תעסוקה וכישורים

מלחמת המעמדות – הכנסה בסיסית אוניברסאלית כפיתרון

כולם מדברים על הכנסה בסיסית אוניברסאלית אך אף אחד לא מיישם זאת עדיין. גיא סטנדינג, כלכלן בריטי, הגיע ל-OECD להטיף על חשיבות המודל החדש שהוא הפיתרון היחידי לחוליים של החברה במאה ה-21. לפי סטנדינג אנחנו נמצאים בסיפה של מלחמת מעמדות והכנסה בסיסית אוניברסאלית תאפשר חירות למעמד המנוצל

קרא עוד...

המלצות לשוויון מגדרי

למרות ההתקדמות העצומה בשוויון מגדרי במדינות המערב, הפער בין נשים לגברים עדיין שריר וקיים. ה-OECD יצר המלצות מדיניות בשלושה תחומים עיקריים: חינוך, תעסוקה ויזמות לקידום נשים בחברה ובכלכלה

קרא עוד...

זמן שווה כסף – מדוע הזמן פועל לרעת הנשים

תרבות העבודה דורשת שעות עבודה מאומצות הפוגעת בעיקר בנשים ובאימהות שנושאות בנטל טיפול המשפחה וביצוע מטלות הבית. לכבוד יום האישה הבין לאומי, הזמין ה-OECD את הכלכלנית האמריקאית פרנסס רוזנבלוט על הפער המגדרי ומדוע לא יהיה ניתן לסגור אותו כל עוד לא נשנה את השיטה

קרא עוד...

שעות עבודה – גברים ונשים

הישראלים עובדים כמאה שעות יותר בשנה מאשר ממוצע ה-OECD אך כאשר בודקים את שעות העבודה לפי חתך מגדרי רואים שהגברים הישראלים עובדים בממוצע הרבה יותר ובין הגבוהים ב-OECD, מעל 2,000 שעות. נשים בישראל עובדות גם יותר מהממוצע אך פחות מהגברים הישראלים - כ-1,700 שעות.

קרא עוד...

בדרך לצמיחה – תמונת מצב על הכלכלה הישראלית

המשק הישראלי צומח בשנים האחרונות אך נראה שהצמיחה לא מחלחלת לכלל החברה. בפרסום האחרון של ה-OECD על מצב הכלכלה הישראלית, מתחילים לראות ניצנים של פירות עם גידול בהכנסות, עצירה בגידול האי-שוויון ושוק תעסוקה עמיד. יחד עם זאת מציינים כותבי הדוח את מערכת החינוך הלא שוויונית ואת התחבורה הלא מפותחת מספיק

קרא עוד...

פער מגדרי בתעסוקה

הפער המגדרי בהכנסות בישראל הוא מהגבוהים ב-OECD אך כאשר מסתכלים אך ורק על תעסוקה התמונה מתהפכת והפער המגדרי בישראל הוא מהנמוכים במערב ועומד על 8% בלבד בין תעסוקת גברים לנשים. הפער במשרה מלאה גבוה הרבה יותר ועומד על 20% אך עדיין דומה לממוצע ה-OECD. המדינות בהן שיעורי התעסוקה של גברים גבוהים הרבה יותר משל הנשים הן טורקיה, מקסיקו וצ'ילה. המדינות הנורדיות, המודרגות נמוך בפער המגדרי בהכנסות, מדורגות נמוך גם בהפרש שיעורי התעסוקה.

קרא עוד...

אבטלה בקרב בעלי תואר אקדמי

תואר אקדמי הוא שער לחיים מוצלחים יותר בשוק התעסוקה אך יש גם כאלו שהשכלה גבוהה לא מבטיחה הצלחה. בישראל, שיעור זניח, כ-3%, מהאקדמאים הם מובטלים, נמוך מהממוצע. המצב של האקדמאים ביוון ובספרד הוא החמור ביותר במערב

קרא עוד...

כישורי קריאה לפי רמת השכלה

הישראלים אוהבים תארים וישנו מיעוט של בעלי השכלה נמוכה אך כיצד כל זה מתרגם לכישורים? בכל שלושת שלבי החינוך, הישראלים מתמקמים נמוך מהממוצע כאשר רק 1% מאלו בעלי השכלה נמוכה מתיכונית הגיעו לציון הגבוה בכישורי קריאה. 5% מבעלי השכלה תיכונית בישראל הצליחו להגיע לרמה הגבוהה לעומת 7% ממוצע ה-OECD וגם בקרב האקדמיים הישראלים נמוכים מהממוצע עם 13% בלבד שהגיעו לציון הגבוה בכישורי קריאה לעומת 37% ביפן ובפינלנד

קרא עוד...

כישורים לא תואמים

האם העבודה שלכם תואמת את הכישורים שלכם? העבודה שלכם קטנה על היכולות שלכם או שהיא גדולה פי כמה על המידות שלכם? לפי הנתונים של ה-OECD, העובדים הישראלים הם העובדים הכי over-qualified (כישורים גבוהים יותר מדרישות התפקיד) - מעל 32%. רק כ-10% מהעבודים בישראל הם Under-qualified (כישורים נמוכים יותר מדרישות התפקיד).

קרא עוד...

שכר שעתי

לפי טבלת ה-OECD, השכר בישראל נמוך יחסית לשאר מדינות המערב - 12.6$ ברוטו לשעה. באירלנד מרוויחים פי -2 ובהולנד פי-3

קרא עוד...

להעז לשתף – המאמץ של גרמניה לחברה שוויונית יותר

למרות הכלכלה המשגשגת, המשק הגרמני מותאם לאבות ומאלץ אימהות לצאת ממעגל העבודה ולטפל בילדים. ממשלת גרמניה העבירה מספר החלטות ורפורמות שמטרתם היא לייצר הורות משותפות שבה גם הגברים ייקחו חלק בטיפול הילדים. ואימהות יוכלו להיכנס למעגל העבודה. כיצד הממשלה הגרמנית מבקשת לעשות שינוי מגדרי זה?

קרא עוד...

הכנסה בסיסית אוניברסאלית – כסף לכולם

מדינת הרווחה עומדת בפני עולם עבודה משתנה שבו רבים מתקשים למצוא תעסוקה, אחרים עובדים בחצאי משרות או בכלכלת החלטורה שלא מספקת הגנות סוציאליות. הכנסה בסיסית אוניברסאלית היא מנגנון שרבים רואים בו את השלב הבא של מדינת הרווחה ותפקידה לאפשר לכלל האזרחים הגנה ואף עזרה להצליח. מחקר ראשוני של ה-OECD מגלה שלמרות שעל הנייר, פתרון זה נראה אוטופי, הנתונים מראים שהכנסה זו לא תועיל בהכרח דווקא לאלו שצריכים את מדינת הרווחה יותר מכולם

קרא עוד...

אקדמיה וכישורים – מה אנשים רוצים?

האם האקדמיה מכינה את הסטודנטים לעולם האמיתי ומספקת להם כישורים שיעזרו להם בשוק התעסוקה? בסקר שערך ה-OECD מתגלה פרדוקס שרבים מצפים שהאקדמיה תעזור להם בשוק העבודה אך יחד עם זאת ספקנים לגבי רכישת כישורים רלוונטים לעולם האמיתי. מה חשוב למעסיקים, לסטודנטים ולהורים?

קרא עוד...

כישורים דיגיטליים לעתיד שכבר כאן

בעבר הלא רחוק מעטים נדרשו לכישורים טכנולוגיים או דיגיטליים אך כיום לשלוח מייל או לגלוש באינטרנט כבר אינו מספיק לעבודות רבות מאוד. במדינות ה-OECD ובישראל יכולות הכישורים הדיגיטליים של הציבור לא מספקות והחשש שאלו הם האנשים שישארו מאחור במפנה הדיגיטלי המרתחש כבר קיום. ה-OECD קורא למדינות להתעורר

קרא עוד...

מחוץ למסגרת – עובדים לא סטנדרטים

הכלכלה החדשה מייצרת זן חדש של עובדים בשם עובדים לא סטנדרטים, כלומר כל עובד שאינו עובד במשרה מלאה בחוזה קבוע. קבוצה זו אינה הומוגנית אך המשותף לכולם הוא העתיד הארעי המשפיע על רמת השכר וזכויות סוציאליות. עובדים לא סטנדרטים בכלכלת החלטורה נתקלים בבעיות נוספות שהמדינה צריכה לתת עליהם את הדעת

קרא עוד...

פערי תעסוקה לפי השכלה ומגדר

אי-שוויון מגדרי בישראל הוא מהגבוהים במדינות ה-OECD ויש לזה קשר ישיר להשכלה. ככל שנשים משכילות יותר, כך שיעורי התעסוקה שלהן עולים, אך עדיין הפער הוא לטובת הגברים עם 8%. כאשר בוחנים את האכולוסייה הישראלית עם השכלה נמוכה הפערים קופצים למעל 30% פער לגברים

קרא עוד...