרדי משפחות (family offices) המנהלים כ-700 מיליארד פאונד, אשר חלקו מופנה להון סיכון. קהילת המשקיעים בלונדון כוללת גם נציגים של קרנות של תאגידים בינלאומיים האחראים על הפעילות האירופאית שלהם, כולל ישראל. ישנן גם קרנות ייעודיות המסתכלות בעיקר על חברות ישראליות. ריכוז זה של הון המחפש אפיקי השקעה בסיכון גבוה לא נעלם מחברות וקרנות ישראליות המגייסות כספים והן מגיעות ללונדון בתדירות הולכת וגוברת.

וכמובן שאי אפשר בלי כמה מילים על ברקזיט

ב-23 ביוני 2016 הוכרע במשאל עם כי בריטניה תצא מהאיחוד האירופאי. ב-29 במרץ 2017 הופעל ע"י ממשלת בריטניה סעיף 50 באמנת ליסבון ונקבע כי בריטניה תצא מהאיחוד ב-29 במרץ 2019. נחסוך לקוראים את התהפוכות הרבות במו"מ לקראת היציאה ואת רכבת ההרים הפוליטית עליה רוכבת בריטניה בשלוש השנים האחרונות ונציין רק כי ה-29 במרץ 2019 כמובן עבר ובריטניה עודנה באיחוד. מועד היציאה נדחה ל-31 באוקטובר 2019 לאור העובדה כי הפרלמנט הבריטי דחה את טיוטת ההסכם שהושגה בין ממשלת בריטניה לאיחוד האירופאי וכי למעשה אין כרגע הסכם שיבטיח יציאה מוסדרת של בריטניה מהאיחוד. בהקשר הישראלי, חשוב לציין, כי בפברואר 2019 נחתם הסכם בין ממשלת ישראל לממשלת בריטניה המבטיח כי תנאי הסחר החופשי בין שתי המדינות, המתקיים במסגרת הסכם הסחר החופשי בין ישראל לאיחוד האירופאי, ימשכו גם לאחר יציאת בריטניה מהאיחוד. הדבר  אמור למזער את השפעת הברקזיט על הייצוא הישראלי לבריטניה.

לסיכום 

למרות חוסר הוודאות בעקבות תהליך הברקזיט וההשלכות הכלכליות שלו כבר עכשיו, בריטניה עודנה אחת הכלכלות החזקות בעולם ויש להניח שתישאר כזו גם אם תחווה כמה שנים של ירידה כלכלית בעקבות היציאה מהאיחוד האירופאי. ישנה פתיחות רבה לחדשנות ואימוץ טכנולוגיות בקרב תאגידים בריטיים, שמלווה במודעות גדולה לחדשנות הישראלית. בנוסף, תהליך הברקזיט ואי הוודאות לגבי יחסי המסחר בין בריטניה ואירופה גורם לבריטים להסיט מבט לשווקים אחרים וישראל מקבלת תשומת לב רבה יותר בעקבות כך.

היום, בריטניה היא שותפת הסחר השלישית בגודלה של ישראל אחרי ארה"ב וסין ואין זה מקרי. היא נמצאת בחצי הדרך בין ישראל וארה"ב והשפה המדוברת בה היא, כמובן, אנגלית. כפי שציינו לעיל, בהיותה אחד ממרכזי הסחר הבינלאומיים הגדולים והוותיקים בעולם, קיימת בה הפתיחות לעבודה עם חברות זרות, יש בה רצון לאימוץ חדשנות והיא מציעה הון להשקעה.

בדומה לעבודה בשווקים בינלאומיים אחרים, קיימים פערים בתרבות עשיית העסקים ואופני הצריכה בין ישראל ובריטניה. על כן, נכון יהיה לחברות ישראליות הרוצות לעבוד בשוק הבריטי לבקר בשוק באופן תדיר ואף להעסיק נציגים מקומיים אשר יכולים לגשר על פערים אלה.

הנספחות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה בשגרירות ישראל בלונדון נמצאת כאן על מנת לסייע במאמצי החדירה לשוק הבריטי. ישנם מספר ארגונים המקדמים שת"פ בין ישראל ובריטניה, כמו לשכת המסחר ישראל-בריטניה, ה- UK Israel Tech Hub ו-UK Israel Business, וכמובן, הנספחות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה, המקיימת מספר רב של פעילויות בהן נפגשות חברות ישראליות עם שותפים פוטנציאלים בריטיים, ומטפלת בלמעלה מ-170 פניות של חברות יצואניות בשנה.

אנחנו כאן כדי לומר ליזמים ישראלים לעצור באמצע הדרך בין תל-אביב לניו יורק ולבחון את ההזדמנויות כאן וכדי לסייע לכם לממש אותן.

אנו מזמינים אתכם להשתמש בשירותנו ולפנות אלינו בכל עת: london@israeltrade.gov.il.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print