איך החיים בישראל?

OECD Better Life Index- Israel

כללי

מה המצב?

ישראל מציגה תוצאות טובות בחלק ממדדי הרווחה ב- OECD Better Life Index. ישראל מדורגת מעל הממוצע מבחינת סטטוס בריאותי ורווחה אישית, אבל מתחת לממוצע בתחומים חינוך וכישורים, דיור, איכות הסביבה, ביטחון אישי, איזון בין עבודה וזמן פנוי, קשרים חברתיים ומעורבות אזרחית.

אמנם כסף לא יכול לקנות אושר, אבל הוא כן משמש אמצעי חשוב בהשגת רמת חיים גבוהה יותר. בישראל, הכנסה נטו ממוצעת פנויה לנפש, בשווי כוח קנייה נמוכה ממוצע ה- OECD ועומדת על 29,016 $ בשנה.

מבחינת שיעורי תעסוקה, -68% מבין האנשים בגילאים 15-64 יש עבודה, מעל לממוצע התעסוקה ב-OECD העומד על 66%. ל- 72% מהגברים יש הכנסה קבועה לעומת 64% מהנשים. בישראל, כמעט 15% מבין המועסקים עובדים שעות ארוכות מאוד. בסביבות ה- 22% הם גברים העובדים שעות ארוכות מאוד, לעומת 7% בקרב נשים.

חינוך טוב וכישורים הם קריטריונים חשובים למציאת עבודה. בישראל, 85% מהמבוגרים בגילאים 25-64 סיימו תיכון, נתון הגבוה ממוצע ה-OECD העומד על 76%. נתון זה נכון יותר לגבי נשים מאשר גברים, בהתחשב בעובדה ש-84% מהגברים סיימו לימודים תיכוניים בהצלחה בהשוואה ל- 86% מהנשים. מבחינת איכות מערכת החינוך, תלמיד ממוצע קיבל ציון כולל של 474 בקריאה, מתמטיקה ומדעים בתוכנית פיז"ה של ה-OECD, להערכת כישורים תלמידים ברחבי העולם, מתחת לממוצע ה- OECD העומד על 497. בממוצע בישראל, לבנות היו ביצועים טובים יותר מלבנים ב-11 נקודות, הבדל מעט גדול יותר מהפער המגדרי ב-OECD העומד על 8 נקודות בממוצע.

מבחינת בריאות, תוחלת החיים בלידה בישראל עומדת על כמעט 82 שנים, שנתיים יותר ממוצע  ה-OECD העומד על 80 שנים. תוחלת החיים לנשים היא 84 שנים, בהשוואה ל-80 שנים אצל הגברים. רמת כמות החומר החלקיקי האטמוספרי (PM2.5)– חלקיקים מזהמים באוויר, קטנים מספיק על מנת לחדור וליצור נזק לריאות, עומד על 25.9 מיקרוגרמים למטר מעוקב. נתון גבוה בהרבה ממוצע ה-OECD הנמדד על 14.05 מיקרוגרמים למטר מעוקב. בתחום הציבורי קיימת הרגשה של קהילתיות ומעורבות אזרחית מתונה יחסית בישראל; 86% מהאנשים מאמינים כי הם מכירים מישהו שיוכלו להיעזר בו בעת צרה, נתון כמעט זהה למדינות ה-OECD העומד על 88%. שיעור ההצבעה, ערך המודד את השתתפות האזרחים בתהליכים פוליטיים, עמד על 72% בבחירות האחרונות, גבוה יותר ממוצע ה-OECD העומד על 68%. מעמד כלכלי וחברתי עלול גם הוא להשפיע על שיעורי ההצבעה; שיעור ההצבעה של 20% העשירונים העליונים באוכלוסייה הוא בסביבות 79% ו-20% העשירונים התחתונים בסביבות 71%, פער קטן יותר מהממוצע ב-OECD העומד על 13 נקודות האחוז.

באופן כללי, הישראלים מרוצים מאורך החיים שלהם יותר מאשר ברוב מדינות ה- OECD בממוצע. כשהתבקשו לדרג את שביעות הרצון הכללית שלהם ביחס לחייהם בסולם מ-0 עד 10, ישראלים נתנו ציון של 7.1, נתון גבוה ממוצע ה-OECD העומד על 6.5. 

 

דיור

דיור

מחייה בתנאים הולמים הוא אחד ההיבטים החשובים ביותר בחיי אדם. דיור הינו הכרחי על מנת לספק את צרכיו הבסיסיים של כל אדם, ומהווה סיפוק,מקלט ובית; אך זוהי אינה רק שאלה של קורת גג וארבעה קירות. חשוב שדיור יציע מקום למנוחה ולינה, בו יוכל אדם להרגיש ביטחון, פרטיות ומרווח אישי, ומקום בטוח לגדל משפחה. כל האלמנטים האלה הם שהופכים דירה לבית. אך כמובן נשאלת השאלה האם אנשים יכולים להרשות לעצמם דיור בסיסי והולם.

ההוצאות הכרוכות בדיור עצמו תופסות את רוב תקציב משק הבית ומייצגות את ההוצאה היחידה הרחבה ביותר של יחידים ומשפחות, להוסיף עוד אלמנטים כמו שכירות, גז, חשמל, מים, ריהוט ותיקונים.

מעבר למחירים והוצאות הכרוכות בדיור, יש גם לבחון את תנאי המחייה, כגון מספר הנפשות הממוצע לחדר והאם למשק הבית יש גישה לצרכים בסיסיים. מספר החדרים בדירה מחולק במספר הנפשות הגרות בה, מציין את רמת הצפיפות בה חיים הדיירים. צפיפות יתרה עלולה להשפיע באופן שלילי על המצב הפיזי והמנטלי של הדיירים, יחסם עם אחרים והתפתחות הילדים. בנוסף, תנאי מחייה צפופים מעידים לרוב על הספק מים וביוב שאינו הולם. בישראל, הבית הממוצע מכיל 1.2 חדרים לאדם, פחות ממוצע ה-OECD, הנמדד על 1.8 חדרים לאדם.

דיור

הכנסה

הכנסה

בזמן שכסף לא יכול לקנות אושר, הוא כן משמש אמצעי חשוב בהשגת רמת חיים גבוהה יותר, וכתוצאה מכך רווחה טובה יותר. עושר כלכלי רב יותר עשוי גם לשפר את הגישה לחינוך איכותי, לביטוח בריאות טוב יותר ולדיור.

הכנסת נטו ממוצעת פנויה לנפש היא כמות הכסף שמשק בית מרוויח כל שנה, אחרי מיסים והעברות. הכנסה זו מייצגת את כמות הכסף הנותרת למשק הבית לצריכת מוצרים ושירותים. בישראל, הכנסה נטו ממוצעת פנויה לנפש, בשווי כוח קנייה נמוכה ממוצע ה-OECD ועומדת על 29,016  $ לשנה.

עושר פיננסי של משק הבית הוא הערך המוחלט של ערכו הפיננסי של משק הבית, כדוגמת מניות או סכומי כסף המוחזקים בחשבונות הבנק. בישראל, העושר הפיננסי מבחינת משק הבית לנפש פנויה עמד על כ-50,051 $, פחות ממוצע ה-OECD העומד על 84,547  $. בזמן שהמדד האידאלי לעושר משק הבית אמור לכלול בתוכו גם היבטים שאינם פיננסים (כמו שטח ודירות), מידע זה זמין רק עבור מספר מדינות קטן מתוך מדינות ה-OECD ולכן אינו מוכלל כאן.

עבודה מביאה עמה יתרונות רבים הכוללים: מקור הכנסה, שיפור סטטוס חברתי, יכולת להגשים שאיפות, בניית ביטחון עצמי ופיתוח כישורים ויכולות. בישראל, לכ-68% מהאוכלוסייה העובדת, הנמצאים בין הגילאים 15-64, יש עבודה בתשלום. נתון זה הוא גבוה יותר ממוצע התעסוקה ב-OECD העומד על 66%.

אנשים מובטלים מוגדרים בתור אלו אשר אינם עובדים כרגע, אך ברצונם לעבוד והם מחפשים תעסוקה באופן אקטיבי. אבטלה ממושכת עלולה להשפיע באופן שלילי על ביטחונו האישי ושביעות רצונו של אדם ולהתאפיין באובדן כישורים, אשר מקטין את הסיכויים לתעסוקה. בישראל, אחוז כוח התעסוקה שאינו מועסק כבר שנה או יותר עומד על 0.6% נמוך ממוצע ה-OECD העומד על 2.6%.

השכר וההטבות הכספיות המגיעות עם תעסוקה הן היבט חיוני בהקשר של איכות התעסוקה. ישראלים מרווחיים בממוצע 29,625 $ לשנה, פחות ממוצע ה-OECD העומד על 40,974 $.

מדד אחר חשוב בהקשר של תעסוקה איכותית הוא ביטחון תעסוקתי, מבחינת אבדן השתכרות כאשר אדם הופך למובטל. הדבר כולל עד כמה צפוי לאבד את עבודתו, כמה זמן עשוי להישאר מובטל, וכמה עזרה כלכלית צפוי לקבל מהממשלה. עובדים אשר חשופים לסיכונים של אובדן עבודתם פגיעים יותר, במיוחד במדינות עם רשת ביטחון סוציאלית קטנה יותר. בישראל, לעובדים סיכוי של 3.9% לאבד את הכנסותיהם אם יהיו מובטלים, נתון הנמוך ממוצע ה-OECD העומד על 6.3%.

הכנסה

תעסוקה

תעסוקה

עבודה מביאה עמה יתרונות רבים הכוללים: מקור הכנסה, שיפור סטטוס חברתי, יכולת להגשים שאיפות, בניית ביטחון עצמי ופיתוח כישורים ויכולות. בישראל, לכ-68% מהאוכלוסייה העובדת, הנמצאים בין הגילאים 15-64, יש עבודה בתשלום. נתון זה הוא גבוה יותר ממוצע התעסוקה ב-OECD העומד על 66%.

אנשים מובטלים מוגדרים בתור אלו אשר אינם עובדים כרגע, אך ברצונם לעבוד והם מחפשים תעסוקה באופן אקטיבי. אבטלה ממושכת עלולה להשפיע באופן שלילי על ביטחונו האישי ושביעות רצונו של אדם ולהתאפיין באובדן כישורים, אשר מקטין את הסיכויים לתעסוקה. בישראל, אחוז כוח התעסוקה שאינו מועסק כבר שנה או יותר עומד על 0.6% נמוך ממוצע ה-OECD העומד על 2.6%.

השכר וההטבות הכספיות המגיעות עם תעסוקה הן היבט חיוני בהקשר של איכות התעסוקה. ישראלים מרווחיים בממוצע 29,625 $ לשנה, פחות ממוצע ה-OECD העומד על 40,974 $.

מדד אחר חשוב בהקשר של תעסוקה איכותית הוא ביטחון תעסוקתי, מבחינת אבדן השתכרות כאשר אדם הופך למובטל. הדבר כולל עד כמה צפוי לאבד את עבודתו, כמה זמן עשוי להישאר מובטל, וכמה עזרה כלכלית צפוי לקבל מהממשלה. עובדים אשר חשופים לסיכונים של אובדן עבודתם פגיעים יותר, במיוחד במדינות עם רשת ביטחון סוציאלית קטנה יותר. בישראל, לעובדים סיכוי של 3.9% לאבד את הכנסותיהם אם יהיו מובטלים, נתון הנמוך ממוצע ה-OECD העומד על 6.3%.

תעסוקה

Robots-large

88fc23_794060241af14c31a52e0a7a5e2cdf3c

קהילה

 

קהילה

בני אדם הם יצורים חברתיים. התדירות בה אנחנו מתקשרים עם אחרים והאיכות של מערכות היחסים הבין-אישיות שלנו חיוניות לרווחה.

רשת חברתית חזקה, או קהילה יכולים לספק תמיכה בזמנים טובים ורעים וגם גישה לתעסוקה, שירותים והזדמנויות חומריות אחרות. בישראל, 86% מהאנשים מאמינים שהם מכירים מישהו עליו יכלו להישען במקרה הצורך, פחות ממוצע ה-OECD הנמדד על 88%.

רשת חברתית חלשה עלולה לגרום למוגבלויות ביצירת ומציאת הזדמנויות כלכליות, מחסור בקשר עם אחרים, ובסופו של דבר, לתחושות של בדידות. אנשים אשר מבודדים חברתית מתמודדים עם קשיים בשילובם בחברה כחבר אשר תורם, ובהגשמת שאיפות אישיות.

קהילה

חינוך

חינוך

אוכלוסייה מחונכת ומיומנת היטב חיונית לרווחתה החברתית והכלכלית של מדינה. חינוך הוא מפתח חשוב באספקת אוכלוסייה עם ידע, כישורים ויכולות הדרושים להשתתפותם היעילה בחברה ובכלכלה. חינוך טוב משפר מאוד את הסיכויים למציאת עבודה והכנסה.

ישראלים יכולים לצפות לעבור 15.9 שנים של חינוך בגילאים בין 5 ו-39, פחות ממוצע ה-OECD העומד על 17.5 שנים, והוא בין הרמות הנמוכות ב-OECD.

סיום 12 שנות לימוד נעשה חשוב יותר ויותר בכל המדינות, כאשר הכישורים הנחשקים בשוק התעסוקה הופכים להיות יותר מושתתים על ידע. לכן, שיעורי סיום השכלה תיכונית מספקים מדד טוב לגבי האם מדינות מכינות את התלמידים לדרישות המינימום של שוק התעסוקה. בישראל, 85% מהמבוגרים בגלאים 25-64 סיימו תיכון, מעל ממוצע ה-OECD העומד על 76%.

אך סיום לימודים, למרות חשיבותו, אומר מעט מאוד לגבי איכות החינוך עצמה. תכנית ה-OECD להערכת תלמידים בינלאומיים (פיז"ה) בודקת את המידה בה רכשו תלמידים ידע וכישורים החיוניים להשתתפות מלאה בחברה המודרנית. ב-2012, פיז"ה התמקדה בבחינת יכולת תלמידים בקריאה, מתמטיקה ומדע, מכיוון שמחקרים מראים שכישורים אלו עשויים לנבא השתלבות צפויה מבחינה כלכלית וחברתית, יותר מאשר מספר השנים בבית-הספר.

התלמיד הממוצע קיבל ציון של 474 בקריאה, מתמטיקה ומדע, פחות ממוצע ה-OECD העומד על 497. מערכות החינוך הטובות ביותר מצליחות לספק חינוך איכותי לכלל התלמידים.

מדיניות טובה יותר לחיים טובים יותר – חינוך והכשרה מקצועית אפקטיביים

מערכת החינוך וההכשרה המקצועית בישראל מגוונת, עם תוצאות טובות יחסית בשוק העבודה, לבוגרים. אלה כוללת שנת לימודים אחת לטכנאים ותוכניות מעשיות בנות שנתיים בהנדסה, מגוון רחב של קורסים מקצועיים תחת משרד הכלכלה, ותעודות מקצועיות. תעודות מקצועיות אלו יכולות להתקבל בסוף תכנית חינוך מקצועי או בסוף בחינה העומדת בפני עצמה.

ישנן גם תכניות מקצועיות רבות השוות ערך לתארים ראשוניים אקדמאיים ומעלה באוניברסיטאות, ובמוסדות אחרים להשכלה גבוהה. בהתחשב במגוון האפשרויות השונות, במקורות המגוונים במגזר הפרטי, ובתוכניות הממוקדות המכוונות לקבוצות חלשות, המערכת מציעה אפשרויות עבור רוב הקבוצות הרלוונטיות.

חינוך

איכות סביבה

איכות הסביבה

לאיכות סביבת המגורים המקומית שלנו השפעה ישירה על בריאותנו ורווחתנו. זיהום אוויר הוא אחד הנושאים הסביבתיים החשובים שמשפיע ישירות על איכות חייהם של אנשים. למרות התערבויות לאומיות ובינלאומיות וירידה בפליטת מזמהים גדולים, ההשפעות הבריאותיות של זיהום אוויר עירוני ממשיכות להתדרדר ולהחמיר, כאשר זיהום אוויר צפוי להיות הגורם הסביבתי הראשי לתמותה מוקדמת באופן גלובלי עד 2050. זיהום אוויר במרכזי ערים, הנגרם לרוב מתחבורה ושימוש בשריפת עץ או פחם, מקושר באופן ישיר למגוון רחב של בעיות בריאותיות, מגירויים שוליים בעיניים, ועד תסמינים נשמתים בטווח הקצר ומחלות כרוניות כגון אסטמה, מחלות לב וכלי דם וסרטן הריאות בטווח הארוך. ילדים וקשישים עשויים להיות פגיעים במיוחד.

PM2.5- חלקיקים מזהמים באוויר, קטנים מספיק על מנת לחדור לחלקו העמוק ביותר של הריאות- מנוטר על-ידי ה-OECD בגלל יכולתו לגרום נזק לבריאות האדם ולהפחתה בתוחלת החיים. בישראל, רמת כמות החומר החלקיקי האטמוספרי באזורים עירוניים עומדת על 25.9 מיקרוגרמים למטר מעוקב, הרבה מעל לממוצע ה-OECD העומד על 14.5 מיקרוגרמים למטר מעוקב, ומהקו המנחה שהוצב על ידי ארגון הבריאות העולמי העומד על מגבלה של 10 מיקרוגרמים למטר מעוקב.

גישה למים נקיים בסיסי גם הוא חשוב מאוד לרווחת בני האדם. למרות מאמציהם של מדינות ה-OECD בהפחתת זיהום המים, שיפור באיכות המים המתוקים לא תמיד נראה. בישראל, רק 65% מהאנשים אומרים כי הם מרוצים מאיכות המים. נתון זה הוא מבין הנתונים הנמוכים ב-OECD, בו מדד השביעות רצון הממוצע עומד על 81%.

מדיניות טוב לחיים טובים יותר – התמודדות עם מחסור במים

מים הם עדיפות לאומית בישראל. עיירות התבקשו להקים סוכנויות מים וביוב מקצועיות בשנת 2001, כדי להפחית דליפות ולשפר תשתיות. על מנת להבטיח ששיפורים אכן מתקיימים, סוכנויות אלו משקיעות 30% מההכנסות בתיקונים ותחזוקה.

לאחרונה אמצה הממשלה תכניות נוספות לטיפול במחסור במים. התוכנית הלאומית האסטרטגית מטרתה למחזר ולעשות שימוש חוזר במים להשקיה חקלאית. כדי להשיג מטרה זו, הוקמו 50 מרכזי מחזור עד סוף שנת 2014. משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים השיק פרויקט בשם "ערים חכמות" על מנת לענות על אתגרים אורבניים וכפריים ולתמוך בטיהור של מים תעשייתיים וביתיים.

סביבה

מחויבת אזרחית

מעורבות אזרחית

אמון בממשלה הינו הכרחי לרווחה החברתית ולמיטביות האדם. שיעור הצבעה גבוה הוא מדד להשתתפות אזרחים בתהליכים הפוליטיים. בבחירות האחרונות לגבם יש מידע, שיעור ההצבעה בישראל עמד על 72% מבין אלו שהיו רשומים. נתון זה הוא גבוה ממוצע ה-OECD.

מעורבות הציבור בתהליך קבלת ההחלטות חשוב עבור מתן דין וחשבון והבעת אמון בממשלה ובמוסדות הציבור. התהליך הפורמלי למעורבות הציבור בפיתוח חוקים ורגולציה הוא אחד הדרכים להבנת המידה שבה אנשים יכולים להיות מעורבים בהחלטות ממשלה בנושאים מרכזיים המשפיעים על חייהם. בישראל, רמת המעורבות של בעלי עניין בפיתוח רגולציות עומד על 0.9 (בסולם בין 0 ל-4), מבין הרמות הנמוכות ביותר ב-OECD, בו הממוצע הוא 2.4.

חברה

59b685acbd453fba0951c3ca3e72a483-620x300

בריאות

בריאות

רוב מדינות ה-OECD נהנו מעלייה בתוחלת החיים בעשורים האחרונים, הודות לשיפורים בתנאי מחייה, השקעה ברפואה מונעת, והתקדמות בטיפולים הרפואיים. תוחלת החיים בלידה בישראל נמדדת על כמעט 82 שנים, שנתיים מעל לממוצע ה-OECD העומד על 80 שנים. תוחלת חיים גבוהה יותר מזוהה בדרך כלל עם הוצאות בריאותיות גבוהות יותר פר אדם, למרות שמגוון מדדים אחרים משפיעים על תוחלת החיים, כגון סגנון ורמת חיים, חינוך ומשתנים סביבתיים.

כשנשאלו "מהו מצב הבריאותי הכללי?" 80% מהאנשים בישראל דיווחו שמצבם הבריאותי טוב, גבוה ממוצע ה-OECD הנמדד על 69%. למרות המהות הסובייקטיבית של שאלה זו, התשובות נמצאו כמנבאות את מצבם הבריאותי העתידי של אנשים.

מדיניות טובה יותר לחיים טובים יותר – מדדי איכות של בריאות קהילתית

מדדי איכות של בריאות קהילתית (QICH) הן מערכת ניטור לאומית המעריכה טיפול קהילתי. מדדים אלו בוחנים שישה תחומי טיפול הכוללים: אסטמה, סריקות סרטן, חיסונים עבור מבוגרים, בריאות בילדים ומבוגרים, בריאות לב וכלי דם, וסוכרת. הערכות מתמשכות אלו ומידע העולה מתוכן לגבי ביצועים קליניים מראים למטופלים ומטפלים כיצד קהילות שונות ודומות בהשוואות.

נראו שיפורים ניכרים באיכות הטיפול בסוכרת מאז שהתכנית הוצגה. בין השנים 2004 ו-2009 שליטה ב- HbA1c (המוגלובין מסוכרר) ירדה ב-29% ושליטה בכולסטרול עלתה ב 96.2%. גורמים אשר השפיעו על הצלחה זו כוללים את הבסיס המדעי החזק של QICH; מעורבות של מתרגלים וחברות ביטוח בריאותיות בהתפתחות המדדים; מטרות ברורות המתמקדות במטופלים; ומשוב שיטתי ומתמשך של המידע ההשוואתי אשר פתוח לאנשי מקצוע ולציבור.

בריאות

אושר

מדד האושר  

אושר או רווחה סובייקטיבית יכולים להימדד במדדים של סיפוק חיים, מבחינת הרגשת חוויות ורגשות חיוביים, והיעדר חוויות ורגשות שליליים. מדדים כאלה, למרות שהינם סובייקטיביים, הם תוספת מידע יעילה להשוואת איכות החיים בין מדינות.

מדדי סיפוק חיים מודדים כיצד בני אדם מעריכים את חייהם בכלליות, מעבר לרגשותיהם כרגע בהווה. כשהתבקשו לדרג את סיפוקם הכללי מהחיים בסולם של 0 עד 10, ישראלים נתנו ציון של 7.1, גבוה יותר ממוצע ה-OECD העומד על 6.5.

אושר

ביטחון אישי

 

ביטחון אישי

ביטחון אישי הוא מרכיב מרכזי במדידת רווחת האדם. האם אתה מרגיש בטוח לצאת להסתובב ברחוב, לבד בלילה, למשל? בישראל, 66% מאנשים אומרים שהם מרגישים בטוחים מספיק להסתובב לבד בלילה, פחות מהממוצע במדינות ה-OECD העומד על 68%.

שיעורי הרציחות (מספר הרציחות ל-100,000 תושבים) הוא מדד אמין יותר להערכת מצב הביטחון במדינה, משום שלעומת פשעים אחרים, רציחות כמעט תמיד מדווחות למשטרה. לפי מידע שהתקבל לאחרונה ב-OECD, שיעורי הרציחות בישראל עומדים על 1.8, פחות ממוצע ה-OECD העומד על 4.1.

למרות זאת, בזמן שגברים נמצאים בסיכון גבוה יותר להיות קורבנות של פשע אלים, נשים מדווחות הרגשת ביטחון נמוכה יותר מגברים. הדבר מוסבר על ידי פחד גדול יותר מתקיפות מיניות, ההרגשה שהן צריכות גם להגן על ילדיהן ודאגתן שייראו כאחריות באופן חלקי.

ביטחון

משטרה

פנאי

איזון בין עבודה וזמן פנוי

מציאת איזון בין עבודה וזמן פנוי הוא אתגר לכל מי שמועסק, ובעיקר להורים עובדים. היכולת לשלב בהצלחה עבודה, משפחה, מחויבויות וחיים אישיים חשובה לכולם במשק הבית. ממשלות יכולות לסייע בעניין, בעידוד תצורות עבודה תומכות וגמישות, על מנת להקל על הורים במציאת איזון בין העבודה לחיים בבית.

היבט חשוב בהקשר של איזון בין עבודה וזמן פנוי, הוא כמות הזמן שאדם מבלה במקום עבודתו. ראיות מראות ששעות ארוכות עלולות להשפיע לרעה על בריאות אישית, לסכן את בטיחותו של אדם ולהגביר מתח. שיעור המועסקים העובדים 50 שעות או יותר לשבוע אינו רחב גדול במיוחד במדינות ה-OECD. בישראל, כמעט 15% מהעובדים עובדים שעות ארוכות במיוחד, יותר ממוצע ה-OECD העומד על 13%.

איזון

פנאי ועבודה