השלב הבא של אומת הסטרטאפ – כנס המדען הראשי ב-OECD

המדען הראשי, אבי חסון, הגיע ל-OECD להרצות על החדשנות הישראלית. לפי אבי חסון, אין לישראל משאב חשוב יותר מהחדשנות הישראלית וכדי לשמור עליו יש לקרב אוכלוסיות נוספות כמו ערבים וחרדים

ישראל ידועה בעולם מספר דברים כמו השמש הנצחית, האוכל הטוב, המצב הביטחוני והחדשנות הישראלית. מדינות רבות העתיקו את דגם החממות של ישראל ליצירת חברות הזנק ואנשים רבים, מכל קצוות העולם, מגיעים ארצה ללמוד על המשאב החשוב ביותר לישראל ובפי כולם שאלה אחת "מדוע הישראלים כל-כך חדשנים?" אין תשובה פשוטה לשאלה זו ואחדים חושבים שזה עניין תרבותי, אחרים מציינים את ההשקעה בטכנולוגיה ויש כאלו שיאמרו שזו ברירת מחדל בהעדר משאבים אחרים. תהיה התשובה אשר תהיה, לממשלה תפקיד קריטי בשימור היתרון היחסי של ישראל ואף למצוא פתרונות דרך חדשנות לאתגרים החברתיים העומדים לפתחנו. אבי חסון, המדען הראשי, מייצג יותר טוב מכולם את הסטרטאפ ניישן כיוון שהגיע מהשוק הפרטי עד לתפקיד החשוב במשרד הכלכלה. המדען הראשי הגיע ל-OECD לשפוך אור על המודל הישראלי לחדשנות ועל האתגרים הצפויים לו.

הכנס נערך בארגון ה-OECD בפריז בנוכחות הנספחת הכלכלית של ישראל ל-OECD, ריטה גולשטיין-גלפרין שהנחתה את הכנס והדגישה את התרומה של ישראל לפרויקט "צמיחה מכלילה" של ה-OECD, דירק פילאט (Dirk Pilat), סגן אגף STI  בארגון (אגף מדע, טכנולוגיה וחדשנות) שהסביר על הפרויקטים של הארגון בתחום החדשנות ודומינק מוקלי (Dominique Mockly) נציג BIAC בארגון שהציג את הפן העסקי לחדשנות, וכמובן אבי חסון כדובר מרכזי.

מימין לשמאל – דירק פילאט, אבי חסון, ריטה גולשטיין-גלפרין ודומינק מוקלי
מימין לשמאל – דירק פילאט, אבי חסון, ריטה גולשטיין-גלפרין ודומינק מוקלי

מתפוזים לאפליקציות

ישראל היא מדינת חדשנות עם אלפי חברות סטרטאפ אך רק לפני 25 שנה, בתחילת שנות ה-90, הכול היה אחרת וכלכלת ישראל מנתה מעט מאוד חברות בינלאומיות וסקטור חקלאות גדול ואז הגיעה העלייה הגדולה מברה"מ לשעבר, אתגר עצום לכלכלה אך גם ההזדמנות הגדולה שלה. ישראל קיבלה במהלך מספר שנים קצר עולים משכילים מאוד וההצלחה של הממשלה היא ברתימת כישורים אלו לכלכלת החדשנות שעשתה אז את צעדיה הראשונים עם הקמת פרויקט החממות.

לפי אבי חסון, המתכון ליצירת אקו-סיסטם חדשני הוא פשוט ומצריך שני דברים עיקריים – כוח אדם איכותי וכסף רב המגיע מקרנות סיכון וכאשר הם נפגשים, חדשנות מתרחשת והתפקיד העיקרי של הממשלה הוא לחבר בין החלקים. בשנה שעברה קרנות הון סיכון השקיעו בישראל 4.5 מיליארד דולרים ומעל 80% מהמימון הגיע מחברות זרות ורבות מהחברות הבינלאומיות הפועלות בישראל החלו ברכישת חברות הזנק. המדען הראשי הדגיש את ההבדל בגישה הישראלית לחדשנות למול גישות שונות, למשל שוויץ, שבה המדען הראשי מעניק כספים לפי סדר עדיפות לאומי, ובישראל הגישה היא חדשנות מלמטה, כלומר, המדען הראשי תומך בכל פרויקט שמגיע אליו לפי תרומה לאקו-סיסטם ותרומה כלכלית, ללא תעדוף לאומי.

אבי חסון: "כדי לייצר חדשנות צריך כוח אדם איכותי וכסף רב"
אבי חסון: "כדי לייצר חדשנות צריך כוח אדם איכותי וכסף רב"

הגודל קובע

המדען הראשי הדגיש מספר פעמיים שלגודל יש חשיבות עצומה כיוון שבעולם היזמות הגודל קובע את השוק.  כל יזם מתחיל בישראל מבין שהוא חייב לכוון לעולם ולא רק לשוק המקומי המורכב מ-8 מיליון תושבים בלבד ולכן 50% מהייצוא בישראל מגיע ממגזר ההיי-טק ולמעשה הוא הנדבך החשוב ביותר לכלכלה הישראלית המבוססת על ידע. מצד שני, רק 10% מהעובדים בישראל עובדים במגזר זה וזה יוצר אתגר גדול לממשלה לחבר בין החלקים ובין הכלכלות כיוון שההצלחה לא בהכרח מחלחלת לשאר התעשיות במשק.

הקסם מלמטה

אבי חסון הדגיש שוב ושוב שממשלות לא יכולות לייצר את הקסם הזה של כלכלת חדשנות המבוססת על ידע והתפקיד של הממשלה בישראל הוא לייצר שותפות עסקית פרטית-ציבורית ובמדינה בעלת שסעים פוליטיים רבים, תפיסה זו מוסכמת על כלל הגורמים הפוליטיים. חסון ציין שהממשלה לא יודעת מה הדבר הגדול הבא אלא דווקא המגזר הפרטי ולכן הוא המנוע מאחורי ההצלחה של כלכלת הידע. המדען הראשי הדגיש שגישה זו לא אומרת שהממשלה פסיבית אלא שתפקידה שונים:

  • תשתיות: המגזר הפרטי אינו יכול להשקיע בתשתיות כמו הממשלה והשקעה בהון אנושי הוא תפקיד המדינה. תשתיות בהקשר זה לא מוגבל באמצעים הפיזיים, אלא כאשר חסון מתייחס לתשתיות הוא כולל את מרכזי מו"פ שהממשלה בונה ומערכת המס שאמורה לעודד השקעה בחדשנות. כל הדברים הללו אמורים לייצר סביבה שבה הישראלים יכולים להגשים את הפוטנציאל החדשני הטמון בהם.
  • שיתוף סיכונים: לממשלה יש את הפריבילגיה לקחת סיכונים כיוון שכלכלת החדשנות היא עסק מסוכן ביותר ורבים מהפרויקטים נכשלים אך בניגוד לקרנות הון סיכון, פרויקט שנכשל יכול עדיין להיחשב להצלחה כיוון שגם מפרויקט "כושל" ניתן לייצר פרויקטים אחרים, מוצלחים יותר, באמצעות הידע שנלמד והטכנולוגיה שנוצרה. המדען הראשי ציין שהחשיבה הממשלתית היא ייחודית כי היא גורסת שכספי המיסים צריכים להיות מושקעים דווקא בחלקים המסוכנים יותר של חדשנות. אבי חסון משתמש במילה "שיתוף", כיוון שהמדינה לא מממנת מאה אחוז מהפרויקט וחשוב לה לרתום גופים פרטיים לאתגר הכלכלי.

לסחוב את שאר הקרונות

אבי חסון ציין שהמטרה העיקרית של המדען הראשי היא לשמור את ישראל בפסגת החדשנות ולא לאבד את היתרון היחסי למדינות אחרות המשקיעות לא פחות במחקר ופיתוח אך ישנה מטרה שנייה, חשובה לא פחות, והיא להרים את 90% הנותרים מהכלכלה הישראלית לפסגה באמצעות החדשנות.

אבי חסון וריטה גולשטיין-גלפרין – המטרה של ישראל היא להישאר בפסגת החדשנות אך לצרף את 90% הנותרים לפסגה
אבי חסון וריטה גולשטיין-גלפרין – המטרה של ישראל היא להישאר בפסגת החדשנות אך לצרף את 90% הנותרים לפסגה

הדרך היחידה של הכלכלה הישראלית לצמוח היא הון אנושי ולמעשה ההון הזה קיים כבר בישראל ואין צורך לחכות לעוד עלייה של מיליון אנשים מאזור רוסיה. אחת מהמטרות הגדולות של המדען הראשי ושל ממשלת ישראל לפי אבי חסון הוא להכניס אנשים נוספים לכלכלת הידע. בישראל, יש כמיליון ערבים והם לא משתתפים בכלכלת החדשנות למרות שיש להם את הידע כיוון ש-20% מהסטודנטים בטכניון בחיפה הם ערבים. התוכניות של המדען הראשי לקידום אוכלוסיות שאינן עוסקות במחקר ופיתוח כמו ערבים, חרדים, פריפריה ותעשייה מסורתית, אמורות לשנות לא רק את הכלכלה אלא גם את החברה ולפי אבי חסון כיום, החלום של ההורה הישראלי היא ילד/ה יזמים. רשות החדשנות תומכת באוכלוסיות אלו בכספים רבים ולמעשה עד 85% מהפרויקטים לאוכלוסייה הערבית והחרדית ממונים על-ידי הממשלה. יש חשיבות רבה לכספים אלו כיוון שזו אוכלוסייה שלא דוברת את שפת החדשנות ויש לה קושי להגיע למימון.

העתיד של סטראטאפ ניישן

אבי חסון הדגיש שלמרות גילוי מרבצי הגז בחופי המדינה, המשאב הטבעי החשוב ביותר בישראל היה ונשאר ההון האנושי ומטרת המדען הראשי וממשלת ישראל היא להשאיר את ישראל בפסגה בסביבה של תחרות גוברת והמדען הראשי הדגיש שלישראל אין את הפריבילגיה לחכות לדברים שיקרו אלא היה חייבת לגרום לזה להתרחש כדי לקדם את הכלכלה והחברה.

את ההרצאה במלואה ניתן לצפות כאן: