מדינות קטנות: הקנריות במכרה הפחם

מדינות קטנות יכולות לשמש כתמרור אזהרה לכלכלה העולמית כיוון שמושפעות יותר מהגלובליזציה. סמינר NAEC מנסה להבין האם ניתן לחזות משברים כלכליים באמצעות הסתכלות בקטן

מספרים שבימים עברו נהגו כורי הפחם לשלוח קנריות לתוך המכרות על מנת לבדוק את הימצאותם של גזים רעילים. אם הקנרית המשיכה בזמרה ידעו כורי הפחם שהמקום בטוח, אך ברגע שנדם קולה הבינו כי עליהם לנטוש את המקום במהרה. מכאן שהקנרית במכרה הפחם הפכה לסמל אזהרה מפני סכנה מתקרבת.

ואיך זה מתקשר למדינות קטנות?

במסגרת פרויקט NAEC, אשר עוסק ביצירת פתרונות לאתגרים כלכליים ב-OECD, הוזמנו מייקל אוסליבן, מנהל אגף ניהול הון בקרדיט סוויס ודוד סקילינג, מנהל חברת מחקר וייעוץ בשם Landfall Strategy Group העוסקת בכלכלות במדינות קטנות, על מנת להציג את מחקרם בנושא מדינות קטנות.

הטענה המרכזית שלהם היא שמדינות קטנות יכולות לספק תובנות רבות לכלכלות גדולות יותר, בהתבסס על ניסיונן בהתמודדות עם אתגרי הכלכלה העולמית. תובנות אלו יכולות להתפרש כסוג של אזהרה מראש למדינות גדולות בנושאי מדיניות ואתגרים עתידיים- בדומה לקנריות שהזהירו את כורי הפחם מהסכנה המתקרבת.

הגודל לא קובע 

כאשר מדברים ב-OECD על מדינות או כלכלות קטנות, הכוונה היא לא לגודל השטח של מדינה, אלא מדובר במספרים; ביכולותיה ובמגבלותיה של מדינה להיות שחקן מרכזי בכלכלה העולמית. לדוגמה ניו זילנד גדולה בשטחה מבריטניה, אך כלכלת בריטניה נחשבת לגדולה ומובילה, לעומת ניו זילנד שהיא כלכלה קטנה.

כמו כן נהוג לדבר על מדינות קטנות בהקשר של אתגרים והתמודדויות. לדוגמה בהקשר של השתתפותן בסחר העולמי, במגבלותיהן או חסרונן במשאבים טבעיים ואנושים ובעלויות ואתגרים בתחום הייצוא. בעולם גלובלי המתקדם בקצב מהיר מחויבות מדינות קטנות להתפתח, להתמיד ולנסות לשמור על יתרונן בשווקים הגלובליים, על מנת להיות ראויות לשחק במגרש של הגדולים.

מדינות קטנות מחויבות לשמור על יתרונן בכלכלה העולמית על מנת לשחק במגרש של הגדולים
מדינות קטנות מחויבות לשמור על יתרונן בכלכלה העולמית על מנת לשחק במגרש של הגדולים

 

סוד ההצלחה

ואולי דווקא ההתמודדות עם אתגרים והחולשות המאפיינות מדינות קטנות, תרמו לצמיחה של מדינות אלו. מדינות קטנות חשופות יתר על המידה להשפעת הגלובליזציה, לסיכונים ולטלטלות כלכליות. אך ייתכן כי זו גם הסיבה שיש להן יתרונות מסוימים, לדוגמה יכולות לזהות, להגיב ולהתאים את עצמן למגמות ושינויים במהירות. לפי החוקרים, חשיפה זו של מדינות קטנות לדינמיות של מגמת הגלובליזציה היא מה שהניפה בעבר מדינות קטנות ותרמה לצמיחה וחדשנות במדינות קטנות כמו ישראל, אירלנד וסינגפור.

זאת ועוד בזמן שמדינות גדולות כמו סין, לדוגמה, עלו בין היתר בזכות פיתוח תשתיות פיזיות, כגון בניית כבישים, שדות תעופה וכו', משגשגות מדינות קטנות בעיקר בזכות פיתוח "תשתיות לא מוחשיות", כפי שמכנים זאת החוקרים. הכוונה היא לפיתוחים ושימוש בתחום הטכנולוגיה, השקעה במערכת החינוך, בניית מוסדות איכותיים, ובעיקר מאפיינים כגון חשיבה אסטרטגית, פיתוח כושר התאוששות והיענות מהירה. ב-25 שנים האחרונות, מדינות קטנות התעלו על ביצועי הכלכלות הגדלות באופן שוטף בתחומים רבים; חלקן אף זכו לשם "כלכלות נס" כי הוכיחו יצירתיות והתאמה לכלכלה העולמית בזמנים קשים.

החוקרים אף משווים מדינות קטנות לסוג של מעבדות, בהן נוצרים ניסויים ראשוניים; כך לדוגמה, לדנמרק, שוודיה ושוויץ כבר יש ניסיון בריבית שלילית- ועכשיו גם ליפן.

מדרון חלקלק

אי הוודאות בנוגע לתחזית הכלכלית והסערה השקטה הבאה עלינו לא כל כך לטובה, לפי אוסליבן וסקילינג, כבר מראה סימני מצוקה ראשונים במגזר הפיננסי, בשווקים ובמערכות הכלכליות העולמיות. לטענתם, המדדים אף מגיעים לרמות שלא נראו מאז 2008 ו-2011. כל זה מלווה בהאטה בסחר העולמי, בפרודוקטיביות ובצמיחה הכלכלית הגלובלית. המשבר הכלכלי האחרון, לדוגמה, גרם להאטה משמעותית בצמיחת הפרודוקטיביות – מ-1.8% ל-0.71% אחרי המשבר, ואם לשפוט לפי המדינות הקטנות קודם- ההתאוששות לא נראית באופק. כאמור, החוקרים מאמינים כי האטה זו שנראית מ-2011, ופוגעת בראש ובראשונה במדינות הקטנות, צריכה לשמש סוג של רדאר או אות אזהרה למדינות גדולות. כתוצאה מהשינויים, הם טוענים כי שיטות מדיניות מסורתיות כבר אינן יעילות בהתמודדות עם האתגרים הללו, ולכן תגובות מדיניות חדשות חיוניות על מנת לחזק ולהעצים צמיחה כלכלית גלובלית.

מה מציעים החוקרים?

החוקרים מציעים מגוון הצעות כגון מיקוד במדיניות פיסקלית; כמו כן ניתן לטענתם להשתמש במדינות קטנות לפיתוח כלים מדיניים חדשים בהתמודדות עם אתגריים צפויים, מאחר ובעבר כבר היוו מקור לצמיחה, רעיונות וחדשנות. אך ההצעה המרכזית שלהם היא שלמדינות קטנות מפותחות יהיה פורום בו יוכלו להתכנס ולדון בנושאים המעסיקים אותן, כגון פיתוח גישות לאחר המשבר, השבת הצמיחה הכלכלית, השקעות בתשתיות, עתיד התעסוקה וכו'. החוקרים משוכנעים כי גם מדינות קטנות יוכלו להרוויח מכך ולהעשיר את הידע שלהן, אם יסכימו להיפגש ולדון בנושאים הללו. לכן, הם מציעים לערוך שלושה סמינרים ב-OECD ב-2016 שיתמקדו בנושאים החברתיים כלכלייים שמטרידים מדינות קטנות. בנוסף, הם מציעים לעבוד עם הארגון יחדיו בפיתוח מדדים נוספים ותובנות מדיניות ממדינות קטנות מפותחות, על מנת לסכם את תרומתן ולבנות מודל חדש יחדיו.

ספינות קטנות בלב ים סוער

ייתכן כי ניתן להסיק תובנות מניסיונן של מדינות קטנות בהתמודדות עם הכלכלה העולמית. אך השאלה שצריכה להישאל היא האם באמת ניתן לבנות מודל חדש ומאוחד על סמך המאפיינים המשותפים להן, כפי שמציעים החוקרים? הרי לא רק שמדינות קטנות שונות בתכליתן אחת מן השנייה; אם נסתכל על הדרכים בהן בחרו מדינות קטנות לאחר המשבר, נזהה כי כל מדינה התמודדה עם המשבר בגישה ייחודית לה. בנוסף, בגלל הקושי והתחרות של מדינות קטנות מול השחקנים הגדולים הן נוטות לבנות לעצמן "נישה". כלומר, התמקצעות בתחום מסויים על מנת לשמור על יתרון יחסי בשוק הגלובלי. כמו כן נוקטות לרוב מדינות קטנות בגישות שונות על מנת לתרום לשגשוגן. בין אם זה חדשנות ופיתוח ענף ההיי-טק בישראל, השקעה חוץ ישירה במקרה של אירלנד לאחר המשבר או מיקוד בצמיחה כלכלית התרמה לשגשוג של סינגפור. אז האם אפשר באמת למצוא מתכון אחד משותף מניסיון המדינות הקטנות.

בהקשר של הצעת החוקרים לערוך סדנאות למדינות הקטנות ב-OECD על-מנת שתהיה להן אפשרות להשמיע קול; האם הארגון אינו מהווה כבר מקום למידה והתבטאות למדינות קטנות? לרוב, למדינות הקטנות אין את היכולות או המוסדות הרלוונטים בבית ולכן הן פונות ל-OECD המהווה תרומה אדירה מבחינתן בנושאים כלכליים חברתיים וייעוץ מדיניות.

ואולי גם צריך להיזהר מהשימוש בדימוי הקנריות וכורי הפחם, הרי בסופו של דבר הקנריות נועדו למות. אך לא זאת הייתה כוונת המשורר, או החוקרים במקרה הזה, כשדנו בעתיד על מדינות קטנות בכלכלה העולמית. ייתכן גי מדויק יותר להשוות אותן לסירות קטנות בלב ים סוער, בו גורמים כגון מזג האוויר, צורת הגלים, הזרמים והסחפים מורגשים ומשפיעים יותר מאשר על הסירות הגדולות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *