פרודוקטיביות

או פריון עבודה בעברית הנמדד בחלוקת התוצר (תמ"ג) במספר שעות העבודה. הישראלים עובדים כ-100 שעות יותר מממוצע ה-OECD ו-500 שעות יותר מהגרמנים. יחד עם זאת השכר של העובדים הישראלים נמוך יותר. אחת מהסיבות העיקריות לכך היא הפרודוקטיביות הנמוכה של העובד הישראלי. פריון העובדים בישראל עולה בעשורים האחרונים אך בקצב נמוך כך שהפער ביננו לבין המדינות המפותחות אינו מצטמצם והוא נמוך כ-25% מהממוצע בשנים האחרונות. הסיבות לכך מגוונות אך העיקריות היא השקעה בהון אנושי, מיעוט בהכשרה מקצועית, גודל הכלכלה השחורה, השקעה לא מספקת בתשתיות והכלכלה הדואלית שבה מגזר ההיי-טק פרודוקטיבי מאוד אך רוב הכלכלה משתרכת מאחור.

פרודוקטיביות הפכה לנושא חם בכל כלכלות ה-OECD כיוון שהמדד החשוב ביותר לצמיחה כלכלית לא מתקדם בקצב הרצוי, נמצא בנסיגה בחלק מהמדינות ולרוב בקיפאון ברוב מדינות המערב. דבר זה יוצר את פרודוקס הפרודוקטיביות כיוון שהחדשנות קיימת והטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ובכל זאת נראה שההשפעה על הפריון קטנה מדי. ה-OECD מעמיד נושא זה בראש סדר עדיפותיו כיוון שללא צמיחה בפרודוקטיביות, השכר לא יעלה ולמעשה אורח החיים המערבי בסכנה. מחקרי ה-OECD חושפים שבעיית הפריון אינה קשורה לחדשנות אלא לחלוקה לא נכונה של המשאבים במה שמכונה "בעיית החלול" כיוון שיש חברות בהן הפרודוקטיביות רבה ואף עולה, בעיקר החברות הגדולות שהן בינלאומיות, אך עסקים רבים מדי משתרכים מאחור ובהן הפריון אינה עולה ואף יורד.

פרודוקטיביות

 

לכתבה על עתיד הפרודוקטיביות

לכתבה על פרודוקטיביות ואי-שוויון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *