המגזר הפרטי כמנוע צמיחה

BIAC, התאחדות עסקים בינלאומית, קוראת לתמיכה בעסקים פרטים לשם צמיחה. ההתאחדות מציעה לכלכלות המפותחות לקדם בשנת 2015 את השוק הפרטי לשם צמיחה שוויונית יותר של הכלכלה

בחלק ממדינות ה-OECD המדדים מרמזים על יציאה מהמשבר הכלכלי, אך עדיין קובעי מדיניות מתקשים להוביל את הדרך לצמיחה בת קיימא. כדי לייצר צמיחה שכזאת, יש צורך ברפורמות מבניות ולהשתמש בכוחו של הסקטור הפרטי לעידוד צמיחה, בעיקר כאשר התחזיות מדברות על צמיחה נמוכה יותר מהצפוי (בין 3.4% ל-3.8% בתמ"ג), אחוזי אבטלה גבוהים וצמיחה נמוכה יותר מאשר בשנים שלפני המשבר.

BIAC, התאחדות עסקים בינלאומית, אשר מטרתה לייעץ לקובעי המדיניות במדינות ה-OECD בנושאים הקשורים לתעשייה ובעצם להביע את עמדותיהם של העסקים במדינות הארגון, קוראת לתמיכה בעסקים פרטים לשם צמיחה. ההתאחדות מציעה לכלכלות המפותחות לקדם בשנת 2015 את השוק הפרטי לשם צמיחה שוויונית יותר של הכלכלה וכדי לעשות זאת יש להתמקד בשלושה נושאים עיקריים: השקעות, חדשנות ויזמות.

יו"ר BIAC, פיל אוריילי (Phil O’Reilly) אמר בכנס, שנערך בינואר האחרון: "כדי שצמיחה תצליח יש צורך באמון. אמון בעסקים, אמון בממשלות ואמון ב-OECD. שלושת הגופים הללו צריכים להתאחד למען מטרת הצמיחה ולהראות, שעסקים יכולים לשמש ככוח משמעותי בהצלחת הכלכלה וברווחה של האזרחים". ממשלות ועסקים חייבים לעבוד ביחד, כיוון שעסקים סומכים על מדיניות ממשלתית עקבית, שתכבד הסכמים ומצד שני ממשלות תלויות בעסקים כדי ליצור שוק חופשי ומשגשג. כדי להשיג יעדים אלו, BIAC קוראת למדינות ה-OECD לקדם את הצעדים הבאים:

מייצגת העסקים ב-OECD
מייצגת העסקים ב-OECD

השקעות

סחר והשקעות הולכים יד ביד ומגבלות על סחר בינלאומי יכולות לצמצם השקעות בשוק הפרטי וביצירת טובין. המגבלות על הסחר במדינות ה-G20 עלו ב-12% מאז תחילת המשבר הכלכלי ב-2008. העלאת מגבלות וחסמים על סחר בינלאומי פוגעת ביצירת תעסוקה וצמיחה ולכן על ה-OECD להמשיך ולפתח מחקרים, המראים את היתרונות של סחר והשקעות, במסחר סיוע, שרשרת ערך גלובליות (GVC), סחר בשירותים ומכשירי הפחתת הסיכון.

פרוטקציוניזם וחסמים במסחר הינם הבעיה הקריטית ביותר שיש לטפל בה. על ה-OECD לספק לממשלות ניתוחים ועובדות ברורות על השפעה בצמיחה של חסמים אלו. חלק מהמדינות החליטו לסיים הסכמים בילטראליים, שנחתמו בעבר ויש חשש שפעולות אלו ישפיעו על מדינות נוספות וייווצר אקלים מסוכן לסחר והשקעות בינלאומיות מצד העסקים. נדבך נוסף הוא אופי המיסוי העולמי ויש לעודד משטר מס יציב ושקוף כדי ליצור השקעות. חלק מהחסמים על הסחר הבינלאומי נוצרים, כיוון שחברות עסקיות משלמות מס לא למדינה, שבה הן פועלות, עקב מקלטי מס. תכנית ה-OECD למיסוי חכם יותר ומניעת בריחת מס מהמדינות (BEPS – Base erosion and profit shifting) הינה צעד חשוב ביותר, אך יש לשמור על איזון עם צרכי העסקים ולא לייצר מס כפול.

לא רק על הממשלות מוטלת אחריות להשקעות בינלאומית, אלא גם על העסקים עצמם ולכן BIAC קוראת לקדם קווים מנחים להתנהגות עסקית נאותה ולחימה עיקשת בשחיתות עסקית.

חדשנות

לחדשנות יש חשיבות רבה בסחר הבינלאומי ולממשלות יש תפקיד עיקרי להבטיח השקעה נאותה בתהליכי מחקר ופיתוח (R&D), כיוון שתהליכים אלו יקרים, בעלי סיכון עסקי ודורשים זמן רב. לדוגמה:

  • חברות ICT בתחום הבריאות חשובות למדינות ה-OECD בהפחתת נטל תקציב הבריאות על-ידי מציאת פתרונות למחלות כרוניות, גורם התמותה הראשי במדינות הארגון. חדשנות בתחום הבריאות תעזור לאיכות חיי האזרחים ולצמיחה כלכלית, אך לשם כך יש צורך בעזרה ממשלתית וחיבור הכוח העסקי למרכזים אקדמיים.
  • בתחום המזון והחקלאות, יש צורך בשיתוף פעולה בין המגזר העסקי לציבורי כדי להבטיח יצרנות גבוהה יותר, הורדת בזבוז המזון למינימום והגנה על משאבים כגון מים.

כדי שחדשנות תצליח, יש צורך באסטרטגיה נכונה של הממשלות, בעיקר בעידן הדיגיטלי. יותר ויותר סקטורים מתבססים על חדשנות דיגיטלית וזאת לא שמורה רק לחברות מתחום הטכנולוגיה. עסקים בתחומי התחבורה, החקלאות, הבריאות, הפיננסים, האנרגיה, ההגנת הסביבה ועוד מתבססים על חדשנות דיגיטלית לשם צמיחה. להבטחת חדשנות זו, יש צורך בתשתיות, מעבר מידע, השקעות פיננסיות ובהון אנושי ולמדינות יש חשיבות מכרעת בנושאים אלו. נדבך נוסף של חדשנות דיגיטלית הוא שמירת המידע ושמירה של קניין רוחני על-ידי רגולציה וחוקים, כיוון שללא יצירת סביבה בטוחה לעסקים, חדשנות לא תצמח.

BIAC מציינת, שלשם הבטחת חדשנות בעידן הדיגיטלי, המדינות חייבות להשקיע יותר במיומנויות הרלוונטיות לשוק העבודה כיום ולהכניס זאת כחלק מתכנית הלימוד.

לשם חדשנות צריך ממשלה חכמה
לשם חדשנות צריך ממשלה חכמה

יזמות

עסקים קטנים ובינוניים (SMEs) וחברות הזנק (סטרט-אפ) הם המנוע של חדשנות, יצירת תעסוקה וצמיחה כלכלית. יחד עם זאת, גם החברות הגדולות מייצרות חדשנות ולוקחות סיכונים על-ידי יצירת עסקים חדשים ופתיחות לשווקים נוספים. עסקים קטנים תלויים במדיניות ממשלתית, שתעזור להם להתחרות בשוק הגלובלי, ליצור חדשנות על-ידי שיתוף מידע וגישה למקורות אשראי ולכן על מדינות הארגון לייצר רגולציה חדשה, שתעודד עסקים קטנים ובינוניים להיכנס לשוק הגלובאלי ולצמוח. על המדינות לייצר רגולציה גמישה, שתותאם לסוג העסק, כיוון שעסקים קטנים ובינוניים רגישים יותר לרגולציה על כספים, תשלומי מסים ורגולציה על העסקת עובדים.

BIAC מבקשת לעודד סביבה יזמית כוללת, אך לתת דגש בנושא יזמות נשית כיוון שנשים נתקלות בקשיים ספציפיים במשק כמו גישה לאשראי, יצירת קשרים עסקיים ודעה קדומה מגדרית.

ב-BIAC מבינים את הכוח הבלתי נדלה של המדינות ליצירת צמיחה כלכלית ושיתוף הפעולה בין המדינות לשוק הפרטי הוא הכרחי כיוון שעסקים תלויים ברגולציות, גישה לאשראי וגישה להון אנושי שהמדינה היא המנווטת העיקרית בנושאים אלו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *