נטע בר-אל, הנספחת הכלכלית באיחוד האירופי, בריסל

 

שלום, שמי נטע בר-אל ואני מכהנת מזה שנה כנספחת כלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה באיחוד האירופי בבריסל. זוהי שליחותי השנייה כנספחת, כאשר בפעם הקודמת שירתתי בבוגוטה, קולומביה. הצטרפתי למשרד הכלכלה והתעשייה בשנת 2008 לאחר סיום קורס צוערים וביצעתי מגוון תפקידים לפני השליחות הראשונה ובין שתי השליחויות במינהל סחר חוץ.

כמו כל הנספחויות של משרד הכלכלה והתעשייה בעולם, כך גם הנספחות הכלכלית בבריסל אמונה על קידום האינטרסים של התעשייה הישראלית למול השוק המקומי, ובמקרה שלנו, מול האיחוד האירופי. עם זאת, בעוד שמרבית הנספחויות הכלכליות מסייעות באיתור קשרים, לקוחות או מפיצים, לנספחות הכלכלית בבריסל תפקיד שונה: אנו בבריסל מתמקדים בעבודה מול פעולות חקיקה של האיחוד האירופי הרלוונטיות לתעשייה הישראלית, ובפרט בזיהוי ובטיפול בחסמי סחר פוטנציאליים, שעלולים להשפיע על חברות ישראליות אשר מייצאות למדינות האיחוד.

דוגמאות לחסמי סחר פוטנציאליים ניתן למצוא ברגולציות אשר דורשות מהחברות המייצאות לאיחוד רישום של המוצרים בצורה מסוימת, אינן מאפשרות שימוש בחומרים כלשהם, או מגדירות חובות ספציפיות של פרסום על גבי האריזה. למידע זה משמעות רבה לחברות המייצאות, אך האיחוד האירופי מפרסם אותו בצורה שלרוב מקשה על איתורו בצורה נוחה. כך, אם המידע לא מגיע אל הגורמים הנכונים, עלולים להיווצר חסרי סחר לא-מכסיים, אשר יכולים למנוע מחברות לייצא את מוצריהן לאיחוד – וזה בדיוק הדבר שאותו אנו רוצים למנוע. אם כן, במקרים אלו תפקידנו הוא להנגיש את המידע לתעשיין הישראלי ולסייע בהבנת התהליכים שיש לבצע.

העבודה בנושאים אלו מצריכה מעקב יומיומי אחר פרסומים, שיחות עם גורמי מפתח במוסדות האיחוד, פגישות עם מדינות שאינן חברות באיחוד ("מדינות שלישיות") בשגרירויותיהן השונות בבריסל, והשתתפות באירועים עם גורמי תעשייה וארגונים מכל העולם.

כמו כן, הנספחות הכלכלית מאתרת הצעות רגולציה כשהן עוד בשלב הטיוטות ובוחנת את ההשפעה הפוטנציאלית שלהן על הייצוא הישראלי. אם בכוחה של הצעת רגולציה להגביל את הייצוא מישראל, אנו פועלים להשפיע על נוסח ההצעה ו-"לרכך" את התהליך שיש לבצע. עבודה זו נעשית ישירות מול מוסדות האיחוד, ובהם משרדי הנציבות השונים, ועדות הפרלמנט האירופי וסוכנויות רשמיות של האיחוד. עבודת שדלנות (לובינג) זו היא חיונית ביותר ומכאן החשיבות של הקשרים שאנו מפתחים עם אנשי הנציבות. אנו נעזרים רבות גם בסיוע של נציגי מדינות שלישיות, ולפעמים יוצרים "קואליציות" איתם במטרה לפנות לאיחוד באופן עוצמתי יותר.

מכיוון שהאיחוד האירופי מחליט על רגולציות בכל תחום כמעט, אין תמיד באפשרותנו לכסות את כל הסקטורים הקיימים בתעשייה. על-כן, אנו בוחרים להתמקד בסקטורים שבהן התעשייה הישראלית היא חזקה ובהם קיים ייצוא למדינות האיחוד. לעיתים אנו בוחנים גם סקטורים שבהם קיים ייצוא ישראלי לעולם אך לא למדינות האיחוד, ומנסים לאתר את הסיבות לכך, זאת כדי לראות אם הדבר נובע מהגבלות רגולטוריות. במקרים אלו אנו מנסים לבחון כיצד ניתן לסייע לאותן חברות להתחיל לייצא באמצעות התגברות על המכשול הרגולטורי שהן עומדות בפניו.

כדוגמאות לנושאים שבהם אנו מטפלים בצורה הנ"ל ניתן למנות את סקטור הכימיקלים וחומרי ההדברה, פרמצבטיקה, ציוד רפואי, קוסמטיקה, שירותים עסקיים, תוצרת חקלאית טרייה, מזון מעובד, מכונות ומיכון חשמלי ועוד.

הטיפול הנ"ל מתבצע גם בוועדות לנושאי סחר ושירותים מול האיחוד האירופי, אשר מינהל סחר חוץ  במשרד הכלכלה והתעשייה מקיים כל שנה. בוועדות אלו דנים בכל חסמי הסחר הקיימים מול האיחוד, במו"מ להסכמי סחר חופשי שמנהלים (בנפרד) ישראל והאיחוד מול מדינות שונות, בהרחבה של הסכמים קיימים בין ישראל לאיחוד, בנושאים הקשורים למדיניות הסחר של האיחוד וישראל, ובדיון בפתרונות שונים לבעיות שוטפות. אנו משתתפים גם בקבוצות עבודה שונות שהאיחוד מקיים, כמו למשל עם מדינות ה-Euromed (כל מדינות המזרח-התיכון והבלקן יחד עם האיחוד האירופי), בהן מתקיימים חילופי מידע ושת"פ בתחומי עסקים קטנים ובינוניים (SMEs), מו"פ, סחר, תקינה ואף מו"מ מתקדם לעדכון אמנת הצבירה בכללי מקור בסחר בין כל המדינות הנ"ל.

פן משמעותי נוסף של עבודת הנספחות הכלכלית בבריסל נוגע לקידום השתתפות ישראל בתוכניות המו"פ האירופיות. במסגרת זו, הנספחות בבריסל פועלת בתחום מימון המחקר ברמת האיחוד האירופי ומובילה את ההשתתפות הישראלית בתוכנית הנוכחית  Horizon 2020. זוהי תוכנית מימון המחקר הגדולה באירופה ואלפי חוקרים ישראליים בתעשייה ובאקדמיה זכו במענקיה. נציגי הנספחות משתתפים בדיונים של הוועדות השונות אשר דנות בפרויקטים, מסייעים לחברות ישראליות בהגשות למענקים ומקיימים דיונים עם גורמי ממשל שונים ומדינות נוספות כדי לבחון דרכי שיתוף פעולה מיטביות.

בימים אלו מסיים האיחוד האירופי את עבודתו הפנימית על נוסח התוכנית הבאה, Horizon Europe. יחד עם ISERD, הגוף הממונה בישראל על השתתפות ישראל בתוכניות המו"פ האירופיות, הנספחות הכלכלית בבריסל מנתחת כל העת את הטיוטות השונות של כללי ההשתתפות של מדינות שלישיות בתוכנית. אנו מקיימים פגישות עם גורמים רבים בנציבות המחקר של האיחוד האירופי, אשר אמונה על ניסוח הכללים הרלוונטיים להשתתפות אפשרית של ישראל בתוכנית זו. כמו כן, אנו מקיימים פגישות "לובינג" עם גורמים בפרלמנט האירופי, אשר להם השפעה על אישור התוכנית וכלליה. גם כאן, אנו נפגשים ומתייעצים עם נציגי מדינות שלישיות כדי לבחון את הנושאים בהם ניתן "לשלב כוחות" ולנסות לאתר מידע חדש על המו"מ המתקיים בין הנציבות לפרלמנט. עם אישור התוכנית (ככל הנראה בתחילת או אמצע 2020), יחל מו"מ על השתתפות מדינות שלישיות שאינן חברות באיחוד האירופי כמדינות אסוציאציה לתוכנית. הנספחות הכלכלית בבריסל תשתתף בצוות המו"מ אשר יובל ע"י רשות החדשנות הישראלית ו-ISERD ותסייע ככל הנדרש.  

השתתפות ישראל כמדינת אסוציאציה בתוכניות אלו מאפשרת לחוקרים ולחברות מישראל לקבל מימון לפרויקטי מחקר וקשרים עם גורמים אירופיים משמעותיים בתחומם. השתתפות התעשייה והאקדמיה הישראלית חשובות גם לגופים רבים בתוך אירופה, אשר רואים בישראל קטר שמוביל את החדשנות העולמית בתחום המחקר והפיתוח.

 

יחסי הסחר בין ישראל לאיחוד האירופי

קשרי הסחר והכלכלה בין ישראל לאיחוד האירופי מבוססים על הסכם ההתאגדות (אסוציאציה) שנחתם ב-1995 ונכנס לתוקפו, לאחר הליכי אשרור ממושכים, במאי 2000. ההסכם הוא במהותו הסכם לאזור סחר חופשי אשר הורחב באמצעות סעיפים המאפשרים משא ומתן נוסף בשירותים, חקלאות ועוד, וסעיפי שיתוף פעולה בתחומים שונים כגון מו”פ, תקינה, תיירות, וסעיף שמירה על זכויות אדם.

האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל. בשנת 2018 כ-29% מהיצוא מישראל היה לאיחוד האירופי וכ-43% מהיבוא לישראל היה ממדינות האיחוד האירופי. בשנים האחרונות חל גידול מתמיד בהיקף הסחר בין מדינות האיחוד האירופי לישראל ובשנת 2018 עמד היקף הסחר על כ-50.8 מיליארד דולר[1].

[1] הלמ"ס

מקור: משרד הלמ"ס

היבוא מהאיחוד האירופי לישראל (כולל יהלומים) עמד בשנת 2018 על כ-33.2 מיליארד דולר, ונמצא בעליה מתמדת ועקבית מאז 2015. היצוא מישראל לאיחוד האירופי הסתכם בכ-17.6 מיליארד דולר ב-2018, ירידה קטנה לעומת השנה הקודמת, שמגיעה לאחר מגמת גידול מאז 2015.

סקטורים עיקריים [1]

בשנת 2018 הסחורות המובילות ביצוא מישראל לאיחוד האירופי היו מוצרי תעשיות כימיות (כ-37% מסך הסחורות המיוצאות), מכונות וציוד חשמלי (כ-18%) ופנינים ואבנים יקרות (כ-13%) בעוד שהסחורות המובילות ביבוא סחורות מהאיחוד האירופי לישראל היו מכונות וציוד חשמלי (24%), כלי רכב וציוד הקשור להובלה (14%) ומוצרי תעשיות כימיות (14%).

[1] הלמ"ס

המדינות המובילות בתוך האיחוד האירופי בסחר עם ישראל הן הממלכה המאוחדת (27% מהיצוא לאיחוד האירופי ו-21% מהיבוא מהאיחוד האירופי), הולנד ( 15% מהיצוא ו-11% מהיבוא) וגרמניה (12% מהיצוא ו-18% מהיבוא)[1].

[1] הלמ"ס

על פי נתוני הלמ"ס שירותים עסקיים כוללים: שירותי תכנה ומחשוב, מחקר ופיתוח, שירותי תקשורת, שירותי הנדסה וטכנאים, פרסום, תמלוגים, בינוי, מסחר ועוד. שירותים עסקיים אינם כוללים: שירותי תיירות, הובלה, ביטוח וממשלה.

ב-2017 כ-37% מההשקעות הזרות בישראל הגיעו ממדינות באירופה.[1] לכ-60 חברות אירופיות יש מרכזי מחקר ופיתוח בארץ (כ-20% מכלל החברות הבינלאומיות עם מרכזים בישראל). לשם השוואה, בשנת 2005 רק לכ-20 חברות אירופיות היו מרכזים כאלו בארץ[2].

[1] כולל גם מדינות שאינן בא"א.

[2] הלמ"ס.

אנו נשמח מאוד לסייע לחברות ישראליות אשר זקוקות לסיוע בנושאים הנ"ל.

ניתן לפנות אלינו באמצעות המייל brussels@israeltrade.gov.il .

צוות הנספחות הכלכלית באיחוד האירופי, בריסל
צוות הנספחות הכלכלית באיחוד האירופי, בריסל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *