הכירו את הנספח הכלכלי בהאג הולנד, איתן קופרשטוך – איתן קופרשטוך (64) הוא מוותיקי הסגל במינהל סחר חוץ שבמשרד הכלכלה והתעשייה. הוא בוגר מחזור צוערים ט’ בשנת 1989, כיהן בתפקידי נספח כלכלי בגרמניה וביפן ומילא שורה של תפקידים בכירים במינהל סחר חוץ ובמשרד הכלכלה והתעשייה, בגלגוליו השונים. בין היתר שימש כעוזרו של מנהל מינהל סחר חוץ ואחראי תקציבים במינהל, כמו גם מנהל הפעילות של חברות היצוא בכל הנוגע לתמיכה בחברות ישראליות בשווקים הבינ”ל.
במהלך שנותיו במשרד שימש קופרשטוך, בין השאר, כיועץ בכיר למנכ”לי המשרד, אחראי על המו”מ התקציבי של המשרד וחבר בעשרות ועדות בין-משרדיות כנציג המשרד. כך למשל, הוא ניהל את הוועדה אשר המליצה על שינוי מבנה הרשות לעסקים קטנים בישראל, היה חבר הוועדה הבין-משרדית שהחליטה על מבנה התמיכה בתעשיות הסרטים וההפקות בישראל והקים את התשתית של תוכנית 200×2, אשר שינתה את כל מבנה התמיכה במפעלים קטנים ובינוניים והכפיף אותה לפעילות סחר חוץ במשרד.
בשנים 2015-2018 הוא ייצג את משרד הכלכלה והתעשייה הישראלית במאיץ החלקיקים CERN בג’נבה. כמו כן, בנה את התשתית לטיפול בנושא יצוא מוצרים דו-שימושיים והעביר את הפעילות הכה חשובה ומשמעותית לתעשייה הישראלית, לטיפול מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה. איתן היה גם חבר הוועדה הבין-משרדית אשר המליצה לממשלת ישראל על מתן היתר לייצוא קנאביס רפואי.
הוא יליד ת”א, נשוי, אב לשתי בנות וסב לארבעה נכדים. בהשכלתו הוא מהנדס תעשייה וניהול, בוגר אוניברסיטת תל-אביב. למרות השנים הרבות במשרד ובמינהל, הוא בילה חלק מזמנו במגזר הפרטי כיזם עצמאי בתחום האפנה (עזרים ואביזרים נלווים) ושימש גם כיועץ תעשייה וניהול.
קופרשטוך שירת בין השנים 1992-1997 כמנהל מרכז הסחר הישראלי במינכן והיה אחראי, אחרי איחוד גרמניה, על פתיחת השווקים במזרח גרמניה לשיתוף פעולה עם ישראל. בין השנים 2001-2005 שירת בברלין כציר-יועץ לענייני כלכלה בשגרירות ישראל בגרמניה, הקים וניהל את מרכז הסחר הישראלי בברלין והיה אחראי על בניית התשתית החדשה של הסחר הישראלי בגרמניה.
בין השנים 2009-2014 הוא שירת בשגרירות ישראל בטוקיו כציר כלכלי. איתן היה זה שהביא לשינוי בגישת היפנים בכל הנוגע לסחר עם ישראל ולמעשה חנך מחדש את הגשר בין המגזר העסקי הישראלי והיפני.
כיום הוא משרת כציר הכלכלי של ישראל בהולנד, האחראי גם על סקנדינביה ובפרט על שבדיה ודנמרק.
איתן, נדמה שכלכלת הולנד פחות מוכרת לישראלים. מה תוכל לספר עליה?
“הולנד היא בין הכלכלות החשובות בעולם, לא רק באירופה. היא גשר לסחר עם מדינות רבות באירופה וזו לא מטפורה. נפח הפעילות בנמל המרכזי שלה, רוטרדם, שהוא השישי בגודלו בעולם והגדול באירופה, ממחיש זאת. למעשה, הולנד היא HUB לוגיסטי ענק ומסועף שדרכו עוברות רבות מהסחורות שמגיעות אל אירופה ויוצאות ממנה. שני הנמלים הראשיים למטענים באירופה, נמל התעופה סחיפול והנמל הימי ברוטרדם, שוכנים זה בקרבת זה, מה שמעצים את עוצמתה הלוגיסטית של הולנד.
“בנוסף לכך, הולנד היא צומת חשוב בתעבורת הנהרות באירופה, שגם הם משמשים לשינוע סחורות. אתה יכול להגיע מרוטרדם לנמל קונסטנצה שעל שפת הים השחור ברומניה דרך נהרות כמו הריין והדנובה ולמעשה לחצות את אירופה לרוחבה, או לאורכה עד הים הצפוני. זוהי תעבורה שאמנם פחות מוכרת לנו הישראלים, אבל היא עדיין גורם משמעותי בתחבורה הימית ביבשת והולנד ממלאת תפקיד חשוב במערכת דרכים זו. בכלל, הכלכלה ההולנדית סובבת סביב ניצול היתרון הלוגיסטי. כמעט כל ענף כלכלי במדינה בונה עצמו סביב ייתרון זה. מדובר בענפי השירותים והסחר וכמובן בענפים יצרניים. במובן זה, אפשרויות שיתוף הפעולה של חברות ישראליות עם חברות הולנדיות הוא מגוון מאוד, החל מטכנולוגיות ניהול ואופטימיזציה המשלבות VR ו-AI ועד מערכות אבטחה, ניצול אנרגטי ועוד.
“כמעצמת תחבורה, הולנד צברה מוניטין רב, כולל פיתוח של טכנולוגיות תחבורה ותעבורה וכל הממשקים שנלווים לכך, כולל טכנולוגיות אבטחה וביטחון המולדת. מבחינה זו ומבחינות רבות אחרות, שעוד אעמוד עליהן בהמשך, נוצר כאן כר נרחב לשיתופי פעולה אפשריים של חברות הזנק ישראליות ואחרות עם ההולנדים.
“תחום נוסף שבו יש להולנדים יתרון יחסי הוא תחום האנרגיה. יש כאן מצבור של חברות שפיתחו ציוד וטכנולוגיות לחיפושי נפט וגז וגם כאן נוצר כר רחב לשיתופי פעולה בין חברות ישראליות להולנדיות, בפרט על רקע הפיכתה של ישראל למעצמת גז טבעי. אפשרויות שיתוף הפעולה עם חברות ישראליות יכול להיות גבוה יותר בתחומים כמו יעילות אנרגטית, איסוף אנרגיה ושימור אנרגיה, שכן מדובר בתחומים בהם ההולנדים מעודדים שיתוף פעולה.
“תחום נוסף שבוודאי מעניין חברות ויזמים מישראל הוא תחום החקלאות. אחרי ארה”ב, הולנד היא המדינה השנייה בעולם בייצוא מוצרי חקלאות טרייה ומעובדת, כולל מיכון, טכנולוגיות, כימיקלים וכדומה. זהו ענף מאוד מפותח בכלכלה ההולנדית עם מרחב רב לשיתופי פעולה, השקעות, יבוא וייצוא. בשנים האחרונות הולנד מקדמת מעבר ל’כלכלה מעגלית’ בדגש על מיחזור ופיתוח מוצרים שהם ידידותיים לסביבה עם חתימה אנרגטית נמוכה. הממשלה מעודדת ומסבסדת אימוץ טכנולוגיות חקלאיות ששמות דגש על סביבה וקיימות, ויש כאן פוטנציאל אדיר לשיתוף פעולה ישראלי-הולנדי. חברות ישראליות המפתחות טכנולוגיות מתקדמות ובנות-קיימא יוכלו למצוא כר נרחב לפעילות. “זה המקום לציין, כי אירוע GreenTech Amsterdam 2020, שיערך ביוני 2020 באמסטרדם, יוכל להוות פלטפורמה מעניינת לשיתוף פעולה. אגב, גם הסקטור האקדמי החקלאי – בראשות אוניברסיטת וכנינגן בהולנד, המוסד האקדמי מספר אחת בעולם בכל הנוגע לחקלאות ומזון – פתוח לשיתוף פעולה עם ישראל. מוסדות מחקר מקבילים בישראל יוכלו למצוא אפשרויות לשיתוף פעולה מחקרי ואקדמי.
“זה מתקשר גם לענפים אחרים כמו תעופה. להולנד יש נמלי תעופה גדולים – אני מזכיר שנמל סחיפול שליד אמסטרדם הוא נמל התעופה הרביעי בגודלו באירופה – והשלטונות כאן עושים מאמץ לאמץ כל טכנולוגיה שתביא להפחתת פליטת הפחמן בשדות התעופה של המדינה. יש לא מעט חברות ישראליות בתחום זה וגם כאן מרחב ההזדמנויות הוא רב. כפועל יוצא של המעבר ל’כלכלה מעגלית’ הולנד עושה מאמץ להקטין את כמויות האשפה לאדם, תוך הגדלת האפקטיביות בשימוש בחומרים והקטנת השימוש בחומרים שאינם ניתנים למיחזור, וכמובן הקטנת פליטת גזי חממה. ממשלת הולנד מקצה משאבים רבים למימון המעבר לכלכלה מעגלית והמימון נגיש ליזמים, למפעלים ועסקים אשר חייבים לעבור לכלכלה מעגלית ולכל גורם אחר אשר יבצע פעילות בתחום.
“כמעט ואין תחום בחיי היום-יום אשר לא יושפע מהמעבר לכלכלה מעגלית – מזון, ביגוד, תחבורה, רפואה, מגורים, תרבות הפנאי וכדומה. זה בדיוק המקום שבו יכולות חברות ישראליות, המפתחות מזה שנים טכנולוגיות אשר קשורות לכלכלה מעגלית, להיכנס לתמונה. מדובר על חברות המפתחות טכנולוגיות הפרדה של חומרים משומשים, טכנולוגיות לייצור חומרים ומוצרים ברי-קיימא, שימוש חוזר במים, מזון ממקורות ברי-קיימא, חקלאות מדייקת ועוד”.
מה לגבי תעשיות הכימיקלים?
“התעשייה הכימית היא מהסקטורים המובילים בכלכלה ההולנדית. ההיקף העסקי של התעשייה נע בסביבות 80 מיליארד דולר בשנה, רובו מוטה ייצוא. הולנד היא ספק מוביל של כימיקלים ומוצרים שהם נגזרות של כימיקלים. בעיקר באירופה, אך גם מעבר לאירופה. בהקשר זה, הולנד מנצלת היטב את מערכות הלוגיסטיקה המתקדמות שלה. חברות ישראליות בתחומי החומרים המרוכבים והמתקדמים (פולימרים, חומרים לתעשיות הרכב והתחבורה ומוצרים בני-קיימא אחרים), ביוכימיה, ניצול מקורות וכדומה, יכולות לשתף פעולה עם חברות בהולנד ולנצל את רשת שיתופי הפעולה אשר המדינה מעודדת כחלק מהכלכלה המעגלית”.
מה לגבי ההיי-טק שמעניין מאוד את הישראלים?
“להולנד יש תשתיות IT מהטובות בעולם. גם בתחום זה קיים מרחב של שיתופי פעולה אפשריים והזדמנויות מסחריות. תעשיית החדשנות ההולנדית היא מהמובילות בעולם והפתיחות בנושא והנכונות המיוחדת לשיתוף פעולה עם מגזר ההיי-טק הישראלי, מהוות כר נרחב לשיתוף פעולה בין חברות ישראליות ואחרות בהולנד, בנושאים כמו רובוטיקה, ICT, סייבר, אבטחה ובטיחות, מערכות תחבורה מתקדמות, ניהול מים, טכנולוגיית ננו וטכנולוגיות ייצור מתקדמות.
“אני מזכיר גם שפועלות כאן חברות תקשורת ענקיות כמו וודאפון. בנוסף, יש כאן פעילות ענפה בתחומי המדיה וההפקות. להולנד גם מוניטין בכל הקשור לטכנולוגיות שידור. כל זה בוודאי מעניין חברות ישראליות.
“תחום נוסף שראוי לתת עליו את הדעת הוא כל נושא האבטחה והביטחון, שבו יש לישראל יתרון יחסי מובהק. הולנד מאוד רגישה לנושאי אבטחה של מערכות אחסון לוגיסטיות ומערכות תחבורה על גווניה – ים, יבשה, אוויר. הנספחות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה בהולנד מתכוונת כחלק מהפעילות המתוכננת לשנה הקרובה לארגן יום מפגשים בין חברות ישראליות המציגות טכנולוגיות בטיחות ואבטחה לבין גורמים הולנדיים ואירופאים, אשר אמונים על נושאי בטיחות ואבטחה של מערכות תעבורה ולוגיסטיקה. גורמים מקומיים בהולנד מציינים את הנחיצות בטכנולוגיות כטב”מ, טכנולוגיות להגנה מרחבית, טכנולוגיות לאבטחת נמלי ים ואוויר וכל נושא טכנולוגי אחר אשר יכול לתרום לבטיחות תעבורה ומערכות הלוגיסטיקה שבהם נתברכה הולנד. בהקשר זה צויין גם קוד ISPS. הקוד המאומץ על-ידי כל המדינות העוסקות בסחר בינ”ל הוא כר נרחב עבור חברות ישראליות המספקות טכנולוגיות בתחומי הלוגיסטיקה השונים. הצורך בהגנה של מערכות רגישות כגון מערכות אחסון דלקים וח”מס אחרים ברור מאליו.
“במילים אחרות, הברכה הלוגיסטית שנפלה על הולנד, גורמת לה גם כאב ראש גדול. לכן, נושאי איכות סביבה, כמו חוות האחסון של כימיקלים ודלקים ליד רוטרדם, העומס התחבורתי בכבישים ולאורך מסילות הברזל ומעל לכל נושא הבטיחות והאבטחה, חשובים לה מאוד ונוצר כאן פתח לשיתופי פעולה עם ישראל”.
דיברת על הולנד כגשר. אני מבין שהיא יכולה לשמש גם כגשר למדינות מתפתחות.
“אכן. הולנד משקיעה רבות בסיוע למדינות מתפתחות באסיה ובאפריקה. להולנד גם קשרים מיוחדים עם מדינות מסויימות בגלל עברה הקולוניאלי ובגלל היותה מעצמה ימית. זה יוצר פתח מעניין לשיתופי פעולה עם הולנד בחדירה למדינות שלישיות”.
לסיכום הכלכלה ההולנדית, מה ניתן לומר על פוטנציאל הסחר עימה?
“הולנד היא המדינה החמישית בגודלה מבחינת היקף הסחר הבינ”ל והתשיעית בהיקף היבוא. מדובר בכלכלת שוק חופשי ובמדינה שנהנית מיציבות יחסית מבחינה פוליטית וחתומה על שורה ארוכה של הסכמי סחר. מדד קלות עשיית העסקים בהולנד הוא גבוה. לאורך מאות שנים חברות בינ”ל לא מעטות הוקמו בהולנד על-ידי יזמים הולנדים ועל-ידי מהגרים. מדובר בחברות כמו פיליפס, KLM, הייניקן, יוניליוור, TomTom, חברות סחר, ספנות ומספנות ורבות אחרות. חברות בינ”ל רבות גם קבעו את המטה שלהן בהולנד, הודות לאווירת העשייה והבינ”ל של הולנד, כמו גם היציבות הכלכלית.
“גם היותה של הולנד המוקד הלוגיסטי של אירופה, גורמת למשיכה של חברות זרות לממלכה. אם מוסיפים לכך את השפה האנגלית, השגורה בפי כל תושבי הולנד, והעובדה שהגרמנית גם היא שגורה בפי רבים, אפשר להבין מדוע הולנד הופכת אטרקטיבית יותר ויותר לחברות זרות. הולנד מתבלטת כיום גם על רקע עזיבתה של בריטניה את האיחוד האירופי והופכת גם למרכז עסקי מרכזי ביבשת ולא רק לוגיסטי.
“כל זה בא לומר שפוטנציאל הסחר הישיר בין שתי המדינות אינו מנוצל דיו. על המגזר העסקי הישראלי לראות את הולנד כשותף סחר ברמה הבינ”ל. כמו כן, אסור להתעלם מכך שלמרות שהולנד אינה מדינה גדולה, שיעורי הצריכה ורמת החיים בה גבוהים, מה גם שההולנדים אוהדים את ישראל באופן כללי ופתוחים למוצרים וטכנולוגיות ישראליות. חברות ישראליות חייבות לראות את הולנד לא רק כשער לאירופה, אלא כשער לכל העולם ולנצל את היתרון ההולנדי בסחר בינ”ל, כולל עם מדינות עימן לישראל אין יחסים דיפלומטיים.
בתפקידך אתה ממונה גם על מדינות סקנדינביה, בעיקר שבדיה ודנמרק. מה לגבי פוטנציאל שיתוף הפעולה עימן?
“בשבדיה נושבות רוחות ידידותיות לישראל והמגזר העסקי מחפש את הקשרים עם המגזר העסקי בישראל. לראייה, ביקורים של חברות גדולות, פתיחת מרכז חדשנות על ידי וולוו בישראל ופעילות של הזרוע הטכנולוגית של איקיאה המחפשת חדשנות ישראלית. כמובן, זה הרבה יותר מכך”
“שבדיה כיום היא מעניינת במיוחד ויש בה הזדמנויות גדולות. למשל בתחום המזון. הם מאוד נפתחים לתחום הפודטק וגם בשבדיה צועדים במרץ לעבר ‘כלכלה מעגלית’ והפיכת התעשייה לתעשייה ידידותית לסביבה עם טביעת אצבע פחמנית מינימלית. זה יוצר הזדמנויות רבות לשיתופי פעולה עם חברות ישראליות המתמחות בטכנולוגיות סביבתיות.
“בהקשר זה כדאי לדעת שממשלת שבדיה מסייעת לחברות שבדיות וזרות לפתח טכנולוגיות חדשות בענף המזון. שבדיה לקחה על עצמה את המשימה לקדם את יעדי האו”ם בתחום הקיימות (ה-SDG’s), כאשר שישה מתוך אותם 17 יעדים נוגעים לשרשרת המזון. יעד חשוב במיוחד הוא צמצום הבזבוז הקשור בשרשרת המזון. כיום, אפקטיביות שרשרת הייצור של ענף המזון היא מתחת ל-70%. כלומר, כשליש מהמזון המיוצר בעולם אובד. מדובר בבזבוז משאבי מים ואנרגיה ופגיעה באיכות הסביבה.
“בתחילת הרבעון השני של 2020 נקיים אירועי חשיפה ושיתוף פעולה בדרום שבדיה, בעיר מאלמו, שנמצאת במרחק 20 דקות נסיעה מקופנהגן וקושרת את אירופה עם סקנדינביה, ובעיר ארחוס בדנמרק (מקום מושבה של חברת המזון ARLA). האירועים נועדו לחשוף חברות ישראליות, שבדיות, דניות ואחרות אחת לשנייה ולפתוח צוהר לשיתופי פעולה מסחריים. הוא יתקיים יחד עם ארגונים כלכליים ואקדמיים בשבדיה, עם ארגונים דומים וארגוני חברות המזון בדנמרק ואני קורא לחברות ישראליות הקשורות לשרשרת אספקת המזון, החל מחדשנות בחקלאות, מקורות מים, גידול בעלי חיים, טכנולוגיות למניעת בזבוז מזון ואמצעי ייצור ועד פיתוח מקורות מזון חדשניים ונקיים, להירשם לאירועים”.
מה לגבי פינלנד?
“אחרי שבדיה תבוא גם פינלנד. גם הם פתוחים מאוד לשיתופי פעולה עם ישראל ומגלים תיאבון רב בתחום זה. אנחנו בתהליך של בניית תשתית גם במדינה זו. כך למשל, בשנתיים האחרונות השתתפה ישראל באירוע SLUSH Helsinki אשר מושך יזמים ומשקיעים ומפגיש ביניהם. האירוע הוא חלון הזדמנויות לכלל צפון אירופה. בשנים 2018, 2019 השתתפו כ 30 יזמים מישראל באירוע ונפגשו עם עשרות חברות גדולות אשר מחפשות חדשנות ועם משקיעים המחפשים הזדמנויות. ההשתתפות באירוע הנ”ל היא אבן בוחן להקמת התשתית בפינלנד ומטבע הדברים נשים דגש על חדשנות בכל הנוגע ליחסים עם פינלנד. בהקשר זה, אני רוצה לציין שכל אירוע עסקי שלנו בשבדיה או דנמרק, כולל גם פעילות בפינלנד”.
