דצמבר 06, 2020

על רקע ההתפתחות המהירה ביחסים הכלכליים עם האמירויות: מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה הגיש לשר הכלכלה דו”ח מקיף הסוקר את הפוטנציאל הכלכלי עם איחוד האמירויות

מנכ”ל משרד הכלכלה והתעשייה, דוד לפלר ומנהל מינהל סחר חוץ, אוהד כהן, יצאו הבוקר, יום א’, לדובאי לכנס GITEX, במסגרתו יערך פורום עסקי ישראל-איחוד אמירויות, בארגון מכון היצוא. כנס Gitex הינו כנס הטכנולוגיה של איחוד האמירויות, בו צפויים להשתתף מעל 400 משקיעים, בכירים בגופים ממשלתיים וכלכליים מאיחוד אמירויות וחברות הענק הגלובליות.

שר הכלכלה והתעשייה, ח”כ עמיר פרץ: “אני מודה לראש מינהל סחר חוץ וצוות המומחים המקצועי שגיבש את הדו”ח המפורט בשבועות האחרונים ומשוכנע כי הדו”ח יסייע לחברות ישראליות להכיר טוב יותר את השוק של איחוד האמירויות הערביות ולהבין כיצד לפעול בו. משרד הכלכלה בהובלתי ימשיך לסייע במגוון כלים מקצועיים לחברות הישראליות לקדם את פעילותן העסקית בישראל ובשווקים הבינלאומיים”

מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, האמון על ייזום וקידום היצוא הישראלי, הסכמי הסחר של ישראל ומשיכת השקעות זרות, הגיש  לשר הכלכלה והתעשייה, דו”ח מיוחד שהוכן בשבועות האחרונים.

הדו”ח, שכותרתו “הפוטנציאל הכלכלי עם איחוד האמירויות הערביות“, מציין כי התמ”ג הנומינלי של איחוד האמירויות הערביות לשנת 2019 עמד על 405.8 מיליארד דולר (לעומת 387 מיליארד דולר בישראל), שעה שהכלכלה האמירתית רשמה גידול יציב וחיובי בצמיחה בין השנים 2017-2019.

Close up of handshake with digital diagram on night city background. Technology concept

לצפייה והורדת הדו”ח לחצו כאן

עוד מציין הדו”ח כי איחוד האמירויות הערביות ממוקמת במקום ה- 16 במדד קלות עשיית עסקים (מתוך 190) כאשר ישראל מדורגת במקום ה – 35. במינהל סחר חוץ שבמשרד הכלכלה והתעשייה מציינים כי הכלכלה האמירתית אינה נשענת על הנפט לבדו: היקף יצוא הנפט בשנת 2018 עמד על כ- 121.5 מיליארד דולר ובכך היווה למעשה כ- 31.3% מהיצוא של איחוד האמירויות לעולם. עם זאת, איחוד האמירויות חותרת לגיוון מקורות ההכנסה שלה על ידי התרחקות מנפט. למעשה, בשנת 2012 השיקו באיחוד האמירויות את יוזמת הכלכלה הירוקה שבמסגרתו היא מבקשת להפוך למוקד עולמי ומודל מצליח בתחום זה.

תעשיית האנרגיה תופסת נפח משמעותי מהשקעות איחוד האמירויות הערביות עם היקפי השקעות של כ-12 מיליארד דולר בשנת 2018. עם זאת, בשנים האחרונות, קיים רצון ליצור גיוון במקורות הכנסה וניתן לזהות היקפי השקעה משמעותיים גם בתחומי הנדל”ן, ההובלה, האחסון ותעשיות הרכב. באיחוד האמירויות פועלות מספר קרנות הון ריבוניות (Sovereign Wealth Fund, SWF) שמהוות את מרכז הכובד בכל הנוגע לניהול ההון הממשלתי. נוסף על כך, קיימים גם גופי השקעות פרטיים אשר מרוכזים ברובם על ידי כ- 20 משפחות אשר פועלות במבנה של חברות החזקה.

כחלק מפעילותיה לצמצום פליטת הפחמן הדו- חמצני והפיכתה למרכז יצוא ויבוא של מוצרים וטכנולוגיות ירוקות, השיקה איחוד האמירויות הערביות כור גרעיני חשמלי- תחנת הכח “בראכה”. הכור נבנה על ידי דרום קוריאה וצפוי לתת מענה לכ-25% מצריכת החשמל שלה. עלות השימוש בתחנה צפויה להיות גבוהה מעלות השימוש בדלק שהיא עצמה מפיקה,  דבר המעיד על המחויבות העמוקה של האיחוד לנושא ועל הפוטנציאל הטמון לחברות קלינטק (Cleantech)  ישראליות המעוניינת להתחיל לפעול באזור זה של היבשת.

בכל הנוגע לפוטנציאל העסקי, קובע הדו”ח של מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה כי הסקטורים המובילים לשת”פ בין המדינות הם:

בריאות, מים, טכנולוגיות חקלאיות וסייבר. וכן – גם אבנים יקרות.  דובאי היא המרכז השלישי בגודלו בעולם לסחר ביהלומים. לעניין הבריאות, מציינים עורכי הדו”ח כי הוצאות הבריאות של איחוד האמירויות הערביות הגיעו לכ- 13.7 מיליארד דולר ב 2018. האיחוד נמצא בחיפוש תמידי אחר חדשנות רפואית ואימוץ טכנולוגיות חדשות. בנושא המים, מציינים עורכי הדו”ח כי איחוד האמירויות היא בין המדינות המובילות בעולם במחסור במים והיא בעלת צריכת המים הממוצעת הגבוהה ביותר בעולם לנפש, כ- 550 ליטר ליום (הנתון מתייחס לצריכה הכוללת מים לשימוש תעשייתי, חקלאי ואישי).

לפיכך, קובעים עורכי הדו”ח כי קיים פוטנציאל רב לקידום פתרונות טכנולוגיים עבור מתקני התפלה, טיהור מי שופכין, חיסכון במים ועוד מהווים הזדמנות עסקית עבור חברות ישראליות. בתחום הטכנולוגיות החקלאיות, מציינים במינהל סחר חוץ שבמשרד הכלכלה והתעשייה כי איחוד האמירויות היא מדינת מדבר המאופיינת בסביבה צחיחה וגישה מוגבלת למקורות מים מתוקים. דווקא בשל תנאי פתיחה קשים אלו, מגלים באיחוד האמירויות עניין רב בפתרונות חקלאיים בעלי התכנות כלכלית הנשענים על הטכנולוגיות החדישות ביותר.

לבסוף מציינים עורכי הדו”ח של מינהל סחר חוץ  במשרד הכלכלה כי באיחוד האמירויות קיים פוטנציאל רב לטכנולוגיות סייבר. זאת, לאור המיקום הגיאופוליטי המאתגר וחשיבות הפדרציה לכלכלת העולם באמצעות סחר, תיירות ומשאבי טבע (נפט וגז), שהפכו אותה ליעד אסטרטגי לסיכוני אבטחת מידע.

אוהד כהן, מנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה: “הדו”ח שהוכן בשבועות האחרונים סוקר באריכות את הסקטורים השונים של ישראל ואיחוד האמירויות ובוחן כיצד החוזקות של ישראל – כיצואנית פתרונות טכנולוגיים מתקדמים במגוון נרחב של תחומים, יכולות לבוא לידי ביטוי ביחסים המסחריים בין המדינות. אנו פועלים להנגיש מידע ותובנות עסקיות ליצואנים, התעשיינים ומפתחי הפתרונות הטכנולוגיים השונים בישראל, על מנת להקל עליהם להיחשף ולפעול בשוק האמירתי המרתק שנפתח בפניהם ומספק להם מרחב עצום של הזדמנויות עסקיות. מינהל סחר חוץ כאן כדי לסייע לכל חברה ישראלית המעוניינת לפעול בשוק האמירתי ואנו קוראים לחברות ישראליות לפנות אלינו בכדי שנוכל לסייע במגוון הכלים העומדים לרשותנו כגורם המוביל את התחום ברמה הלאומית.”

לקריאה והורדת הדו”ח לחצו כאן

תודה לכל העושים במלאכה – הדר שור, לימור בן משה, נועה פרטוק, עינב ניקסון, אריאל קרליק ונגה ויזר!


ברק גרנות

ברק גרנות (42) מכהן כיום כנספח הכלכלי (בדרגת 'ציר-יועץ') וראש נספחות משרד הכלכלה והתעשייה בשגרירות ישראל בניירובי, קניה. קודם לכן שימש כמנהל תחום תקשורת שיווקית ואסטרטגיה דיגיטלית במינהל סחר חוץ ולפני כן כיהן כחמש שנים כראש נספחות משרד הכלכלה והתעשייה בשגרירות ישראל בהודו. טרם השתלבותו במינהל סחר חוץ שבמשרד הכלכלה והתעשייה, שימש ברק כמנהל תחום הסברה ויחסי ציבור (ומ"מ ראש אגף) באגף תקשורת, פרסומים ופניות ציבור במשרד ; דובר וראש לשכת חברת הכנסת יוליה שמאלוב ברקוביץ'; מנהל שיווק ב"שדולת ידידי ישראל באירופה" (EFI); יועץ תקשורת בחברת 'בן חורין + אלכסנדרוביץ'; מרכז מטה קמפיין הבחירות של עמי אילון לראשות מפלגת העבודה וראש מדור הסברה וקשרי חוץ באוניברסיטת בן גוריון בנגב. במהלך שירותו הצבאי, נשלח ברק מטעם הסוכנות היהודית וצה"ל לשליחות קצרת מועד במחנה קיץ לנוער יהודי במיסיסיפי, ארה"ב. לברק תואר שני (MA) בחקר סכסוכים מהאוניברסיטה העברית ותואר ראשון (BA) בפוליטיקה וממשל ותקשורת מאוניברסיטת בן גוריון בנגב. הוא חי עם זוגתו בניירובי ולשניים ילד משותף.
צור קשר עם: ברק גרנות
ליצירת קשר לחצו >>