ארכיון תגיות: כישורים

טובים מהמקור – רובוטיקה ואוטומציה – העתיד כבר כאן?

ההתפתחות המהירה של הרובוטיקה התעשייתית, הופכת את מה שפעם היה בגדר מדע בדיוני, למציאות קיימת שרק הולכת ומתבססת עם הזמן. המכירות של רובוטים תעשייתיים עלו ל- 254,000 יחידות ב- 2015, עם תחזית של עוד 1.4 מיליון יחידות שירכשו בין 2016-2019. השימוש הגובר ברובוטיקה ואוטומציה, מעלה שאלות מדיניות רבות. למרות הדיון הער ביחס להשפעות החברתיות, המשפטיות, והכלכליות של תופעה זו, לא קיימים מחקרים אמפיריים ומידע רב על ההשלכות הצפויות על מדינות מתפתחות ומפותחות, ובפרט ההשפעות על שוק התעסוקה.

קרא עוד...

כישורים דיגיטליים לפי גיל

האם הישראלים מוכנים למפנה הדיגיטלי? לפי סקר PIAAC הבודק כישורים באוכלוסייה העובדת יש פערים גדולים בין כישורי הטכנולוגיה בקרב צעירים ובקרב מבוגרים. רק 10% מהישראלים המובגרים בגילאי 55-65 קיבלו ציון גבוה בפיתרון בעיות בסביבה דיגיטלית בעוד מעל 40% מהצעירים הגיעו לציון הגבוה ביותר. יחד עם זאת, הצעירים בישראל ממוקמים נמוך בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD כך שיש להשקיע לא רק באוכלוסיית המבוגרים

קרא עוד...

בשבחי הגלובליזציה – כיצד סחר יכול להועיל לכולם

הגלובליזציה והסחר העולמי נמצאים במגננה בתקופה האחרונה ורבים רואים בהם כהאשם העיקרי לאבטלה ולשחיקת שכר. ה-OECD, מפיץ הגלובליזציה והסחר החופשי מאז הקמתו מנסה להראות שחוליים רבים בכלכלה העולמית אינם קשורים לסחר ודווקא סחר ופתיחות שווקים מביאים עימם יתרונות רבים, גם לעניים ביותר

קרא עוד...

כישורים ושכר

האם השכר בישראל הולם את כישורי העובדים? בדוח השנתי של בנק ישראל בוצעה בדיקה מעניינת הבודקת את רמת הכישורים של העובדים בישראל הנבדקים במבחני ה-OECD והשכר ונמצא ש"קיים קשר חיובי בין כישורי העובד הממוצע לבין השכר הממוצע" חשוב להבהיר שהחוקרים מנכים את השפעת הגיל, מגדר ושנות הלימוד. מעניין לא פחות שלא נמצא קשר ישיר בין השכלה פורמאלית לשכר, בניכוי השפעות אחרות.

קרא עוד...

הדרכה לעובדים ומובטלים

המציאות הטכנולוגית המשתנה תדיר מחייבת השקעה תמידית בכישורים ולפי סקר שערך ה-OECD לכישורי בוגרים (25-64) כמחצית מהעובדים בישראל השתתפו בהדרכה או בלימודים בשנה האחרונה. ומה עם מובטלים? 43% מהם השתתפו בהדרכה או בלימודים ורק כרבע מאלו המוגדרים לא פעילים, כלומר לא באבטלה או בתעסוקה, השקיעו ברכישת כישורים בשנה האחרונה. המדינות הסקנדינביות משקיעות רבות בכישורי עובדים ובפינלד 75% מהעובדים ן-60% מהמובטלים השתתפו בלימודים או בהדרכה בשנה האחרונה. בתחתית הטבלה נמצאת יוון שהמשבר הכלכלי המתמשך פוגע בכישורי העובדים ופחות מ-30% מהעובדים השתתפו בהדרכה או לימודים ורק 15% מהמבוטלים

קרא עוד...

צמיחה מכלילה באמצעות חדשנות – סוף מסלול

בשנתיים האחרונות ה-OECD ערך פרויקט בשם "צמיחה מכלילה באמצעות חדשנות" שמטרתו לרתום את החדשנות להקטנת אי-השוויון, צמצום הכלכלה הדואלית והכללת קהלים גדולים יותר בכלכלת הידע. ישראל לקחה חלק מרכזי בפרויקט ותרמה לדוח הסופי

קרא עוד...

המלצות לשוויון מגדרי

למרות ההתקדמות העצומה בשוויון מגדרי במדינות המערב, הפער בין נשים לגברים עדיין שריר וקיים. ה-OECD יצר המלצות מדיניות בשלושה תחומים עיקריים: חינוך, תעסוקה ויזמות לקידום נשים בחברה ובכלכלה

קרא עוד...

כישורי קריאה לפי רמת השכלה

הישראלים אוהבים תארים וישנו מיעוט של בעלי השכלה נמוכה אך כיצד כל זה מתרגם לכישורים? בכל שלושת שלבי החינוך, הישראלים מתמקמים נמוך מהממוצע כאשר רק 1% מאלו בעלי השכלה נמוכה מתיכונית הגיעו לציון הגבוה בכישורי קריאה. 5% מבעלי השכלה תיכונית בישראל הצליחו להגיע לרמה הגבוהה לעומת 7% ממוצע ה-OECD וגם בקרב האקדמיים הישראלים נמוכים מהממוצע עם 13% בלבד שהגיעו לציון הגבוה בכישורי קריאה לעומת 37% ביפן ובפינלנד

קרא עוד...

כישורים לא תואמים

האם העבודה שלכם תואמת את הכישורים שלכם? העבודה שלכם קטנה על היכולות שלכם או שהיא גדולה פי כמה על המידות שלכם? לפי הנתונים של ה-OECD, העובדים הישראלים הם העובדים הכי over-qualified (כישורים גבוהים יותר מדרישות התפקיד) - מעל 32%. רק כ-10% מהעבודים בישראל הם Under-qualified (כישורים נמוכים יותר מדרישות התפקיד).

קרא עוד...

אקדמיה וכישורים – מה אנשים רוצים?

האם האקדמיה מכינה את הסטודנטים לעולם האמיתי ומספקת להם כישורים שיעזרו להם בשוק התעסוקה? בסקר שערך ה-OECD מתגלה פרדוקס שרבים מצפים שהאקדמיה תעזור להם בשוק העבודה אך יחד עם זאת ספקנים לגבי רכישת כישורים רלוונטים לעולם האמיתי. מה חשוב למעסיקים, לסטודנטים ולהורים?

קרא עוד...

כישורים דיגיטליים לעתיד שכבר כאן

בעבר הלא רחוק מעטים נדרשו לכישורים טכנולוגיים או דיגיטליים אך כיום לשלוח מייל או לגלוש באינטרנט כבר אינו מספיק לעבודות רבות מאוד. במדינות ה-OECD ובישראל יכולות הכישורים הדיגיטליים של הציבור לא מספקות והחשש שאלו הם האנשים שישארו מאחור במפנה הדיגיטלי המרתחש כבר קיום. ה-OECD קורא למדינות להתעורר

קרא עוד...

מחוץ למסגרת – עובדים לא סטנדרטים

הכלכלה החדשה מייצרת זן חדש של עובדים בשם עובדים לא סטנדרטים, כלומר כל עובד שאינו עובד במשרה מלאה בחוזה קבוע. קבוצה זו אינה הומוגנית אך המשותף לכולם הוא העתיד הארעי המשפיע על רמת השכר וזכויות סוציאליות. עובדים לא סטנדרטים בכלכלת החלטורה נתקלים בבעיות נוספות שהמדינה צריכה לתת עליהם את הדעת

קרא עוד...

תעסוקה במאה ה-21 – המפנה הדיגיטלי

עולם התעסוקה משתנה במהירות עקב השינויים הטכנולוגים והחוקרים חלוקים בדעתם האם הכלכלה הדיגיטלית תגרום לאבטלה עקב אוטומציה ושימוש במכונות או שעבודות חדשות יחליפו ישנות. סקירה על שוק התעסוקה הקיים והעתידי

קרא עוד...

כישורים בישראל

הכלכלה הדואלית בישראל בין האזורים המצליחים לאזורים הנגררים מאחור מתבטאת גם בכישורים. האזורים שבדק ה-OECD מתחלקים לאלו שבהם יש שיווי משקל של כישורים גבוהים, כלומר יש ביקוש לעובדים לבעלי כישורים גבוהים ויש מלאי מספק של ישראלים בעלי כישורים אלו. האזורים המצטיינים הם בעיקר במרכז שהמצטיינות הן תל-אביב ופתח-תקווה. מצד שני, שבעה אזורים בישראל נמצאים במה שה-OECD מכנה "מלכודת כישורים נמוכים", כלומר רוב האוכלוסייה בעלת כישורים נמוכים ואופי העבודות באזור זה מותאם לרוב רק לבעלי כישורים אלו. כל האזורים ממוקמים בפריפריה: באר שבע ואשקלון בדרום, צפת, עכו וחדרה בצפון.

קרא עוד...

כישורי מורים

המורים בישראל הם בעלי כישורים נמוכים הן בקריאה והן במתמטיקה. המורים בישראל מקבילים ברמת הכישורים שלהם לבעלי תעודה על־תיכונית לא אקדמית בקנדה. פינלנד ויפן בראש ורמת הכישורים שלהם שווה לתואר אקדמי. המחקר מראה שיש קשר חיובי בין כישורי המורים לכישורי התלמידים ובפינלנד וביפן, כישורי התלמידים הם מהגבוהים ב-OECD. כישורי התלמידים בישראל נמוכים מהממוצע. המחקר מראה שאם ישראל תעלה את כישורי המתמטיקה של המורים לרמה של פינלנד, הישגי התלמידים יעלו מעל הממוצע ויהיו בחלק העליון של פיז"ה.

קרא עוד...