האיחוד האירופי, ארה"ב והמידע שזורם ביניהם

ביום חמישי האחרון, ה- 16/7/2020, פסק בית הדין האירופי לצדק שהסכם Privacy Shield, המאפשר העברת מידע בין חברות באיחוד האירופי לחברות בארה"ב, אינו מבטיח הגנה מספקת על מידע של אזרחים אירופיים, בעיקר מפני מערכות המעקב של ממשל ארה"ב.

נכתב על ידי: ניר ברנגה, מנהל תחום סחר בשירותים והשקעות, אגף מדיניות סחר והסכמים

בפסיקה זו, ביטל ביה"ד את היכולת של חברות להסתמך על מנגנון זה בעת העברת מידע מיבשת אירופה לארה"ב, ולמעשה לכל המדינות שאין להן הסדרת תאימות (adequacy) עם האיחוד.

זהו פסק הדין השני הנושא את שמו של מקס שרמס, פעיל פרטיות אוסטרי. שרמס תבע את פייסבוק לראשונה ב – 2015 והביא לביטול הסכם המידע הקודם בין הא"א לארה"ב – Safe Harbor. העילה לתביעה הגיעה מההדלפות של אדוארד סנודן על המעקב שממשל ארה"ב מפעיל על אזרחים, בין היתר באמצעות שת"פ עם ענקיות הטכנולוגיה פייסבוק, גוגל, מיקרוסופט ועוד. תביעתו של שרמס, ופסק הדין שהגיע בעקבותיה, עוררו את התחום הרדום יחסית, ומאד משפטי, של הפרטיות ונחשבות לאבן דרך בשינוי תפיסה בא"א. בין היתר, הוביל שינוי תפיסה זה לחקיקת ה – GDPR ולבחינה מחודשת של הסכמי התאימות של האיחוד עם שותפות הסחר שלה.

לפסק הדין שניתן ביום חמישי יש השפעה רחבה במיוחד, הרבה מעבר לענקיות הענן ולרשתות החברתיות. ההחלטה עשויה לפגוע בפעילות השוטפת של כ – 5300 חברות אמריקאיות והיא יוצרת חוסר וודאות משפטית לכל העוסקים בתחום הפרטיות. ההשלכות הן על כל מידע, כמעט, המכיל פרטים של אזרחים אירופיים – נתונים על ניהול משאבי אנוש בחברות בין לאומיות, מידע על חיפושים באינטרנט (כולל הקלקה על פרסומות), מיילים המועברים בין עובדי משרדים מרוחקים של אותה חברה, מידע פיננסי אודות ספקים ולקוחות ועוד.

כרגע, ישראל עומדת במבחן התאימות לרגולציה האירופית לשמירה על פרטיות (adequacy), ויש לקוות שמעמד החלטה זה לא יתערער לאור הפסיקה.

ישראל נמצאת בשיאו של תהליך בחינה מחדש של מעמד התאימות, בו בוחן הא"א, בין היתר, את המסגרות החוקיות השומרות על הפרטיות בארץ. לישראל יש הסדרים חוקיים להעברת מידע אל ארה"ב, כך שבשלב ראשון לא אמורות להיות השלכות על חברות יצואניות, אך גם כאן נוצר אלמנט של חוסר וודאות בהתייחס למידע אודות אזרחים אירופים המיוצא מישראל אל מדינה שלישית.

במקביל, ממשיכות בג'נבה השיחות במסגרת היוזמה המשותפת לסחר אלקטרוני, בה חברה ישראל יחד עם עוד 83 חברות ארגון הסחר העולמי. ברוח התקופה, גם דיונים אלה עברו לפלטפורמות דיגיטליות, כאשר המטרה היא להגיע להסכם כולל הנושא.

לישראל יש אינטרסים מגוונים בנושאי הכלכלה הדיגיטלית והסחר האלקטרוני. אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו, להשמיע את קולכם ולהציף את צרכי התעשייה.

ניתן לפנות אלינו בכתובת המייל:  Tradeinservices@economy.gov.il

צור קשר עם:

מטה מינהל סחר חוץ

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל