חינוך והשכלה

המלצות לשוויון מגדרי

למרות ההתקדמות העצומה בשוויון מגדרי במדינות המערב, הפער בין נשים לגברים עדיין שריר וקיים. ה-OECD יצר המלצות מדיניות בשלושה תחומים עיקריים: חינוך, תעסוקה ויזמות לקידום נשים בחברה ובכלכלה

קרא עוד...

החזר על השקעה בחינוך

השכלה גבוהה משלמת לסטודנטים אך האם היא משתלמת גם למדינה? המדינה משקיעה באופן ישיר בהשכלה גבוהה על-ידי סבסוד ומלגות וגם באופן עקיף. אם מסתכלים רק מזווית כלכלית אזי החינוך משתלם היטב גם למדינה

קרא עוד...

בדרך לצמיחה – תמונת מצב על הכלכלה הישראלית

המשק הישראלי צומח בשנים האחרונות אך נראה שהצמיחה לא מחלחלת לכלל החברה. בפרסום האחרון של ה-OECD על מצב הכלכלה הישראלית, מתחילים לראות ניצנים של פירות עם גידול בהכנסות, עצירה בגידול האי-שוויון ושוק תעסוקה עמיד. יחד עם זאת מציינים כותבי הדוח את מערכת החינוך הלא שוויונית ואת התחבורה הלא מפותחת מספיק

קרא עוד...

אבטלה בקרב בעלי תואר אקדמי

תואר אקדמי הוא שער לחיים מוצלחים יותר בשוק התעסוקה אך יש גם כאלו שהשכלה גבוהה לא מבטיחה הצלחה. בישראל, שיעור זניח, כ-3%, מהאקדמאים הם מובטלים, נמוך מהממוצע. המצב של האקדמאים ביוון ובספרד הוא החמור ביותר במערב

קרא עוד...

כישורי קריאה לפי רמת השכלה

הישראלים אוהבים תארים וישנו מיעוט של בעלי השכלה נמוכה אך כיצד כל זה מתרגם לכישורים? בכל שלושת שלבי החינוך, הישראלים מתמקמים נמוך מהממוצע כאשר רק 1% מאלו בעלי השכלה נמוכה מתיכונית הגיעו לציון הגבוה בכישורי קריאה. 5% מבעלי השכלה תיכונית בישראל הצליחו להגיע לרמה הגבוהה לעומת 7% ממוצע ה-OECD וגם בקרב האקדמיים הישראלים נמוכים מהממוצע עם 13% בלבד שהגיעו לציון הגבוה בכישורי קריאה לעומת 37% ביפן ובפינלנד

קרא עוד...

השכלה לאורך השנים

היום רובנו מסיימים תיכון אך לדור ההורים וכמובן הסבים והסבתות, למידה בתיכון לא בהכרח הייתה אפשרית או יעד. בשנות השישים, רק 40% מאזרחי ה-OECD היו בעלי השכלה תיכונית אך בישראל חינוך תמיד היה דבר חשוב וכבר בשנות השבעים 70% מהדור הצעיר (25-34) היה בעל השכלה תיכונית. כיום מעל 90% מהאוכלוסייה היא בהשכלה זו, גבוה ממוצע ה-OECD. למרות שהאוכלוסייה בישראל אוהבת תארים, בין שנות ה-70 ל-2015, יש ירידה של 10% בשיעור האוכלוסייה הצעירה בעלת תואר אקדמי. למעשה, רק בישראל ובפורטוגל שיעור האקדמים בירידה.

קרא עוד...

אקדמיה וכישורים – מה אנשים רוצים?

האם האקדמיה מכינה את הסטודנטים לעולם האמיתי ומספקת להם כישורים שיעזרו להם בשוק התעסוקה? בסקר שערך ה-OECD מתגלה פרדוקס שרבים מצפים שהאקדמיה תעזור להם בשוק העבודה אך יחד עם זאת ספקנים לגבי רכישת כישורים רלוונטים לעולם האמיתי. מה חשוב למעסיקים, לסטודנטים ולהורים?

קרא עוד...

החזר על חינוך

השכלה גבוהה משלמת לסטודנטים אך האם היא משתלמת גם למדינה? המדינה משקיעה באופן ישיר בהשכלה גבוהה על-ידי סבסוד ומלגות וגם באופן עקיף. אם מסתכלים רק מזווית כלכלית אזי החינוך משתלם היטב גם למדינה והיא למעשה מקבלת פי 1.5 במיסים על כל השקעה

קרא עוד...

פערי תעסוקה לפי השכלה ומגדר

אי-שוויון מגדרי בישראל הוא מהגבוהים במדינות ה-OECD ויש לזה קשר ישיר להשכלה. ככל שנשים משכילות יותר, כך שיעורי התעסוקה שלהן עולים, אך עדיין הפער הוא לטובת הגברים עם 8%. כאשר בוחנים את האכולוסייה הישראלית עם השכלה נמוכה הפערים קופצים למעל 30% פער לגברים

קרא עוד...

שכר מורים

שכר מורים בישראל בחטיבות הביניים משתנה משמעותית עם הותק ומורה מתחיל מקבל שכר השווה ל-18,000$ בשנה, נמוך משמעותית מממוצע ה-OECD העומד על 31 אלף דולרים. לאחר 15 שנות ותק, שכר המורים עולה משמעותית ועומד על 31,000$, עדיין נמוך מממוצע ה-OECD העומד על 44.5 אלף דולרים. שכר המורים בישראל משתווה לזה שבמערב כאשר בוחנים את המורים הותיקים ביותר עם 54,000$ בישראל לעומת 57..6 אלף דולרים ממוצע OECD. השכר הישראלי של מורים אולי נמוך בהשוואה למערב אך כאשר בוחנים את שכר המורים לעומת אקדמאים אחרים בעלי תואר ראשון, השכר שווה בערכו.

קרא עוד...

כישורים בישראל

הכלכלה הדואלית בישראל בין האזורים המצליחים לאזורים הנגררים מאחור מתבטאת גם בכישורים. האזורים שבדק ה-OECD מתחלקים לאלו שבהם יש שיווי משקל של כישורים גבוהים, כלומר יש ביקוש לעובדים לבעלי כישורים גבוהים ויש מלאי מספק של ישראלים בעלי כישורים אלו. האזורים המצטיינים הם בעיקר במרכז שהמצטיינות הן תל-אביב ופתח-תקווה. מצד שני, שבעה אזורים בישראל נמצאים במה שה-OECD מכנה "מלכודת כישורים נמוכים", כלומר רוב האוכלוסייה בעלת כישורים נמוכים ואופי העבודות באזור זה מותאם לרוב רק לבעלי כישורים אלו. כל האזורים ממוקמים בפריפריה: באר שבע ואשקלון בדרום, צפת, עכו וחדרה בצפון.

קרא עוד...

מבחן פיז"ה – מצטיינים ונכשלים

תלמידי ישראל השיגו ציונים הנמוכים מממוצע ה-OECD בשלושת התחומים הנבדקים בפיז"ה - קריאה, מתמטיקה ומדעים, אך מה קורה כאשר מסתכלים על הקצוות? 30% מתלמידי ישראל קיבלו ציונים נמוכים בשלושת המקצועות הנבדקים, שיעור נכשלים גבוה מממוצע ה-OECD. בישראל 14% מהתלמידים הצטיינו לפחות במקצוע אחד, נמוך מממוצע ה-OECD

קרא עוד...

כישורי מורים

המורים בישראל הם בעלי כישורים נמוכים הן בקריאה והן במתמטיקה. המורים בישראל מקבילים ברמת הכישורים שלהם לבעלי תעודה על־תיכונית לא אקדמית בקנדה. פינלנד ויפן בראש ורמת הכישורים שלהם שווה לתואר אקדמי. המחקר מראה שיש קשר חיובי בין כישורי המורים לכישורי התלמידים ובפינלנד וביפן, כישורי התלמידים הם מהגבוהים ב-OECD. כישורי התלמידים בישראל נמוכים מהממוצע. המחקר מראה שאם ישראל תעלה את כישורי המתמטיקה של המורים לרמה של פינלנד, הישגי התלמידים יעלו מעל הממוצע ויהיו בחלק העליון של פיז"ה.

קרא עוד...

מקבלי תואר ראשון לפי תחום

ישראל מקום ראשון ב-OECD בשיעור תלמידי מדעי החברה ומקום רביעי בשיעור בוגרי משפטים. מצד שני אנחנו בין האחרונים בשיעור בוגרים באדריכילות ובניין, ובתחומי בריאות. למרות היותנו סטראט-אפ ניישן, שיעור בוגרי המדעים והמתמטיקה בישראל, קרוב לממוצע, מקום 14

קרא עוד...