עתיד ה-OECD: דרך חדשה קדימה

ארגון ה-OECD מחדש את החזון שלו לקראת 2021 ומנסה להבין כיצד מתרחבים ופועלים בכל התחומים ובכל זאת מביאים ערך מוסף למדינות החברות בו

חזון חדש למערב?

ארגון ה-OECD החל דרכו כחלק מתכנית מרשל לבניית אירופה ההרוסה אחרי מלחמת העולם השנייה וצעד זה אמור היה לשקם את אירופה כלכלית וליצור שיתוף פעולה בין המדינות. בעשרים שנים האחרונות, הארגון שתפקידו העיקרי היה לייעץ למדינות החברות בנושאי מדיניות, הופך לחשוב יותר ויותר ותופס מקום מרכזי בכלכלה הפוליטית העולמית. ה-OECD גדל וכבר מונה 34 מדינות ובדרך עוד לפחות חמש בתהליכי הצטרפות, שיתופי הפעולה של הארגון חורגים מהעולם הליבראלי וסין היא חברה בוועדות מסוימות והארגון עובד יחדיו עם ארגונים נוספים כגון G20, האו"ם ועוד. יחד עם זאת, מועדון המדינות העשירות כפי שאוהבים לכנות את הארגון, עשיר הרבה פחות והאתגרים רבים עקב הזדקנות האוכלוסייה והצמיחה האיטית. האם ה-OECD יכול לפתח חזון חדש למערב?

צומת דרכים- יחסינו לאן?

עם חידוש המנדט של מזכ"ל ה- OECD, אנחל גורייה, פורסם מסמך בשם "21 פור 21” אשר עוסק ב-21 הצעות לשימור ולשיפור הארגון עד 2021, הכוללים את חזון המזכ"ל ועתיד הארגון. מטרת הצעות אלו היא יצירת דיאלוג עם המדינות החברות ב-OECD, לגבי השינויים הצפויים והאתגריים העתידיים. המיקוד הוא בפיתוח מטרתו העיקרית של הארגון: ייעוץ מדיניות לקידום צמיחה כלכלית ופיתוח בר קיימא במדינות החברות בו.

אך נראה שהארגון עומד בפני צומת דרכים: בזמן שעולה מן המסמך כי ה-OECD צריך להתייעל ולהתמקד בזיהוי המדיניות הכלכלית המיטבית במדינות החברות, קורא המזכ"ל לשיתוף פעולה רב יותר עם מדינות מתפתחות ושווקים מתעוררים לשם חיזוק אופיו הגלובלי של הארגון. התמיכה בהתרחבות גלובלית ושיתוף פעולה עם כלכלות חדשות כגון סין והודו מאיים במקצת להוציא את הארגון מפוקוס ומהמיקוד בתרחישים העתידיים הצפויים למדינות המערביות, כגון ירידה בצמיחה הכלכלית, מחסור במשאבים והזדקנות האוכלוסייה.

צומת דרכים: ייעוץ מדיניות ממוקד ולאומי או התרחבות גלובלית?

שיתוף פעולה בעולם גלובאלי

ה-OECD כבר החל ב-2007 את שיתוף פעולתו עם מדינות שאינן חברות בארגון, כגון ברזיל, סין, הודו, אינדונזיה ודרום אפריקה, כאשר כולן נמצאות מבחינת הארגון בפוטנציאל הצטרפות. דרום-מזרח אסיה הינה גם בעדיפות גבוהה בהיותה האזור בעל הצמיחה המהירה ביותר בעולם, כאשר מסתמן שאינדונזיה והפיליפינים הן שתי המדינות המובילות בהיבט זה. למרות המגוון הרב, העבודה מול סין, על פי המסמך, צריכה לעמוד בראש סדר עדיפויות הארגון. הרצון ליצור מערכת יחסים עמוקה יותר באה לידי ביטוי באירועים כגון, חגיגות ה-20 שנים ליחסים בין ה-OECD לסין שנערכו ב-2015 והתמיכה בנשיאות הסינית ל-G20 ב-2016. במסמך קובע המזכ"ל כי "בניית מערכת יחסים משמעותית עם סין חיונית, ולכן יצטרך ה-OECD להקדיש יותר ממשאביו, מאנשיו, וממאמציו לשם השגת מטרה זו".

יש יתרונות רבים בלהיות שחקן גלובלי לארגון בינלאומי, אך צעד זה אינו יכול להיעשות בפזיזות הדעת ויש לוודא שנעשה זאת מהסיבות הנכונות, בזמן המתאים ועם ההכנות הנדרשות. לעיתים, ארגונים עלולים להתקשות ביצירת יתרונות של שיתוף פעולה גלובלי; לכן חשוב לוודא שנערכת התאמת ציפיות, שערכי הליבה של כל צד נשמרים ושהחלטות מתקבלות בשיקול דעת.

למרות זאת, יכול ה-OECD להוציא את המיטב משיתוף פעולה רב יותר עם מוסדות בינלאומיים וכלכלות חדשות על ידי התייחסות רצינית לשלוש שאלות פשוטות לכאורה: מהם היתרונות הפוטנציאליים ביצירת שיתוף פעולה רב יותר עם מדינות מתפתחות ושווקים מתעוררים? האם יש ל-OECD את קישורי הניהול הדרושים לכך? והאם היתרונות עולים על העלויות?

אם יצליח הארגון לבחון ולענות על השאלות הללו, הרי ששיתוף פעולה עם מוסדות בינלאומיים וכלכלות מתפתחות לצד הרחבת אופיו הגלובלי של הארגון יכולים לתרום לרלוונטיות הארגון, בהתחשב בשינויי הכלכלה העולמיים ולסייע למדינות המערביות, להן צפויים לא מעט אתגרים והתמודדויות.

מזכ"ל ה-OECD: בניית מערכת יחסים משמעותית עם סין חיונית

מזכ"ל ה-OECD: בניית מערכת יחסים משמעותית עם סין חיונית

חושבים לאומי- גישה ממוקדת יותר ופחות כללית

יחד עם השאיפה לגלובליות, חזון ה-OECD הוא לפעול גם בציר המקומי, תוך-פנימי של הארגון. אחד האתגרים המרכזיים והגדולים ביותר על פי המסמך הוא יישום אפקטיבי של מדיניות ורפורמות במדינות החברות בארגון. ה-OECD אמנם יצר לעצמו מוניטין כארגון מומחה לייעוץ מדיניות בקהילה הבינלאומית, אך עדיין קיימים פערים רבים ביישום והבנת השפעות המדיניות הספציפיות. מבחינה זו, הארגון שואף לפתח כלים אשר יסייעו למדינות להשתפר בהבנת הפערים ואתגרי היישום. לשם כך, המסמך מציע שיפור בייעוץ ומעבר לגישה מדינית ממוקדת יותר ולאומית יותר. בעזרת פיתוח כלים יותר ממוקדים מתכוון ה-OECD לספק לממשלות במדינות החברות בו תמונה בהירה יותר לגבי ההשפעה של הבחירות המדיניות שלהן.

דוגמה ליוזמה כזאת ניתן לראות בפיתוחו של פורום NAEC, אשר הושק ב-OECD בתמיכתו של המזכ"ל ועוסק ביצירת פתרונות לאתגרים כלכליים במדינות החברות בו, על ידי שילוב לקחי העבר ופיתוח אג'נדה לצמיחה מכלילה. בהתחשב בתרחיש העתידי המנבא ירידה אפשרית בצמיחה הכלכלית במדינות מערביות, מתחייב הארגון לחזק ולהנחיל ייעוץ כלכלי ממוקד יותר. בהקשר הזה ה-OECD שואף לפתח חשיבה חדשה לגבי צמיחה כלכלית, שיתמקד ברווחת האזרח, תוך שקלול החששות מאתגרים עתידיים כגון איכות הסביבה, לצד שיקולי פרודוקטיביות ותחרותיות.

זאת ועוד, על מנת לאפשר מיקוד בהבנת ההשפעות המדיניות הספציפיות מציע המזכ"ל להמשיך במאמצי הארגון "לחשוב לאומי וממוקד", כלומר הוא קורא לארגון להמשיך לתמוך ביישום המדיניות של כל מדינה ומדינה בארגון. לטענתו שלב יישום המדיניות על ידי ממשלות ומקבלי החלטות הוא השלב הבעייתי ביותר אשר מונע לעיתים קבלת תוצאות משמעותיות. לכן הוא מציע להעמיק את המחקר והניתוחים לגבי כל מדינה, לייעל את השימוש בביסוס עובדתי בהערכות המתבצעות, ולשפר את המתודולוגיות לקבלת תוצאות השפעתן. כמו כן, על מנת לסייע לממשלות להתמודד עם אתגר היישום, מתכוון המזכ"ל להעשיר ולשלב את הדוחות האנליטיים אותן מבצע הארגון עם מידע מדיני רלוונטי ואנליזות המבוססות על המוסדות הספציפיים במדינה, על מנת ליצור תמונה ממוקדת, לאומית, וייחודית לכל מדינה. לשם כך, יסתמך הארגון על מומחיותו בנושאי ממשל, רגולציה, חדשנות במגזר הציבורי, מיסוי, שחיתות, ומנהל ציבורי; והבנתו את השכבות השונות המרכיבות ממשלה.

מביטים קדימה

כפי שניתן לראות, אתגרים רבים קיימים במדינות ה-OECD ובארגון עצמו בהתמודדות עם השינויים הצפויים לנו, בעיקר בתחום הצמיחה הכלכלית, העלאת הפרודוקטיביות ואיכות הסביבה. המלצות הארגון לא תמיד מספקות את התוצאות הרצויות עקב פערי יישום חשובים, יכולות מנהלתיות הלוקות בחסר, ופרוצדורות מורכבות של ממשלות ומקבלי החלטות. על מנת לסייע לממשלות להתמודד עם אתגר זה, על הארגון להעשיר את הדוחות האנליטיים שלו, בהתבסס על ראיות ומידע אמפירי, בכדי לשפר את הבנת אתגרי היישום העומדים בפניהם.

שאיפתו של הארגון לפתור את בעיות המדיניות במדינות החברות בו, בעזרת בניית גישה לאומית וממוקדת יותר לצד רצונו להרחיב את אופיו הגלובאלי ולקיים שיתוף פעולה נרחב עם מדינות שאינן חברות בו, מדגיש את צומת הדרכים בה נמצא ה-OECD מבחינת חזון ועתיד הארגון.

האם שתי השאיפות האלה מתנגשות? ואולי הן דווקא משלימות זו את זו? כנראה שאין תשובה חד-משמעית והדבר תלוי בעוד פרמטרים כגון אידאולוגיה וערכי הארגון והמדינות החברות בו, התפתחויות עתידיות ועוד. אולי על הדיונים להתמקד בדרכים להשגת השאיפות הללו ולא במטרות עצמן, על מנת למצוא את האיזון הנכון ולהבטיח שארגון ה-OECD יישאר יעיל ורלוונטי למדינות החברות בו גם בעתיד. כך יוכל ה-OECD להמשיך ולקדם את ניתוח המדיניות וזיהוי פרקטיקות מיטביות במטרה ליצור כלכלות פרודוקטיביות יותר, תחרותיות יותר, וברות- קיימא, אשר מתמקדות ברווחת האזרח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *