חושבים מחדש על עולם התעסוקה

מה התפקיד של הממשלה והרגולטורים ביצירת מסגרת תעסוקתית טובה? האם המודלים התעסוקתיים הקיימים כיום לוקחים בחשבון את האתגרים הנוגעים לעתיד התעסוקה, והשינויים הצפויים בשוק התעסוקה? האם יש צורך ליצור אסטרטגיית עבודה חדשה כדי להבטיח ביטחון תעסוקתי לדור העתיד?

מאז המשבר הכלכלי העולמי, בעוד החדשנות והטכנולוגיה המשיכו להתפתח בקצר מהיר, הצמיחה הגלובלית האטה, כאשר הפירות של הצמיחה הכלכלית ממשיכים להתחלק באופן לא פרופורציונאלי. השינויים הטכנולוגיים אשר מביאים לצורות תעסוקה שונות, מעלים דאגות ביחס לאפקטיביות של מנגנוני הגנה סוציאליים וחברתיים המוצעים לעובדים, שאלות בנוגע לאיכות העבודות הקיימות בשוק כיום ובעתיד, וסוגיות רוחב הנוגעות לקשר בין השכלה וכישורים, לבין אופציות ההשתלבות בשוק התעסוקה לאחר מכן.

בפרויקט רוחב של ה- OECD, עולה כי כדי להבטיח ששוק התעסוקה יהיה מוכן לשינויים העתידיים יש לאמץ אסטרטגיית עבודה חדשה. בהתאם ל- OECD, שיפור איכות העבודות במשק ויצירת מקומות עבודה אשר מצריכים כישורים גבוהים ומבטיחים שכר גבוה, מהווים כלי מרכזי לצמיחה מכלילה, והתאמת שוק העבודה לעולם העתיד. בין האמצעים המרכזיים לשיפור איכות העבודות במשק, עולה החשיבות של התאמת מנגנוני ההשכלה ורכישות הכישורים לשוק העבודה ולעולם העסקי המשתנה תדיר.

לחשוב מחדש על הקשר בין האקדמיה לעולם העסקי

כדי להבטיח כוח תעסוקתי איכותי יש ליצור מערכי השכלה גבוהה איכותיים, אשר עונים על הצרכים של שוק העבודה. בהתאם לממצאי ה- OECD, ניתן להשיג זאת באמצעות יצירת קשרים הדוקים יותר בין עולם האקדמיה לשוק העבודה, ובכלל זה דרך למידה מבוססת תעסוקה, ועירוב שותפים עסקיים בפיתוח מערכי הלימודים. כמו כן, יש להבטיח שמערכת הלימוד תלווה את העובדים לאורך חייהם, ותתאים את עצמה לעולם המשתנה, בין אם לצורך רכישת ידע מעודכן, או לצורך רכישת ידע והכשרה חדשים לחלוטין, בהתאם לצרכי שוק העבודה.

בנוסף, אלמנט מהותי בהכשרת עובדים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, הוא נתינת ערך עליון לקידום שוויון הזדמנויות בעבודה כבר בתוכניות לימודיות מוקדמות. כמו כן, יש ליצור אופציות של הזדמנות שנייה להשכלה, אשר יאפשרו השכלה לצעירים הנמצאים במלכודת בגלל הרקע הכלכלי הנמוך שלהם. יחידים אלו, נאלצים לעזוב את המסלול הלימודי כדי לפרנס את משפחותיהם, ולאחר מכן יש להם קושי לחזור ללימודים, וכך לא יכולים להשתלב בעבודות איכותיות. יצירת אופציות של הזדמנות שנייה לעבודה, יסייעו לצעירים אלו לרכוש השכלה גם אם בשלב מאוחר יותר.

הגלובליזציה, הקידמה הטכנולוגית, ושינויים דמוגרפים, הם בין המגמות המרכזיות אשר מעצבות מחדש את כלכלות מדינות ה- OECD. מגמות אלו הינן בעלי השפעה עמוקה על הביקוש וההיצע בשוק התעסוקה – תוך שנים אחדות עבודות רבות חדלו מלהתקיים, ומנגד עולות הזדמנויות תעסוקתיות רבות בתחומים מתפתחים. כדי להפוך את האיומים הפוטנציאלים אשר עולים ממגמות חדשות אלו להזדמנויות, יש להפוך את שוק התעסוקה למערכת גמישה אשר תתאים את עצמה למציאות המשתנה. כמו כן, חשוב ליצור מנגנונים מהירים ויעילים לשילוב בשוק העבודה. כדי להבטיח התאמה מהירה לשוק העבודה, יש להבטיח כי יחידים יטפחו באופן שוטף את הכישורים שלהם, על ידי למידה אשר מבוססת על העולם העסקי המשתנה, וימשיכו לפתח את כישוריהם לאורך כל חייהם המקצועיים. מערכות ההשכלה ורכישת הכישורים צריכות ללכת יד ביד עם הצרכים המשתנים של שוק העבודה והמודלים העסקיים החדשים אשר מתפתחים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *