התכנית הכלכלית בגלי צה"ל: קולות המחאה סביב החרם של חברת אורנג' - בלוג מינהל סחר חוץ


בחר בלוג

הצטרפו לרשימת התפוצה
בקשה לתעודת יצואן
Emerging Markets

התכנית הכלכלית בגלי צה"ל: קולות המחאה סביב החרם של חברת אורנג'

פורסם ע"י , נספח , בתאריך 8 ביוני 2015

גלי צה"ל ערכו ראיון עם מנהל מינהל סחר חוץ, אוהד כהן, בנוגע לקולות המחאה האחרונים סביב החרם של חברת אורנג' הצרפתית כלפי ישראל. להלן הראיון (כאן תוכלו לשמוע את הראיון).

עודד לוינסון: "גם אם למרות הדברים שאנחנו שומעים ההכחשות וההאשמה על כך שלא הובנו הדברים נכון, עדיין סיפור אורנג' והיחס של אורנג' לישראל כן משפיע או לפחות מציף שוב את נושא החרם על ישראל , בין השאר אנחנו יכולים לראות את הצטרפות איגוד הסטודנטים בבריטניה לתנועת הבי.די.אס. אנחנו יכולים לראות הרבה איומים במשך שנים בחרמות וגם חרמות בפועל בשלב הראשון על סחורה שמיוצרת ביהודה ושומרון. אנחנו ביקשנו בענין הזה אל קו הטלפון את מנהל מנהל משרד החוץ במשרד הכלכלה אוהד כהן, ערב טוב".

מנהל מינהל סחר חוץ, אוהד כהן

מנהל מינהל סחר חוץ, אוהד כהן

אוהד כהן, משרד הכלכלה: "ערב טוב".

עודד לוינסון: "אתה יודע, אנחנו יכולים מצד אחד להיזכר איך אך לאחרונה אנחנו ראינו חרם נגד האופן שבו ישראל מתנהגת אליבא דאותן חברות מחרימות ביהודה , שומרון ועזה אבל למעשה יש מי שאומר את הסחורה הישראלית ככלל צריך להחרים. החשש הזה כשאנחנו מסתכלים בכל זאת, גם אם אנחנו מאוד מאוד להוטים לשווק ולייצא, יש מדינות שרוצות את הסחורה שלנו בלי קשר ללהיטות שלנו. הן יכולות להסתדר בלעדינו?"

אוהד כהן, משרד הכלכלה: "תראה, כשאתה מסתכל על הייצוא הישראלי אז אתה רואה שרוב רובו הוא מוצרי ביניים, הוא לא מוצרי צריכה ולכן אם המוצר הוא בטכנולוגיה המתאימה, במחיר המתאים והחברה הקונה צריכה אותו אני חושב שלמייד אין ישראל, לתוצרת ישראל יש פחות משמעות כי זה לא שצרכן סופי צריך לבוא ולהחליט האם הוא קונה תוצרת ישראל או לא אלא זאת החלטה עסקית לחלוטין ולכן אני לא חושב שברמת המקרו לייצוא הישראלי ולהרכב של הייצוא הישראלי, שכאמור מורכב ממוצרי ביניים בעיקרו יש, לחרם יש השפעה מאוד מאוד גדולה. יחד עם זאת, בהחלט מטריד. זה משהו שהוא, אתה יכול לבוא ולשמוע קולות. דרך אגב, אתה לא שומע מדינות, אתה שומע אנשים פרטים".

עודד לוינסון: "נכון אבל הדברים הללו הופכים להיות רוחביים יותר ויותר ולכן אנחנו כן חוששים או תגיד לנו אתה אם צריך לחשוש ממצב שבו מדינה תחליט להחרים ואגב, גם אם מדינה לא תחליט להחרים, יכול להיות שמבחינה כלכלית כן יש איום מהותי בכך שיכול להיות ששכבות שלמות במדינה מסוימת תחלטנה להפסיק להשתמש במוצרים שלנו".

אוהד כהן, משרד הכלכלה: "תראה, החרמות זה לא סיפור חדש. לי יצא להיות נספח מסחרי בשבדיה בין השנים 2000-2004 בתקופת האינתיפאדה השנייה ושמה היו קריאות מאוד חזקות, כולל מסגן ראש הממשלה השבדי דאז שהיא אמרה שהיא באופן אישי לא מתכוונת לקנות מוצרים ישראלים כי היא לא לא יודעת להבחין בין מוצרים מיהודה ושומרון לבין מוצרים מישראל. ועדיין הייצוא הישראלי לשבדיה המשיך והשיתופי פעולה הטכנולוגים בין ישראל ושבדיה גדלו. זה לא אומר שלא היו מוצרים שנפגעו. כן, היו מוצרים, בעיקר תוצרת חקלאית טרייה אבל אני עוד פעם כשאני מסתכל ברמת המקרו אני לא יכול לראות השפעה גדולה, כל זמן ואני מסכים איתך לגמרי, כל זמן שמדובר בצרכנים פרטיים ולא במדינות. זאת אומרת אם מדינה פתאום תחליט להחרים את ישראל זה בהחלט יהיה צעד שהוא צעד הרבה יותר משמעותי ממה שאנחנו רואים עד היום".

עודד לוינסון: "אתה יודע, מר כהן, מצד אחד אנחנו רואים את האזהרות, אנחנו יכולים לראות את הגלים, את ההדים, מצד שני אנחנו יכולים לראות ראשי מדינות או ראשי חברות מגיעים לישראל ודי אם אנחנו נציין בהקשר הזה את התמונות אך מלפני שנה וחצי, שנתיים של רישאר מנכ"ל אורנג' מבקר בישראל ונפגש עם מנהיגיה".

אוהד כהן, משרד הכלכלה: "זה הדיסוננס המדהים לגבי ישראל. מצד אחד, באמת יש קריאות מצד אנשים פרטים או גופים לא ממשלתיים להחרים את ישראל. מצד שני, יש קרוב ל-300 מרכזי מחקר ופיתוח של החברות המובילות בעולם: גוגל, מייקרוסופט, אפל וכו', שפתחו פה מרכזי מחקר ופיתוח. אנחנו רואים זרם של מנכ"לים ואנשים ונשיאי חברות מאוד בכירים שמגיעים לישראל פשוט בשביל לחפש את הטכנולוגיה הישראלית".

עודד לוינסון: "כן"

אוהד כהן, משרד הכלכלה: "אתה צריך להבין, ישראל במספר הסטרטאפים , במספר האבסולוטי של סטרטאפים אנחנו שניים לסיליקון ואלי".

עודד לוינסון: "או וכאן אנחנו באמת מגיעים לנקודה השנייה והיא שדווקא בתחום ההייטק אנחנו יכולים לראות שכאילו אף אחד לא מסתכל על המדבקה אלא מוכנים לדבר איתנו בכל נושא שקשור בהייטק בלי לזכור מאיפה אנחנו באים?

אוהד כהן, משרד הכלכלה: אתה צודק לגמרי ויותר מזה, אנחנו פוגשים, אני שבוע שעבר הייתי בכנס שרים של האו.אי.סי.די. ואחד הדברים שכולם דיברו עליו זה איך חדשנות מייצרת צמיחה ואני שמה התבטאתי על כך שבישראל רמת החדשנות היא רמה מאוד מאוד גבוהה ובאו אלי אנשים כדי לבוא ולשמוע ולהבין איך איך באמת ישראל עשתה את זה. ולכן מצד אחד עוד פעם יש קריאות לחרם על ידי בודדים. מצד שני, אנשים , מנהיגים פוליטים שצריכים לבוא ולהבין, לבוא ולקדם את הכלכלה שלהם מסתכלים על ישראל כדוגמה למדינה שעל אף כל הקשיים שיש לה, ויש לנו הרבה קשיים מסביב, אנחנו, אנחנו מדינת אי במידה מסוימת, אנחנו נמצאים בשכונה לא , לא קלה, אנחנו קולטים עלייה, האוכלוסייה הישראלית גדלה פי 10 תוך 60 שנה וזו אוכלוסייה הטרוגנית ועדיין הצלחנו לייצר פה תמ"ג לנפש שהוא קרוב לתמ"ג לנפש של יפן. אז באים לבוא ולראות איך, איך ישראל עושה את זה ואני חושב שזה ה, זה הסיפור שצריך בסוף לספר אותו ולחזק אותו.

עודד לוינסון: המדינה, משרד הכלכלה, הממשלה צריכים לעשות משהו לדעתך כדי להתמודד עם התופעה הזו או שבסך הכל אנחנו יכולים לתת לגל לעבור ולהמשיך עסקים כרגיל?"

אוהד כהן, משרד הכלכלה: "אז בתחום הכלכלי אנחנו , אנחנו לא צריכים לעשות, אנחנו כבר עושים. אנחנו, אני מנהל מערך של 41 נספחים מסחריים ברחבי העולם שהם העיניים והאוזנים שלנו לגבי כל מה שקורה בין השאר גם עם קריאות לחרמות על מוצרים ישראלים, אז יש לנו תמונה לא רעה של מה שקורה בעולם וכשיש חברה ישראלית שנתקלת באיזו בעיה כזאת או אחרת אנחנו מנסים לעזור לה ברמה הפרטנית בלי הרבה רעש וצלצולים, בשקט כי צריך לטפל בזה בשקט ואני באמת רוצה לנצל את הבמה שאם יש חברות ישראליות שנתקלו בחרמות על המוצרים שלהם, שיבואו ויפנו למנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, אנחנו מתחייבים לנסות לעזור".

עודד לוינסון: "כבר הרווחנו אם הצלחנו לסייע במשהו, דיינו. אוהד כהן, מנהל מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, תודה על הדברים".

אוהד כהן, משרד הכלכלה: "תודה רבה, ערב טוב".

עודד לוינסון: "ערב טוב."

נספח

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה לנספח ,