סוגרים את המעגל – כלכלה מעגלית לעתיד טוב יותר

כולם מדברים על הכלכלה המעגלית אבל מה זה אומר? מחזור כבר אינו מספיק והמטרה היא להשתמש מחדש במשאבים בתהליך הייצור כדי להפחית את הבזבוז הקיים בכלכלה המודרנית. הכלכלה מעגלית מבקשת לשנות את החשיבה שלנו בשימוש מוצרים, משאבים ובצריכה

כולם ממחזרים כבר עשרות שנים אך זה אינו מספיק כדי לשמור על כדור הארץ ומשאביו המתכלים ובעשור האחרון הרעיון של כלכלה מעגלית הפך להיות רעיון מרכזי ברחבי העולם. הנציבות האירופאית, העלתה לאחרונה הצעת חוק שאפתנית מאוד לקידום הכלכלה המעגלית. בכנס השרים האחרון שנערך בסוף מאי, ה-OECD הציג את הכלכלה המעגלית כקונספט של קדמה לשימוש (מחדש) יעיל במשאבים ואת היתרון הכלכלי הגלום בו.

ממודלים ליניאריים למעגלים

הכלכלה העולמית מתבססת על ייצור וצריכה מוגברת המביאה לצמיחה כלכלית ולעלייה באיכות החיים אך לכל זה יש מחיר ואם אנחנו רוצים להשאיר עולם טוב יותר לדור הבא חייבים לחשוב על הכלכלה במונחים חדשים. הכלכלה המעגלית מצריכה שינויים מבניים בדפוסי הכלכלה הנחוצים על מנת  להשיג שיטות ייצור וצריכה ברי קיימא כדי לבצע את המעבר לחברה בת קיימא: עיצוב מחדש, שימוש חוזר וייצור מחדש הן הפעילויות של העתיד. למרות העובדה שמחזור הוא צעד קדימה, שיפורים סביבתיים צריכים לנבוע מעיצוב המוצר המפחית או מונע יצירת פסולת ומצד שני צריכה המפחיתה בזבוז של אנרגיה וחומר. בכלכלה המעגלית, חומרים וערכם נשארים במעגל, במקום לגמור באשפה כפי שקורה במודל ליניארי ועל מנת לבצע מעבר זה הכלכלה שלנו חייבת לעבור מחשיבה ליניארית למעגלית. הרעיון המרכזי בכלכלה המעגלית הוא ששום חומר לא מתבזבז בתהליך הייצור והמכירה ואף משתמשים בהם מחדש לאותו תהליך ייצור או לתהליכים אחרים.

כלכלה מעגלית

הסיכוי האחרון לעתיד טוב יותר?

אוכלוסיית ישראל צפויה לגדול ל-11 מיליון תושבים עד שנת 2030 והאוכלוסייה העולמית תעמוד על -9 מיליארד בני אדם (כולל 3 מיליארד צרכנים ממעמד הביניים). צמיחה זו תיצור לחץ חסר תקדים על משאבי הטבע – עד 2030 הצורך במזון, אנרגיה ומים יגדל בין 35%-50%. קהילות המכלות את  המשאבים הטבעיים ולא מאפשרות  לטבע להתחדש אינן בנות קיימא בטווח הארוך. העיקרון של  "הכלכלה המעגלית" הוא לפרק את הקשר הגורדי בין צמיחה כלכלית ליצירת מקומות עבודה באמצעות כילוי המשאבים טבעיים. הכלכלה המעגלית עשויה להיות פתרון לשינויי האקלים ומשבר הקיימות שאנו עומדים בפניו כיום.

לעתעסקים רבים כבר החלו לחשוב אחרת ולעבור לכלכלה המעגלית ואלו הן חלק מהדרכים לכך:

ניהול פסולת ופלסטיק: נושא הפסולת הפלסטית הוא עניין המעורר דאגה רבה. רוב הפלסטיק הולך לאיבוד, נזרק, נטמן או נשרף ולכן גורם לזיהום סביבתי בנחלים, באוויר ובאוקיינוסים. מחזור הוא פתרון מפתח בכלכלה המעגלית כי לפלסטיק יש פוטנציאל מחזור רב פעמי תוך שמירה על הערך שלו. הולנד היא אחת המדינות המתקדמות בעולם למחזור פלסטיק על-ידי  גביית תשלום על  שקיות פלסטיק בחניות, שיפור תהליכי המחזור, מס על שריפת פסולת פלסטית והקמת תוכנית לאומית הנקראת "מפסולת למשאבים" במטרה להגדיל את מחזור החיים של הפלסטיק מ -34% ל 52% עד שנת 2020. במהלך יישום תכנית זו, ההערכה היא כי הכלכלה המעגלית יכולה ליצור ערך כלכלי נוסף המשוער בכשבעה מיליארד יורו (או 1.2% מהתמ"ג של הולנד) וליצור 54,000 מקומות עבודה נוספים. יצירת עסקים חדשים בתחום שימוש חוזר בפסולת הוא כבר עובדה ולא פתרון עתידי, וכבר כיום אפשר לקנות שטיח שעשוי מבקבוקי משקה ממוחזרים. לטביה נקטה בגישה שונה של תמריץ חיובי ליצרנים המוכנים להשתתף בתכנית המחזור מאחר שהיא מספקת פטור ממס על שימוש במשאבים טבעיים המאפשרים שימוש חוזר במקום משאבים לא אורגניים. גם בישראל יש התקדמות בנושא ובמסגרת הסדרת הטיפול באריזות מ-2011, התווסף לחוק סעיף השקיות שנכנס לתוקף זה עתה הקובע כי כל שקית ניילון תעלה 10 אגורות ברשתות השיווק הגדולות.

עיצוב ירוק ושקיפות: ניהול הפסולת הוא חלק השני של המודל המעגלי, אך יחד עם זאת הרבה חשיבות צריכה להינתן לשלב הראשון והוא עיצוב המוצר. שלב התכנון של מוצר הוא משמעותי כי במקרים רבים מחזור לא מספיק ומשאבים רבים הולכים לאיבוד. מוצרים בכלכלה המעגלית חייבים להיות מיועדים לשימוש חוזר מלכתחילה, לשדרוג בקלות או למחזור ללא פסולת. עסקים רבים החלו להשתמש בתו ירוק המנגיש מידע על מחזור החיים של המוצר ובמספר רשתות סופרמרקט אירופאיות מציעות מערכות שבהן מידע על שרשרת הערך השלמה של המוצר באמצעות סריקת המוצר בסמארטפון.

ערים בנות קיימא: העיר היא מרכז החיים של הכלכלה המודרנית ולכן יש לה חלק קריטי בכלכלה המעגלית. הערים הולכות וגדלות ומגה ערים עם מעל 10 מיליון בני אדם יהפכו לתופעה נפוצה בעתיד הקרוב. בימים אלה למשל, עיירת פריז מנסה תוכנה לניתוח כלכלי המשווה בין שתי הגישות (לינארית ומעגלית) לאותו פרויקט הבנייה. במקרה זה תמריצים כספיים כגון מודל הפטור ממע"מ עבור שימוש חוזר, מחזור או שימוש בחומרים ממקור אורגני מסייעים בהעדפה של בנייה מעגלית. כיום ערים נוספות ובתוכן סן פרנסיסקו מעלות יוזמות האוסרות על שימוש בקבוקי ושקיות פלסטיק. סיאול, בירת דרום קוריאה, הגדירה את עצמה כ"עיר השיתוף" והתושבים מתחלקים בניהם במשאבים רבים לדוגמא חניונים שאין בהם שימוש, חדרים ריקים, בגדי ילדים ורהיטים. בנוסף ממשלת קוראה מעניקה חללים ריקים השייכים למתקנים ציבוריים לארגונים ואזרחים.

המטרה של הכלכלה המעגלית היא לא לבזבז משאבים אלא לנצל אותם. קרדיט: Shuki ויקיפדיה

יעילות במשאבים: השקעה בתשתיות בנות קיימא (בעיקר בערים) היא מרכזית במושג המעגלי. התחזית היא ש כ-86% מאוכלוסיית ה­- OECD תתגורר בערים עד שנת 2050 ויחד עם זאת התיישנות תשתיות המים וסיכוני מזג אוויר חדשים כגון שיטפונות או בצורת, מפעילים לחץ על יכולת הערים לספק מים נקיים. ערים רבות ברחבי העולם החלו למסות מים  – ישראל למשל היא חלוצה בתחום זה – ובתמורה מסים אלה מחולקים מחדש כדי לשפר את תשתיות והמערכות לטיפול במים. המודל המעגלי מעודד דינמיקה כספית חדשה אבל יש מספר דרכים נוספות להתמודד עם מחסור במים: פריז וסן פרנסיסקו משתמשות במים שאינם ראויים לשתייה עבור ניקוי הרחובות ושטיפת האסלות, ובהתאמה חוסכות כסף על טיפול במים לצרכי שתייה.

השקעה בעסקים מעגלים חדשניים: המגזר הציבורי הוכר כשחקן מפתח וכזרז לביקוש מוצרים ושירותים ירוקים ומשמש כדוגמא לצריכה בת קיימא. פינלנד לדוגמה הקימה רשת של תשע ערי פרויקט במטרה להפוך אותן לערים באפס-פליטה עד שנת 2040 על ידי החלפת אנרגיה מזהמת באנרגיה מתחדשת.

ייצור תמריצים נכונים: בעבר קנייה של מוצר אלקטורני הייתה החלטה לא פשוטה עקב המחיר אך המוצר היה נשמר לאורך זמן ובעלי מקצוע היו זמינים להאריך את חיי המוצר. הכלכלה המעגלית מעודדת עסקה מבוססת שירות, במקום עסקת תשלום המבוססת על צריכה. לדוגמא, כאשר המיקרוגל הביתי מתקלקל אנחנו קונים אחד חדש כי עלויות התיקון גבוהות יותר מעלויות הרכישה של  מכשיר חדש. נכון להיום, התמריצים הכלכליים אינם נכונים: יש מיסוי נמוך על משאבים ופסולת בזמן שמס העבודה גבוה מדי. קימות, שירות, תחזוקה ותיקון צריכים להיות הערכים החשובים בכלכלה הגלובלית. כשעוברים למודל מעגלי, הצרכן לא רוכש את מיקרוגל אלא משלם עבור השימוש. מסיבה זו, היצרן מקבל תמריץ לייצר סחורה טובה יותר: היצרן אינו רוצה שמוצרו יישבר כי הוא מספק שירות.

מודל פלטפורמת האינטרנט: הכלכלה המודרנית בנויה על בזבוז של משאבים ואחת הדרכים לייעל זו כבר קיימת באמצעות כלכלת השיתוף שבה משתפים משאבים שאינם בשימוש מתמיד. האינטרנט מאפשר לחברות רבות להציע שירותים שעיקרם הוא לחבר בין היצע וביקוש כמו אובר או Airbnb. חברת SnappCar בהולנד גילתה ששמונה מיליון מכוניות אינן נמצאות בשימוש בממוצע במשך 23 שעות ביום. וכלם מחברת בין בעלי רכב שאינם משתמשים ברכבם באופן תדיר לאנשים ללא מכונית. החברה קוראת לזה "לשכור רכב מהשכן" וחברות רבות עובדות באותה שיטה כמו bla bla car  בצרפת.

שימוש מחדש ולא לזרוק. מתי בפעם האחרונה ראיתם סנדלר?

המעבר החל – להפוך את כלכלה המעגלית בישראל למיינסטרים

ישראל מכירה בחשיבות של מודלי כלכלה מעגליים. גם אם משאבי העולם לא היו נגמרים, המודל של הכלכלה המעגלית רלוונטי מאוד לישראל, במיוחד בשל מחסור במשאבים טבעיים. תחת המטרייה של תכנית  SWITCH-Med של האיחוד האירופי, משרד הכלכלה והתעשייה ומשרד להגנת הסביבה גבשו מדריך לאומי לצריכה וייצור בר קיימא (SCP). אסטרטגיה לאומית לצמיחה ירוקה של ישראל לשנים 2015-2020 ועיקרה הם: ייצור בר קיימא, צריכה בת קיימא וחדשנות אקולוגית. הנקודות העיקריות כוללות הסרת חסמים לצמיחה ירוקה, קידום תעשיות הקלינטק, קידום תעסוקה ירוקה, מעבר לצריכה בת קיימא, מעבר לתעשייה בת קיימא ומעבר למגזר עסקי ידידותי יותר לסביבה.

הזדמנות לחשוב מחדש על העתיד הכלכלי

הכלכלה מעגלית היא אבן הפינה הראשונה של שינוי גדול בכלכלה העולמית אם אנחנו רוצים להתקיים כאוכלוסייה עולמית גדולה. ואכן, המודל המעגלי חורג ממחזור טהור של פסולת לחומרים. מטרתה של כלכלה המעגלית היא לכוון את הכלכלה להעלאת החשיבות של תעסוקה ושירותים תוך הפחתת מגזרים מבוססי חומר ואנרגיה. על מנת לכלכל 9 מיליארדים על פני כדור הארץ, אנחנו צריכים להאיץ את תנועת העסקים המעגליים. שינוי חברתי בתפיסת הצריכה והפסולת הוא החשוב ביותר: עבור מקבלי החלטות, האתגר הגדול ביותר נותר לתת את התמריצים הנכונים עבור עסקים וצרכנים.

הכלכלה המעגלית מעלה תהיות רבות ועיקרן האם ניתן לייצר מספיק עבודות לכלל האוכלוסיה? האוכלוסייה רק גדלה ומעבר לדוגמה מייצור לשירות יכול להוביל לאבטלה גדולה. המאמינים בשיטה מציינים שעבודות חדשות יווצרו כמו בכלכלת השיתוף אך הפסימים קוראים לכלכלה זו כלכלת חלטורה כיוון שרבים עובדים בה כעבודה נוספת. בסופו של דבר, גם אם נסכים שבטווח הקצר יש פגישה בתעסוקה, שינוי האקלים וכילו המשאבים הטבעיים מחייבים אותנו לחשוב מחדש על הכלכלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *