תחרות לצמיחה מכלילה

בתיאוריה, שוק פתוח ותחרותי אמור להועיל לצרכנים ולהוזיל מחירים. במציאות, אי-השוויון ההולך וגדל ומספר העניים התופח מעיד על בעיה חמורה. לפי פיקטי, הבעיה אינה קשורה לתחרות אלא למיסים. ה-OECD בודק האם השוק אינו תחרותי מספיק וכך פוגע בעניים ולמעשה מגדיל את אי-השוויון

תחרות, היא אחד מהערכים החשובים ביותר לשוק חופשי ומשגשג אך לתחרות יש השפעה עמוקה גם על אופי הכלכלה ותוצאותיה למשל כמו פרודוקטיביות. פריון העובדים נמצא בסטגנציה בשנים האחרונות ולפי ה-OECD הפרודוקטיביות משתנה בין סקטורים בכלכלה מה שיכול להצביע על מונופולים שלא מאפשרים תחרות וכך אף מונעים חברה שיווניית יותר המאפשרת שוויון הזדמנויות.

פיקטי וחוקרים אחרים בדקו נושאים אלה וכולם מצביעים על אי-השוויון וכלכלה שלא מטיבה עם האזרח הממוצע, בעיקר כאשר השכר נשחק והפערים גדלים. בד"כ הפתרון שחוקרים אלו מציעים הוא מיסוי גבוה יותר על עשירים אך העלייה הגדולה באי-השוויון אינה יכולה להסתכם רק בכך ויש לבחון פרמטרים נוספים בכלכלה. כלכלנים כגון בקר (Baker) וסאלופ (Salop) מצביעים שהמקור לאי-שוויון הוא שונה ממה שחושבים ולמעשה קשור לריכוזיות השוק וחברות גדולות ועשירות מרשות לעצמן לעלות מחירים וכך להגדיל את הפערים.

תחרות בריאה?

בדרכים רבות, תחרות אמורה לעלות את הפרודוקטיביות במשק. חברה חדשנית המצליחה לייצר מוצרים חדשנים וזולים אמורה לנחול הצלחה ולגדיל את נתח השוק שלה בשוק תחרותי. אך כאשר השוק תחרותי באמת, הציפייה היא שחברות נוספות ילמדו חדשנות זו וילחמו על נתח שוק ורק החברות הטובות והחדשניות ביותר אמורות לשרוד. בשוק לא תחרותי, חברות לא יעילות יכולות לשרוד לאורך זמן מה שגורם לסטגנציה בפרודוקטיביות. במחקר של Hsieh ו-Klenow גילו החוקרים שדווקא בסין והודו הפרודוקטיביות בתעשייה גבוהה יותר מאשר בארה"ב שאמורה להיות אחת מהמדינות התחרותיות ביותר.

סניף של וולמארט בארה״ב – האם הם חלק מבעית אי-השוויון? קרדיט: Mike Mozart פליקר

מגבלות על תחרות מונעות חדשנות ולא יוצרות תמריצים לחברות לאמץ טכנולוגיות חדשות העולות כסף. מחקרי ה-OECD כבר הראו שמדינות המטילות מגבלות על תחרות מונעות חלול הפרודוקטיביות בין מדינות וההשפעה יכולה להיות די גדולה ואף להגיע ל-25% פחות שיפור בפריון במדינות המטילות מגבלות גבוהות.

נכנסים לכיס של כולנו

תחרות מועילה לפרודוקטיביות שמועילה לשכר אבל דרך נוספת שתחרות מועילה לאזרחים ולא פחות חשובה היא הורדת יוקר המחיה באמצעות הורדת מחירי המוצרים. מחקרים נוספים מראים שעניים נפגעים יותר ממונופולים כיוון שחשופים אליהם יותר. למרות זאת, מעטים החוקרים שבדקו נושא זה ואחד מהבולטים היוצאים נגד טענה זו הוא לא אחר מהכלכלן המפורסם בעולם – תומס פיקטי שאמר "לאי-שוויון אין דבר עם כשלי שוק והוא לא יעלם אם השוק יהפוך לחופשי יותר ותחרותי יותר. התפיסה שתחרות תעשה סוף לירושת ההון של העשירים ותגרום לחברה להיות מריטוקרטית יותר היא לא יותר מאשר אשליה מסוכנת". גם אם התפיסה של פיקטי נכונה אין זה אומר שתחרות לא יכולה לפחות להפחית את אי-השוויון ומחקר ה-OECD מנסה לבדוק זאת.

על התחרות

כיום, כמעט ולא מדברים על היתרונות החברתיים של תחרות למרות שההיסטוריה של השיח מראה אחרת. חוקים על הגבלים עסקיים לאורך ההיסטוריה נבעו מרצון לייצר צמיחה מכלילה יותר ולפרק כוח פוליטי המגיע עם עושר גדול. בארה"ב חוקי ההגבלים העסקים הראשונים התקבלו לא כדי לייצר יעילות בשוק אלא כדי להילחם בברונים השודדים כפי שקראו להם אז שהחזיקו כוח פוליטי עצום ויצרו פערים בחברה. במדינות רבות השיח השתנה כי הרשויות להגבלים עסקיים תופסים את תפקידם להבטיח תחרות ולמנוע מונופולים הפוגעים באופן ספציפי בצרכנים אך לפי ה- OECD אינם מתייחסים אל התמונה הכוללת של כלל החברה.

ה-OECD בדק כיצד אי-השוויון היה מושפע אילולא היו לחברות כוח שוק עצום. בכוח שוק הכוונה היא היכולת לעלות מחירים והכנסות מעבר לרמה התחרותית. יש לזכור שמקורות רבים הגורמים לחברה לצבור כוח נחשבים לגיטימיים כגון קניין רוחני והעדפת צרכנים והרשות להגבלים עסקיים בדרך כלל מתערבת רק שיש חשש למונופול או לקרטל.

המחקר של ה-OECD בדק 8 מדינות (קנדה, צרפת, גרמניה, קוריאה, יפן, ספרד, בריטניה וארה"ב) ומצא שכוח שוק מעלה את העושר ב-25% לעשירון העליון. השאלה המורכבת היא עד כמה העושר הזה נגרם מכוח שוק לא רצוי וזו שאלה שלא פשוט לענות עליה אך לפי מספר הקרטלים  וגודלם בשוק העולמי אפשר להעריך ששיעור זה אינו קטן כלל.

תחרות לעשירים בלבד

בין המדינות הנסקרות, שיעור הנכסים הפיננסים של האחוזון העליון נע בין 10.1% ל-46.3% לעומת 6%-40.6% ב-80% הנמוכים. בכל המדינות, העשירים ביותר צורכים פחות מאשר העניים, ביחס לכמות ההון שהם מחזיקים, כלומר העשירים ביותר נהנים מרווחי הצריכה באופן לא פרופורציונאלי ומשופעים הרבה פחות מעליית המחירים שפוגעת באופן מסיבי הרבה יותר בקבוצת העניים.

כפי שניתן לראות, שיעור העושר ללא כוח השוק הקיים כיום בשוק היה משתנה לטובת רוב האוכלוסייה (80% התחתונים) והיה מקטין את העושר של העשירים ביותר.

pic

כפי שניתן לראות כוח שוק הנובע ממחסור בתחרות משפיע על אי-שוויון בעושר ואף באופן בולט. יש לזכור שחלק מכוח השוק של חברות הוא לגיטימי ואף רצוי כמו קניין רוחני, סימן מסחרי ועוד הנובעים מחדשנות והשקעה. יחד עם זאת, ה-OECD מדגיש את תפקיד הרשות להגבלים עסקיים וקובעי המדיניות בעידוד התחרות במשק, הורדת חסמים על סחר, מניעת מיזוגים היוצרים מונופולים, לא רק כי זה יעיל יותר מבחינה כלכלית אלא כי זה שוויוני יותר ויכול לגרום לצמיחה מכלילה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *