ממשל ודמוקרטיה

אסונות בשנה

שלא נדע מצרות אבל אסונות מתרחשים ולממשלה יש תפקיד חשוב בלנסות למנוע אותם או לפחות למזער נזקים. בשנים האחרונות עולות שוב ושוב תלונות כנגד אוזלת ידה של הממשלה בטיפול באסונות כגון הוריקן קתרינה בארה"ב שבה לפחות 1,836 בני אדם נספו כתוצאה מהסופה וחוסר הכנה מספק ולאחרונה המגדל הבוער בלונדון שמספר המתים בו לא נקבע עדיין ויש חשש שאי אכיפת רגולציות גרמו לאסון. גם בישראל התרחשו אסונות בשנים האחרונות כגון השריפה בכרמל שבה ניספו 44 בני אדם. ברחבי מדינות ה-OECD מתרחשים כ-3.4 אסונות בשנה (מעל 10 הרוגים או/ו 100 אנשים שהושפעו מאסון זה או/ו מצב חירום הוכרז או/ו התבקש סיוע בינלאומי). בישראל יש פחות מאסון בשנה והנזק למשק הוא כ-700 אלף ש"ח בשנה. בארה"ב, האסונות תכופים במיוחד עם 29.5 אסונות בשנה בממוצע ונזק של 22.5 מיליון דולרים. אסטוניה ופינלנד הן המדינות הבטוחות ביותר

קרא עוד...

הוצאות הממשלה

‫ברוב מדינות הOECD הוצאות הממשלה עלו מאז 2007 אך בישראל ובשלוש מדינות נוספות הן קטנו ביחס לתוצר. בישראל ההוצאה הממשלתית היא כ-40%, נמוך מהממוצע ‬

קרא עוד...

"יש מערכת יחסים שבורה בין האזרחים לממשלה" – ראיון בנושא ממשל

רולף אלטר, ראש אגף ממשל ציבורי ב-OECD חושב שתקציב דו שנתי אינו דבר רע בהכרח ומדינות רבות משתמשות במתודה דומה. מר אלטר חושב שקורס צוערים הוא נדבך חשוב בשירות המדינה אך אינו מספק לבד ומדבר איתנו בין היתר על אחד מהמשברים הסביבתיים החמורים ביותר שהתרחשו בישראל ועל משבר האמון הקיים בין התושבים לממשלות

קרא עוד...

תקציב מגדרי

לתקציב הממשלה יש משמעות ענפה על חיי האזרחים וכדי לקדם שוויון מגדרי חלק מהמדינות הטמיעו בתהליך קבלת ההחלטות התקציביות גם ממד מגדרי, כלומר, כיצד סעיף תקציבי משפיע על נשים. ישראל היא מחלק מדינות המיעוט שעבר הטמיעו תהליך זה

קרא עוד...

שופטים ושופטות בישראל

בראש בית המשפט העליון עומדת השופטת מרים נאור אך שיעור השופטות בישראל נמוך למול ממוצע ה-OECD ובכל זאת בבתי המשפט הנמוכים (שלום, תביעות קטנות) יש רוב נשי – 55% אך ככל שמטפסים בסולם השיפוטי שיעור הנשים יורד ועומד על 50% במחוזי וקצת יותר מ-20% בעליון לעומת כמעט 40% במדינות ה-OECD

קרא עוד...

נשים בשירות הציבורי

האם קריירת נשים היא צינור דולף? ברוב מדינות ה-OECD, נשים הן הרוב מבין עובדי משרדי הממשלה אך כאשר בוחנים את ההנהלה הבכירה מספרן יורד, לעיתים דרמטית. בישראל, למרות שנשים הן הרוב במשרדי הממשלה - 63%, רוב ההנהלה הבכירה היא גברית והנשים תופסות 43% ממנה. למרות זאת, ישראל היא אחת המדינות עם השיעור הגבוה של נשים בהנהלה הבכירה.

קרא עוד...

שקיפות ואמון

שקיפות ואמון הולכים יד ביד וככל שרמת השקיפות עולה כך גם רמת האמון של האזרחים בפוליטיקאים

קרא עוד...

אמון – הבסיס של הדמוקרטיה

ללא אמון, מוסדות הדמוקרטיה בסכנה ועל המדינה לפעול בנחישות ובתקיפות בתחום זה. ה-OECD אירח בסוף חודש מרץ את הכנס השנתי למאבק בשחיתות ובו הוא קרא לממשלות לעשות יותר בתחום בייחוד כאשר הנתונים מראים שהציבור מאבד אמון בממשלות ובפוליטיקאים

קרא עוד...

"הישראלים מרוצים מחייהם ויש להם סיבות טובות לכך" – ראיון בנושא סטטיסטיקה

בבסיס כל עבודת הארגון מצויים הנתונים המאפשרים השוואה בין מדינות ה-OECD השונות ומתן תמונה מהימנה ואובייקטיבית על העולם שבו אנחנו חיים. מרטין דוארנד, ראש אגף סטטיסטיקה בארגון ה-OECD מסבירה מדוע לדעתה רגשות הם דבר חשוב ואין להתעלם מהם ומדוע לישראלים יש סיבות טובות ואותנטיות להיות מאושרים

קרא עוד...

אמון בממשלה ובדמוקרטיה

3 מתוך כל 4 ישראלים מאמין שהממשלה אינו פועלת לטובת הכלל אלא לטובת קבוצות אינטרסים השולטות על הממשלה. רק ביוון המצב חמור יותר. לפי ה-OECD מדד זה מעיד על תפיסת השחיתות של האזרחים את הממשלה

קרא עוד...

שחיתות בממשלה

מעל מחצית האוכלוסייה במערב תופסת את הממשל המרכזי כמושחת. בישראל, המצב חמור יותר וכ-72% מהישראלים תופסים את הממשלה ומוסדותיה כנוגעים בשחיתות. המדינה במצב החמור ביותר היא איטליה כאשר רק אחד מתוך עשר לא תופס את הממשלה כמושחתת. המדינות שבהן רמת האמון גבוהה יחסית, באופן לא מפתיע, אלו שבדיה ודנמרק, עם פחות מ-20% התופסים את הממשלה כמושחתת

קרא עוד...

התעניינות בפוליטיקה

נראה שלכל ישראלי יש דיעה על המצב הפוליטי בארץ ולפי כמות ואורך משדרי החדשות המשודרים במדיה נראה שהישראלים חיים ונושמים פוליטיקה. למרות זאת, רבע מהישראלים טענו בסקר שערך ה-OECD שהם אינם מתעניינים בפוליטיקה ובקבוצת הצעירים חוסר ההתעניינות גובר ועולה ל-32%

קרא עוד...

אמון בממשלה

דמוקרטיה חזקה היא זו שהתושבים שלה מביעים אמון בממשלה ובשליחה. בשנת 2007 רמת האמון בממשלה בישראל הייתה מהנמוכות ביותר ב-OECD ועמדה על פחות מ-20%. שמונה שנים אחרי רמת האמון הכפילה עצמה ועומדת כרגע על 44%, מעל ממוצע ה-OECD. כמובן שיש לאן להשתפר כי נתון זה מראה שלרוב הישראלים אין אמון בממשלה, בעיה הקיימת ברוב מדינות המערב

קרא עוד...

חדשנות במגזר הציבורי

המגזר הפרטי נחשב לחדשני בעוד המגזר הציבורי נחשב בירוקרטי וארכאי אך אין סיבה שזה יהיה כך. ה-OECD מפתח גישות למגזר ציבורי חדשני העונות לצורך בריכוז משאבים ומענה על צרכים הולכים וגדלים. גם בישראל המגזר הציבורי אינו שוקט על שמריו וחדשנות אינה מילה גסה

קרא עוד...

שיעורי הצבעה

שיעורי הצבעה מהווים מדד לחוזקה של הדמוקרטיה ותפיסת האזרחים לגבי יכולתם לשנות את המצב הפוליטי. שיעורי ההצבעה במערב נמצאים בירידה ולכן יש מדינות שמכריחות בחוק או מתמרצות בהטבות הצבעה ביום הבחירות ולכן בלגיה ואוסטרליה בראש הטבלה. שיעורי ההצבעה בישראל יורדים במהלך השנים אך עדיין נחשבים גבוהים ומעל ממוצע ה-OECD. ומה עם הדמוקרטיה החשובה בעולם? קצת יותר מחמישים אחוז מבעלי ההצבעה בארה"ב מצביעים לקונגרס ולנשיאות החשובים בעולם אך יש לזכור שהשיטה חשובה לא פחות ובמדינות בהן נהוג שיטת "המנצח לוקח הכול" במקום השיטה היחסית, שיעורי ההצבעה נמוכים יותר.

קרא עוד...