האם דווקא האלטרנטיבות ל – WTO יצילו את העולם מפרוטקציוניזם בסחר הגלובלי?

האם מדינות העולם זנחו את הזירה המולטילטרלית, את השאיפה ליחסי סחר ליברליים, פתוחים, הוגנים לכל מדינות העולם? הקיפאון המתמשך בעשור האחרון בניסיון להביא להסכמי סחר עולמיים דרך ארגון הסחר העולמי (WTO), אותו ארגון שמייצג את הניסיון להגיע לאינטגרציה גלובלית בסחר עולמי ולמנוע את אותו המצב, בו קבוצה של מדינות מייצרת לעצמה עדיפות על האחרות, הביא מדינות רבות לחפש אפיקים אלטרנטיביים. אלו כוללים עשרות רבות של הסכמי סחר אזורים ברחבי העולם, ולאחרונה גם "מגה" הסכמים כמו זה שנדון כעת בין ארה"ב לאיחוד האירופאי (TPIP) או בין 12 ממדינות האוקיאנוס הפסיפי (TPP).  אפיק אלטרנטיבי נוסף שתפס תאוצה לאחרונה הוא הסכמי סחר בתחומים ספציפיים בקבוצות של 20-60 מדינות (הסכמים פלורילטרליים), פורום שקל יותר לעבוד בו בהשוואה ל- 160 חברי ה- WTO.

WTO member map

בקונטקסט הזה, לא קשה להבין את החשש שהסחר הגלובלי הופך ליותר ויותר פרוטקציוניסטי ושה-WTO, אותו ארגון שמייצג את השאיפה למנוע את המצב הזה בדיוק, פגיע יותר מתמיד. אבל האם יש אפשרות שדווקא האפיקים האלטרנטיביים שתוארו לעיל אינם איום, אלא להיפך –  אבני בניה שיובילו בסופו של דבר לחיזוק המערכת המולטילטרלית? זו התיזה שעמדה במרכז הפורום הגלובלי של ועדת הסחר של ה-OECD  שהתקיים לאחרונה, ושיוחד הפעם ל-WTO  ולתקופה האינטנסיבית שעוברת על הארגון מאז הושגה בדצמבר הסכמה על חבילת הסכמי סחר חדשים, ההסכם הראשון של הארגון מאז היווסדו ב-1995.

ברור אמנם, שהסכמי אס״ח בילטרליים או אזוריים יוצרים קבוצה נבדלת של מדינות הנהנות מיתרון על מדינות אחרות ושוברות בכך את העיקרון של הרב צדדיות. אבל, וזו הטענה שעמדה במרכז הכנס, ההסכמים האלה, ובמיוחד הדור החדש של ההסכמים, מהווים פוטנציאל לקביעה של  סטנדרט משותף, ולכן הם למעשה, ובלי להתכוון לכך מראש, בונים עקרונות למערכת סחר גלובלית bottom up. הם מחייבים כל צד לבצע התאמות כדי לעמוד בסטנדרט שקבע ההסכם, ובכך יוצרים אפשרות להרחיב את הסטנדרט שנקבע למדינות נוספות.  

הסכמי הסחר האזוריים החדשים, כך עלה מכמה עבודות מחקר שהוצגו בכנס, שונים מהותית מהדור הקודם של הסכמי הסחר, שהתמקד בעיקר בהפחתת מכסים. ההסכמי החדשים שמים דגש רב על כללי סחר, על סחר בשירותים, על השקעות ותחומים עתירי רגולציה נוספים, ולכן הם "עמוקים" יותר מהסכמה להפחתת מכסים ותו לא. התיזה הזו נקלטה היטב בקרב משתתפי הכנס, שרובם אנשי מדיניות סחר שה- WTO הוא עיסוקם העיקרי ואשר חווים את הדאגה לגורל הארגון ולמערכת הסחר המולטילטרלית בצורה יומיומית.

פרטים נוספים על העבודות שהוצגו בכנס – בפוסט נפרד שיופיע בהמשך.

צור קשר עם:

ירון שרטר

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל