מבוא להכשרה מקצועית

הכשרה מקצועית מועילה לכלכלה ולאזרחים בכך שמאפשרת הכוונה תעסוקתית ולימוד כישורים הכרחיים לעולם העבודה. יש מדינות בהן הכשרה מקצועית נחשבת למסלול יוקרתי לא פחות מהאקדמיה אך גם בהן יש זליגה יותר ויותר למסלול האקדמי. ה-OECD ממליץ מאוד להטמיע מערך ענף של הכשרה מקצועית אך מדגיש את החשיבות לאפשר בחירה ומעבר בין מסלולים

הכשרה מקצועית נמצאת בעין הביקורת הציבורית, בעיקר זו המבוססת על חינוך מקצועי לתלמידים אך להכשרה מקצועית יש חשיבות רבה בכלכלה המודרנית, בהכוונה של תלמידים לעבר מקצועות נדרשים ולימוד כישורים חשובים. בגרמניה, המולדת של הכשרה מקצועית, קיים מה שמכונה "המסלול המקביל", כלומר שני מסלולים שווים בחשיבותם וביוקרתם – המסלול המקצועי והמסלול האקדמי. במדינות נוספות קיימת מערכת שכזו אך בעשורים האחרונים גם הם נתקלים בהתנגדות כי כפי שציינו הגרמנים בדיון ב-OECD: "כל הורה חולם על ילד באקדמיה ולא בהכשרה המקצועית". ה-OECD חוקר רבות תחום זה ואת החשיבות הכלכלית שלו.

מה היא הכשרה מקצועית?

בכל מדינה, הכשרה מקצועית, מוגדרת באופן שונה ומאורגנת בצורה ייחודית ולכן ה-OECD יצר הגדרה שתנסה לגשר על הפערים "הכשרה מקצועית מתוכננת להשגת עבודה ספציפית והיא כוללת הכשרה ספציפית ולימוד תאורטי. הכשרה מקצועית שונה מחינוך – מתמטיקה למשל שרלוונטית לסוגי מקצועות רבים" למרות זאת, ההגדרה זו מתעלמת שבמקרים רבים הכשרה מקצועית, ביותר ויותר מדינות, כוללת גם מסלול ללימודי בגרות ואף השכלה גבוהה.

ה-OECD מחלק את מדינות הארגון לשלוש קבוצות של הכשרה מקצועית: (1) מדינות שהמסלול של הכשרה מקצועית מובחן משאר המסלולים (2) מסלול המשולב במערכת החינוך הכללית (3) מדינות ללא מסלולי הכשרה מקצועית. רוב מדינות ה-OECD שייכות לקטגוריה הראשונה או השנייה. יש מדינות המציעות הכשרה מקצועית החל מחטיבת הביניים כמו הולנד למשל או רוב המדינות מציעות מסלול זה בתיכון כמו גרמניה, צרפת ואוסטריה. במדינות דוברות האנגלית, אנגליה וארה"ב למשל, מסלולי הכשרה מקצועית קיימים לאחר התיכון.

התלמידים בהכשרה מקצועית

תלמידים בהכשרה מקצועית

כפי שניתן לראות מהטבלה שלעיל, שיעור התלמידים בהכשרה מקצועית משתנה בין מדינות המערב ובחלק מהם, כ-70% מתלמידי התיכון נמצאים במסלול מקצועי ומצד השני, מדינות בהן רק 20% לומדים במסלול זה. קנדה ממוקמת במקום הראשון ב-OECD בשיעור בעלי תארים אקדמיים ולכן לא מפתיע לגלות שפחות מ-10% מתלמידי התיכון נמצאים במסלול של הכשרה מקצועית. בישראל, למרות שיעור האקדמאים הגבוה, כמעט 40% מתלמידי התיכון נמצאים במסלול של הכשרה מקצועית. נתון נוסף שהטבלה חושפת בפנינו הוא מסלול הכשרה מקצועית המשלב לימודים לא רק בבית הספר אלא במקום העבודה עצמו, כלומר חניכות, המודל הקיים בגרמניה, שוויץ ודנמרק. בישראל, מיעוט קטן של תלמידים בהכשרה מקצועית משולבים במסלול זה. ה-OECD ממליץ מאוד על מסלול התמחות אך הוא אינו פשוט לביצוע כיוון שמצריך נכונות רבה ממקומות העבודה להכשיר תלמידים ולשם כך יש לייצר מאגר תמריצים. ה-OECD מגדיר חניכות ככזו המשלבת תעסוקה וחינוך כאשר הלימוד נעשה גם בבית הספר וגם במקום העבודה. בנוסף, חניכות מובילה להכשרה מקצועית ולתעודה מוכרת. במדינות האיחוד האירופי, חניכות היא לא רק מסלול לימודי אלא מסלול תעסוקתי מחייב בעל חוזה תעסוקתי.

המסלול המקביל והמשולב

העתיד של התלמיד נקבע רבות לפי המוסד שבו הוא ילמד הכשרה מקצועית. באוסטריה למשל יש מערכת נפרדת למסלול מקצועי ומסלול עיוני. תלמיד הלומד במכללה מקצועית מקבל תעודה מקצועית אך גם תעודה המאפשרת לו מעבר לאקדמיה אך אם הוא לומד בבית ספר מקצועי, התעודה שהתלמיד יקבל לא תאפשר לו מעבר לאקדמיה.  בנורווגיה למשל, כל בוגר תיכון, מקצועי או עיוני, מקבל תעודה המאפשרת מעבר לאקדמיה.

פתרון לעתיד

המשבר הכלכלי פגע קשות במדינות אירופה ובעיקר בקרב הצעירים שרבים מהם עדיין מובטלים. אמנם בישראל אבטלת צעירים חמורה פחות מזו שבאירופה אך עדיין גדולה יותר מהאבטלה הכללית. במדינות בהן יש מערך הכשרה מקצועית ענף, אבטלת צעירים נשארה ברמה מתונה כמו בגרמניה (7.8%), שוויץ (8.8%) ואוסטריה (9.1%). במדינות אחרות כמו איטליה, יוון וספרד, בהן שיעור צעירים מובטלים הרקיע שחקים, אין כמעט מערך של הכשרה מקצועית. נתונים נוספים מראים שעלייה בשיעור מסלול החניכות משפיע לחיוב על שיעור התעסוקה של צעירים.

יוקרה

במדינות רבות, הכשרה מקצועית סובלת מיחסי ציבור גרועים ולא בכדי. במדינות רבות, מסלול הכשרה מקצועית נועד לאלו שלא מסוגלים להמשיך למסלול אקדמי. בכל מדינות ה-OECD, בממוצע, סטודנט ירוויח יותר מאשר תלמיד בעל הכשרה מקצועית.

מתכון להכשרה מקצועית

אלו המלצות ה-OECD להקמת מערך הכשרה מקצועית מוצלח ומכליל:

  • מוערבות בתי הספר: הכשרה מקצועית יכולה להיות מסלול נוסף לתלמידים, גם לאלו הנמצאים בסכנת נשירה אך הוא לא צריך להיות תחליף ללימודים תיכוניים.
  • שווה לכולם: במדינות רבות תלמידים בהכשרה מקצועית מגיעים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות ותלמידים בעלי הישגים נמוכים. במקום לראות בהכשרה מקצועית כהזדמנות אחרונה, יש לראות במסלול זה כמקפצה ולאפשר לתלמידים להשיג כישורים הנחוצים לשוק התעסוקה ולהשכלה גבוהה.
  • כישורים: היתרון הגדול של הכשרה מקצועית הוא בכך שמסלול זה מכין את התלמיד לעבודה ולרוב לעבודה ספציפית. יחד עם זאת, יש להבין שעולם התעסוקה היא דינאמי מאוד ויש לצייד את התלמידים בסט כישורים רחב ככל הניתן שלא יענה רק על הצרכים התעסוקתיים במשק אלא גם על הצרכים החברתיים של תלמידים אלו.
  • בחירה: מסלול הכשרה מקצועית צריך לשקף ככל הניתן את הבחירה של התלמיד ולהגביר את הסיכוי לתעסוקה בטווח הארוך ולא רק בטווח הקצר.
  • הגדלת ראש: במדינות רבות, הכשרה מקצועית היא כבר לא מסלול סגור ומאפשר מעבר ללימודים נוספים ולכן מסלולי הכשרה מקצועית צריכים לספק את הכלים לתלמיד שירצה לעבור לאקדמיה.

הכשרה מקצועית בישראל

נושא הכשרה מקצועית בישראל נמצא לעיתים בלב הסערה הציבורית והמבקרים משתמשים במילים קשות כמו "הסללה". מצד שני, ה-OECD ביצע סקירה של מערך ההכשרה המקצועית בישראל לפני מספר שנים ותמרץ את ישראל לחזק מערך זה גם כדי לצמצם פערים חברתיים. כיום בישראל מופעלים מספר מסלולים של הכשרה מקצועית  והראשונה היא מערך של חינוך מקצועי של משרד החינוך בבתי ספר טכנולוגיים מקצועיים המאפשרים תעודה מקצועית ותעודת בגרות.  בנוסף, משרד הכלכלה והתעשייה מפעיל בתי ספר מקצועיים רבים. במשרד הכלכלה יש תכניות נוספות של הכשרה מקצועית לבוגרים, מעל 18, המאפשרים השגת תעודה מקצועית ועבודה ביחד עם מעסיקים.

פרויקט חניכות בישראל

ישראל מבינה שאחת מהדרכים הטובות ביותר להגביר השתתפות בהכשרה מקצועית היא באמצעות פרויקט חניכות הקיימת כרגע באופן מוגבל ולשם כך משרד הכלכלה והתעשייה פנה ל-OECD לשם פרויקט משותף ליצירת מערך רנחב יותר של חניכות בישראל. מטרת הפרויקט לסייע לישראל לייצר מערך זה באמצעות הידע הרחב של ה-OECD בתחום זה ממחקרים שנעשו במדינות אחרות, נתונים מפרויקט הכישורים של מבוגרים, ניתוח כלכלי חדש על העלויות והתועלות של חניכות ואלו תמריצים יש להציע  במגזרים ועיסוקים שונים. הנושאים שיבדקו בפרויקט המשותף הם:

  • ניתוח עלויות, הטבות ותמריצים למעסיקים להציע תמריצים
  • עידוד ותמיכה במעסיקים קטנים בהעסקת חניכים
  • ניסיון בינלאומי של חניכות במגזרים בתעשייה שבה הם נפוצים פחות
  • הגדרה שכר החניכות
  • הסדרת הכשרה לגורמים המפקחים על החניכים
  • אבטחת איכות
  • הערכת יכולות/כשירות החניכים

בימים אלו צוות של ה-OECD הגיע לישראל לבחון מקרוב את מערך החניכות ולדבר באופן ישיר עם משרדי הממשלה ומעסיקים. הדוח הסופי של ה-OECD מתוכנן לצאת לפרסום באוקטובר 2017.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *