"יש מערכת יחסים שבורה בין האזרחים לממשלה" – ראיון בנושא ממשל

רולף אלטר, ראש אגף ממשל ציבורי ב-OECD חושב שתקציב דו שנתי אינו דבר רע בהכרח ומדינות רבות משתמשות במתודה דומה. מר אלטר חושב שקורס צוערים הוא נדבך חשוב בשירות המדינה אך אינו מספק לבד ומדבר איתנו בין היתר על אחד מהמשברים הסביבתיים החמורים ביותר שהתרחשו בישראל ועל משבר האמון הקיים בין התושבים לממשלות

מדינות רבות ביצעו רפורמה בשירות הציבורי בעקבות המשבר הכלכלי של 2008. כיצד הסקטור הציבורי השתנה במהלך העשור האחרון ואילו התפתחויות אתה צופה בעתיד הקרוב? בישראל, משרדים רבים החלו להטמיע תכנית צוערים לשם הכשרת סגל איכותי. מה דעתך בנושא?

רולף אלטר, ראש אגף ממשל ציבורי ב-OECD

לאחר המשבר הכלכלי של 2008, מדינות רבות ביצעו רפורמות במגזר הציבורי, בעיקר עקב רצון לחסוך עלויות וכיום אנחנו רואים שינוי לעבר יצירת שירות ציבורי טוב יותר למען האזרחים ובעיקר נתינת מענה לאתגרים הרבים והמורכבים העומדים בפני השירות הציבורי. יחד עם זאת, שינויים אלו תמיד נדרשים לעמוד בדרישות תקציביות ויש הבנה שלא ניתן להגדיל יותר את השירות הציבורי ולכן יש להתמקד בשירות ציבורי חדשני והיכולת של המדינה לשאוב עובדים טובים בעלי כישורים נכונים המסוגלים להתמודד עם המציאות הדיגיטלית החדשה.

קורסי צוערים הם אחת מהאפשריות כמענה לשינויים במגזר הציבורי אך חייבים לתכנן אותם כך שיוכלו לתת מענה לאתגרים החדשים ושימשכו אליהם אנשים טובים עם כישורים נכונים. יחד עם זאת יש לזכור שההשפעה של תכניות אלו הינה מוגבלת ואחד מהדברים החשובים שיש לבצע הוא בהכשרה מחודשת של העובדים הקיימים בשירות הציבורי ולהבטיח שמוסדות המדינה מסוגלים לאפשר שימוש בהם. קורסי צוערים צריכים להיות שלובים בשירות הציבורי יחד עם הנהלה יעילה, מחויבות עובדים ותכניות הכשרה המבוססות על חדשנות. ה-OECD מתפתח כלים ומתודולוגיות חדשות כדי לתמוך במדינות שיכולו למפות את הכישורים שלהן הן זקוקות כדי לשפר את מערך השירות הציבורי הקיים ולגייס עובדים חדשים.

ל-OECD הנחיות ברורות ליצירת תקציב ועל-פי הנחיות אלו תקציב מדינה אמור להיות ברור, אמין וניתן לחיזוי על-פי מדינות פיסקאלית. כידוע, ישראל אימצה תקציב דו-שנתי בניגוד לתקציב שנתי המקובל ברוב מדינות המערב. אלו יתרונות אתה רואה ביצירת תקציב דו שנתי, בעיקר ביכולת הממשלה להשיג צמיחה מכלילה? האם לדעתך תקציב ארוך טווח יכול להועיל בהשגת יעדים כגון העלאת הפרודוקטיביות, עידוד השקעות וחדשנות?

למרות שישראל הינה מקרה ייחודי באימוץ תקציב דו-שנתי, רוב מדינות ה-OECD מתכננות את התקציב השנתי במסגרת תשתית בינונית טווח (medium-term expenditure frameworks=MTEFs) שמטרתה להתגבר על החסרונות המובנים ביצירת תקציב קצר טווח. מסגרת התשתית שבה פועלים המדינות מאפשרת להאריך את התקצוב הממשלתי לשלוש עד ארבע שנים והיא מתפקדת כאילוץ תקציבי כאשר באים לקבוע את תקציב הממשלה השנתי. ה-MTEF מוקצה בין המשרדים השונים ומאפשר להם גמישות בתהליך התקציב השנתי על ידי עידוד הקצאה מחדש בתוך המשרדים כדי לממן יוזמות חדשות. לאור זאת, יש לראות את התקציב הדו-שנתי של ישראל כאמצעי חדש להשגת היעד המשותף של כל מדינות ה- OECD כדי להתגבר על אופיו הקצר של תהליך התקציב.

קורס צוערים מתארחים ב-OECD בשיחה עם רולף אלטר, ראש אגף ממשל ציבורי

נראה שבמדינות רבות אנשים עייפים מהדמוקרטיה ואף מיואשים מכל התהליך. במדינות רבות, אזרחים רבים מדי מניחים שכולם מושחתים ושהממשלה לא עובדת למען הציבור. כיצד ה-OECD יכול לעזור בתחום זה?

לצערי התמונה שאתם מציגים מציאותית מדי ומדינות רבות בעולם נתקלות באתגר של מערכת יחסים שבורה בין האזרחים לממשלה, בעיקר עקב המשבר הכלכלי, הצמיחה האיטית שלוותה לאחר מכן שרק הגבירה את אי-השוויון שהביא בסופו של דבר לשבר הפוליטי שאנחנו חוזים בו כיום. ה-OECD יכול וצריך לשחק תפקיד משמעותי בהחזרת האמון באמצעות עזרה לממשלות להגביר את השקיפות ולחזק את המנגנונים הנלחמים בשחיתות. ה-OECD יצר מספר סטנדרטים שמטרתם ליצור תרבות של אמון בין הממשלה לחברה. בנוסף, ה-OECD עוזרת למדינות להתאים סטנדרטים אלו לתרבות ולמוסדות הקיימים במדינה כפי שעשינו ביוון, מקסיקו, אינדונזיה ומדינות נוספות. בכל שנה ה-OECD מארח את הפורום העולמי כנגד שחיתות המספק מקום להחלפת דעות ופתרונות בין מומחים מכל העולם. השנה הפורום עסק בדיוק בנקודה שהעליתם – כיצד שחיתות פוגעת באמון הציבורי וכיצד ניתן לפתור זאת.

הממשלה בישראל משתמשת בשירותים דיגיטליים רבים כדי לספק לאזרחים מידע ולהנגיש אותו לציבור הרחב. האם אתה חושב שפלטפורמות דיגיטליות יכולות לא רק לתת מידע אלא לשנות את הדמוקרטיה שלנו ולהפוך את האזרחים לפעילים ומחויבים יותר?

פלטפורמות דיגיטליות ומידע פתוח הם כלים בעלי עוצמה רבה ליצירת מעורבות הציבור בדמוקרטיה, בקביעת מדיניות ובמתן השירותים הציבוריים. לדוגמה, כדי להבטיח את שיתוף הציבור, ממשלות זקוקות ליכולת לזהות את המגזרים הרלוונטיים באוכלוסייה שאיתם ניתן לשתף. בנוסף, המלצת ה-OECD למשילות דיגיטלית מזהירה את ממשלות השונות מיצרת אי שוויון בנגישות לכלים דיגיטליים חדשים, בעיקר בקרב האוכלוסייה המבוגרת. יעד זה עולה בקנה אחד עם אחד מעקרונות היסוד של חזון ה-OECD לשנת 2030 – לא להשאיר אף אחד מאחור. לבסוף, הנגשת המידע לציבור אינו רק ערך בפני עצמו אלא זה תהליך הכרחי כדי להבטיח מעורבות הציבור בתהליך קבלת ההחלטות. במובן זה, מידע הפתוח לקהל הרחב מאפשר לאזרחים לייצר מדיניות מושכלת ולהשתמש במידע מחדש לשימושים נוספים. כדי שהמעורבות הרלוונטית תתרחש, הפיכת המידע לזמין בפורטלים הממשלתיים אינה מספיקה וכדי לייצר חברה אזרחית תוססת ומעורבות יש להנגיש את המידע ולייצר יוזמות של שיתוף פעולה בין האזרחים, המגזר הפרטי, אקדמיה, תקשורת וארגונים ציבוריים.

זיהום דלק בערבה. נועם וייס, החברה להגנת הטבע

ה-OECD פרסם המלצות בנוגע לחשיבות של מניעת נזקים המתרחשים כתוצאה מאירועים קיצוניים. העוצמה של אירועים אלו נראה שמעצימה את ההשפעות הכלכליות של אסונות טבע. רק לאחרונה ישראל החלה להבין את החשיבות הרבה ביותר של ניהול סיכונים אקולוגיים, במיוחד לאחר אחד המשברים הסביבתיים החמורים ביותר בתולדות ישראל כאשר ב- 2014 החמור כאשר מיליוני ליטרים של נפט גולמי זרמו מתוך צינור הולכה והציפו 130 דונם של שמורת טבע מדברית. איך לדעתך הממשלה צריכה לסייע לחברות ויזמים בהתאמת עסקיהן לתקנות חדשות בתחום זה?

האחריות הבסיסית של ממשלות היא להגן על האוכלוסייה, הסביבה והרכוש בשטחה. פעילויות תעשייתיות רבות מציבות סיכונים פוטנציאליים לציבור ולסביבה. העלייה בהיקף ומורכבות האסונות מדגישה את הצורך בגישה רחבה ביותר למדיניות ניהול הסיכונים, החל בהערכת סיכונים לתכנון השימוש בקרקע ובבניה, ניהול משברים ועד התאוששות ושיקום. באמצעות תהליכים שיתופיים ממשלות יכולות לעבוד עם בעלי עניין על מנת לקבוע רמת סיכון מקובלת, ולעצב מדיניות ניהול סיכונים, הממקסמת את ציות העסקים לכללים ומבטיחה אטרקטיביות למשקיעים. שותפויות פרטיות–ציבוריות יכולות לסייע בניהול סיכונים מבוקר וחלוקה בנטל הרגולציה. ההמלצה של ארגון ה-OECD  בנושא ניהול סיכונים קריטיים מספקת הנחיות אסטרטגיות לממשלות בנוגע לאיזון אינטרסים בין פתוח כלכלי בר קיימא וביטחון האזרחים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *