חינוך והשכלה

בדרך לצמיחה – תמונת מצב על הכלכלה הישראלית

צמיחה מכלילה

המשק הישראלי צומח בשנים האחרונות אך נראה שהצמיחה לא מחלחלת לכלל החברה. בפרסום האחרון של ה-OECD על מצב הכלכלה הישראלית, מתחילים לראות ניצנים של פירות עם גידול בהכנסות, עצירה בגידול האי-שוויון ושוק תעסוקה עמיד. יחד עם זאת מציינים כותבי הדוח את מערכת החינוך הלא שוויונית ואת התחבורה הלא מפותחת מספיק

קרא עוד...

אבטלה בקרב בעלי תואר אקדמי

אבטלת צעירים

תואר אקדמי הוא שער לחיים מוצלחים יותר בשוק התעסוקה אך יש גם כאלו שהשכלה גבוהה לא מבטיחה הצלחה. בישראל, שיעור זניח, כ-3%, מהאקדמאים הם מובטלים, נמוך מהממוצע. המצב של האקדמאים ביוון ובספרד הוא החמור ביותר במערב

קרא עוד...

כישורי קריאה לפי רמת השכלה

כישורים

הישראלים אוהבים תארים וישנו מיעוט של בעלי השכלה נמוכה אך כיצד כל זה מתרגם לכישורים? בכל שלושת שלבי החינוך, הישראלים מתמקמים נמוך מהממוצע כאשר רק 1% מאלו בעלי השכלה נמוכה מתיכונית הגיעו לציון הגבוה בכישורי קריאה. 5% מבעלי השכלה תיכונית בישראל הצליחו להגיע לרמה הגבוהה לעומת 7% ממוצע ה-OECD וגם בקרב האקדמיים הישראלים נמוכים מהממוצע עם 13% בלבד שהגיעו לציון הגבוה בכישורי קריאה לעומת 37% ביפן ובפינלנד

קרא עוד...

השכלה לאורך השנים

אוניברסיטה

היום רובנו מסיימים תיכון אך לדור ההורים וכמובן הסבים והסבתות, למידה בתיכון לא בהכרח הייתה אפשרית או יעד. בשנות השישים, רק 40% מאזרחי ה-OECD היו בעלי השכלה תיכונית אך בישראל חינוך תמיד היה דבר חשוב וכבר בשנות השבעים 70% מהדור הצעיר (25-34) היה בעל השכלה תיכונית. כיום מעל 90% מהאוכלוסייה היא בהשכלה זו, גבוה ממוצע ה-OECD. למרות שהאוכלוסייה בישראל אוהבת תארים, בין שנות ה-70 ל-2015, יש ירידה של 10% בשיעור האוכלוסייה הצעירה בעלת תואר אקדמי. למעשה, רק בישראל ובפורטוגל שיעור האקדמים בירידה.

קרא עוד...

אקדמיה וכישורים – מה אנשים רוצים?

סטודנטים אקדמיה עבודה

האם האקדמיה מכינה את הסטודנטים לעולם האמיתי ומספקת להם כישורים שיעזרו להם בשוק התעסוקה? בסקר שערך ה-OECD מתגלה פרדוקס שרבים מצפים שהאקדמיה תעזור להם בשוק העבודה אך יחד עם זאת ספקנים לגבי רכישת כישורים רלוונטים לעולם האמיתי. מה חשוב למעסיקים, לסטודנטים ולהורים?

קרא עוד...

החזר על חינוך

דוקטורט סטודנטים השכלה

השכלה גבוהה משלמת לסטודנטים אך האם היא משתלמת גם למדינה? המדינה משקיעה באופן ישיר בהשכלה גבוהה על-ידי סבסוד ומלגות וגם באופן עקיף. אם מסתכלים רק מזווית כלכלית אזי החינוך משתלם היטב גם למדינה והיא למעשה מקבלת פי 1.5 במיסים על כל השקעה

קרא עוד...

פערי תעסוקה לפי השכלה ומגדר

אוניברסיטה

אי-שוויון מגדרי בישראל הוא מהגבוהים במדינות ה-OECD ויש לזה קשר ישיר להשכלה. ככל שנשים משכילות יותר, כך שיעורי התעסוקה שלהן עולים, אך עדיין הפער הוא לטובת הגברים עם 8%. כאשר בוחנים את האכולוסייה הישראלית עם השכלה נמוכה הפערים קופצים למעל 30% פער לגברים

קרא עוד...

שכר מורים

מורה

שכר מורים בישראל בחטיבות הביניים משתנה משמעותית עם הותק ומורה מתחיל מקבל שכר השווה ל-18,000$ בשנה, נמוך משמעותית מממוצע ה-OECD העומד על 31 אלף דולרים. לאחר 15 שנות ותק, שכר המורים עולה משמעותית ועומד על 31,000$, עדיין נמוך מממוצע ה-OECD העומד על 44.5 אלף דולרים. שכר המורים בישראל משתווה לזה שבמערב כאשר בוחנים את המורים הותיקים ביותר עם 54,000$ בישראל לעומת 57..6 אלף דולרים ממוצע OECD. השכר הישראלי של מורים אולי נמוך בהשוואה למערב אך כאשר בוחנים את שכר המורים לעומת אקדמאים אחרים בעלי תואר ראשון, השכר שווה בערכו.

קרא עוד...

כישורים בישראל

LEED

הכלכלה הדואלית בישראל בין האזורים המצליחים לאזורים הנגררים מאחור מתבטאת גם בכישורים. האזורים שבדק ה-OECD מתחלקים לאלו שבהם יש שיווי משקל של כישורים גבוהים, כלומר יש ביקוש לעובדים לבעלי כישורים גבוהים ויש מלאי מספק של ישראלים בעלי כישורים אלו. האזורים המצטיינים הם בעיקר במרכז שהמצטיינות הן תל-אביב ופתח-תקווה. מצד שני, שבעה אזורים בישראל נמצאים במה שה-OECD מכנה "מלכודת כישורים נמוכים", כלומר רוב האוכלוסייה בעלת כישורים נמוכים ואופי העבודות באזור זה מותאם לרוב רק לבעלי כישורים אלו. כל האזורים ממוקמים בפריפריה: באר שבע ואשקלון בדרום, צפת, עכו וחדרה בצפון.

קרא עוד...

מבחן פיז"ה – מצטיינים ונכשלים

פיזה 2015

תלמידי ישראל השיגו ציונים הנמוכים מממוצע ה-OECD בשלושת התחומים הנבדקים בפיז"ה - קריאה, מתמטיקה ומדעים, אך מה קורה כאשר מסתכלים על הקצוות? 30% מתלמידי ישראל קיבלו ציונים נמוכים בשלושת המקצועות הנבדקים, שיעור נכשלים גבוה מממוצע ה-OECD. בישראל 14% מהתלמידים הצטיינו לפחות במקצוע אחד, נמוך מממוצע ה-OECD

קרא עוד...

כישורי מורים

מורה

המורים בישראל הם בעלי כישורים נמוכים הן בקריאה והן במתמטיקה. המורים בישראל מקבילים ברמת הכישורים שלהם לבעלי תעודה על־תיכונית לא אקדמית בקנדה. פינלנד ויפן בראש ורמת הכישורים שלהם שווה לתואר אקדמי. המחקר מראה שיש קשר חיובי בין כישורי המורים לכישורי התלמידים ובפינלנד וביפן, כישורי התלמידים הם מהגבוהים ב-OECD. כישורי התלמידים בישראל נמוכים מהממוצע. המחקר מראה שאם ישראל תעלה את כישורי המתמטיקה של המורים לרמה של פינלנד, הישגי התלמידים יעלו מעל הממוצע ויהיו בחלק העליון של פיז"ה.

קרא עוד...

מקבלי תואר ראשון לפי תחום

דוקטורט סטודנטים השכלה

ישראל מקום ראשון ב-OECD בשיעור תלמידי מדעי החברה ומקום רביעי בשיעור בוגרי משפטים. מצד שני אנחנו בין האחרונים בשיעור בוגרים באדריכילות ובניין, ובתחומי בריאות. למרות היותנו סטראט-אפ ניישן, שיעור בוגרי המדעים והמתמטיקה בישראל, קרוב לממוצע, מקום 14

קרא עוד...

כמות מקבלי תואר דוקטורט

דוקטורט סטודנטים השכלה

ארה"ב היא עדיין הספקית הראשית של דוקטורים (תואר שלישי) אך גם ישראל, למרות גודלנו, ברשימה המכובדת עם הכפלת כמות מקבלי תואר דוקטור מאז 1998

קרא עוד...

מבחן פיז"ה – תוצאות תלמידים מוחלשים

פיזה 2015

אחד מהתפקידים החושבים של מערכת החינוך היא להקנות כישורים לתלמידים מוחלשים לשם ניידות חברתית. הציון הממוצע של תלמידי ישראל במדעים עומד על 467 כאשר תלמידים המגיעים מרקע סוציו-אקונומי נמוך הציגו ציונים נמוכים הרבה יותר - 380. בויטנאם, התלמידים בעלי רקע סוציו-אקנומי נמוך הציגו ציונים גבוהים במיוחד, מעל 500 נקודות (מעל הממוצע הישראלי)

קרא עוד...

מבחן פיז"ה – יהודים וערבים

פיזה 2015

מבחן פיז"ה בודק את כלל התלמידים בישראל וכך מאפשר לראות גם את ההבדלים בין מערכות החינוך השונות. הפערים בין ציוני היהודים לערבים במבחן פיז"ה עצומים ורק מתרחבים עם השנים. הפער במדעים ב-2006 עמד על 63 נקודות וכיום על 87. בקריאה מ-84 >> 116 ומתמטיקה 88 >> 104.

קרא עוד...