זרקור על הנספחות הכלכלית בבוגוטה, קולומביה

ארז זיונץ, קולומביה
ארז זיונץ, הנספח הכלכלי בבוגוטה, קולומביה

הכירו את ארז, הנספח הכלכלי-מסחרי של ישראל בבוגוטה, קולומביה. ארז הינו בוגר קורס נספחים מסחריים של משרד הכלכלה. בתפקידיו הקודמים במשרד עבד במחלקת הודו-סין ובמחלקת מדיניות סחר במינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה. לפני שהצטרף למשרד שימש ארז כקצין קישור לפרלמנט האירופי בשגרירות ישראל לאיחוד האירופי בבריסל, בלגיה. בעברו, שימש ארז בין היתר כעוזר פרלמנטרי וכחבר צוות הגנה משפטי בבית הדין הבינלאומי לפשעי המלחמה ביוגוסלביה בהאג, הולנד. ארז בעל תואר ראשון במדעי החברה ותואר שני במשפט בינלאומי מאוניברסיטת אוטרכט בהולנד.

אני נוהג לומר לאנשי עסקים ישראלים שקולומביה היא סוד ששמור לאמיצים, אם אתה אמיץ מספיק להגיע לכאן אתה מבין את הפוטנציאל העצום של המדינה לחברות ישראליות, ומיד מבין את אלו שכבר כאן.

כישראלים, מי כמונו יודע שמוניטין של מדינה בתקשורת העולמית יכול להיות שונה מהמציאות היום- יומית. בעוד העולם מקשר את קולומביה בעיקר עם סדרת הטלוויזיה NARCOS, מבט קצת יותר מעמיק מגלה מדינה עם נתוני פתיחה מאוד מעניינים; קולומביה היא הכלכלה הרביעית בגודלה באמריקה הלטינית, עם אוכלוסייה של כ-50 מיליון תושבים, שטח מדינה השקול לשטחם המשותף של גרמניה וצרפת יחד וכמות מחצבי טבע מעוררי קנאה. המדינה נהנית בשני העשורים האחרונים מיציבות שלטונית המאפשרת מדיניות פיסקאלית סדורה, נתוני צמיחה מרשימים, חתימה על כמות מרשימה של הסכמי סחר חופשי עם מדינות מובילות והסכם שלום אחד, וכיום מצטיירת כנקודת אור כלכלית באמריקה הלטינית ומושכת עניין רב.

החתימה על הסכם השלום ב-2016 עם ארגון הגרילה FARC, אשר הביא לסיומו מאבק מזויין של כ-50 שנה, הינה ההתפתחות המשמעותית ביותר בשנים האחרונות בקולומביה. ההסכם הביא לשחרור של שטחים השווים בגודלם לשטחה של אוסטריה ושיפור משמעותי במצב הביטחוני של המדינה. המשמעות הכלכלית של המהלך הייתה ועדיין ניכרת; ראשית, המדינה התחייבה להשוות את תנאי הבריאות, תקשורת, ביטחון וחקלאות בשטחים ששוחררו ופרוייקטי פיתוח גדולים כבר יצאו לדרך. החתימה על ההסכם נתנה גם את האות לכניסה מאסיבית של השקעות פרטיות, השקעה ממשלתית והשקעות זרות אל תוך המדינה במגוון סקטורים. הצטרפותה של קולומביה למועדון מדינות ה-OECD נתן גושפנקא נוספת לגבי מצבה של המדינה והציפייה הבינלאומית להמשך התקדמותה הכלכלית.

מהזווית הישראלית, קולומביה מעניינת אף יותר; המוניטין הישראלי בקולומביה הוא בין הטובים שיש לנו בעולם. ישראל היא שם נרדף לטכנולוגיה מתקדמת, הצלחה כלכלית ופתרונות יצירתיים. קולומביה הינה המדינה הידידותית ביותר לישראל בדרום אמריקה ובעלת קשרי ידידות ארוכי שנים אשר התבססו בתחילתם על השת"פ הביטחוני והחקלאי בין המדינות. כיום, עצם העובדה שמוצר מוצג בקולומביה כ"ישראלי", מייצר עניין כפול מצד המקומיים.

אז כן, אם אתה מייצג חברה ישראלית שמעוניינת לייצא ליעד שונה ומעניין – קולומביה היא אחת התחנות הראשונות לשקול.

הצרכים של קולומביה הם רבים וחוצי סקטורים ועל כן מגוון ההזדמנויות לחברות הישראליות רחב מאוד. חשוב לציין כי קצת בדומה לישראל, קולומביה "נושמת וחיה" את ארה"ב, ולכן מה שטוב לארה"ב – הם רוצים גם. לכן, הצרכים גם מקבלים רוח גבית משמעותית מהרצון להתקרבות בתנאי המחייה לאלו שבארה"ב. באופן כללי, יש להבדיל בין הצרכים של הערים הגדולות של קולומביה; בוגוטה, מדאיין, קאלי, קרטחנה, ברנקייה והמטרופולינים שלהם, להן צרכים של מדינת עולם ראשון-שני, לאלו של שאר קולומביה, מה שמוגדר כאן כ"קולומביה האחרת", צרכים של מדינת עולם שלישי לכל דבר ועניין. ארחיב מעט על מספר סקטורים לדוגמא:

חקלאות

בסופו של דבר, קולומביה הינה בראש ובראשונה מדינה חקלאית. המדינה בורכה בכמויות מים וקרקע פורייה אדירות וכן בכל סוגי האקלים (בקולומביה עונה אחת והטמפ' משתנה בהתאם לגובה מעל פני הים) המאפשרים לה לא רק לגדל כמעט את רוב סוגי הירקות והפירות המוכרים, אלא גם לייצר יותר מעונת קטיף אחת בשנה. אבל, קולומביה רחוקה מאוד ממיצוי הפוטנציאל שלה. בעוד היא ממוקמת גבוה ביצוא החקלאי העולמי בפרחים (מס'2 בעולם), קפה (מס' 3), בננות (מס' 8), קולומביה היום עדיין לא מייצרת מספיק מזון להאכיל את תושביה ומסתמכת על ייבוא מזון. מחקר של ה-FAO (רשות המזון של האו"ם) זיהה את קולומביה כאחת מחמש מדינות בעולם שאם יממשו את הפוטנציאל החקלאי שלהם, העולם ימנע ממשבר המזון הצפוי ב-2030.

הצורך המרכזי בסקטור הזה הוא העלאת היעילות ויכולות הגידול והייצור. רוב החקלאות הקולומביאנית הינה מסורתית ודלת טכנולוגיה ומאופיינת בשימוש יתר בדשנים ומים כמו גם העדר ידע אגרונומי מתקדם. תופעת "אל ניניו" אשר הביאה לירידה בכמויות הגשם בקולומביה הפתיעה מאוד את המקומיים ופגעה קשות בענף החקלאות במדינה, והצורך בהשקיה חסכנית ומתקדמת הפך ליעד לאומי. אך השקיה הינה רק מרכיב אחד מהצרכים; העדר מרכיבים חיוניים לענף יעיל ומניב כמו השבחת זנים, ניטור חכם, גידול בחממות ואריזה חכמה, הופכים את הפתרונות הישראלים למעניינים ורלוונטיים מאוד.

הסכם עם הרשות לפיתוח הכפר (ADR) שהובילה הנספחות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה בבוגוטה, אשר יביא לפטור לחברות ישראליות ממכרזים של הרשות לפרויקטים חקלאים גדולים, ניהול והובלת הביתן הלאומי בתערוכת AGROFUTURO (בשנה שעברה השתתפו 16 חברות ישראליות) והבאת משלחות בכירים מהענף בארץ, הם רק חלק ממה שהנספחות הכלכלית עושה על מנת לסייע לחברות הישראליות להיכנס לסקטור זה.

HLS

סוגיית הקוקאין, והקרטלים המייצרים ומשווקים אותו בעולם, ממשיכים להוות את האתגר המרכזי בתחום ה-HLS בקולומביה. ההערכה הרווחת היא שקולומביה מספקת 70% מהצריכה העולמית של הסם. הכסף הרב בתחום זה גרם לארגוני הגרילה במדינה כמו גם המיליציות החמושות שהתאגדו נגדם להשתלב בתעשיית הסם והברחתו מחוץ לקולומביה. הדבר מאפשר מימון ישיר לפעילותם ומקור רווח גדול אשר גם מאפשר להם לרכוש אמצעים מתקדמים שהם משתמשים כנגד כוחות הביטחון. ההתמודדות עם קרטלי הסמים והארגונים החמושים האחרים המעורבים הופך את הסקטור הזה למרובה צרכים לפתרונות יצירתיים ומתקדמים על מנת להתמודד עם ארגונים אלו.

התחום החם השני בקולומביה הוא תחום העיר הבטוחה. למרות השיפור העצום במצב הביטחון בערים הגדולות בקולומביה, יש עוד הרבה לשפר. ב-1 לינואר 2020 יכנסו לתפקידם כל ראשי הערים החדשים אשר נבחרו לפני חודשיים. 95% חרטו על דגלם שיפור מצב הביטחון בערים באמצעים טכנולוגים. לרבים מהם כבר יצרה הנספחות קשר על מנת להציג את הפתרונות הישראלים.

מים

למרות שבקולומביה כמות המים היא אדירה, קולומביה נמצאת במשבר מים. 30% ממקורות המים הטבעיים של המדינה אינם ראויים לשתייה כתוצאה מזיהום וממוצא הדלף הארצי ממערכות המים עומד על כמעט 60%. ב-2016 העיר קאלי, השנייה בגודלה במדינה, נאלצה לסגור את אספקת המים העירונית בגלל מחסור חמור במים כתוצאה מתופעת אל ניניו. בקולומביה כיום יש חוק שכל עיר ועיירה מחויבת בהתקנת מתקן טיפול בשפכים ראשוני. כיום רק ל-10% מ-1000 הערים והעיירות המחויבות לחוק, יש מתקן כזה. לכן, מדובר בהזדמנות גדולה לחברות הישראליות בתחום זה.

וזו רק טעימה להזדמנויות שיש לקולומביה להציע לחברות הישראליות.

ומספר מילים אישיות לסיום:

ב-4 השנים האחרונות כנספח הכלכלי בבוגוטה, קידמתי מדיניות של שדרוג היחסים הכלכליים בין המדינות לגרסת ה-2.0, הגרסה האזרחית. שיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות מצוין כבר שנים רבות וככל הנראה, הטוב ביותר שלנו ביבשת. כעת יש הזדמנות להשוות את איכות הקשר האזרחי ומימוש ההזדמנויות המסחריות מקשר זה למקבילה הביטחונית והערך המוסף שנתן קשר זה לתעשיות הביטחוניות הישראליות.

קולומביה, סובלת שנים רבות ממוניטין של מדינה שעדיף להתרחק ממנה. לישראלי הממוצע היא מתחרזת עם סמים, קרטלים אלימים, חטיפות, לוחמי גרילה –במילה אחת, סכנה. אני אוהב לספר את הסיפור הבא בכל פעם שישראלים אומרים לו שבקולומביה מסוכן. ביום שבו ניגשתי למכרז לתפקיד בקולומביה, התחולל מבצע "צוק איתן" במלוא עוזו. בסוף אותו יום חזרתי עם עמית לעבודה חזרה הביתה. לקראת סוף הנסיעה תפסה אותנו אזעקה ושנינו מיהרנו יחד עם כל הסובבים אותנו לתפוס מחסה בבניין סמוך. בעודנו ממתינים בחדר המדרגות ליירוט הרקטות או פגיעה של אותן רקטות בעיר מגורינו, שאל עמיתי לעבודה: "תגיד, ניגשת לאחד המכרזים של נספחים בחו"ל שפורסמו". "כן" השבתי, "לקולומביה". עמיתי לעבודה, מזועזע מתשובתי הגיב בתוכחה " השתגעת, מסוכן שם!". בעיני, הסיסמה של משרד התיירות הקולומביאני היא הקולעת ביותר; הסכנה הגדולה ביותר בקולומביה היא שתחליט להישאר בה.

team bogota pic
צוות הנספחות הכלכלית בבוגוטה מימין לשמאל: גוסטבו טורס, ארז זיונץ, חואן רומרו

צרו איתנו קשר: 

bogota@israeltrade.gov.il

צור קשר עם:

תמר להב

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל