למסות אותו, למסות אתה: מערכת המס ומגדר

מערכת המס יכולה לשנות התנהגות צרכנים באמצעות אפלייה מתקנת כמו בישראל אך יכולה גם להפלות לרעה נשים. למרות חשיבות מערכת זו, ראשי ה-OECD טוענים שמערכת המס היא לא הדרך הטובה ביותר להילחם באפלייה. כנס OECD על מס ומגדר

מהי המטרה של מערכת המס? התפיסה הרווחת יאמרו שהמטרה היא לייצר הכנסות למדינה כדי שיהיה אפשר לחלק אותן מחדש לטובת הציבור אך כדי שיהיה אפשר לעשות זאת על המערכת להיות יעילה, שקופה וכן, גם שוויונית. במסגרת אירועי יום האישה הבינלאומי המצוין ברחבי העולם בחודש מרץ, ארגן ה-OECD כנס בנושא מיסוי ומגדר.

למערכת המס יש תפקיד חשוב ועיקרי בשינוי סט ההתנהגויות של האזרחים והעלאת מס על טבק ואלכוהול יכולה להפחית את השימוש במוצרים ממכרים אלו ולכן, לרוב, כאשר מדברים על נשים ומיסוי מתייחסים לעידוד נשים בשוק התעסוקה. כידוע, רוב המחקרים מראים שהעלאת אחוז השתתפות הנשים בתעסוקה תורמת לכלכלה ומעלה את פרודוקטיביות העובדים ולפי ה-OECD סגירת הפער המגדרי תורמת לתמ"ג ולמשל, סגירת הפער המגדרי בהודו תתרום 12% לתמ"ג ו-0.5% באיטליה ובגרמניה שבהן הפער המגדרי נמוך הרבה יותר.

הטיה מגדרית

מערכת המס יכולה לייצר הטיה ישירה כלפי נשים או עקיפה וברוב מדינות הארגון, הטיה ישירה שלילית לא קיימת אך דוגמאות רבות אפשר למצוא בעולם המתפתח כמו במרוקו כאשר גבר נשוי מקבל הפחתת מס כיוון שהצפי שהוא יתמוך באישה אך אישה לא מקבלת הפתחה זו אלא אם כן היא מוכיחה שהיא המפרנסת העיקרית. הטיה ישירה חיובית קיימת במדינות ה-OECD וישראל היא אחת הדוגמאות המוכרות לכך באמצעות נקודות זיכוי לנשים ולאימהות. מערכת המס יכולה לייצר הטיה עקיפה, כלומר חוק מס ניטראלי אך בעל השפעה שונה עקב התנהגות כלכלית שונה עקב מבנה החברה. אחד מהמאבקים המפורסמים בתחום זה שהתרחש בעיקר באנגליה ובצרפת הוא מה שכונה "מס הטמפונים" ועל מוצרי היגיינה נשיים יש לשלם מע"מ רגיל ולא מופחת. נשים רבות יצאו במחאה כנגד זה כיוון שזה מס רגרסיבי לנשים, מאבק שצלח.

משכורת שנייה – שבי בבית

הטיה עקיפה קיימת בנושאים רבים אך לא תמיד בהכרח כנגד נשים כמו בתחום הצריכה שבו גברים משלמים מיסים גבוהים יותר כיוון שהם רוכשים יותר מוצרים ממוסים כגון טבק ואלכוהול ונשים רוכשות חינוך, אוכל ובריאות אך חשוב לשאול לא רק מי רוכש אלא למי. הבעיה העיקרית בהטיית מיסים מתרחשת בשוק התעסוקה במה שמכונה משכורת שנייה או נוספת שכפי כולנו יודעים, בדרך כלל האישה היא זו שמרוויחה אותה במשפחה. במדינות OECD רבות, בעיקר באירופה, המס הוא משפחתי ולכן המשכורת השנייה ממוסה בכבדות ומה שלעיתים הופך אותה ללא רווחית כי אם אישה ללא משפחה או יחידנית הייתה מרוויחה שכר זהה, הייתה לרוב זכאית גם להטבות מביטוח לאומי. בצרפת למשל, ההבדל במס עומד על 10% יותר למשכורת הנוספת ואילו בישראל אין הבדל כי המס הוא אינו משפחתי. מרק פירסון (Mark Pearson) מאגף התעסוקה והרווחה בארגון הסביר שההשפעה הגדולה של מערכת המס היא לא אם אישה תעבוד יותר או פחות שעות אלא אם היא תעבוד בכלל ורוב המחקרים מוכיחים שהקבוצה שמושפעת באופן הרב ביותר ממערכת המס אלו הן נשים נשואות בעלי שכר נמוך. מרק פירסון ציין שהמקורות ההיסטוריים של מס גבוה על משכורת שנייה נובע מרצון מודע להשאיר את האישה בבית ולא להכניס אותה לשוק עבודה ולהתחרות על תעסוקה עם גברים, בעיקר על עבודות בעלות שכר נמוך. מבחינת כל אנשי הפאנל, מס גבוה על משכורת שנייה הוא הבעיה העיקרית כלפי נשים במערכת המס.

צמיחה כהבטחה

קתרין מן (Catherine Mann), הכלכלנית הראשית של ה-OECD הביאה הגדירה יפה לצמיחה כלכלית שעיקרה אינו יותר כסף לקופת המדינה אלא

"צמיחה היא הבטחה. הבטחה לאנשים צעירים שאחרי הלימודים יוכלו למצוא עבודה ולייצר קריירה, הבטחה למבוגרים שהפנסיה שלהם תהיה מספיק גדולה  להבטח חיים בכבוד והבטחה למשקיעים שההשקעה שלהם תניב רווחים".

לפי הכלכלנית הראשית, מצב הנשים, בעיקר בשוק התעסוקה נמצא במגמת שיפור מתמיד ובפרסום האחרון של Going for Growth שבו בודק הארגון את הרפורמות הכלכליות, רפורמות לנשים בשוק התעסוקה התקיימו במולאם או חלקם ב-85% מהמקרים. למרות זאת, יש עדיין מדינות רבות בעלות כשלים מבנים כמו בשוויץ ובגרמניה שבחינת הפער המגדרי לא מגלים פערים גדולים במיוחד כיוון שכמעט כל הנשים עובדות אך בהיקף משרה נמוך הרבה יותר מאשר הגברים עקב הצורך בגידול הילדים וכיוון שמשכורת נוספת אינה משתלמת וממוסה בכבדות. בגרמניה המצב לא פשוט לשינוי כיוון שמיסוי משפחתי מוגן בחוקה. קתרין מן יצאה כנגד גיל פרישה שונה הנהוג במספר מדינות OECD, כולל ישראל, כיוון שנשים שעובדות פחות שנים, הפנסיה שלהן תהיה נמוכה יותר. לפי מרק פירסון מאגף התעסוקה ב-OECD, מערכת ההטבות חשובה לא פחות ממערכת המס וביפן למשל, אימהות עובדות לא מקבלות הטבות, כמו בישראל למשל, מה שגורם לקושי רב לצאת לעבודה. פרקטיקה נוספת שבעייתית מבחינה כלכלית לפי קתרין מן היא קצבאות ילדים הגדלות ככל שיש יותר ילדים כמו שנהוג בישראל. דברים נוספים שיכולים לעודד נשים לצאת לעבודה הן מעונות יום לילדים ויום לימודים ארוך.

מעונות יום – הטבות לא פחות חשובות ממערכת מס. קרדיט: Frontierofficial פליקר

לפתור את הבעיה מהבסיס

כל הדוברים בכנס הסכימו בסופו של דבר שמערכת מס, חשובה ככל שתהיה, אינה אמורה לפתור את בעיות החברה והטבות מס כאלו ואחרות מספקות פלסתר לבעיה עצמה ולא מנסות או יכולות לפתור אותה. המטרה של המדינה צריכה להיות לבטל את סט ההתנהגויות השונה לאישה ולגבר במשחק הכלכלי וכדי לעשות זאת יש להתחיל ראשית עם החינוך כי כל מחקרי ה-OECD מראים שלמרות שההשקעה של גברים ונשים על השכלה זהה, הרווחים לגבר גבוהים יותר וגבר משכיל, בכל המדינות, ירוויח יותר מאשה בעלת אותה השכלה. בנוסף, למרות שבמדינות רבות יכולות המדעים והמתמטיקה  בבתי הספר בין גברים לנשים לא שונה, נשים נוטות פחות לבחור בלימודי מדעים, הנדסה ומתמטיקה ולכן יש גם צורך לחסל סטריאוטיפים כאלו מגיל קטן.

למחקר ה-OECD בנושא זה לחצו כאן

קרדיט תמונת הכותרת: European Parliament פליקר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *