אי-שיוויון ועוני

הכנסה בסיסית אוניברסאלית – כסף לכולם

כסף הכנסה בסיסית

מדינת הרווחה עומדת בפני עולם עבודה משתנה שבו רבים מתקשים למצוא תעסוקה, אחרים עובדים בחצאי משרות או בכלכלת החלטורה שלא מספקת הגנות סוציאליות. הכנסה בסיסית אוניברסאלית היא מנגנון שרבים רואים בו את השלב הבא של מדינת הרווחה ותפקידה לאפשר לכלל האזרחים הגנה ואף עזרה להצליח. מחקר ראשוני של ה-OECD מגלה שלמרות שעל הנייר, פתרון זה נראה אוטופי, הנתונים מראים שהכנסה זו לא תועיל בהכרח דווקא לאלו שצריכים את מדינת הרווחה יותר מכולם

קרא עוד...

הכנסה בסיסית

כסף

מערכת הקצבאות אמורה לעזור גם לחלשים ביותר בחברה, לאלה שאין בכוחם להבטיח לעצמם הכנסה למחיה. המטרה היא שתעסוקה תוציא מעוני אך מה עם קצבאות? ברוב מדינות ה-OECD, הבטחת הכנסה אינה מוציאה מעוני וכך גם בישראל שהיא 27% מההכנסה החציונית במשק. מדינות סקנדינביה נדיבות יותר והקצבאות מאפשרות עלייה מעל קו העוני היחסי וביפן סכום זה מגיע כמעט לעד 70% מההכנסה החציונית

קרא עוד...

מעמד הביניים

אנשים

הצטמקותו של המעמד הבינוני - לפני המהפכה הבורגנית, היו עשירים ועניים אך המהפכה התעשייתית יצרה מעמד נוסף - מעמד הביניים ובמאה ה-20 מעמד זה גדל מאוד ונכנסו אליו גם אנשים שעבדו במפעלים בזכות מדינת הרווחה. מאז שנות ה-80, מעמד הביניים החל להצטמק. לפי נתוני ה-OECD, רוב תושבי המערב נחשבים מעמד בינוני אך שיעורם באוכלוסייה מצטמצם. בישראל, בשנות ה-80, 60% מהישראלים השתייכו למעמד הבינוני וכיום שיעורם מתקרב לחמישים אחוז. בארצות אירופה המתקדמות, שיעור המעמד הבינוני הוא סביב 70% מהאוכלוסייה, בעוד בארה״ב, אחת המדינות שבהן המעמד הבינוני הוא חלק מהאתוס הלאומי, הנפילה מאז שנות ה-80 הייתה הגדולה ביותר ועומד כיום על כ-50%

קרא עוד...

חלוקת הכנסות לפי עשירונים – מדד לאי-שוויון

אי-שוויון

אי-השוויון בישראל הוא מהגבוהים במערב אך כיצד ההכנסות מתחלקות? העשיריון העליון בישראל מחזיק ביותר מרבע כלל ההכנסות בישראל - 26.3% וכאשר מחשבים גם את העשירון התשיעי מגיעים לכמעט מחצית מההכנסות - 42.2%. העשירון התחתון בישראל מחזיק אך ורק ב-2% מכלל ההכנסות בישראל. בסלובניה - העשירון העליון מרוויח 20% מכלל ההכנסות ובצ'ילה זה נושק ל-40%. במדינות סקנדינביה העשירון התחתון מרוויח כ-4% מכלל ההכנסות ובארה"ב, העשירון התחתון הוא העני ביותר באופן יחסי עם 1.6% מכלל ההכנסות

קרא עוד...

מבחן פיז"ה – תוצאות תלמידים מוחלשים

פיזה 2015

אחד מהתפקידים החושבים של מערכת החינוך היא להקנות כישורים לתלמידים מוחלשים לשם ניידות חברתית. הציון הממוצע של תלמידי ישראל במדעים עומד על 467 כאשר תלמידים המגיעים מרקע סוציו-אקונומי נמוך הציגו ציונים נמוכים הרבה יותר - 380. בויטנאם, התלמידים בעלי רקע סוציו-אקנומי נמוך הציגו ציונים גבוהים במיוחד, מעל 500 נקודות (מעל הממוצע הישראלי)

קרא עוד...

שיעור העוני לפי קבוצת גיל

עוני יחסי

שיעור העניים בישראל הוא הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD. לאורך עשרות שנים, קבוצת העניים הגדולה במערב הייתה המבוגרים, בעיקר הפנסיונרים עקב נפילה בהכנסות. המשבר הכלכלי האחרון הפך את היוצרות ועקב שיעורי אבטלה גבוהים במיוחד, בעיקר באירופה, קבוצת העניים הגדולה ביותר היא דווקא הצעירים. בישראל המצב הפוך וקבוצת העניים הגדולה ביותר היא המבוגרים מעל 65 אך גם קבוצת הצעירים אינה קטנה במיוחד

קרא עוד...

תחרות לצמיחה מכלילה

תחרות

בתיאוריה, שוק פתוח ותחרותי אמור להועיל לצרכנים ולהוזיל מחירים. במציאות, אי-השוויון ההולך וגדל ומספר העניים התופח מעיד על בעיה חמורה. לפי פיקטי, הבעיה אינה קשורה לתחרות אלא למיסים. ה-OECD בודק האם השוק אינו תחרותי מספיק וכך פוגע בעניים ולמעשה מגדיל את אי-השוויון

קרא עוד...

השפעת המיסוי על אי-השוויון

מס

כאשר פירסם ה-OECD את נתוני האי-שוויון ההיסטוריים הוא השתמש בטיעון של תומס פיקטי שהמיסים הם הסיבה לעלייה באי-שוויון והם הדרך להורדתם. משרד האוצר בסקירה השבועית שלו מראה שגביית המיסים בישראל מעודדת צמיחה על חשבון אי-השוויון ולפי האוצר המסים המגבירים את השוויון הם המסים הישירים על יחידים (מס הכנסה) ומסי רכוש ומסים המפחיתים את השוויון הם מסי צריכה (מע"מ, מסי קנייה) וארנונה

קרא עוד...

אי-שוויון וחדשנות: לשפוך את התינוק עם המים?

חדשנות ואי שוויון

חדשנות יוצרת מוצרים חדשים וחשובים, מגדילה את הפרודוקטיביות ומשפרת את חיינו. יחד עם זאת, חדשנות יוצרת פערים בחברה ומגדילה את אי-השוויון. פיליפ איון, מרצה בכיר בהרווארד, טוען שיש לשים לב שהמיסוי להקטנת הפערים לא פוגע בחדשנות וביזמים וכמו שיש כולסטרול טוב יש גם אי-שוויון טוב

קרא עוד...

עלות תואר ראשון

חינוך

נהוג לחשוב שהלימודים בישראל יקרים אבל האם זה נכון? כמו תמיד, תלוי איך מסתכלים על זה. אם בודקים את המדינות הדורשות שכר לימוד אזי שכר הלימוד בישראל הוא מהנמוכים במדינות ה-OECD. מצד שני, לא מעט מדינות לא דורשות שכר לימוד או דורשות שכר לימוד כדמי רישום, צרפת למשל

קרא עוד...

הוצאה פרטית על חינוך

חינוך

כדי להבטיח את העתיד של הילדים יש להשקיע בחינוך והורים רבים מוצאים יותר ויותר מכספם כדי להקנות לילדים עוד כלים להצלחה. בישראל, כמעט 50% מההוצאה על לימודים גבוהים היא פרטית ו-11% מההוצאה בבתי הספר היסודי עד תיכון היא פרטית, גבוה במקצת מממוצע ה-OECD. במדינות הנורדיות, ההשקעה הפרטית על חינוך היא אפסית, ובשבדיה ובפינלנד אין כמעט כסף פרטי בבתי הספר היסודיים והתיכוניים

קרא עוד...

תוחלת חיים לפי רמת השכלה

מבוגרים

אי-שוויון לא מסתכם רק בהכנסות וה-OECD הדגיש את ההשפעה על כישורים והזדמנויות אך החלק הפחות מדובר, למרות שהוא אולי החשוב ביותר, הוא אי-השוויון בחיים, או יותר נכון בתוחלת החיים. בישראל, גברים בני 25 בעלי השכלה נמוכה צפויים לתוחלת חיים של 78 שנים ואילו גברים בעלי השכלה גבוהה צפויים לחיות 6 שנים יותר. בקרב הנשים הקורלציה נמוכה יותר וההפרש הוא 3.8 שנים לטובת הנשים בעלות השכלה גבוהה. למרות זאת יש להדגיש, תוחלת החיים הצפויה לגברים ישראלים בעלי השכלה נמוכה היא מהגבוהות ביותר ב-OECD. מדוע זה מתרחש? בעלי השכלה נמוכה, בעיקר בקרב גברים, עובדים בעבודות פיזיות, לעיתים בעלי סיכון בריאותי. השכלה נמוכה מלווה בד"כ בשכר נמוך יותר ובגישה נמוכה יותר למערכת הבריאות ועוד. במדינות מסוימות הפערים הם אדירים כמו בהונגריה שהצפי הוא שגבר בעל השכלה נמוכה יחיה עד גיל 65 ואילו תוחלת החיים הצפויה של גבר בעל השכלה גבוהה היא 78.5.

קרא עוד...

תעסוקה לפי רמת השכלה

אבטלת צעירים

מה השווי של תואר אקדמי? עבודה. בישראל, 86% מבעלי תואר אקדמי מועסקים לעומת 49% לאלו שלא סיימו 12 שנות לימוד, מהפערים הגדולים ביותר ב-OECD

קרא עוד...

אי-שוויון בהכנסות לפי אזורים

תל אביב ישראל

התל-אביבים מרוויחים 161% מהשכר הממוצע במשק ואילו אזור הצפון הוא האזור בעל המשכורות הנמוכות ביותר - 85% בלבד מהשכר הממוצע. למרות שממטולה עד תל-אביב מפרידים רק 212 ק"מ, הפער בהכנסות הוא 76%, מהגבוהים ביותר ב-OECD ורק בחמש מדינות הוא גדול יותר

קרא עוד...