ארכיון תגיות: פיז"ה

תעסוקה במאה ה-21 – המפנה הדיגיטלי

עולם התעסוקה משתנה במהירות עקב השינויים הטכנולוגים והחוקרים חלוקים בדעתם האם הכלכלה הדיגיטלית תגרום לאבטלה עקב אוטומציה ושימוש במכונות או שעבודות חדשות יחליפו ישנות. סקירה על שוק התעסוקה הקיים והעתידי

קרא עוד...

מבחן פיז"ה – מצטיינים ונכשלים

תלמידי ישראל השיגו ציונים הנמוכים מממוצע ה-OECD בשלושת התחומים הנבדקים בפיז"ה - קריאה, מתמטיקה ומדעים, אך מה קורה כאשר מסתכלים על הקצוות? 30% מתלמידי ישראל קיבלו ציונים נמוכים בשלושת המקצועות הנבדקים, שיעור נכשלים גבוה מממוצע ה-OECD. בישראל 14% מהתלמידים הצטיינו לפחות במקצוע אחד, נמוך מממוצע ה-OECD

קרא עוד...

כישורי מורים

המורים בישראל הם בעלי כישורים נמוכים הן בקריאה והן במתמטיקה. המורים בישראל מקבילים ברמת הכישורים שלהם לבעלי תעודה על־תיכונית לא אקדמית בקנדה. פינלנד ויפן בראש ורמת הכישורים שלהם שווה לתואר אקדמי. המחקר מראה שיש קשר חיובי בין כישורי המורים לכישורי התלמידים ובפינלנד וביפן, כישורי התלמידים הם מהגבוהים ב-OECD. כישורי התלמידים בישראל נמוכים מהממוצע. המחקר מראה שאם ישראל תעלה את כישורי המתמטיקה של המורים לרמה של פינלנד, הישגי התלמידים יעלו מעל הממוצע ויהיו בחלק העליון של פיז"ה.

קרא עוד...

מבחן פיז"ה – תוצאות תלמידים מוחלשים

אחד מהתפקידים החושבים של מערכת החינוך היא להקנות כישורים לתלמידים מוחלשים לשם ניידות חברתית. הציון הממוצע של תלמידי ישראל במדעים עומד על 467 כאשר תלמידים המגיעים מרקע סוציו-אקונומי נמוך הציגו ציונים נמוכים הרבה יותר - 380. בויטנאם, התלמידים בעלי רקע סוציו-אקנומי נמוך הציגו ציונים גבוהים במיוחד, מעל 500 נקודות (מעל הממוצע הישראלי)

קרא עוד...

מבחן פיז"ה – יהודים וערבים

מבחן פיז"ה בודק את כלל התלמידים בישראל וכך מאפשר לראות גם את ההבדלים בין מערכות החינוך השונות. הפערים בין ציוני היהודים לערבים במבחן פיז"ה עצומים ורק מתרחבים עם השנים. הפער במדעים ב-2006 עמד על 63 נקודות וכיום על 87. בקריאה מ-84 >> 116 ומתמטיקה 88 >> 104.

קרא עוד...

הטרוגניות הציונים במבחן פיז"ה

ציוני התלמידים הישראלים בפיז"ה נמוכים מממוצע ה-OECD. יחד עם זאת, הפערים מצטמצים ממבחן למבחן וכפי שניתן לראות הפערים בין מערכות החינוך בישראל גדולים מאוד ולמעשה מערכת החינוך בישראל היא בעלת הפערים הגדולים ביותר בין מדינות ה-OECD

קרא עוד...

"עוני משפיע על הכלכלה כולה" – ראיון בנושא תעסוקה

לכבוד כנס שרי התעסוקה שנערך ב-OECD בחודש ינואר, נפגשו עם יו"ר דירקרטריון תעסוקה ורווחה (ELSA) ב-OECD, סטאפנו סקרפטה. בראיון איתו, חוזר סקרפטה שוב ושוב על ממדי העוני והאי-שוויון הגבוהים בישראל ומדגיש שזה האתגר החשוב ביותר שישראל תתמודד עימו בשנים הבאות ביחס להזדקנות האוכלוסייה, פריון עבודה וסגירת הפער מול מדינות המערב המתקדמות ביותר.

קרא עוד...

ישראל 2015 – הטוב הרע והטעון שיפור

מדד החיים הטובים של ה-OECD הלוקח נתונים אוביקטייבים וסובייקטיבים, מאפשר לארגון לצייר תמונה מדויקת יותר של הכלכלה. לפי הארגון, ישראל 2015 היא כלכלה יציבה ומרשימה אך פערי השכר והעוני גבוהים מדי למדינה מערבית

קרא עוד...

חמש שנות ישראל ב-OECD – ראיון עם הנספחת הכלכלית

השבוע לפני חמש שנים הצטרפה ישראל ל-OECD, הארגון הכלכלי-חברתי של המדינות המפותחות. ישבנו לקפה עם הנספחת הכלכלית של המשלחת הישראלית, ריטה גולשטיין-גלפרין לשם סיכום קצר לחמש שנים של עשייה מאומצת וכדי להבין כיצד הארגון היוקרתי היושב בפריז תורם לאזרחים בישראל

קרא עוד...

עתיד הפרודוקטיביות – תיאוריית החלחול

בשנים האחרונות, הפרודוקטיביות נמצאת בנסיגה, מגמה שהחלה בשנות ה-2000, הרבה לפני המשבר הכלכלי האחרון. חוקרי ה-OECD מנסים להבין מדוע זה קורה וכיצד ניתן לשנות את המגמה, שמאיימת על דרך חיינו.

קרא עוד...

מצב הכלכלה הישראלית בראי ה-OECD

פרסום הדגל של ה-OECD, דו"ח Going for Growth 2015, סוקר את הרפורמות המבניות שנעשו בשנים האחרונות בישראל ומציין שהכלכלה הישראלית נמצאת במצב מצויין ותחזית הצמיחה אופטימית. יחד עם זאת מציין הדוח את ממדי העוני והאי-שוויון הגדולים

קרא עוד...

כיצד הפערים בשוויון פוגעים בצמיחה הכלכלית

ברוב מדינות ה-OECD הפערים בין העשירים לעניים הגיעו לרמה הגבוהה ביותר מזה 30 שנה וכיום, 10% העשירים ביותר מרווחים פי 9.5 מההכנסה של העשירון התחתון. מחקר חדש של ה-OECD מנסה להבין איזו השפעה כלכלית יש לפערים הללו

קרא עוד...