ברזיל: סקירה כלכלית

הפוסט נכתב על ידי: שירלי קויפמן, יקיר דוידסון, ניר אדם סלע

brazil

ברזיל, הינה רפובליקה פדרלית והיא המדינה הגדולה ביותר בדרום אמריקה עם כ- 200.4 מיליון תושבים. גודלה הגיאוגרפי של ברזיל עצום והיא המדינה החמישית בגודלה בעולם הן מבחינה גיאוגרפית והן מבחינת גודל האוכלוסייה.

כלכלתה של ברזיל עוברת מספר תהפוכות בשנה האחרונה, בעקבות פרשיות פוליטיות שונות. לאחר שעקפה בשנים האחרונות את כלכלת איטליה, ברזיל היא הכלכלה השביעית בגודלה בעולם, ולפי התחזיות היתה צפויה לעקוף בשנים הקרובות גם את צרפת ובריטניה, לו רק תעבור את המשבר הנוכחי, ואת ההאטה בשנים האחרונות. היקף האוכלוסייה הגדול וגילו הצעיר, בשילוב עם עלייה ארוכת טווח בביקושים המקומיים צפויים לתמוך בצמיחה בשנים הקרובות ולעלות את היציבות הכלכלית.

ברזיל הינה כלכלה מוטת יצוא, התלויה בייצוא של חומרי גלם (46 אחוזים מסך היצוא) וייצור מוצרים (38 אחוזים). המדינה מייצאת בעיקר: פולי סויה ומוצרי סויה נלווים (15 אחוזים מסך היצוא); ציוד ורכיבי תחבורה (10 אחוזים), נפט ומוצריו (9 אחוזים), בשר (8 אחוזים), עפרות ברזל (7 אחוזים), מוצרים כימיים (7 אחוזים) ומוצרי מתכת (7 אחוזים). היקפי הייצוא של ברזיל בשנת 2015 עמד על 733.1 מיליון דולר, והייבוא עמד על 333.3 מיליון דולרים. היקפים אלו, מהווים ירידה של כ- 20% הן בייבוא והן בייצוא ביחס לשנת 2014. עם זאת, נתוני 2016 מראים כי היצוא ירד רק ב- 5.8 אחוזים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (נתוני סחר חוץ).

היקף הייבוא של ברזיל מישראל עמד בסוף רבעון שלישי 2015 על 612.838 מיליון דולרים. ענף היצוא המרכזי מישראל הינו מוצרים כימיים, דשנים ומינרלים עם היקף ייצוא של 344.45 מיליון דולרים בשנת 2015 (%55) ולאחריו מכונות ומכשירים מכאניים וחשמליים בהיקף של 88.7 מיליון דולרים (%19), מוצרי פלסטיק (%7) ומכשירים וכלים אופטיים (%4). ענף המזון הינו המרכזי ביצוא מברזיל לישראל (%65) ולאחריו מוצרי פלסטיק וגומי (%9) מוצרי עץ ונייר (%7) וטקסטיל והנעלה (%5) . לברזיל אין הסכמי סחר חופשי עם מדינות מחוץ לאמל"ט פרט לישראל, הסכם שנחתם ב-2007 ונכנס לתוקף שלוש שנים לאחר מכן (במסגרת הסכם ישראל-מרקוסור הכולל גם את ארגנטינה, אורוגוואי ופרגוואי). לעומת זאת, מדינות אחרות באמל"ט כגון צ'ילה, קולומביה ומקסיקו, חתמו על עשרות הסכמי סחר בשנים האחרונות, כולל עם ארה"ב והאיחוד האירופי. זו הסיבה שהייבוא של ברזיל מהעולם ירד ב-30% בשנת 2015, בעוד שהייבוא מישראל ירד ב-9% בלבד. בנוסף להסכם האס"ח, לישראל וברזיל מספר הסכמים המקלים על שיתופי הפעולה המסחריים וביניהם: אמנה למניעת כפל מס, מזכרי הבנות לשיתוף פעולה במו"פ ברמה הפדרלית ומול מדינת סאו- פאולו. בנוסף, קיים מסלול מיוחד להתאמת מוצרים במסגרתו המדען הראשי מממן את ההוצאות הכרוכות בהתאמת המוצרים לשוק הברזילאי. כ-600 חברות ישראליות ייצאו לברזיל ב-2014 מתוכן 15 בהיקף של למעלה מ-10 מיליוני דולרים. לכ-200 חברות ישראליות יש נוכחות בברזיל. כמדינה החמישית בעולם בשטח ובאוכלוסייה, ושלל משאבי טבע, לברזיל פוטנציאל רב להתמקם בין המעצמות הכלכליות החשובות בעולם. ואכן, הכלכלה השביעית בגודלה בעולם הינה חברה פעילה בקבוצת ה- BRICS ושחקנית מובילה בשוק הדרומי המשותף (MERCOSUR).

ברזיל שרדה את המשבר העולמי של 2008 באופן טוב יחסי בתחילה, בעיקר בזכות ביקושים פנימיים והשקעות זרות אבל בשנים שלאחר מכן החלה התדרדרות. השפעותיו של המשבר הגיעו בכל זאת לחופי ברזיל, בשילוב עם מדיניות כלכלית שנויה במחלוקת. ברזיל אמנם רשמה הישגים יפים בפיתוח תעשיית הכרייה וקידוחי הנפט והגז ומשכה השקעות זרות בתקופת היציבות השלטונית, עליית ערך הריאל ואירוח המונדיאל (2014) והאולימפיאדה (2016) עד לכדי צמיחה של %7.5 ב-2010 אבל מאז החלה ירידה בצמיחה לפחות ב-%2 בממוצע שנתי בשנים 2011-2014 (צמיחה כמעט אפסית ב-2014). בזמן שהדגש ניתן לצמצום הפערים החברתיים ע"י מתן קצבאות ל-50 מיליוני אזרחים ותכניות נוספות, הוזנחה ההשקעה בתשתיות (פחות מ-%2 מהתל"ג) המאפיינת מדינות מתפתחות רבות. בנוסף, אחד מחסמי הצמיחה העיקריים נובע מגורמים מבניים בכלכלת המדינה, הוא גם הקושי בקבלת אישורים מסוימים ממוסדות המדינה ותלות גבוהה שנוצרה במשך השנים במחירי הסחורות.

בשנת 2014  התקיימו בחירות במדינה, בהן המנהיגה המכהנת דילמה רוסף נבחרה פעם נוספת לנשיאות וראשות הממשלה.  ואתמול בלילה הודחה ברוב קולות מהפרלמנט. הממשלה הצהירה כי אחד מהנושאים העיקריים שתתמקד בו הוא תמיכה בצמיחה, וזאת בין היתר דרך מספר רפורמות שבכוונתה לבצע, אשר צפויים להעלות את הפריון במשק ויאפשרו נגישות גבוהה יותר להשקעות זרות. מדד התחרותיות הבינלאומי האחרון שפורסם מטעם פורום הכלכלה העולמי, הצביע על כך ששלושת החסמים העיקריים לעסקים בברזיל הם מדיניות המיסוי, חוקי העבודה (דיני עבודה מחמירים המכבידים על המעסיקים לייצר ערך נוסף) ומחסור בתשתיות.

על רקע יוקר  המחיה ואי שביעות רצון משירותי הממשלה (בעיקר בתחומי הבריאות, בטחון אישי, תחבורה וחינוך) יצאו מיליוני ברזילאים לרחובות ביוני 2013. בניסיון לבלום את עליית האינפלציה, שהתקרבה ל-%7 (למרות התערבות הממשלה במחירי הדלק והחשמל), העלה הבנק המרכזי את שיעור הריבית לרמה של %11.5. המחאה אמנם תרמה לשינוי בשיח הציבורי אבל תוצאות הבחירות הוכיחו שהתנופה לא המשיכה מהרחובות לקלפיות (מפלגת השלטון בראשות דילמה רוסף, כמו גם מושלי מדינות סאו-פאולו וריו דה ז'ניירו נבחרו שנית). למעשה, השלטון החדש הביא עימו חשיפת פרשיות שחיתות מסועפות, החל מהנשיאה וכלה במאות בכירים בתעשייה ובממשל שנעצרו בעקבות הפרשה. אזרחים רבים וחברי פרלמנט מהאופוזיציה קוראים להתפטרותה של הנשיאה דילמה רוסף, ששיעור התמיכה בה ירד לשפל. נשיאי הסנאט והבית התחתון של הפרלמנט נחקרים בחשד למעורבות בפרשיית השחיתות הגדולה בהיסטוריה, שבמסגרתה הוזרם כסף מחברת הנפט הממשלתית פטרובראס למפלגות. פרשות אלו בשילוב עם גורמים נוספים, הובילו לכך שברזיל סובלת כיום מהידרדרות בביטחון העסקים והריבית הגבוהה זה שש שנים. מאז שנכנסה רוסף לתפקיד בינואר 2011, הריאל איבד 48% מערכו ורשם בכך את הביצועים הגרועים ביותר מבין 16 המטבעות הנסחרים בעולם. מדד בווספה של הבורסה בסאו פאולו נפל באותה תקופה ב–26%.

על אף המצוקה הכלכלית הנוכחית בברזיל ישנם סקטורים אשר עדיין צומחים ואולי אף נהנים מהדולר הגבוה כדי לצמוח יותר מהרגיל.

אחד הסקטורים הבולטים בהקשר זה הוא סקטור החקלאות בו טמון פוטנציאל לשיתוף פעולה בין ישראל וברזיל.

סקטור נוסף הינו המסחר המקוון, אשר מהווה מפלט אידיאלי עבור מדינות במשבר כלכלי,

כיוון שהוא מאפשר לעסקים קטנים כגדולים וקמעונאיים לפנות לקהלים חדשים וגדולים יותר, ואינם מסתמכים על רווחת הצרכנים בסביבתם הקרובה.

דווקא בזמנים אלו, הסקטורים הצומחים עשויים להוות הזדמנות לחדשנות הישראלית שעשויה להתגבר על הקשיים הנוכחיים.

חקלאות: ברזיל היא יצואנית החקלאות השלישית בגודלה בעולם. החקלאות הברזילאית אחראית על  20% מהתמ"ג ו-40% מהיצוא (88 מיליארד דולר ב-2015). על אף הצמיחה השלילית של כלכלת ברזיל ב-2015, סקטור החקלאות המשיך לצמוח השנה ולמעשה סוחב את הכלכלה הברזילאית על גבו. בשבע השנים האחרונות יש עליה מתמדת הן בסך התוצר הכללי וחשוב מכך, עליה קבועה בפרודקטיביות (בתחום הדגנים למשל, מ-3.1 ל-3.6 טון להקטר). חברות רבות מהתחום מייצאות ועל כן נמצאות במצב של איתנות פיננסית ולישראל שם מצוין בקרב אנשי המקצוע בתחום ומכאן שהפוטנציאל בסקטור הוא גדול מאוד.

E-commerce: ברזיל נמצאת במקום הרביעי בעולם בשוק האינטרנט, עם 120 מיליון משתמשים, מתוך אוכלוסייה המונה למעלה מ-200 מיליון איש. על פי ה "América Economía", ברזיל מהווה כמעט 60% מהשוק הצרכני (B2C) באמריקה הלטינית.

נכון להיום, השוק הקמעונאי המקוון הברזילאי עומד על 48 מיליארד ריאל, והוא מהווה את השוק הגדול ביותר באמריקה הלטינית. הצמיחה המהירה מונעת על ידי קהילה מגוונת של קונים באינטרנט, בסיס הולך וגדל של משתמשים מקוונים והיצע הולך וגדל של  סחורה מתוחכמת מצד הקמעונאים.

על פי הנתונים, היקף המסחר האלקטרוני של חברות רבות-ערוצים בברזיל, כלומר חברות העושות שימוש גם במסחר אלקטרוני וגם בערוצי המסחר המסורתיים, הינו 12% מסך ההכנסות ממכירות באינטרנט בממוצע. הנתונים, הלקוחים מ50 חברות שהשתתפו בסקר ומהוות 85% מכלל המסחר אלקטרוני בברזיל, מראים כי עשר חברות הסחר אלקטרוני הגדולות ביותר בברזיל מייצגות 15.4% מסך המכירות של השוק הקמעונאי בכלל.

בנוסף, חשף הסקר כי 14 מתוך ה-50 מוכרות באופן מקוון בלבד, הכנסותיהן מהוות 66.8% מכלל ההכנסות של חברות המסחר האלקטרוני בלבד ו- 57% מכלל ההכנסות של 50 החברות הנסקרות. 36% ההכנסות הנותרות מגיעות מהשוק הקמעונאי המסורתי באינטרנט, המציע את השיטה הרב-ערוצית, ומהווה 43% מכלל ההכנסות של המסחר האלקטרוני ו -12% ממחזור המכירות הכולל של האינטרנט.

עם זאת, לקמעונאים בברזיל יש עוד הרבה מה לעשות על מנת להבטיח שחברות המסחר האלקטרוניות שלהם ימשיכו לגדול בטווח הארוך. נכון לעכשיו, הם עומדים בפני אתגר כפול: הצורך ליצור חוויות מקוונות יותר אטרקטיביות לקונים, בעוד העלויות מפוקחות מאוד כדי להגיע סוף סוף לרווחיות הרצויה.

צור קשר עם:

תמר להב

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל