קרדיט: aaaf17-021 מקור: פליקר

עבודה ללא עובדים – הסכנה שבאוטומציה

רבים מתארים את עולם התעסוקה העתידי בצבעים קודרים ואחד מהמחקרים המוכרים ביותר מזהיר שכמעט מחצית מהעובדים נמצאים בסכנת פיטורים בעשורים הקרובים. ה-OECD לעומת זאת מציג תסריט פסימי הרבה פחות ומדגיש שרק 10% מהעובדים נמצאים בסכנת פיטורים. מי צודק?

בשנים האחרונות נבועות זעם נשמעות מכל פינה עקב אוטומציה והחלפת עובדים אנושיים על-ידי רובוטים חכמים שיהיו יעילים וזולים יותר. איזו השפעה תהיה לרובוטים מתקדמים על הכלכלה ושוק התעסוקה? האם מקצועות מסוימים יאבדו את הרלוונטיות שלהם הודות לבינה מלאכותית מתקדמת? האם עולם דיגיטלי יהפוך את רוב האנושות למובטלת?

סטיבן הוקינג, אילן מאסק, ביל גייטס וג'ק מא מתריעים כולם מפני היותנו על פתחה של מהפכה טכנולוגית שתשנה את המציאות כפי שאנחנו מכירים אותה כיום. החשש המרכזי שהם מעלים הוא מפני שימוש הולך וגובר בטכנולוגיות מתקדמות שיובילו לאובדן מקומות עבודה ובמקביל לאבטלה בקנה מידה עולמי. יחד עם זאת, כבר במהלך המאה ה-19 והמאה-20 נשמעו קולות המזהירים מפני השפעות המיכון התעשייתי אך למרות זאת מכונות לא החליפו עובדים אנושיים אלא להפך, יצרו עוד מקומות עבודה ובזכות הקידמה עלה הביקוש לעובדים והפרודוקטיביות עלתה ואיתה איכות החיים בעולם כולו.

למרות שניסיון העבר מוכיח שמכונות לא בהכרח גורמות לאבטלה נראה שהפעם השינוי עומד להיות רדיקלי הרבה יותר והרובוטים החדשים לא מחליפים רק את הכוח הפיזי של בני אנוש אלא כישורים אנושיים במיוחד כגון קבלת החלטות, מחקר והיכולת ללמוד ולהתפתח. חברת מובילאיי הישראלית, לדוגמא, פיתחה מערכת ממוחשבת למניעת תאונות שקבלת ההחלטות שלה כוללת הערכות מדויקות יותר מהמוח האנושי ולכן במקרה הצורך, מתוכננת אף להציל חיי אדם. אחת הסוגיות העולות מהפיתוחים הללו אם כך עוסקת, בין השאר, בצורך בעובד אנושי לעומת מכונה חכמה.

התסריט האופטימי למול התסריט הפסימי

לפי מחקר שהתפרסם בשנת 2013 על ידי החוקרים פריי ואוסבורן (Frey and Osborne) נמצא שאת 47% מהעובדים המועסקים בארצות הברית ניתן יהיה להחליף במכונות ב-10 עד 20 השנים הקרובות. המחקר של פריי ואוסבורן התבסס על התפתחותן של טכנולוגיות למידת מכונה (Machine Learning )כלומר האפשרות של מכונות לבצע לא רק פעולות החוזרות על עצמן ופעולות חישוביות שנקבעו להן מראש אלא ללמוד ולפתח כישורים בהתאם למטלה הנדרשת. זאת לצד טכנולוגיות של רובוטיקה ניידת, כלומר היכולת של המכונה להתאים עצמה לעבודה המבוקשת. החוקרים התבססו על מאגר מידע המאגד בתוכו נתונים על 903 המקצועות המוגדרים על ידי משרד העבודה של ארצות הברית. מטרתם היתה למפות את המקצועות שבהם, להערכת מומחים בתחום ההיי-טק, ניתן יהיה להחליף את העובדים האנושיים ברובוטים מתקדמים. פיטורים על רקע טכנולוגי הוגדרו כך שמעל ל-70% מעבודה תוכל, לפי ההערכה, להתבצע כולה על ידי רובוט אחד או יותר.

כפי שניתן לראות המקצועות המרכזיים בהם העריכו החוקרים שרובוטים יחליפו את בני האדם בעשורים הקרובים הם בתחומי השירות, המכירות והאדמיניסטרציה. לעומת זאת מקצועות להם יש יתרון אנושי מאופיינים בכך שנדרשת בהם מידה של אוריינטציה למצבים מורכבים, תגובה לכשלים, התמודדות עם סיטואציות לא צפויות, יצירתיות או הבנה חברתית ברמה גבוהה. כך למשל במקצועות בתחומי החינוך, האומנות, הטיפול והניהול.

המחקר שערכו צוות החוקרים האמריקאיים יוחד לשוק התעסוקה האמריקאי אך מרכז טאוב הישראלי השתמש במתודולוגיה דומה על שוק התעסוקה הישראלי והגיע למסקנות דומות שמועסקים המספקים כ-40 אחוז משעות העבודה במשק הישראלי עלולים להיות מוחלפים במחשבים ובמכונות בשני העשורים הקרובים.

לעומת הגישה של פריי ואוסבורן, ערך ה-OECD מחקר דומה שמתח ביקורת על המתודולוגיה הקיימת והציג גישה שונה. במחקר של כלכלני ה-OECD נבדקה לא רק המשימה הבסיסית העומדת בפניו של אדם העוסק במקצוע מסוים, אלא את מכלול המשימות הנדרשות לעובד במסגרת עיסוקו מתוך הנחה שכל עבודה היא סכום של כל הפעולות. ההערכה שעולה מהמחקר לגבי מספר העובדים שעלולים בסופו של דבר למצוא עצמם באבטלה טכנולוגית, כיון שהוחלפו בידי מכונה, נמוך משמעותית מהערכתם של פריי ואוסבורן ועומד על 9% בלבד בממוצע.

המחקר של ה-OECD מצביע גם כן על כך שמשימות להן נדרשת השכלה גבוהה, שיתוף פעולה או השפעה על אנשים אחרים כחלק מהמקצוע צפויים פחות להיות מושפעים מהמהפכה הדיגיטלית. כך גם לגבי משימות שדורשות אינטראקציה או חשיבה יצירתית.

בבחינה של ההבדלים בין המדינות, נמצא שיש הבדל משמעותי בין 21 החברות ב-OECD. כך למשל ממוצע האטומיזציה, כלומר סיכוי סביר לאבטלה על רקע של קידמה טכנולוגית, בקוריאה ואסטוניה עומד על כ-6% בעוד באוסטריה וגרמניה מדובר על כ-12% אחוזים. הסיבות להבדלים בין המדינות יכולות להיות מגוונות, ויכולות לנבוע ממבנה ארגוני שונה של תעשיות, השקעות קודמות בטכנולוגיה או הבדלים בהשכלת העובדים במדינות השונות. כמו כן, יש לציין שהמחקר הניח כי אוסף המשימות הנדרש להגדרת מקצוע זהה בכל המדינות החברות, אך יתכן שלא כך הדבר.

העתיד קודר פחות?

כיצד מדינות אמורות להתכונן לעולם של מחר?  האם ממשלות אמורות לעקב טכנולוגיה כדי להגן על עובדים? האם סיבה לדאגה באמת קיימת? על-פי ה-OECD  אחוז "העבודות בסיכון" בהם בני אדם צפויים לאבד את מקום עבודתם נמוך באופן יחסי. ראשית, כיון שאימוץ טכנולוגיות מתקדמות לתוך התעשייה הוא תהליך ארוך ורב שנים ושנית, עקב הגבלות משפטיות, כלכליות וחברתיות שמגבילות את הפיתוחים החדשים. מעבר לכך, ניתן אף לטעון שעם כניסתם של הרובוטים לתעשייה בני האדם יוכלו לשנות ולהתאים את אופי עבודתם והמשימות המרכיבות אותם כך שישתלבו במערך הטכנולוגי החדש וזאת מבלי לאבד את מקום העבודה. לבסוף, כניסתן של הטכנולוגיות החדשות לשוק עשויה להגביר את הביקוש לפיתוחים נוספים ואת התחרותיות וכך ייווצרו מקומות עבודה נוספים.

יחד עם זאת, יש לזכור שמדובר על הערכות מומחים לגבי טכנולוגיות עתידיות שרובן לא מוטמעות עדיין בשוק העבודה ולא אומצו על ידי החברות בתהליכים היומיומיים. בנוסף, הטכנולוגיות החדשות עשויות לייצר משימות נוספות ואפשרויות שאנחנו לא יכולים לדמיין כיום ומצבים בהם לא התנסינו בעבר. מה שניתן לומר בוודאות הוא ששוק העבודה יצטרך להתאים את עצמו לדינמיות של העולם המתחדש ולהתאים את שיטות העבודה ומשימות העובדים בהתאם לעדכונים וההתפתחויות הגלובליות.

מסקנת המחקר היא שהדיגיטציה לא צפויה להרוס את שוק העבודה המסורתי. עם זאת, מי שצפויים בעיקר להיפגע מהשינויים הם עובדים בעלי השכלה נמוכה והכנסה נמוכה שמבצעים בדרך כלל משימות שהן פשוטות יותר להחלפה באמצעות מכונה. האתגר אם כן העומד בפני הממשלות הוא להתמודד עם חוסר השוויון הגובר בתחומי החינוך והכלכלה ולפעול לצמצום הפערים באמצעות הכשרת עובדים מוכשרים למשק, בעיקר אלו שהם בעלי ההכשרה נמוכה כיום וכמובן, את הדור הבא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *